בפניי בקשה לחיוב המשיבה בהוצאות הגשת בקשה למתן פסיקתא ואי הגשת כתב הגנה במועד. המבקשת ברישא בקשתה טוענת לקביעת הוצאות בגין הגשת כתב הגנה באיחור, נטען כי מסיבות שאינן ברורות למבקשת לאחר שקיבלה אורכה בהסכמה להגשת כתב הגנה לא עמדה המשיבה במועד המוסכם להארכה להגשת כתב הגנה. כתב ההגנה הוגש רק ביום 13.12.04 למעלה משלושה חודשים לאחר שאישור המסירה נחתם על ידי המשיבה ב-06.09.04 ועוד כחודש לאחר חלוף המועד להארכת הגשת כתב הגנה מטעם המשיבה לפנים משורת הדין, ע"י המבקשת. נטען עוד על אף האורכה שנתבקשה מטעם המשיבה להגשת כתב ההגנה, לא מיהרה המבקשת להגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר התגוננות וזו הוגשה לבית המשפט הנכבד רק ביום ה-06.12.04. המבקשת טענה כי בהתנהגותה של המשיבה עולה עד כדי זלזול בהליכי משפט ומהווה המשך ישיר לרשלנותה בטעות בהעברת סכום הכספים לחשבון אחר ולא לחשבון המבקשת כפי שהייתה אמורה לעשות כן. מנגד תגובת המשיבה, נטען כי המבקשת מגישה בקשות סרק תמוהות,כתב ההגנה של המשיבה בפני התביעה הוגש לבית המשפט ביום 14.12.04. בבקשה דנן מתעלמת המבקשת לחלוטין ממכלול הנסיבות שקדמו את הגשת כתב ההגנה על ידי המשיבה, וטענתה המיתממת כי המשיבה לא עמדה במועד המוסכם "מסיבות שאינן ברורות למבקשת" הינה מגמתית ומטעה, ואין בה ממש. המבקשת ידעה היטב כי המשיבה מתכוונת להתגונן בפני התובענה והדחייה במועד הגשת כתב ההגנה נעשתה בהסכמת ב"כ המבקשת. משכך המבקשת עצמה יכולה הייתה למנוע מעצמה את אותה "טרחה" שבגינה היא תובעת כעת את הוצאותיה הנטענות. דיון נושא הוצאות המשפט הוא אחד הנושאים הרגישים שבין בעלי הדין,בינם לבין עצמם ובינם לבין בית המשפט.בית המשפט נזקק לנושא ההוצאות בתום הדיון. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] 511. הטלת הוצאות [475(א), 476(א) רישה, 476(ד), 479 ,478] (תיקון תש"ן) (א) בתום הדיון בכל הליך, יחליט בית המשפט או הרשם, לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן - הוצאות) לטובת בעל דין אחר, אם לאו. (ב) החליט בית המשפט או הרשם לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 512. (ג) בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות. (ד) ניתן צו להוצאות בהליך פלוני, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון. בתום כל הליך - תביעה,תביעה שכנגד,בקשה,ערעור וכדומה- יתייחס בית המשפט או הרשם לנושא ההוצאות,אף שבעל הדין לא עתר במיוחד לקביעה כזו. יש לשים לב ,כי במונח "הוצאות" בתקנות, כלולים שכר טרחת עורך דין. פסיקת הוצאות מסורה לשיקול דעתה של הערכאה השיפוטית שלפניה נדון העניין,אך הכלל הוא שבאין נסיבות מיוחדות המצדיקות לשלול מבעל דין שזכה את הוצאותיו,יהא אותו בעל דין זכאי לפסיקת הוצאות,ע"א 1894/90 פלאטו שרון נ' אסולין פ"ד מו (4) 822,ה829. אופן ניהול הדיון על ידי בעלי הדין הוא אחד השיקולים שניתן להביא בחשבון בעת הטלת ההוצאות,ע"א 136/92 ביניש עדיאל נ דניה סיבוס חברה לבנין ,פ"ד מז (5) 114,131. העובדה בלבד כי בעל דין פעל בתום לב ,כטענתו,אין בה כדי לפטור אותו מהוצאות הנפסקות למי שמפסיד בדינו. בעל דין שזכה בדין זכאי , כי שכרו לא ייצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו, ע"א 1182/90 שחם נ' רוטמן פ"ד מו (4) 330,346. מן הכלל אל הפרט בפניי בקשה לחיוב הוצאות בגין איחור בהגשת כתב הגנה. לא השתכנעתי כי אכן המשיבה פעלה במכוון תוך התעלמות מהמוסכם בין הצדדים בעניין הארכה להגשת כתב ההגנה והגשתו,אך יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מהאיחור הרב בהגשת כתב ההגנה מהמועד המוסכם. עם זאת המבקשת המתינה עם בקשתה זו כשלושה חודשים והגשת כתב ההגנה באחור לא פגעה במשיבה. הסוגיה כבר נדונה בפסיקה,נקבע ע"י כבוד נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק , בר"ע 305/80 - רפאל שילה ו-2 אח' נ' שלמה רצקובסקי ואח' . פ"ד לה(3), 449 ,עמ' 463-464. "חובתו זו של בעל דין להפעיל את כוחותיו המשפטיים-דיוניים "בדרך מקובלת ובתום לב", מטילה עליו את החובה לפעול, כפי שבעל דין הגון וסביר היה פועל במקומו" אי לכך הנני דוחה את הבקשה. ניתנה היום ט' בניסן, תשס"ה (18 באפריל 2005) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת חיוב בהוצאות