דוגמא לבקשה להפקדת ערבון בערעור 1. המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בב"ש (כב' השופטת בהט) מיום 4.08.04 אשר חייבו לפנות דוכן במקרקעין המתוארים בכתב הערעור ולשלם למשיבה 9,000 ₪ בגין הוצאות משפט. עתה מבוקש להפחית את גובה הערבון. יצוין כי הערעור נקבע לדחיה ליום 10.5.05 בשל אי הפקדת ערבון ועד עתה לא הוגשה כל בקשה. 2. לבקשה לא צורף תצהיר ובסעיף 9 לבקשה נרשם, שכל העובדות המצוינות בבקשה, צוינו בבקשה לפטור מאגרה. לו רק מטעם זה, צריך היה לדחות את הבקשה שבפני. כל בקשה המוגשת לביהמ"ש חייבת בתצהיר, ואין לסמוך על תצהיר, שכביכול, הוגש בבקשה אחרת. 3. בהמשך לאמור לעיל בסעיף 2, אין לי אלא להפנות להחלטתי בבש"א 5468/04, שם ניתנה החלטה בנושא בקשה לפטור מתשלום אגרה. בין היתר, שם הוחלט: "התצהיר שצורף לבקשה לפטור מאגרה אינו חתום, ומכאן שלמעשה אין תצהיר בפני בית המשפט. מעבר לכך, התצהיר לאקוני, אינו מפרט דבר, מסתפק באמירות קצרות לפיהן אין כסף וגם אין רכוש ואין לו כל צרופים. רק בתגובת המשיב לתגובת היועמ"ש צורפו אישורים שונים בלא שניתן גם לגביהם תצהיר ובלא שהתבקשה או התקבלה רשות להגשתם לאחר שלא הוגשו עם הבקשה ולצד שכנגד גם אין , לכאורה, הזדמנות להגיב עליהם. המבקש טען בתצהירו, כי מצבו הכלכלי לא מאפשר לו להפקיד את הערבון. המבקש פטור מערבון, בדומה למי שמבקש פטור מאגרה, חייב לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי ולצרף את כל המסמכים הרלבנטים. תצהיר שלא פורש תמונה מלאה על המצב הכלכלי לא מעמיד את התשתית הראייתית הדרושה כדי להיעתר לבקשה. (ראה בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2) 739, בש"א 7664/99 סופר נ' סופר, תק-על 99(3) 801, בש"א 2687/90 יחיא נ' מ"י, תק-על 90(3) 102.) קל וחומר כאשר יש נוסח של תצהיר שלא נחתם ע"י המבקש ולא נחתם גם ע"י ב"כ. המבקש לא ציין פרטים על רכושו או רכוש בני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לרבות רכב, דירה וכיוצ"ב. אין להסתפק בהצהרות כלליות בדבר העדר רכוש בלא פירוט הכנסה בעבר ובהווה. כך למשל יש לציין, כי המבקש הפעיל קיוסק עד מתן פסק הדין והיו לו הכנסות לכאורה . יתרה מכך לעת עתה יש צו לעכוב ביצוע פסק הדין, ולכאורה העבודה באותו קיוסק שלא פונה נמשכת. (ראה בש"א 669/94, מגרבטה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תק-על 95(1) 406). המבקש גם לא טען, כי עשה מאמץ אמיתי לגייס את הכסף לתשלום הערבון באמצעות פניה לקרובים וידידים, או מקורות זרים. (ראה בענין זה ע.א 823/99, אסדו נ' המועצה האזורית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42 עמ' 43 ובש"א 494/95, שמעוני נ' שמעוני, תק-על 95(1) 1211.)" (ההדגשה אינה בגוף ההחלטה - נ.ז.) 4. כאמור בבקשה להפחתת ערבון ביום 9.3.05, ניתנה על ידי המזכיר הראשי הודעה, על קביעת ערבון בסך 7,000 ₪. בא כח המבקש, קיבל את ההחלטה ב-10.3.05. את הערבון היה עליו להפקיד בתוך 15 יום. לא הוגשה בקשה להארכת מועד להפקדת הערבון, ולא הוגשה כל בקשה לפטור מערבון או הפחתתו עד היום. תקנה 528 לתקנות סד"א, תשמ"ד - 1984, קובעת: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין, או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שירשמו". (ההדגשה שלי - נ.ז.) גם כשהמבקש אינו חייב להראות טעם מיוחד לבקשתו להארכת מועד, המועד לא יוארך כדבר שבשגרה. (ראה זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמוד 888.) בעיר אחרת. כך "בית המשפט סירב להאריך את המועד, באומרו כי עורך דין המגיש ערעור חייב להסביר לשולחו שיכין כסף להפקד הערבון, ולדאוג לכך שיהיה לו מגע עם שולחו כדי להשיג את הערבון כאשר ידרש להפקידו... בעל דין המגיש ערעורו אינו חופשי להפקיר עניינו." (ראה שם). 5. בנושא חובת הפקדת ערבון נפסק בבש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2) 383: "שונה המצב ככל שמדובר בהפקדת ערבון, אשר נועד לא לפתיחת שערי ערכאת הערעור בפני המערער,אלא להבטחת המשיבים, המוטרדים לדיון נוסף בפני ערכאת הערעור, שאם הערעור יידחה לא יצאו נפסדים בשל חוסר יכולתם לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם, אם ייפסקו, לכשהערעור יידחה, וזאת על שום שהמערער הופטר מהפקדת ערבון. מטעם זה אין הרשם יכול לפטור את המערער מהפקדת ערבון כפועל יוצא מובן מאליו מהפטור שניתן מתשלום האגרה, ועליו לשקול שיקולים נוספים, לאחר שישמע את עמדת המשיבים." "לפיכך, במיוחד כשמדובר בערעור על פסק דין של דרגה ראשונה - פסק דין מנומק ומפורט - ראוי שתיבחן ותישקל בכובד ראש שאלת סיכויי ההצלחה בערעור." ראה גם ע"א 6517/00 בניטה נגד עמותת שערי ציון, תק - על(3), 2574: ".. מחובת הערבון עלול להעיק על בעל הדין האחר באותה מידה שהטלת הערבון מכבידה על המבקש. תחושת הקיפוח, היא עצמה, אינה גלגל מניע למתן פטור, הואיל והערבון נועד לאזן בין האינטרסים של בעלי הדין הניצים, ולמנוע קיפוח בכיוון אחר. פטור ממתן ערבון, עלול לסגור את שערי בית המשפט בפני המשיב, אשר עלול להתקשות לגייס את סכומי הכסף הנחוצים לצורך ייצוגו בבית המשפט. משטר איזון זה - הצבת זכות הגישה של המערער מול זכותו של המשיב - מעצים את הנטל המוטל על המבקש פטור מערבון, לעומת המבקש פטור מאגרה. שיקולי האיזון בין בעלי הדין מחייבים במקרה הראשון, את העלאת רף הדרישות..." ראה גם בש"א 4735/91 מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפים מוצרי הדר בע"מ ואח', פ"ד מה (5) 867, ובש"א 367/89 פרנק בית הול נגד דננברג פ"ד מג (4) 186. וכן ראה בש"א 3977/04 יצחק קבסא ואח' נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ . תק-על 2004(3), 208 ,עמ' 209 מפי כב' שופט ריבלין: "השיקולים המתחרים המרכזיים המנחים את בית המשפט בשאלת מתן פטור מהפקדת עירבון הם שניים: האחד, כי אין לחסום בפני תובע או מערער את שערי בית המשפט, אך משום שהוא דל באמצעים ואינו יכול לעמוד בהוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. השני, כי יש להתחשב בהפסד שעשוי להיגרם לנתבע או למשיב, אם התביעה תידחה או ידחה הערעור ולא יהיה לו ממה לגבות את הוצאותיו (ראו רע"א 377/87 חליל ג'נחו נ' וויבהו א.ב.ה., פ"ד מא(4) 522). בענייננו, לא שוכנעתי כי שגתה כבוד הרשמת באיזון שערכה בין שני השיקולים. זאת בעיקר לאור הבאתה בחשבון את מצבם הכלכלי הקשה של המערערים, כך שהופחת סכום העירבון אותו הם נדרשו להפקיד." 6. ב"כ המבקש פירט בבקשתו להקטנת העירבון, כי בערכאה הראשונה ניתן פטור מאגרה וגם ניתן סיוע משפטי. גם על דברים אלו לא ניתן תצהיר ולא הובאה ראיה בנושא זה. יתרה מכך, בתיק שבפני המבקש מיוצג ע"י עו"ד פרטי ולא ע"י הסיוע המשפטי. "בנסיבות הענין מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבקש מהפקדת ערבון. ע.א. 4079/02 חילואני נגד ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק' על' 2002 (2) 1989. ראה גם ע.א. 7764/01 אופלבסקי נגד אלון נשר עוד ואח' תק' על' 2002 (1) 176 בעמ' 179. "במצב זה איני סבור, כי המבקשת עמדה בנטל המבסס מצוקה כלכלית המצדיקה פטור ממתן ערבון. אוסיף כי המבקשת מיוצגת בבית משפט זה ואף היתה מיוצגת בבית משפט קמא, ובכך יש כדי ללמד על כך כי יש בידה לממן ייצוג משפטי, אף בכך יש כדי להחליש עוצמתה של הטענה בדבר מצוקה כלכלית המונעת יכולת להפקיד ערבון." 7. עיון בפסק דינו של בית משפט קמא מגלה כי סיכויי הערעור נמוכים. לאור האמור לעיל, הבקשה להקטנת הערבון נדחית. הדיון שנקבע לדחיית הערעור ליום 10/5/2005 שעה 08.30 בעינו עומד. ערבוןערעור