לפני בקשת רשות להגן כנגד תביעה כספית לתשלום סך 1,158,226 ₪. החוב נשוא התביעה הוא חוב בגין רכישת תערובת למאכל עבור עופות שגידלה המבקשת 1. הנתבעים 2 ו-9 הינם בעלי מניות במבקשת 1 והמבקשים 8-2 כולם הינם קרובי משפחה מדרגות שונות. כנגד נתבע 2 ניתן פס"ד בהעדר הגנה. המבקשת 9 היא חברה בע"מ אשר נתנה למשיבה ערבות לחובות המבקשת 1 עד לגובה 100,000 ₪, עם המבקשת 9 נחתם הסכם פשרה. כתב התביעה נסמך על כרטסת הנ"ח, מסמכים הנוגעים להזמנת והובלת התערובת, הסכם במסגרתו התחייבה המבקשת 1 בין היתר לספק למשיבה בטחונות בדמות שטרי חוב בחתימת המבקשים 3-2, 9 והגב' עזיזה בעדש וכן מתן שיעבודים על להקת עופות. כמו-כן צורפו שטרי חוב החתומים או עשויים ע"י המבקשים כאשר על כל שטר חוב חתום מי מהמבקשים. המבקשים הגישו בקשת רשות להגן ובמסגרתה טענו טענות שונות שעוד יפורטו בהמשך. ביום 17.1.06 התקיים דיון במהלכו נחקרו חלק מהמבקשים וניתן צו לסיכומים. ב"כ המבקשים הודיע כי הוא מוותר על סיכומים ומסתפק בבקשה ותצהיריה. הטענה הראשונה העולה בבקשה היא בנוגע למבקשות 3,5 ו-7. מבקשות אלה טוענות כי לא חתמו על השטרות, החתימות המופיעות והנחזות להיות שלהן אינן חתימותיהן ולכן אין לחייבן, מה גם שלא היו בקשר עסקי עם המשיבה ולא היו בקשר איתה. המבקשות 3,5 ו-7 נחקרו וגרסתן לא קרסה ומשום כך, כבר בשלב זה, ניתנת להן רשות להגן על יסוד תצהיריהן. שאר הטענות מועלות בתצהירו של מר מנחם בוכריס שגם נחקר בחקירה נגדית. כבר בשלב זה יצויין שאין המבקשים 1,4,6 ו-8 טוענים דבר וחצי דבר כנגד הכרטסת שצורפה לכתב התביעה או כנגד קרן החוב. יחד עם זאת, מועלות 2 טענות בנוגע לחוב, האחת בדבר חישוב ריבית באופן מצטבר ובניגוד לתנאי האשראי שמופיעים בהסכם נספח ד' לתביעה והטענה השניה היא קיזוז סך 500,000 ₪ בגין חילולם של שיקים שמסרה להם חברת גולדן עוף ואשר אולצו לשווק לה את תוצרתם בדרך של כפיה מצד המשיבה. אשר לטענת הריבית, מדובר ברכיב מינורי מתוך סכום החוב, ברם, אין ההסכם נוקב בסעיף של סנקציה ואינו מפרש מה קורה כאשר המבקשת 1 אינה עומדת בתנאי האשראי המוסכמים ולכן בשלב זה יכולה היא להנות מפרשנות מקילה של ההסכם נספח ד' לתביעה ומשכך ניתנת למבקשים רשות להגן ביחס לסכום הריבית שנגבה בין 4.8.02 ו- 4.10.02 (סכום של כ- 13,600 ₪ ליום הגשת התביעה). אשר לטענת הכפיה, בענין זה נחקר המבקש אך גרסתו לא קרסה. צודק ב"כ המשיבה כי יש מקום לתמיהה כיצד זה אין בנמצא דרישה להחלפת משחטה ברם בשלב זה של הדיון אין צורך בהוכחת הטענה, המבקש גם הסכים כי בתחילה היה מצבה של גולדן עוף סולבנטי ולכאורה עפ"י סעיף 7 ה' להסכם עולה כי למשיבה היתה שליטה בלעדית על בחירת המשווק ודבר זה מצריך בירור. משכך גם בענין טענה זו ניתנת רשות להגן. טענה נוספת שעולה מתצהירו של מר מנחם בוכריס היא בענין השטרות המהווים בסיס לכתב התביעה. לטענת המבקשים היה קיים נוהג לפיו כל פעם שהמבקשת 1 היתה מבצעת הזמנה גדולה, היה נחתם שטר חוב חדש בגובה סכום התערובת שהוזמנה והמבקשים היו חותמים כערבים ובעת הזמנת התערובת הבאה (הגידול הבא), היו פוקעים השטרות והיו ניתנים שטרות חדשים. כמו-כן נטען כי במועדים מסויימים נחתמו מספר שטרי חוב במקום שטר חוב אחד וכאשר סכומיהם עולים על סכום הרכישות. כמו-כן נטען שבהסכם נספח ד' הסכימה המשיבה לוותר על כל שטרי החוב שנמסרו לה עובר לחתימתו. בענין זה הגנתם של המבקשים בעייתית מאוד, בתחילת חקירתו של המבקש מר מנחם בוכריס הוא שלל את הטענה כי לפני כל גידול היה צורך ליתן שטר חוב, אח"כ טען שהוכרחו לחתום על השטרות עקב מצבו של שוק העופות ואח"כ חזר לגרסה לפיה נחתם שטר חוב לפני כל גידול. אח"כ שוב שונתה הגרסה ונטען כי שטרי חוב לא ניתנו באופן מסודר ועקבי מדי גידול אלא לפי מצב שוק העופות. אלא שספק אם יש כלל משמעות לענין כפילות השטרות משום שהמבקשים 2,4,6 ו- 8 אינם מכחישים כי חתמו על השטרות, אינם מכחישים כי התכוונו לערב למבקשת 1 ואינם טוענים כי הם נדרשים לשלם פעמיים. יובהר, החוב הוא עפ"י כרטסת שאינה מוכחשת ולא עפ"י סכום שטרי החוב. לדיון בסוגיית השטרות יש משמעות אחת והיא לקביעת חבותו של כל אחד מהמבקשים עפ"י השטרות לענין גובה הסכום, מאידך היות והשטר שסכומי הנמוך ביותר ערכו דהיום מעל לסכום לגביו ההגנה נדחות אין לדבר משמעות אמיתית בשלב זה. השטרות אינם מתייחסים לעסקה ספציפית ולא נקוב בהם מועד לתשלום והמבקשים חתומים בערבות אוואל. לסיום יש לומר כי ההסכם אינו מזכיר שום ויתור מצד המשיבה על שטר חוב כלשהו שנמסר לה, אין בנמצא כל דרישה להחזרת השטרות עקב ההסכם ובכלל וגם אין ראיה כי ההסכם קויים במלואו מצד המבקשים. סיכומו של דבר, הגנת המבקשים בענין השטרות עומדת על הגבול שבין הגנת בדים ולבין הגנה דחוקה ביותר המצדיקה הפקדה ראויה ועל כן הנני קובע כדלקמן: למבקשות 3,5 ו- 7 ניתנת רשות להגן בלתי מותנית בענין חתימתן על השטרות. למבקשים כולם ניתנת רשות להגן בלתי מוגבלת לגבי סך 500,000 ₪ בנוגע לקיזוז הנזק שנגרם כתוצאה מהכפיה הנטענת בהתקשרות עם משחטת גולדן עוף. למבקשים כולם ניתנת רשות להגן ביחס לסך 13,600 ₪ בגין הריבית שחושבה במסגרת החוב ולתקופה שבין 4.8.02 ולבין 4.10.02. בקשת המבקשים ביחס ליתרת סכום התביעה נדחית וב"כ המשיבה ידאג להגשת פסיקתא עד ליום 1.5.06. יחד עם זאת, באם יופקד בקופת ביהמ"ש סך 400,000 ₪ (כסכום השטר הנמוך ביותר בסכומו) במזומן או בערבות בנקאית צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן והעשויה לטובת המשיבה ותבוצע עד 28.4.06, אזי לא ינתן פסק דין חלקי או יבוטל פסק הדין החלקי שינתן ולמבקשים כולם תנתן רשות להגן גם כנגד יתרת התביעה ולענין השטרות. לעיוני 4.5.06. המזכירות תמציא עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים. ניתנה היום כ"ו באדר, תשס"ו (26 במרץ 2006) בהעדר הצדדים. א. שדה - רשם בקשת רשות להתגונןשטר