השאלה הטעונה הכרעה בבקשה זו היא- האם תובע הוא 'בעל דין הנוגע לדבר' של מחיקת הודעה לצד ג' ע"י נתבע לפי תקנה 241 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), או במילים אחרות- האם על נתבע המגיש בקשה בכתב למחיקת הודעה לצד ג' להמציא את הבקשה לתובע וליידע אותו? עיקרי העובדות וטענות הצדדים ביום 24.1.02 הגישה המבקשת תביעה שכנגד בתיק זה, ובמסגרת כתב התשובה שכנגד הוציאה המשיבה הודעת צד ג' לחברת הביטוח הפניקס הישראלי בע"מ (להלן: "הפניקס"). ביום 10.12.03 הגישה המשיבה בקשה בכתב בו הודיעה לבית המשפט כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מחיקת ההודעה לצד ג' (הפניקס). באותו היום קבלתי את הבקשה וקבעתי כי ההודעה לצד ג' נמחקת. המבקשת טוענת כי הבקשה מעולם לא נשלחה אליה, אלא , להפתעתה, היא קיבלה רק את החלטת בית המשפט מיום 10.12.03 ביום 18.12.03 במשרדו של בא כוחה. עם היוודע דבר ההחלטה פנתה המבקשת ב- 23.12.03 וב- 25.12.03 למשיבה, בבקשה כי תומצא לה הבקשה, אך לא זכתה לכל התייחסות ממנה (נספחים א' ו-ב' לבש"א 1531/04). לאור זאת ,לשיטתה של המבקשת, על בית המשפט לבטל את ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד לפי תקנה 201 לתקנות ולפי שיקולי צדק, שהרי מחיקת ההודעה לצד ג' פוגעת בה באופן ישיר. זאת ועוד, לטענת המבקשת נסיבות המקרה מראות באופן ברור כי המשיבה נהגה בחוסר תום לב תוך הטעיית בית המשפט. מעשיה גם לא מתאימים לשכל הישר , שכן לא ברור כיצד חברה הנתבעת בסכום של מליוני שקלים ואשר לטענתה יש לה פוליסת ביטוח , תחליט , כך סתם, לוותר על הכיסוי הביטוחי שלה (הפניקס) ? המשיבה, מנגד, טוענת כי ההחלטה לא ניתנה כלל "על פי צד אחד", היות והיא ניתנה בהסכמת הצדדים הנוגעים לדבר , שהם המשיבה (הנתבעת שכנגד) והפניקס (צד ג'), וכך גם משתמע מתקנות 24 ו-216 לתקנות. דיון תקנה 241(ב) לתקנות קובעת כדלהלן: " הוגשה בקשה בכתב, יומצא עותק מהבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר יחד עם הודעה ערוכה לפי טופס 25". עינינו הרואות כי התקנה קובעת בלשון ברורה כי לאחר שהוגשה בקשה בכתב לפי תקנה 241(א) על המבקש להמציא עותק של הבקשה לבעלי הדין הנוגעים בדבר (סוגיות בסדר דין אזרחי, גורן, מהדורה שביעית, בעמ' 357 (להלן: "גורן")). אין עוררין על כך שביום 10.12.02 הגישה המשיבה בקשה בהסכמה למחיקת הודעת צד ג' כנגד צד ג' מס' 7 , אלא שההסכמה התיחסה למשיבה ולצד ג' בלבד, ולא למבקשת , שהייתה התובעת בעניין זה (משהגישה תביעה שכנגד בתיק זה). כמן כן, הבקשה כלל לא הומצאה למבקשת, כפי שדורשת התקנה. המשיבה טוענת כי במקרה של תובע , נתבע וצד ג', התובע הוא לא בעל דין הנוגע בדבר מחיקת הודעת צד ג', אלא רק הנתבע וצד ג', ולכן בקשה בהסכמה לעניין זה , היא בהסכמת הנתבע וצד ג' בלבד, ללא כל צורך בהסכמת התובע. עלי לציין כי הטענה מעניינת, אך עם זאת אין בידי לקבל אותה במקרה דנן. מטרת ההליך של הודעה לצד שלישי היא לרכז בתובענה אחת , עד כמה שנוח ואפשר, את ההליכים המשפטיים בעניין מסויים וכל הנובע ממנו, כמו גם חיסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד הצד השלישי (גורן, בעמ' 335). אמנם בדר"כ האינטרס לצרף לתביעה צד ג' הוא של הנתבע ולא של התובע, וזאת כדי שיוכל להשית על צד ג' את שיוטל עליו בפסק הדין. עם זאת, ברי כי התובע הוא צד לתביעה ובעל דין הנוגע בדבר, שהרי לעיתים נתקל התובע בקשיים בעת הנסיון להיפרע מהנתבע, ולכן יש לו אינטרס מובהק בצירוף צד ג' לתביעה. צירוף זה נועד ,במקרים מסוימים, גם למנוע מצב בו תוגש תביעה נפרדת של התובע נגד צד ג', ובכך לסרבל את הדיון . מנסיבות המקרה עולה כי אם תזכה המבקשת בתביעה שכנגד נגד המשיבה, ייתכן והיא לא תוכל כלל להיפרע ממנה, ואז יהא עליה להיפרע מהפניקס. הגיון בריא ושכל ישר מלמדים כי אינטרס המשיבה הוא כי המבקשת תיפרע מהפניקס (צד ג') ולא ממנה במקרה ותפסיד בתביעה שכנגד, ולכן בקשתה של המשיבה למחיקת ההודעה לפניקס תמוהה בעיניי. זאת ועוד, בפרוטוקול מיום 29.4.01 אמר ב"כ המשיבה כי "הנתבעת (המבקשת בבקשה זו- צ.ב.) עומדת לקבל כספים לגבי עניין זה מחב' הביטוח (הפניקס- צ.ב.) כך שלא יגרם לה כל נזק", ובכך הראה כי הפניקס היא צד הכרחי ודרוש בתיק זה, ולכן- רק לאחר שקילה זהירה של נסיבות מיוחדות ניתן יהיה למחוק את ההודעה שניתנה לה, מה שלא נעשה במקרה דנן. לא מצאתי גם בתקנה 216 (הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות) ובתקנה 24 (מחיקת בעלי דין והוספתם), אליהן הפנתה המשיבה, כל סימן לכך שצירוף צד שלישי לתביעה שוללת את מעמדו של התובע כבעל דין הנוגע בדבר מחיקת ההודעה לצד השלישי. טעמים נוספים הביאוני למסקנה אליה הגעתי: המשיבה לא מכחישה כי היא כלל לא התייחסה לשני המכתבים של המבקשת מימים 23.12.03 ו- 25.12.03, בהם היא נתבקשה להמציא לה את הבקשה, לאחר שהמבקשת כבר קיבלה את החלטתי מיום 10.12.03. התנהגות זו עולה כדי חוסר נקיון כפיים, וזאת על אף שכביכול, אין על המשיבה כל חובה להמציא לצד שכנגד בקשה, לאחר שכבר ניתנה בה החלטה. בנסיבות המקרה, שוכנעתי כי המשיבה ידעה כי השיגה את מבוקשה בדרך לא דרך, ולכן בחרה להתעלם מהמבקשת , בניגוד לכל כללי אתיקה מקובלים ויחסי הוגנות סבירים בין צדדים המנהלים הליך משפטי. המשיבה נתנה לבקשתה מיום 10.12.03 את הכותרת הבאה: "בקשה בהסכמה למחיקת הודעת צד ג' כנגד צד ג' מס' 7",ולשון הבקשה הוא כדלהלן: " הצדדים מתכבדים להודיע לכב' בית המשפט כי הגיעו להסכמה בדבר מחיקת ההודעה לצד ג' שהגישה חב' רז גל חברה לבניין בע"מ כנגד צד ג' מס' 7 - הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ללא צו להוצאות ". מדברים אלה אנו למדים כי המשיבה הטעתה את בית המשפט בכך שיצרה את הרושם כי הבקשה מוגשת על דעת ובהסכמת כל הצדדים להליך, כולל המבקשת , בעוד שבפועל היא כלל לא המציאה את הבקשה למבקשת, כפי שדורשת תקנה 241 (ב), ויצרה בפני בית המשפט את הרושם המטעה כי המבקשת מסכימה ושותפה מלאה לבקשה. עצם הטעיית בית המשפט נלמדת גם לאור העובדה שבדר"כ נוטה בית המשפט, בטרם הוא מחליט בבקשה, להפנות אותה לתגובת הצד שכנגד, מה שלא נעשה במקרה דנן, עת קבעתי בהחלטה ביום 10.12.03: " כמבוקש. הודעה לצד ג' של חב' רז- גל כנגד צד ג' מס' 7- הפיניקס הישראלי נמחקה ללא צו להוצאות ". בעצם הטעיית בית המשפט נהגה המשיבה בחוסר תום לב מופגן, שהרי ברור ונהיר כי הסכמת צדדים ביחס למחיקת הודעת צד ג', תתקבל בברכה ע"י צד ג', ולכן דרושה לכך הסכמת כל הצדדים, ובייחוד התובע והנתבע. סוף דבר לאור האמור אני מוצאת לנכון לקבל את הבקשה במלואה . המשיבה נהגה בחוסר תום לב בכך שלא המציאה את הבקשה בדבר מחיקת ההודעה לצד ג' למבקשת, כפי שדורשות התקנות, ובאותה עת הטעתה את בית המשפט וגרמה לו להניח כי המבקשת שותפה מלאה לבקשה. אני קובעת כי החלטתי מיום 10.12.03 בטלה, וההודעה לצד ג' של חב' רז-גל כנגד צד ג'- הפניקס הישראלי לא בטלה, אלא ממשיכה לעמוד על תוקפה. המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט כולל בסך 7,500 ש"ח בתוספת מע"מ. המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום בהקדם. נקבע לישיבה נוספת ליום 1.4.04 בשעה 9:00. ניתנה היום כ"ה אדר תשס"ד (18 במרץ 2004) בהעדר ב"כ הצדדים. ברון צפורה, שופטת הודעה לצד שלישי