הנתבעים עותרים לבית המשפט לחייב את התובעים לתרגם את כתב התביעה לשפה הערבית, באשר הנתבעים נמצאים בשטח הרשות הפלשתינית. הרקע לבקשה 1. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבעים על סך 100,000,000 ש"ח וכן סכום זהה נוסף בגין פיצויים עונשיים, וזאת בגין האחריות שהם מייחסים להם לפיגוע שאירע ביום 18.6.02, באוטובוס בקו 32 בצומת פת בירושלים. בארוע זה נהרג ברוך גרואני ז"ל, בעלה של תובעת 1 ואביהם של יתר התובעים. כתב התביעה הומצא לעו"ד יוסף ארנון מירושלים. 2. ביום 6.1.05 הגיש עו"ד ארנון לבית המשפט הודעה, ובמצורף לה יפוי כח מהנתבעים, כדלקמן: "הודעה על ייצוג בכפוף לאי המצאה כדין של כתב התביעה ב"כ הנתבעים מתכבד להודיע לבית המשפט כי ייצוג הנתבעים ייעשה ע"י משרד הח"מ. ואולם, בשל כך שכתב התביעה הומצא למשרד הח"מ ביום 3.1.05 ללא העתק מתורגם לערבית, כנדרש על פי הוראות צו שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים), תשנ"ט-1999 - אין הח"מ יכול להעביר למרשיו באופן נאות וראוי את הנטען נגדם בכתב התביעה, באשר הנתבעים אינם דוברים או קוראים את השפה העברית, ובכך עולה חשש לעיוות דין ולפגיעה בהגנתם של הנתבעים. לפיכך מובהר בזאת, כי כתב התביעה נתקבל, לפיכך, במשרד הח"מ בכפוף להמצאה עתידית של תרגומו לערבית. יפוי כח מצ"ב להודעה זו. יוסף ארנון, עו"ד מ.ר. 8005 ב"כ הנתבעים". 3. התובעים טוענים כי לאור יפוי הכח לעו"ד ארנון, הרי שאין מקום לחייבם בתרגום, וכי יש מקום לתרגם מסמכים רק אשר המצאתם נעשית לשטחי המועצה הפלשתינית. דיון 4. ב"כ הנתבעים טוען כי עליו להעביר את כתב התביעה ללקוחותיו אשר אינם דוברי עברית, וזכותם להבין את שנתבע מהם, ומכל מקום, זכותם לקבל תרגום (תב"ע (י-ם) נא/15-12 אבו דלפה נ' אבו פנאר, תק-עב 90(3), 125). (להלן: "בענין אבו דלפה"). אכן, תקנה 2 לתקנות סדרי הדין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים) תש"ל - 1969 קובעת: "(א) הוגשה תובענה לבית משפט או בקשת ביצוע ללשכת הוצאה לפועל, ובית המשפט, ההוצאה לפועל או אחד הצדדים למשפט מבקשים להמציא מסמך למי שנמצא באיזור או ביקש נוטריון ציבורי להמציא מסמך באזור, יומצא המסמך בדרך הקבועה להמצאת כתבי בי-דין בסימן ו' לפרק י"ב או בסימנים א', ב' או ג' לפרק כ"ז מתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג - 1963, הכל לפי הענין. (ב) למסמך המומצא בהתאם לתקנת משנה (א) יצורף תרגומו לשפה הערבית; נתבקשה המסירה על ידי אחד הצדדים, יחולו הוראות תקנה 3 בדבר אישור הנכונות של התרגום". בעניין אבו דלפה הנ"ל, קבעה כב' הרשמת (כתוארה אז) רונית רוזנפלד, כי ההמצאה לנתבע לא היתה כדין בשל העדר צירוף תרגום התביעה לערבית מכח תקנה זהה המתייחסת לבית הדין לעבודה. אולם, הנסיבות בעניין זה שונות באשר לנתבע, שם, שהינו תושב עזה, נעשתה המצאה לכתובתו: "עזה 80/52". כן סומך ידיו עו"ד ארנון על החלטתי בת.א. 5392/03 PIMCAPCO LTD נ'Martin J.Hecke ואח', תק-מח 2004(2), 4092. (להלן: "Hecke"), וכן טוען כי יש להחיל את הוראת סעיף 3(ב) לצו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - סיוע בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלשתינית - עזרה משפטית בעניינים אזרחיים תשנ"ט-1999, המטיל חיוב שאינו נתון לשיקול דעת. בעניין Hecke, אכן הגעתי למסקנה כי יש לשלוח לנתבע את כתב התביעה בשפתו (גרמנית), לאור תקנות המצאת מסמכים לפי האמנת האג 1965, התשל"ו-1975. תקנה 5(ב) קובעת: "(ב) הבקשה תיערך בשלושה עותקים כשהתורפים בטופס יהיו מודפסים במכונת כתיבה בשפה רשמית של המדינה המתבקשת, או באנגלית או בצרפתית, ואליה יצורפו שני עותקים מהמסמך שיש להמציאו" וכן על סימן 82 לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל 1947-1922 הקובע: "שפות רשמיות כל הפקודות, המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה וכל המודעות הרשמיות של רשויות מקומיות ועיריות באזורים שייקבעו עפ"י צו מאת הנציב העליון יפורסמו באנגלית ובערבית ובעברית. בהתחשב עם כל תקנות שיתקין הנציב העליון אפשר להשתמש בשלש השפות במשרדי הממשלה ובבתי המשפט. אם תהא כל סתירה בין הנוסחה אנגלי של כל פקודה או מודעה רשמית או טופס רשמי לבין הנוסח הערבי או העברי שלהם, הולכין אחר הנוסח האנגלי". אולם, החלטתי הנ"ל התבססה על כך שההמצאה לנתבע התבקשה על פי תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 (להלן: :התקנות"), העוסקת בהמצאה אל מחוץ לתחום המדינה. (להלן: "תקנה 500). אכן, לפי תקנה 500, המטילה מרות שיפוט על נתבע זר יש לנהוג כדברי כב' השופטת א' פרוקצ'יה בע"א 4125/97, אדמונד ספרא נ' DETADILOCNOC SONAMAF CNI, בציינה: "הטלת מרות השיפוט הישראלית על נתבע זר באמצעות הזמנתו בחו"ל מלווית בזהירות וברגישות מיוחדת. עניינה בהפעלת ריבונות של ישראל בתוך תחומי מדינה אחרת, ומטבע הדברים אקט מעין זה צריך להעשות בדרך מבוקרת, בהיבט הקשור ביחסים הבינמידתיים. יתר על כן, הזמנתו של נתבע זר להתדיין בישראל מחייבת זהירות גם כדי למנוע הטרחתו להליכי סרק שאין בהם ממש. מכאן, ששיקולים בינמידתיים ופרסונליים לבעל הדין משמשים כאן בערבוביה". (שם, 5). (עוד ראה לענין ההמצאה רע"א 39/84 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762). מן הכלל אל הפרט במקרה שלפנינו, התובעים לא ביקשו לקבל היתר המצאה לחו"ל על פי תקנה 500, אלא המציאו את כתב התביעה לעו"ד יוסף ארנון בירושלים. עו"ד ארנון הודיע כאמור לבית המשפט, כמצוטט לעיל, כי הוא אכן מייצג את הנתבעים, ואף צירף יפוי כח. עו"ד יוסף ארנון לא סייג את היצוג, ולא טען כי משרדו אינו מהווה כתובת להמצאת כתבי בי-דין על פי התקנות, אלא עמד על זכותו לקבל תרגום. לפיכך, המקרה הנדון שונה מהמקרים דלעיל. יתרה מזו, פועל יוצא מטענת עו"ד ארנון יהא שכל מסמך המוגש בתביעה שהנתבע הינו תושב האיזור (כהגדרתו של המונח "אזור" בצו הנ"ל) יחייב תרגומו לערבית, והדבר יפגע ללא ספק בתפקוד בית המשפט בתחומים רבים, כגון טענות בדבר הבדלים הנובעים מהתרגום וכיוצא בזה ויהווה הכבדה ניכרת. לפיכך, אני דוחה את הבקשה. הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 15 יום, לאור העובדה שקיבלו את כתב ההגנה לפני זמן ניכר. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.ייצוג