כללי 1. המבקשים עתרו לבית משפט זה בבקשה כי ייתן פסק דין הצהרתי, שבו ייאמר כי שני יפויי כוח נוטריונים, מס' 4234/03 ומס' 4232/03, שאושרו על ידי משיב 1 (להלן - "ייפויי הכוח"), נעשו שלא כדין, ועל כן יש לבטלם. 2. בקשה זו הוגשה במסגרת המרצת פתיחה, אך הדיונים בה התארכו, כאשר נשמעו מספר עדים מכל צד, והדיונים (המוקלטים) משתרעים על פני מאות עמודי פרוטוקול. 3. מערכת העובדות שקדמה לחתימה על שני יפויי הכוח הנוטריונים, והעובדות שאירעו לאחר מכן, מכילים פרטים רבים. אשתדל להביא את עיקרי הדברים בפרקים הראשונים של פסק דין זה, כאשר בראשון אציג את הצדדים, בשני -את הרקע העובדתי, בשלישי - אתאר את יפויי הכוח, וברביעי - יובאו האירועים שקרו לאחר חתימת יפויי הכוח, דהיינו: השימוש ביפויי הכוח, ובפרק החמישי, אתייחס להליכים שהיו בבתי המשפט ברומניה, בקשר לשימוש ביפויי הכוח האמורים. לאחר מכן, אסקור את ההליכים והראיות בתיק זה, תוך התייחסות גם להליכים בבתי המשפט ברומניה. בעקבות זאת, אביא, בקיצור, את טענות הצדדים. הדיון יתרכז בפן העובדתי, תוך שילוב ההיבטים המשפטיים. תוצאת הדיון היא הפסיקתא, אשר תובא בסיום פסק הדין. הצדדים 4. שני המבקשים הראשונים, גב' שעיה מלכה (להלן - "מלכה" או "המבקשת"), ומר שעיה מרדכי (להלן - "מוטי"), הם בני זוג (הם יכונו להלן גם - "בני הזוג שעיה"). בני הזוג היו המנהלים ובעלי המניות של שתי חברות אשר עסקו בתחום האלומיניום: ש. זוהר אלומיניום בע"מ ו-אלומיניום זהר ייבוא ושיווק (2001) בע"מ (להלן - "החברות" או "חברת זוהר"). 5. מבקש מס' 3, מר כהן רונן (להלן - "רונן") הוא גיס של בני הזוג שעיה. רונן ומוטי הם בעלי מניות בחברה S.C. "ZOHAR CONSTRUCTION & DEVELOPMENT SRI.. חברה זו רשומה ברומניה (להלן - "החברה הרומנית"). 6. משיב 1, עו"ד עדי כרמי, הינו נוטריון, המנהל משרד בירושלים, ובקיא בשפות עברית ורומנית (להלן - "הנוטריון" או "עו"ד כרמי"). 7. מר לייבה יוסף (להלן - "לייבה"), משיב 2, היה בתקופה הרלבנטית עובד בכיר של משיבה 3, ובין היתר, היה איש הקשר בין משיבה 3 לבין חברת זוהר, אשר, כאמור, נוהלה על ידי המבקשים 2-1 . 8. משיבה 3, חברת אקסטל בע"מ (שצורפה, על פי בקשתה לתיק זה), היא חברה הרשומה בישראל (להלן - "אקסטל"). בעלי מניותיה הם מר אברהם גזונטהייט (להלן - "מר גזונטהייט"), ותאגיד שוויצרי בשליטתו. מנהלי החברה הם מר גזונטהייט הנ"ל וחתנו מר דניאל בש (להלן - "מר בש"), שגם העיד בפניי. חברה זו עוסקת באלומיניום, והייתה בקשרי עבודה אינטנסיביים עם חברת זוהר. רקע עובדתי 9. לצורך הבנת מערכת היחסים בין הצדדים וכן את ההשתלשלות העובדתית, מן הראוי להתחיל בהבאת הנתונים הבאים: בני הזוג שעיה רכשו דירה בת 4 חדרים, ברומניה, בעיר בוקרשט, ברחוב ביבסקו וודה (Bibescu Voda ) 2, בלוק 5 P, כניסה 2, קומה 3, רובע 4 (להלן - "דירת רומניה"). במהלך הדיון, הוצג בפני חוזה אשר על פיו בשנת 1998 השכירו בני הזוג שעיה לחברה הרומנית חדר אחד בדירה הנ"ל (ת/19). החברה הרומנית רכשה ברומניה שני נכסי דלא ניידי נוספים: האחד, וילה ומגרש של כ-2.5 דונם, הצמודים לה, ביישוב וולונטרי (Voluntari), רחוב ד"ר פוטקואבי Potcoavei)) מס' 6, מחוז אילפוב, רומניה (להלן - "הוילה"). השני, מגרש בשטח של 10 דונם הנמצא בכפר וולנטרי הנ"ל, יישוב פיפרה (Pipera), גוש 12, חלקה 252. מגרש זה אינו בנוי (להלן - "המגרש"). 10. כעולה מחומר הראיות, חברת אקסטל סיפקה סחורה לחברת זוהר בהיקפים גדולים ומשמעותיים. עד שנת 2002, מסגרת האשראי (אובליגו) של חברת זוהר אצל חברת אקסטל היתה כ-15 מיליון ₪. האובליגו הוגדל בהסכמה ל-16.5 מיליון ₪, כעולה מסיכום דיון מיום 10.2.02, נספח א(1) לתצהירו של מר אבי קינצלינגר, מנהל הכספים של אקסטל (להלן - "מנהל הכספים"). בהדרגה, במהלך שנת 2002, גדל האובליגו והגיע ל-18 מיליון ₪ (נספח א(3) לתצהיר הנ"ל, שהוא סיכום דיון מיום 2.9.02). 11. ביום 15.4.03, הוצא מטעם אקסטל פרוטוקול סיכום דיון (נספח ב לתצהירו של מנהל הכספים; סומן גם כמוצג ת/3), העוסק בדרך להפחתת האובליגו של חברת זוהר. בסעיף 6 שבו נאמר כי במהלך יוני 2003 תקטין חברת זוהר את מסגרת האשראי מ-18 מיליון ₪ ל-17 מיליון ₪. בהמשך אותו פרוטוקול, נאמר בסעיף 7 כדלקמן: "מוטי ישלים תוך מספר ימים את שיעבוד הקרקע במשמר השבעה לאקסטל ושיעבוד שוטף על חברת זוהר ייבוא ושיווק 2001 בע"מ". בפועל, אכן בוצע סעיף זה, בכך שביום 18.5.03 נחתם בין אקסטל, בני הזוג שעיה ושתי חברות זוהר הסכם הנושא כותרת "תנאים מיוחדים למשכון" (ת/11). 12. סעיף 8 לאותו סיכום דיון, הוא אשר - לטענת אקסטל - משמש בסיס לייפויי הכוח שבפנינו. וכך נכתב בסעיף 8 לאותו סיכום דיון (ת/3): "נכסים של מוטי ברומניה ימסרו לאקסטל או לאחר מטעמה כבטוחה, מוטי ימכור את הנכסים לצד ג' את כספי המכירה יעביר לאקסטל (זכות סירוב ראשונה תינתן לאקסטל), אובליגו ש. זוהר ירד בסכום המכירה מעבר לירידה ל 17 מיליון ₪". ייפויי הכוח - תיאורם 13. בטרם נציג את טענות הצדדים ביחס לייפויי הכוח ולנסיבות חתימתם ולמניע של החותמים עליהם, אתאר את ייפויי הכוח, נשוא הבקשה. בהמשך נראה כי נחתמו ייפוי כוח נוספים, שהוצגו בפניי במהלך הראיות. 14. ייפוי הכוח הראשון המוזכר בבקשה, אשר מס' האישור שלו הוא 4234, הוא ייפוי כוח הכתוב כולו בשפה הרומנית. ייפוי הכוח מודפס במכונת כתיבה או במחשב באותיות מסוג אחד, כאשר בתחתית העמוד מודפסים באותיות אחרות המילים באנגלית "שעיה מלכה", "שעיה מרדכי", "כהן רונן", כאשר מעל כל שם מודפסת שורה מקווקוות, ומעליה חתימות שלושת המבקשים. מתחת לכך, מודפס באותה מכונת כתיבה שונה, המילים באנגלית, "ירושלים, 15 יוני 2003". מסמך אימות החתימה המצורף לייפוי כוח זה חתום על ידי הנוטריון עו"ד עדי כרמי, המאשר כי ביום 15.6.03 התייצבו בפניו שלושת המבקשים, תוך ציון מספרי תעודות הזהות שלהם, והוא אימת את חתימתם, והסכום ששולם הוא 100 ₪. על פי התרגום שצורף לבקשה (ועל מהימנות התרגום לא היתה מחלוקת), שלושת המבקשים, מתוקף היותם שותפים בחברת זוהר הרומנית, ייפו את כוחו של מר צוני אדריאן קונסטנטין, מהעיר בוקרשט, למכור, בשמם ובמקומם לחברה המסחרית TENSAI TEC את המגרש של עשרה הדונם הנ"ל (על פרטי המגרש ראה פיסקה 9 סיפא לעיל). בהקשר זה אעיר כי החברה SRL TENSAI TEC רשומה ברומניה ובעלי מניותיה או מנהליה הם תאגיד שוויצרי בשליטתו של מר גזונטהייט, מר דניאל בש ומר לייבה יוסף (משיב 2), הכל כמפורט באישור לשכת המסחר והתעשייה של רומניה (ת/37) (להלן - "חברת טנסיי"). אין, למעשה, מחלוקת כי חברת טנסיי היא מעין חברה אחות של אקסטל (משיבה 3). 15. ייפוי הכוח השני המוזכר בבקשה, אשר מס' האישור הנוטריוני שלו הוא 4232, אף הוא בנוי באותה מתכונת: הדפסה ברומנית במכונת כתיבה אחת ומתחתיה במכונת כתיבה אחרת שמות החותמים והתאריך הנ"ל. בייפוי כוח זה מייפי הכוח הם בני הזוג שעיה בלבד, והם ייפו את כוחו של מר צוני אדריאן קונסטנטין, למכור בשמם ובמקומם למר לייבה יוסף, במחיר הרווחי ביותר, את זכות הקניין שלהם על הדירה הנ"ל בבוקרשט. גם ייפוי כוח זה אושר על ידי הנוטריון עו"ד עדי כרמי, על פי אותו טופס של אימות חתימה. בטופס זה, נכתב בחלק העליון כי הנוטריון מאשר ששעיה מלכה ושעיה מרדכי התייצבו בפניו ביום 15.6.03, ובסיום הטופס נאמר כי הוא מאמת את חתימותיהם בחתימת ידו ובחותמו ביום 16.6.05 (בטור העברי של טופס אימות החתימה; בטור האנגלי מופיע כתאריך אימות החתימה 15 יוני 2003). גם במקרה זה השכר הוא 100 ₪ . למסמכים אלה (יפויי הכוח שמספר אישוריהם הוא 4234 ו-4232 , שצורפו לבקשה של המבקשים בה"פ 4076/05), צורף גם מסמך הנושא כותרת "אפוסטיל", שבו נאמר כי משרד המשפטים מאשר את חתימת עדי כרמי כנוטריון. מסמך זה נושא תאריך 17.6.03. בתחתית מסמך זה יש חותמת מלבנית מרומניה, משרד הנוטריונים הציבוריים, המאשרת את העתק המסמך. השימוש ביפויי הכח לאחר חתימתם 16. ביום 29.7.03 נחתם הסכם מכר ברומניה. על פי הסכם זה (שתרגומו הוגש ת/2) מכרו בני הזוג שעיה, באמצעות מיופה הכוח מר צוני אדריאן קונסטנטין, על פי ייפוי הכוח מס' 4232 הנ"ל, ללייבה יוסף (משיב 3), באמצעות מיופה כוחו פטקו ניקולאי-סורין, את דירת רומניה. מחיר המכירה הנקוב בחוזה הוא 28,000 יורו, השקול ל-1,008,000,000 ליי (מליארד ושמונה מיליון ליי). בחוזה נאמר ביחס לתמורה כי "סכום אשר אנו המוכרים, באמצעות מיופה הכוח מצהירים שקיבלנו אותו מהקונה באמצעות מיופה הכוח, היום, בתאריך החתימה על המסמך הנוכחי". 17. ביום 3.10.03 נחתם הסכם מכר נוסף ברומניה. על פי הסכם זה (שתרגומו הוגש ת/1) מכרה חברת זוהר הרומנית לחברת טנסיי את הבעלות במגרש בשטח 10,000 מ"ר (10 דונם). המוכרת, החברה הרומנית, חתמה על ההסכם באמצעות מר צוני אדריאן קונסטנטין, על פי ייפוי הכוח מס' 4324 שאומת ביום 15.6.03 על ידי הנוטריון מר כרמי (כזכור, מספר ייפוי הכוח לפיו החברה הרומנית מייפה את כוחו של מר צוני אדריאן קונסטנטין, הוא 4234, כמוסבר וכמתואר בפיסקה 14 לעיל, ולא 4324, ככתוב בחוזה המכר). מחיר המכירה הנקוב בחוזה הוא 100,000,000 ליי (מאה מיליון ליי). גם כאן, סמוך לנקיבת סכום התמורה, מופיע בחוזה המשפט הבא: "סכום אשר החברה המוכרת באמצעות בא כוח, מצהירה שקיבלה אותו במלואו מהחברה הקונה, באמצעות בא כוח, עד לחתימתו של המסמך הנוכחי". ההליכים בבתי המשפט ברומניה 18. בבית המשפט בבוקרשט , רומניה (מחוז בופטאיה (BUFTEA)), התנהל משפט שבו תבעה חברת זוהר הרומנית את חברת טנסיי בבקשה להצהיר על בטלותו המוחלטת של חוזה המכר ביניהם. בית המשפט הרומני דחה את התביעה, בהתבססו על ייפוי הכוח מס' 4324 שאושר על ידי הנוטריון מר כרמי (ואומת פעם נוספת במשרד הנוטריונים הציבורי הרומני). בפסק הדין, שניתן ביום 30.3.05 בתיק 7339/2004, על ידי הנשיאה, השופטת פטקו רוסנקה איונה, נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים (הציטוט הוא על פי התרגום לעברית שהוגש לבית המשפט, ביחד עם פסק הדין ברומנית): "כל עוד ייפוי כוח זה לא בוטל ("לא הושם לאל") על ידי מוסד מוסמך כלשהוא - הוא מוליד באופן מלא את ההשלכות המשפטיות על סמך חזקת התקפות ממנה נהנה כל מסמך משפטי. פרט לכך, הערכאה שבפניה הוגשה הבקשה הנוכחית לא היתה יכולה להתכוון לנימוק כלשהו של אי חוקיות ייפוי [הכוח ] כל עוד הוא נערך במדינה אחרת, וזאת כמתחייב מנורמות המשפט הבינלאומי ("המשפט הזר") ". 19. על פסק דין זה הוגש ביום 30.9.05 ערעור לבית המשפט לערעורים ברומניה, כאשר במוקד הדיון בערעור הוא הטענה כי יפויי הכוח אינו תקף. נטען בערעור, בין היתר, כי "לאמיתו של דבר, לא נתבקשה קביעתה של בטלות יפויי כוח זה בפני הערכאות ברומניה, שכן הליך זה התבצע בישראל, כאשר ההליכים המשפטיים במדינה זו מצויים בשלבי ביצוע". ובהמשך הערעור נטען כי המערערת מבקשת להוכיח "שייפוי כוח זה הינו מצג שוא ("דבר שיקרי"), במובן שייפוי הכוח האמור בדבר מכירה מעולם לא נרשם אצל הנוטריון הישראלי אשר משערים שהוא היה מנפיק אותו ועל כן אין הוא נושא אופי של מסמך אמיתי" (ההדגשה במקור). הדיון בערעור נקבע ליום 14.12.05. 20. המבקשים הגישו חוות דעת של עורך הדין ברומניה, עו"ד לאורנציו סטנקו, המייצג אותם, הממוענת לבית המשפט המחוזי בירושלים, לידי השופט משה דרורי. בחוות הדעת, מיום 21.9.05, נאמר, בהתבסס על סעיפים בקודקס ההליך האזרחי, כי ניתן להמציא ראיות גם בערעור. לאחר ציטוט הקטע האמור מפסק הדין של הערכאה הראשונה, בהתייחסות לייפוי הכוח ולמקורות משפטיים נוספים במשפט הרומני, אומר עורך הדין בחוות דעתו, בהתייחסו לאפשרות כי בית המשפט בישראל יקבל את הבקשה שבפניי, את הדברים הבאים: ”כאשר יושג הביטול, ניתן יהיה להמשיך במשפט הערעור אשר הושהה או ניתן יהיה לפתוח במשפט אחר לשם קביעת הבטלות המוחלטת של החוזים, בהתחשב בהופעתן של ראיות מהותיות חדשות (ההחלטה מישראל בדבר ביטול ייפוי הכוח, או שניתן יהיה לפתוח במשפט חדש כדי לדרוש את השבת נכסי הדלא ניידי על ידי השוואת זכויות הבעלות. הערכאה ברומניה תחליט איזו זכות בעלות חזקה יותר מבחינת החוק, וזכות קניין הנסמכת על ייפוי הכוח שנקבע כבטל מתבטלת גם היא)". 21. התביעה ביחס להעדר תוקף חוזה מכירת הדירה הוגשה אף היא לבית המשפט ברומניה, כאשר התובעים הם בני הזוג שעיה (המבקשים בפנינו) והנתבע הוא מר יוסף לייבה (משיב 2 בפנינו). על פי האישור האחרון הנמצא בידי, תיק זה נקבע לדיון ליום 13.12.05. עיקרי ההליכים והראיות בבית משפט זה 22. הבקשה המקורית בתיק זה הוגשה כהמרצת פתיחה ביום 3.3.05, כנגד הנוטריון עדי כרמי ומר לייבה יוסף. לבקשה צורף תצהיר אחד בלבד של המבקשת, הגב' שעיה מלכה, וכן תרגום יפויי הכוח ותלונת המבקשים נגד עדי כרמי ללשכת עורכי הדין ותשובתו של עו"ד יונה דה-לוי, יו"ר ועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין בישראל. כל אחד מן המשיבים הגיש תשובה בכתב. 23. בתיק זה התקיימו מספר קדמי משפט. באחד מהם הסכימו הצדדים כי עו"ד יצחקי, ב"כ המבקשים, ייפנה לקבל חוות דעת מרומניה האם יש טעם בהליך בארץ, והאם בית משפט ברומניה יקבל פסק דין ישראלי בדבר תוקף ייפוי הכוח, לצורך הכרעה במשפט שמתנהל ברומניה (ראה הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה בישיבת בית משפט מיום כט סיון תשס"ה (6.7.05). בעניין זה, היו מספר עיכובים, ועל כן ניתנה על ידי החלטה מפורטת יותר ביום ז אלול תשס"ה (11.9.05), אשר פרטה על איזה נושאים בדיוק צריכה חוות הדעת של המשפט הרומני לענות, כאשר נאמר בגוף ההחלטה במפורש כי אין בכך משום נקיטת עמדה מי יזכה במשפט ברומניה או בישראל, אך הוטעם כי אם חוות הדעת של העורך דין מרומניה תהיה שלילית, כי אז לא יהיה טעם לנהל כלל את הדיון בישראל (ראה החלטה מיום ז אלול תשס"ה (11.9.05), פיסקה 7 , עמ' 8 לפרוטוקול). לבסוף, הוגשה לבית המשפט, על ידי עו"ד יצחקי, ביום 26.9.05, חוות הדעת של עורך הדין הרומני, כמובא לעיל בפיסקה 20. 24. בקדם המשפט שלאחר מכן, הצהיר עו"ד סיקרון, ב"כ של משיב 2, כי אין בכוונתו לחקור את המומחה לדין הרומני וכי לא יגיש חוות דעת נגדית, ובדיון יתייחס לשאלות העובדתיות לגופם. בהמשך קדם המשפט, נקבעו סדרי שמיעת הראיות, כאשר איפשרתי לכל צד להגיש תצהירים משלימים, וקבעתי את התיק לשמיעה ליום שלם, ליום 24.11.05 (ראה החלטה מיום ג תשרי תשס"ו (6.10.05), עמ' 12 לפרוטוקול). 25. זמן מה לאחר מכן, נטען על ידי עו"ד סיקרון, ב"כ משיב 2, מר יוסף לייבה, כי יש מחלוקות בין חברת אקסטל לבין מר יוסף לייבה לגבי סיום יחסי עובד מעביד ביניהם, והוא ביקש כי בית המשפט יזמן את מר דניאל בש, מנהל אקסטל כעד, ולא בדרך של הגשת תצהיר (בש"א 3462/05). נעניתי לבקשה ביום כג תשרי תשס"ו (26.10.05). 26. בו ביום, הוגשה בקשה מטעם אקסטל להצטרף לתיק זה כמשיבה נוספת, על פי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (בש"א 3457/05). הנימוק לבקשה הוא כי בית המשפט הטיל ספק תחילה האם יש טעם לקיים הליכים בישראל, כאשר יש הליכים ברומניה, ורק לאחר החלטת בית המשפט זה לקיים את הדיון ולהכריע בתוקף יפויי הכוח, הבינה חברת אקסטל כי חשוב שתהיה נוכחת בהליך, שכן, לטענתה, היא "צד חשוב והכרחי להליך, ושלמעשה היא בעיקר זו שעלולה להיפגע באם תתקבל בקשת המבקשים ועצם אי צירופה על ידי המבקשים מעוררת תהייה בלשון המעטה" (סעיף 2 לבקשה). עם קבלת הבקשה הוריתי לצדדים האחרים להגיב עליה בדחיפות תוך מספר ימים (ראה החלטה מיום כג תשרי תשס"ו (26.10.05)). מר יוסף לייבה, הסכים לבקשה, וציין כי אכן הדיון בבקשה והחלטה בתיק תשפיע על אקסטל. גם הנוטריון עו"ד כרמי הסכים לבקשה וציין כי הדיון בנימוקי אקסטל יעזור לנו להבין את הנסיבות של יפויי הכוח. מאידך גיסא, המבקשים התנגדו לבקשה וראו בה בקשת סרק והביעו חשש כי מטרת הבקשה .היא לגרום לעיכוב הדיונים בתיק. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לצרף את חברת אקסטל כצד להליך בתיק ה"פ 4076/05, וזאת כדי שהדיון יהיה מקיף, ואוכל לשמוע את טענות הצדדים כולם, וכן כדי שההחלטה בה"פ הנ"ל תהווה מעשה בית דין גם לגבי חברת אקסטל. כן קבעתי כי במועד שנקבע לשמיעת הראיות יישמעו גם העדים מטעם אקסטל, וחייבתי את חברת אקסטל להגיש תצהירי עדות מטעמם בלוח הזמנים שנקבע (ראה החלטה מפורטת מיום יד חשוון תשס"ו (16.11.05), עמ' 5-2 בבש"א 3457/05). 27. הוגשו תצהירים לא מעטים בתיק זה: המבקשים הגישו תצהירים של שלושת המבקשים וכן של אדם נוסף, מר דוד אלברט, שנכח באחד האירועים במשרדו של הנוטריון כרמי . משיב 1, נוטריון עו"ד עדי כרמי, הגיש תצהיר ומסמכים מטעמו. מר לייבה יוסף, הגיש תצהיר עדות ראשית הכולל נספחים רבים, וכן קובץ מסמכים תחת הכותרת "תיק מוצגים" . המשיבה 3, אקסטל, הגישה שני תצהירים מטעם שני בעלי תפקיד בחברת אקסטל: מר דניאל בש, המנכ"ל; מר אבי קינצלינגר, מנהל הכספים. 28. אפשרתי חקירות לא קצרות של העדים, וכמו כן לא מנעתי הגשת מסמכים ומוצגים בתיק. הדיונים התארכו ונמשכו לבסוף במשך ארבעה ימי הוכחות שלמים (14.11.05, 28.11.05, 1.12.05, 6.12.05). כמו כן, נקבע יום שלם לסיכומים (8.12.05). נתתי עדיפות לתיק זה, רק כדי להספיק ולעמוד בלוח הזמנים של בתי המשפט ברומניה, שכן הערעור תלוי ועומד ויישמע ביום 14.12.05, ונמסר לי כי בית המשפט ברומניה אינו מוכן לדחות את הדיון. פסק הדין זה ניתן מספר ימים לאחר שמיעת הסיכומים. תמצית טענות הצדדים 29. המחלוקות בין הצדדים היו, בעיקרו של דבר, מחלוקות עובדתיות, אך יש להם גם היבטים משפטיים. נסקור, בקצרה, את הטענות והגירסאות העובדתיות של כל צד. גירסת המבקשים 30. המבקשים תיארו את הרקע לחתימת ייפויי הכוח באופן הבא: לייבה, שניהל עסקים ברומניה, ביקש מהם רשות להשתמש בדירה ובוילה שלהם שברומניה. לייבה הסביר להם כי על פי הנהלים ברומניה עליו לקבל מהם ייפוי כוח, כדי שיוכל להיכנס פיסית לדירה ולווילה. הם מסרו לו תיק מלא מסמכים ברומנית (שפה שאינם יודעים), כדי שיכין את ייפויי הכוח, לאותה תכלית, קרי: שימוש למגורים בדירה ובוילה. לייבה הזמין אותם למשרדו של הנוטריון בירושלים (בני הזוג לייבה גרים במשמר השבעה שבשפלה), כדי לחתום על ייפויי הכוח, שהוכנו ברומנית על ידי האנשים של לייבה ואקסטל ברומניה. למבקשים היה ברור כי מדובר בחתימה על מסמכים לצורך שימוש בדירה ובווילה, ולא לצורך כל מטרה אחרת. 31. המבקשים תיארו כך את אשר אירע במשרדי הנוטריון ביום 15.6.03: המבקשים ולייבה באו והמתינו בחדר ההמתנה, הסמוך לחדרו של הנוטריון, כאשר הדלת היתה פתוחה. לייבה - שהביא עמו את המסמכים בשפה שלא ידועה להם (רומנית) - נכנס לנוטריון, והם דיברו ביניהם (כאשר המבקשים עדיין בחדר ההמתנה). כאשר נכנסו המבקשים לחדרו של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, הוא לא תרגם להם את ייפויי הכוח אלא החתים אותם על המסמכים. לגירסת המבקשים, מדובר באירוע שנמשך דקות ספורות בלבד. את המסמכים, לאחר שהמבקשים חתמו עליהם, לקח לייבה, והוא זה ששילם לנוטריון (לגירסתם מדובר בתשלום במזומן של כמה מאות שקלים). המבקשים הדגישו בעדותם כי מדובר בביקור אחד אצל הנוטריון ובחתימה במועד אחד בלבד על כמה מסמכים. הם לא זכרו ולא טרחו לבדוק האם מדובר באותם מסמכים, בכמה עותקים, או שמדובר במסמכים שונים, כי סמכו על לייבה, איש הקשר שלהם בחברת אקסטל. 32. הפגישה הבאה בין המבקשים לבין הנוטריון היתה רק בקיץ 2004, כאשר נודע למבקשים כי הנכסים (הדירה והמגרש) ברומניה, נמכרו. הם הגיעו למשרדו של הנוטריון עו"ד כרמי, וביקשו ממנו את העתקי ייפויי הכוח, אך הוא לא נתן להם אותם. הם קבעו עמו פגישה נוספת, ביום 11.8.04, ואז היה כבר בידם צילום של המסמכים הנ"ל, אותם קיבלו ממי שניהל את עניינם ברומניה, מר אלגוג'ה אפרמאשוילי, ששינה שמו לאפרון אברהם (להלן - "אבי"). הם ביקשו לבדוק בספרי הרישום של הנוטריון את אותם מסמכים, אך, לדבריהם של המבקשים, עו"ד כרמי בדק את ספר הנוטריונים, ואף הם ראו אותו, ומר כרמי אמר להם כי לא קיימים בספר הנוטריונים שלו ייפויי כוח על שמם שמספריהם הם 4234/03 ו- 4232/03, וכי באותם מספרים יש שמות אחרים ובשנים אחרות. לדבריהם, עו"ד כרמי קיבל מהם את הצילומים לעיון והוא הלך לחדר אחר, ושם צילם את אותם צילומים של ייפוי הכוח וניסה להעלים זאת מהם, בכך שהחזיר להם את מה שנתנו, אך שמט על הרצפה את הצילומים שצילם. פרצה מחלוקת בין הצדדים, העניין הגיע למריבה פיסית. הוזמנה משטרה והמבקשים הגישו תלונה. כמו כן הגישו המבקשים תלונה נגד המשיב ללשכת עורכי הדין. 33. המבקשים הדגישו בעדותם כי הם חשו וחשים עד היום מרומים, בכך שהנכסים שלהם ברומניה הועברו על שם לייבה (הדירה) וחברת טנסיי (המגרש). 34. עורך דין אדמונד יצחקי, ב"כ המבקשים, ביקש לאמץ את גירסתם העובדתית של מרשיו, אך הוסיף וטען מבחינה משפטית כי גם אם תתקבל עמדת אקסטל, לפיה יפויי הכוח הנ"ל נועדו להגשים את סעיף 8 לסיכום הדיון ת/3 (ראה ציטוט בפיסקה 12 לעיל), גם אז חברת אקסטל חרגה מהמוסכם, הן בניסוח יפויי הכוח, ובעיקר באופן מימושם, כך שבמקום שתירשם לזכות אקסטל בטוחה על אותם נכסים, הנכסים נמכרו, ואילו התמורה לא הופחתה מהאובליגו של חברת זוהר הישראלית כלפי חברת אקסטל, כפי שנאמר בסעיף 8 סיפא לאותו סיכום דיון. גירסת הנוטריון 35. הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, שגם העיד וגם טען לעצמו, תאר את האירועים באופן הבא: התייצבו אצלו לאימות חתימה פעמיים, בשני מועדים שונים. ביום הראשון ביום 22.5.03., חתמו בני הזוג שעיה, לטענתו של כרמי, על ייפוי כוח, אשר מספר האישור שלו הוא 4733. יפויי כוח זה הוא ברומנית ונושא כותרת "ייפוי כוח מיוחד". בייפוי כוח זה שם מיופה הכוח אינו כתוב, אלא יש מקום להוסיף את שמו ופרטיו של אותו מיופה הכוח, כולל מקום לכתיבת כתובת ואמצעי זיהוי של אותו אדם, כאשר במקום המיועד לאותם פרטים אישיים של מיופה הכוח יש קווקווים (ראה ת/26). ייפוי כוח זה מתייחס לדירה הנ"ל בבוקרשט. בתחתית המסמך ברומנית יש הדפסה במכונת כתיבה אחרת של שמות בני הזוג שעיה ומעליהם יש את חתימתם בעברית ובאנגלית. לעניין אחרון זה העיד מוטי כי לא ידע לחתום באנגלית וכי הנוטריון החזיק את ידו של החותם, וכך כתב מוטי את שמו באותיות לטיניות. באימות החתימה של ייפוי כוח זה נאמר כי הוא נערך ביום 22.5.03 והשכר ששולם הוא 200 ₪. ייפוי הכוח הוגש תחילה, במסגרת חקירתה הנגדית של גב' שעיה ביום 24.11.05, כת/4, כאשר, כאמור מספר האישור הוא 4733. בשלב מאוחר יותר, ביום 1.12.05, הוגש ייפוי כוח זה יחד עם אימות חתימה על ידי הנוטריון עו"ד כרמי, ומספר אימות החתימה במסמך שהוגש על ידו הוא 4735 (ת/26). בשני המסמכים הזהים , המספר השונה מודפס במכונת כתיבה, פעמיים, בצד הימני העליון ובצד השמאלי העליון של מסמך אימות החתימה, כאשר השוני היחיד באותו דף אימות חתימה הוא שבאישור מס' 4733 (ת/4) מופיעה למעלה ולמטה חותמת הנוטריון עדי כרמי, בעוד שבת/26 אין חותמת כזו בכלל. לדברי הנוטריון כרמי, הוא שמע את כל האנשים מדברים ברומנית, ולכן הסיק כי המבקשים יודעים רומנית. על כן, לגירסתו של הנוטריון, הוא לא ראה צורך לתרגם להם את המסמך לרומנית, והסתפק בכך ששאל אותם האם הם חותמים מרצונם הטוב והחופשי, ללא אונס או כפיה. לאחר שהשיבו בחיוב, החתים אותם. לדבריו, כל העניין נמשך דקות ספורות. הנוטריון, בתצהירו בכתב ובעדותו בעל פה, הוסיף והסביר: יש צורך לקבל על אישור חתימה שלו, כנוטריון, חותמת "אפוסטיל" במשרד החוץ. בדרך כלל, הוא שולח בעקבות חתימת כל יפויי כוח, למחרת יום החתימה, את מזכירתו לעשות כן. אך, לדבריו, המבקשים מיהרו ואמרו שיעשו זאת בעצמם, ויחזירו לו לאחר מכן את אחד הטפסים. לכן, לדבריו של עו"ד כרמי, הוא סמך על המבקשים, ונתן להם את כל העותקים של יפויי הכוח, ולא השאיר בידו עותק. גם בסיכומים בפניי, בסוף ההליך, חזר וציין עו"ד כרמי, כי עד היום אין בידו עותק של יפויי הכוח. 36. ביום 15.6.03, חתמו בפניו של הנוטריון, לגירסתו, שלושת המבקשים, והתנצלו כי לא הביאו לו את עותק המסמך מיום 22.5.03, והבטיחו שיביאו לו את שני ייפויי הכוח עם "אפוסטיל", ולא עשו כן. גם במקרה זה, לגירסת הנוטריון, טקס החתימה היה קצר ביותר. הנוטריון לא ראה צורך לתרגם להם את המסמכים מרומנית לעברית, בהתבסס על הרושם שלו כי הם יודעים רומנית. 37. הנוטריון אף הגיש לבית המשפט חשבונית מס' 6500, נושאת תאריך 16.6.03, ובה נכתב בכתב ידו ובחתימתו כי קיבל סך 300 ₪. בחלק העליון של הקבלה נאמר כי נתקבל משעיה מלכה ומרדכי ביום 22.5.03, 200 ₪. בשורה המיועדת לכתובת, נכתב, כנראה בהמשך השורה הראשונה, משעיה מלכה, מרדכי ורונן - 15.6.03 - 100 ₪. במקום המיועד למילה "עניין" נכתב בכתב יד: "שני ייפויי כוחו [כך!] ברומנית" (ת/28). 38. בהמשך תצהירו וכן בעדותו בעל פה מתייחס עו"ד כרמי לאירוע ביום 11.8.04, שבו, לדבריו, התנפלו עליו המבקשים, פגעו במשקפיו ובמכשיר השמיעה שלו. 39. עו"ד כרמי גם צרף את תשובתו מיום 19.9.04 ללשכת עורכי הדין, ועדת האתיקה, וזאת בעקבות תלונה שהוגשה נגדו על ידי מלכה ומרדכי שעיה. בתשובה זו, מתייחס הוא לייפוי כוח אחד בלבד מיום 15.6.03. הוא מציין כי כל העניינים המהותיים במסמך זרים לו, וכי המסמך לא הוכן ולא נערך על ידו. לדבריו "לא נדרשתי לתרגם או להסביר כי אז הפרוצדורה היתה צריכה להיות אחרת: אישור תרגום (שנעשה בכתב, ועולה פי כמה וכמה מאשר סתם אימות חתימה)". 40. עו"ד כרמי לא נטל חלק באותם חקירות המתייחסות ליחסים שבין המבקשים לבין אקסטל, וחזר ואמר כמה פעמים, גם במסגרת החקירות וגם בסיכומים, כי לאחר ששמע את הצדדים דעתו מתחזקת בכך שהמבקשים הבינו את יפויי הכוח. הוא הוסיף ואמר כי מדובר בעיסקה של מיליונים ואינו מבין למה נגרר לבית המשפט בגלל 300 ₪ של שכ"ט שקיבל בגין אימות חתימה בלבד. גירסת אקסטל ולייבה 41. מנקודת מבטה של אקסטל, ובנקודה זו מר לייבה מצטרף לאותה גירסה, יפויי הכוח משקפים את הסכמתם המודעת של בני הזוג שעיה לשעבד את נכסיהם ברומניה, בשל החובות הרבים והאובליגו ההולך ותופח של חברות זוהר ביחסיהם עם אקסטל. סעיף 8 לסיכום הדיון ת/3 (צוטט לעיל בפיסקה 12) הוא הבסיס ליפויי הכוח. 42. גירסתם העובדתית של המשיבים 3-2 היא כי הם פנו לעורך הדין של חברת טנסיי ברומניה, והוא זה ששלח להם את יפויי הכוח ברומנית ועליהם הוחתמו המבקשים בפעם הראשונה ביום 22.5.03. לאחר שהוברר להם מרומניה כי יפויי הכוח אינם מספיקים, הוכנו יפויי כוח חדשים, אשר נחתמו ביום 15.6.03. 43. לגירסתם של עדי המשיבים, הם סמכו על הנוטריון. מר לייבה נכח בחדר המתנה, ושמע, לדבריו, את הנוטריון משוחח עם המבקשים, אך לא קלט את המילים. מכל מקום, לגירסתו מדובר בהליך חתימה שנמשך כחצי שעה, ולכן, לשיטתו, במשך פרק זמן זה שבו שהו המבקשים בחדרו של הנוטריון, הסביר הנוטריון למבקשים את מהות המסמכים עליהם הם חתמו. מר בש, העיד שהמתין בחדר ההמתנה, ואז קיבל שיחת טלפון מבת דודתו בארצות הברית, שיחה שנמשכה כעשרים דקות עד חצי שעה, ובסיומה יצאו המבקשים מחדרו של הנוטריון. מכאן, שגם לגירסתו מדובר בשהות של המבקשים אצל הנוטריון במשך כחצי שעה, כאשר אינו יכול להעיד מה דובר ומה נעשה באותו חדר של הנוטריון. 44. אשר לשימוש ביפויי הכוח, טענת מר לייבה ומר בש, כאשר עורכי הדין רם סיקרון (ב"כ מר לייבה) ובמיוחד עו"ד אלעזר יקירביץ (ב"כ אקסטל) מפרטים אותה בסיכומיהם, היא זו: לכתחילה, היתה כוונה רק לשעבד את הנכסים ברומניה, אך בשל חוקי רומניה, אין אפשרות לעשות כן, ולכן הנכסים נרשמו על שם לייבה (הדירה) וחברת טנסיי (המגרש). עדיין, סבורים עורכי הדין הנ"ל, כי לא מדובר במכירה אמיתית, ולכן הצהירו כי המחירים הנקובים בשני חוזי המכר (ראה פיסקאות 16 ו-17 לעיל) אינם אמיתיים ואינם משקפים עיסקה שאירעה. הם מודים כי לא הועבר כל סכום בין הקונים על פי שני חוזי המכר, לבין המוכרים. גם אין הם חולקים כי בספרי אקסטל לא נרשם כל זיכוי לזכות חברות זוהר על כך שהדירה והמגרש אינם יותר של הזוג שעיה ושל החברה הרומנית. לדברי עורכי הדין, סיקרון ויקירביץ, ב"כ המשיבים 3-2, ובעניין זה מתבססים הם גם על עדותו של מנהל הכספים של אקסטל, בעת האירועים בשנת 2003 ניתן היה לממש את סעיף 8 לת/3. הכוונה היתה כי מוטי שעיה היה מוצא קונה לאותם נכסים ברומניה, וקונה זה היה משלם תמורה אמיתית, וסכום זה היה נזקף לזכות חברות זוהר ביחסיהם עם אקסטל. ברם, עתה, כאשר מוטי שעיה הגיש בקשה לצו כינוס ולהכריז על פשיטת רגל (ת/20), השתנה המצב. מכל מקום, לגירסת משיבים 3-2 יפויי הכוח תקפים, והרישומים של הנכסים ברומניה על שם לייבה וחברת טנסיי, אין בהם פגמים המצדיקים את ביטולם, באופן שיפגע בחיי המסחר, ובזכויות אקסטל. החתימה על יפויי הכוח בפני הנוטריון כרמי - ניתוח עובדתי ומשפטי 45. קיימת מחלוקת עובדתית בין המבקשים לבין המשיבים, האם הם חתמו על יפויי הכוח רק ביום 15.6.03 - והם אותם יפויי כוח נשוא הבקשה שבפניי - או שחתמו הם גם לפני כן, ביום 22.5.03, על יפויי כוח קודם. 46. אליבא דאמת, אין צורך להכריע בשאלה זו, שכן ייפוי הכוח שנחתם ביום 22.5.03, אינו מסמך שצד כל שהוא מבקש כי אכריז עליו כתקף או כבטל. 47. על כל פנים, עצם העובדה כי הוצג בפניי אותו אימות חתימה ומסמך ייפוי הכוח (ת/26, שהוא גם ת/4), ניתן להסיק ממנו על דרכי פעולתו של הנוטריון מר כרמי, שבהם גם נעסוק בהרחבה להלן. ייפוי הכוח האמור, מנוסח כך ששמו של מיופה כוח אינו מופיע כלל ויש מקום לשמו, לכתובתו והאמצעים לזיהויו. על אף שמדובר במסמך "בלנקו", הודה הנוטריון מר כרמי, בעדותו בפניי, כי הוא אימת את החתימה על מסמך זה. דבר זה מנוגד לתקנה 12 לתקנות הנוטריונים , התשל"ז-1977 (להלן - "תקנות הנוטריונים", או "התקנות"), שכותרתה מעידה על מטרתה "מניעת שינויים במסמך". בתקנה יש הוראות מפורטות כיצד לנהוג במסמך שהיו בו שינויים או ביטולים (תקנה 12(א) לתקנות הנ"ל), וכן מוטלת החובה למתוח קו בדיו בין הקטע האחרון של נוסח המסמך לבין החתימות (תקנה 12(ב) לאותן תקנות). ככל שהדבר נוגע לענייננו, ביחס ליפויי כוח כזה , שיש בו חלקים "בלנקו", חלה תקנה 12(ג) לתקנות הנוטריונים, שזו לשונה: "היו בנוסח מסמך כאמור חלקים שנשארו אחרי החתימה על החלק, יסמן הנוטריון את העובדה או על ידי תיאורה בסוף האישור או על ידי הוספת הערה בשולי המסמך, על יד החלקים שנשארו על החלק "לא מולא בשעת מתן האישור" וראשי התיבות של שמו באותו מקום; שר המשפטים רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה זו סוגים של מסמכים הנועדים לשימוש בחוץ לארץ". לא הוצג בפניי כל פטור של שר המשפטים על המסמך הנ"ל, ועל כן חלה הרישא של התקנה. הנוטריון מר כרמי, לא עמד בדרישות התקנה, ובכך סטה באופן משמעותי מדרישות תקנות הנוטריונים הנ"ל. ראוי לציין כי בית המשפט העליון, כאשר התייחס ליפויי כוח על החלק (בלנקו), בלי שמולאו בו הפרטים כמו שמו של מיופה הכוח, קבע כי מילוי פרטים אלה, לאחר חתימת מיופה הכוח , היא פעולה אסורה, כאשר התוצאה היא כי אין לפנינו ייפוי כוח תקף (ע"א 2680/90 ס.מ. יצירה השקעות ופיתוח בע"מ נ' מוזאפאר , פ"ד מט (1) 649, מפי השופט ד' לוין). בספרו של אריה לית, ששימש שנים רבות כמבקר מטעם משרד המשפטים על הנוטריונים, נכתב ביחס לפסק דין זה כדלקמן (א' לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו; מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), בעמ' 181): ”על אף העובדה שעורך הדין לא תפקד במשפט זה כנוטריון, יש בענין לקחים לנוטריון. האיסור לתת אישור "על החלק" הוא דבר כה בסיסי שאפילו אינו מקבל הדגשה. מדובר על אישור חתימה על מסמך, והמסמך חייב להיות מוגמר. תקנה 12 לתקנות הנוטריונים קובעת שעל המתייצב ועל הנוטריון לשים את ראשי התיבות של שמותיהם על יד כל תיקון למסמך סטנדרטי וקובעת בנוסף שעל הנוטריון לסגור מרחק שבין סוף המסמך לבין החתימה במטרה למנוע זיוף על ידי הכנסת קטע לאחר שהאישור הוצא ממשרד הנוטריון". 48. יתרה מזו, המסמך הנושא כותרת "אימות חתימה" מיום 22.5.03, הינו בעל שני מספרים סידוריים שונים: בת/4 המספר הוא 4733, ואילו בת/26, המספר הוא 4735. כפי שראינו לעיל, המספרים הללו מודפסים על אימות החתימה, ולכאורה, מדובר בשני מסמכי אימות חתימה זהים, שלהם שני מספרים שונים. אל יהא דבר קל בעיניך, שכן תקנה 21 לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון יסמן כל אישור במספר סידורי, לפי סדרי עריכתם של האישורים; סדרת המספרים יתחילו עם תחילת כהונתו של הנוטריון, ויכול שיתחילו מחדש בכל שנה שבה ממשיך הנוטריון לכהן" (ההדגשה הוספה). עצם הימצאות שני אישורים, אשר על פניהם הם זהים ומתייחסים לאותו מסמך, ואשר נושאים מספרי אישור שונים, מהווה הפרה של תקנות הנוטריונים, במיוחד כאשר אין לנוטריון, משיב 1, כל הסבר למצב הזה. אם בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קבע שניהול מספרים נפרדים לכל סוגי מסמך (אימות חתימה, אישור הצהרה, אישור תרגומי וכו') הוא הפרה של תקנה 21 לתקנות הנוטריונים הנ"ל (ראה: לית, שם, בעמ' 63), קל וחומר שיש לראות במקרה שלפנינו, כאשר אותו אישור של אימות חתימה נושא שני מספרים שונים (4733 ו-4735), הפרה של התקנה הנ"ל. בייפוי הכוח הנ"ל התאריך כתוב בכתב יד, להבדיל מהתאריך בייפוי הכוח נושא בקשה זו, התאריך מודפס (ראה התיאור בפיסקאות 14-15 לעיל). אינני נותן משקל מכריע לעניין זה, אך הוא משתלב עם הפגמים ברבים בעבודתו של הנוטריון עו"ד כרמי, כפי שיפורט גם להלן. 49. עיקר דיוננו יוקדש לשני יפויי הכוח נשוא הבקשה, אשר תוארו בהרחבה בפיסקאות 14 ו-15 לעיל. הליקויים שמצאנו ביחס לאימות החתימה 4733 (או 4755), כפי שפרטנו בפיסקאות 48-47 לעיל, מחווירים לעומת אלה שביפויי הכוח נשוא הבקשה. 50. הנושא המרכזי אשר עליו שם את הדגש ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, הוא העדר התרגום. 51. לאחר שמיעת העדים, אין מנוס מן המסקנה העובדתית כי עו"ד עדי כרמי, הנוטריון, משיב 1, לא תרגם את שני יפויי הכוח שנוסחו ברומנית למבקשים, לפני שחתמו עליהם, והסתפק בכך שזיהה אותם ושאל האם הם חותמים על מסמכים אלה מרצונם הטוב והחופשי. בעניין זה, יש לאמץ את הגירסה המשותפת של המבקשים ושל הנוטריון. אין לקבל את ההשערות או ההנחות של מר לייבה ומר בש, כאילו היו הסברים של הנוטריון למבקשים, כאשר הנוטריון בעצמו אומר, שלא הסביר, והמבקשים אומרים שלא קיבלו כל הסבר. אליבא דאמת, עו"ד יקירביץ, בסיכומיו בכתב שהוגשו לבית המשפט, במקום סיכומים בעל פה, מאשר את הדברים, אם כי בחצי פה, בתחילת הסיכומים, באומרו כי "לשם היעילות והקיצור נבהיר כבר עתה כי אקסטל מסכימה כי נפלו פגמים טכניים ביפויי הכוח נשוא תיק זה", ובהמשך הוא מתייחס לאותו פגם, לפיו, כלשונו, "עו"ד כרמי באישורו הנוטריוני לא פרט מאום על תרגום יפויי הכוח לרומנית". 52. מה החובה אשר מוטלת על נוטריון ביחס לאישור ואימות חתימה של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם? על כך משיבה תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור". לשון התקנה חותכת וברורה, ומשמעותה אינה ניתנה לשני פירושים. מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור. גם מר לית, בספרו הנ"ל (עמ' 38) מדגיש כי "במקרה זה, אסור לנוטריון לתת אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש בשפה המובנית לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם... ללא ציון הנתונים הללו אסור לנוטריון לתת אישור" (ההדגשה במקור). אוסיף ואומר, כי גם יושב ראש ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, עורך דין יונה דה לוי, במכתב שנשלח לב"כ המבקשים ביום כ אדר ב תשס"ה (1.3.05), בהתייחסו לאי התרגום, בניגוד לתקנה 7(ב) הנ"ל, מגיע למסקנה זו: "ברור, כי הנילון [הכוונה לנוטריון עו"ד עדי כרמי] בהחתימו את המתלוננים [הכוונה למבקשים] על מסמך בשפה הרומנית לא נהג בהתאם למצווה עליו על פי תקנה 7(ב) הנ"ל". 53. יתרה מזו, התקנות כוללות בתוספת השנייה, בהתייחס לתקנה 9, טפסים שונים, אשר רק בהם רשאי להשתמש הנוטריון. טופס מס' 1 הוא טופס אימות חתימה, ובו השתמש הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני יפויי הכוח, 4234/03 ו-4232/03. על הנוטריון היה להשתמש בטופס 4, שכותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם (טופס זה נמצא בשימוש של נוטריונים רבים, ואף הוצג בפניי במהלך המשפט - ת/29). להפתעתי , הנוטריון כרמי, בתשובתו לשאלות ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, בחקירה הנגדית, השיב כי אין לו טופס כזה ואינו משתמש בו כלל. 54. עו"ד כרמי טען כי הדרך היחידה להתמודד עם יפויי כוח בשפה זרה הוא לתרגם אותו במלואו ולהמציא לחותם אישור תרגום (טופס 6), ואז, לדבריו, היה שכרו מגיע לכדי 1,300 או 1,500 ₪, ולא 100 ₪ לאישור חתימה ובסך הכל 300 ₪ שקיבל. אכן, יש טופס אישור תרגום, ואכן, במקרים לא מעטים מבקשים מנוטריון שישמש גם מתורגמן וגם מאשר תרגום. אך לא כן בפרשה שלפנינו, שבה די היה באישור על פי טופס 4, שהוא, כאמור, טופס אימות חתימה כאשר שפת המסמך אינה ידועה לחותם. 55. עו"ד כרמי טען טענה נוספת להגנתו, והיא כי המבקשים יודעים רומנית, ולכן לא היה צורך בתרגום שני המסמכים למבקשים מרומנית לעברית. אינני מקבל טענה זו, ולצערי עלי לומר כי היא רחוקה מן האמת. עו"ד כרמי טען בעדותו כי שמע את המבקשים ואחרים מדברים רומנית בחדר ההמתנה. ברם, שמיעתו של עו"ד כרמי היא נמוכה ביותר. במהלך הדיונים, היו מקרים רבים שלא שמע את דבריי אליו, כאשר המרחק בינינו היה 2-1 מטר. גם כאשר נחקר על ידי עו"ד יצחקי, שעמד סמוך לו במרחק של פחות ממטר, ביקש הוא לחזור על הדברים כי לא שמע. גם בעין בלתי מזוינת, רואים כי לעו"ד כרמי יש מכשירי שמיעה בשני האוזניים, והוא גם הצהיר על כך בתצהירו, כאשר אמר ששירת בצה"ל כקצין תותחנים, איבד 80% מהשמיעה והוא נכה צה"ל וגם עם שני מכשירי שמיעה הוא שומע רק 20% (סעיף 1 לתצהירו מיום 20.11.05). מכאן, עולה המסקנה ההכרחית כי אין מקום לקבל - עובדתית - את טענת הנוטריון כאילו שמע את המבקשים מדברים רומנית בחדר ההמתנה, שכן לא היה יכול כלל לשמוע אותם. 56. על כל פנים, לאחר ששמעתי את המבקשים, וראיתי את הקשיים הגדולים שלהם לקרוא מסמך באותיות לטיניות (פרט למבקשת), נחה דעתי כי המבקשים אינם יודעים כלל רומנית. 57. מעבר לכך, אדגיש כי מבחינה משפטית, אין די בהתרשמות כללית של הנוטריון בדבר ידיעת השפה על ידי החותם. הפירוש הסביר של תקנה 7 הוא כי רק לאחר שהנוטריון השתכנע כי החותם יודע את השפה הזרה, ניתן להחתימו על טופס אימות חתימה גרידא.כדי להשתכנע בכך, מוטלת חובה ראשונית על הנוטריון לבדוק עם כל חותם, האם הוא יודע את השפה של המסמך עליו הוא חותם. כלל זה חל גם לגבי מסמכים בעברית, וקל וחומר לגבי מסמכים בשפה זרה. 58. בפסיקת בית המשפט העליון מצאנו פסק דין העוסק בחובה לתרגם את המסמך למי שחותם עליו לפני חתימתו, וכי במקום שבו אין תרגום מספיק, המסמך איננו תקף. בפסק הדין, אשר אליו הופניתי על ידי עו"ד יצחקי (ע"א 423/75 מרדכי בן נון בעניין צוואת אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר פ"ד לא(1), 372), אומר השופט ברנזון כדלקמן: "השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי היה סבור, כי הצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, והפגם היחידי שמצא הוא זה, שדבר התרגום לא אושר על-ידי המתרגם על-פני הצוואה, כדרוש על-פי סעיף 22 (ג) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965. לאור העדויות שהובאו לעיל, ברור כי הסברה, שהצוואה תורגמה למנוחה לשפה שהיא שומעת, אינה נכונה. פגם זה איננו טכני כמו העדר האישור, שניתן להתגבר עליו על-פי סעיף 25 לחוק, כאשר אין לבית-המשפט ספק באמיתות הצוואה. חוסר תרגומה של צוואה, הכתובה בשפה שאין המצווה שולט בה, לשפה שהוא שולט בה, הוא פגם היורד לשרשו של ענין ושולל את עצם קיומה של הצוואה כהבעת רצונו האמיתי של המצווה. אגב, גם אם דבר זה רק מעמיד בסימן שאלה את אמיתות הצוואה, כי אז, על-פי האמור לעיל, אין גם אפשרות להסתמך על סעיף 25 לחוק, כדי לרפא את העדר האישור של המתרגם על-פני הצוואה את דבר תרגומה למנוחה לפני שחתמה עליה". גם בפסק דין של בית המשפט המחוזי ירושלים, פירש עמיתי, כב' השופט ד"ר עוני חבש, את תקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים שצוטטה לעיל (פיסקה 52 לעיל), ויישם אותה על חובת עורך הדין שערך את הצוואה לתרגם את הצוואה לשפת המצווה, אם אינו שולט בשפה (ראה פיסקה 9 לפסק הדין בע"ז (ירושלים) 598/97 עקיבא סרולוביץ-רגב נ' שרה דוידוביץ תק-מח 2001(1), 8591; במקרה שם הכריע בית משפט עובדתית כי המצווה ידעה את השפה שבה נכתבה הצוואה, ולכן לא נמצא פגם בצוואה בנקודה זו; ראה פיסקאות 12-10 לפסק הדין). 59. ב"כ המשיבים ניסו לטעון כי חובת ההסבר והתרגום המוטלת על מתרגם הצוואה, על פי סעיף 22(ג) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, היא חובה "חזקה יותר" מאשר זו הקבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים. אינני סבור כך. ייתכנו מקרים בהם הצוואה תתייחס לרכוש שערכו נמוך, ואילו אימות החתימה יתייחס לרכוש שערכו רב. בעיני, בשני המקרים, עמדת המשפט הישראלי היא כי יש חובה על הגורם המאשר את החתימה לתרגם לשפה שבה יודע החותם את המסמך, לפני שהוא חותם עליו. ללא תרגום כזה, המסמך אינו תקף. 60. יתרה מזו, ובהמשך לאותו קו, מצאנו בפסיקת בית המשפט כי מי שאינו יודע קרוא וכתוב, והוחתם על מסמך מבלי שהוסבר לו קודם לכן מהו תוכנו, אין משמעות משפטית לחתימתו. בית המשפט השתמש בביטוי הלטיני NON EST FACTUM , דהיינו: לא נעשה דבר (ת"א (תל-אביב) 2070/00 אבידן אברהם נ' אבידן אלי תק-מח 2005(2), 5676, מפי השופטת ד"ר דרורה פלפל). אם שם נקבע כי חתימה על הסכם מכר בטלה, בגלל שלא הוסבר טיב המסמך לחותמת, שיודעת לדבר עברית, אך אינה יודעת קרוא וכתוב , קל וחומר שיש לנהוג כך לגבי אימות חתימה על מסמך ברומנית, כאשר המבקשים אינם יודעים כלל את השפה לא לדבר, לא לקרוא, ולא לכתוב. העובדה שאחת החותמות, מלכה שעיה, יודעת לקרוא אותיות לטיניות, והתחילה ללמוד קצת רומנית, אינה הופכת אותה לאדם אשר מבין משמעות של מסמך משפטי, שהינו ייפוי כוח. מכל מקום, ייפוי הכוח תקף רק אם כל החותמים עליו חתמו חתימותיהם כדין, ולבטח לא ניתן לומר זאת על המבקשים האחרים, וממילא, יפויי הכוח אינם תקפים, בכל מקרה. 61. פרט לפגם היסודי האמור לעיל, בדבר העדר התרגום, לוקים יפויי הכוח בפגמים נוספים, שאותם נזכיר בקצרה להלן. 62. מיספור: כבר הערנו לעיל בדבר הפגם של יפויי הכוח מיום 22.5.03, אשר בפניי הוצגו שני מסמכים זהים בעלי מספר שונה: 4733 ו-4735 (ראה פיסקה 48 לעיל). ככל שעוסקים אנו ביפויי כוח נשוא הבקשה, הקושי הוא זה: על פני אישור אימות החתימה מופיע תאריך 15.6.03 , המתייחס לשני האישורים נשוא המשפט שבפנינו, דהיינו: 4234/03 ו-4232/03. לעומת זאת, המספר של יפויי הכוח בתאריך שקודם לו בשלושה שבועות, במקום שיהיה מוקדם לאותו מספר, הוא מאוחר לו ב- 500 מספרים לערך. אין כל הסבר לתופעה זו, המסכלת את מטרת מחוקק המשנה בקביעת מספור רץ של האישורים. בהקשר זה נעיר כי מספריהם של שני יפויי הכוח אינם עוקבים (4232 ו-4234) המסמך הנושא את המספר החסר (4233) שימש ככל הנראה לאימות חתימה על מסמך אחר, אשר עליו, ככל הנראה, הוחתמו המבקשים. המבקשים הזכירו מספר אימות חתימה זה בתצהיר שפרט את האירועים ונחתם בפני עו"ד מאיה לנקר ביום 17.8.04 (ת/9), אך ייפוי כוח זה לא הוגש וב"כ המשיב 2 , עו"ד סיקרון, אישר בסיכומיו כי זו תעלומה. לטעמי, על מר לייבה היתה מוטלת החובה להגיש מסמך זה לבית המשפט, כי על פי הראיות, הוא זה אשר נטל, לאחר חתימת המבקשים במשרדי הנוטריון את כל המסמכים, ולמבקשים לא נותר כל עותק מהם. אי הגשת מסמך זה על ידי מר לייבה, פועלת, מטבע הדברים, כנגדו. 63. העדר העתק: תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים קובעת כי "נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף - מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה - עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על ידי אותו אדם". במקרה שלפנינו, אישר הנוטריון עו"ד כרמי בעדותו כי לא קיים הוראת תקנה זו. לדבריו, מסר למבקשים את כל העותקים כדי שאלה יכינו אפוסטיל (ראה פיסקאות 36-35 לעיל). תירוץ זה אינו מתקבל על הדעת. על הנוטריון לסיים את הטיפול בכל מסמך היוצא תחת ידו, בדרך של מתן חתימה, מספר למסמך ורישומו בספריו. לא ניתן לקבל ברצינות את טענת מר כרמי כאילו מדובר במספר זמני, והוא נותן מספר קבוע לאחר קבלת האפוסטיל. הסיפור, על פניו, מופרך, ובכל מקרה הוא לא נתמך בספר הנוטריונים, שלא הוגש, ולדברי הנוטריון, לא נמצא (ראה הפיסקה הבאה). על כל פנים, העדר העתק של מסמך נוטריוני בידי הנוטריון, הוא פגם משמעותי ביותר. באשר ל"הסבריו" של הנוטריון, עו"ד עדי כרמי, אין לי אלא להצטרף לטענתו של ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, כי המשיב 1 - הנוטריון עו"ד עדי כרמי - בחר לעצמו תקנות חדשות ופעל על פיהן, במקום לדבוק בתקנות שקבע שר המשפטים בשנת 1977, ולבצען ככתבן וכלשונן, שזה תפקידו של כל נוטריון. יתרה מזו, תקנה 22(ב) לתקנות מטילה חובה על נוטריון לתת העתק מאושר של כל מסמך שנמצא בידיו, ואשר עליו להשאיר עותק ממנו על פי תקנה 22(א) לתקנות. מאיליו מובן כי עו"ד כרמי לא יכול היה לבצע את המוטל עליו על פי תקנה 22(ב), ולכן לא יכול היה להמציא למבקשים עותק מייפוי הכוח, כאשר פנו אליו בקיץ 2004, וכנראה שזו הסיבה לאותו אירוע אלים שהיה ביום 11.8.04 (מבלי שקבעתי ממצא מי התחיל באותה המריבה, שכן נושא זה חורג מתחומיו של פסק דין זה). בהקשר זה, לא למותר לציין כי גם יו"ר וועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין הגיע למסקנה דומה, וקבע במכתב הנ"ל מיום 1.3.05 כי "אסור היה על הנילון לתת את כל העותקים מבלי לשמור אצלו עותק אחד. על הנילון היה לסמן את המסמכים כאמור בתקנה 21". 64. כרטסת וספר נוטריונים: תקנה 24 לתקנות הנוטריונים מטילה על נוטריון את החובה לנהל כרטסת אלפביתית, לכל אדם שקיבל ממנו שירות, ובה תרשם הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני. ניתן, במקום כרטסת, לנהל ספר נוטריון. עו"ד כרמי התבקש כמה פעמים להמציא לבית המשפט עותק מאותה כרטסת או ספר, אך לא עשה כן. הוא הסביר את מחדלו בכך שהחומר נמצא במחסן עלום ביישוב מעלה אדומים. הסבר זה יש בו משום פגיעה באינטליגנציה של השומע, ובכל מקרה הוא לא מתקבל על הדעת. אין הוא מתיישב עם החובה לשמור עותק של מסמכים במשך שבע שנים (תקנה 22(א) לתקנות הנוטריונים), כאשר במקרה שלפנינו מדובר על ייפוי כוח שניתנו לפני כשנתיים וחצי. אין מנוס מהמסקנה כי היה למשיב 1 מה להסתיר בכך שלא הראה לבית המשפט עותק מהכרטסת או מספר הנוטריון, וזאת על פי הכלל הראייתי, המשקף את ניסיון החיים, לפיו אם יש לצד כל שהוא בהליך מסמך (או עד) והוא בוחר שלא להציג את המסמך (או לא להביא את העד), מכאן שיש לו מה להסתיר, ובית המשפט רשאי להסיק מכך כי המסמך - אם היה מוצג - היה פועל לרעת אותו צד (ריכוז פסיקה על כלל ראייתי זה וההנמקות המצדיקות אותו - הן במשפט הישראלי והן במשפט העברי - ניתן למצוא בפסק דיני בעת"מ (ירושלים) 541/02 פלוני נ' פקיד רישוי לכלי יריה, פ"מ, מינהליים (תשס"ג), 241, בעמ' 262 ואילך). 65. קבלות: עו"ד כרמי, ביוזמתו, כאשר העיד הגיש קבלה/חשבונית מס' 6500 על סך 300 ₪ (ראה גם פיסקה 37 לעיל). עו"ד כרמי הסביר כי ביום 16.6.03 הוציא קבלה המתייחסת לשני תשלומים שקיבל, 200 ₪ ביום 22.5.03, ו-100 ₪ שקיבל ביום 15.6.03. דא עקא, שסכומים אלה אינם מתיישבים עם האמור באישורים עצמם. באישורים נשוא המשפט שלפנינו, שנחתמו ביום 15.6.03, דהיינו: אישור 4232 ואישור 4234 , נקוב תשלום של 100 ₪ לכל אחד מהם, ובסך הכל 200 ₪, בעוד בקבלה מצוין כי ביום 15.6.03 קיבל סך 100 ₪ בלבד. במילים אחרות, לפי שיטתו של הנוטריון הוא קיבל סך 400 ₪ , 200 ₪ ביום 22.5.03 (ת/4), ו-200 ₪ נוספים ביום 15.6.03 ביחס לשני האישורים שנתן באותו יום. הסכומים הנקובים באישורים הנ"ל הללו ובקבלה אינם מתיישבים עם הסכומים הקבועים בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978, שם התעריף הוא 134 ₪ לאימות חתימה אחת, ו-52 ₪ לאימות של כל חתימה נוספת. על פי תעריף זה, שהוא התעריף החוקי היחיד, היה על הנוטריון לגבות סך 186 ₪, לאישור חתימתם של בני הזוג שעיה, וסך 238 ₪ לאישור החתימה של שלושת המבקשים (ראה בהקשר זה גם את קביעתו של יו"ר וועדת הנוטריונים של לשכת עורכי הדין לפיה "הנילון דרש בעד שירותיו שכר שהוא למטה מהקבוע לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, בניגוד להוראות סעיף 34(5)"). לא זו אף זו, לשיטת הנוטריון מדובר באימות חתימה של שלושה או ארבעה יפויי כוח (אחד ביום 22.5.03 ושניים או שלושה ביום 15.6.03). על אף זאת, כתוב בקבלה כי היא עבור שני יפויי כוח בלבד (ראה הקטע המצוטט בסוף פיסקה 37 לעיל). מעבר לכך, וככל שמדובר בחוקי המס, היה על הנוטריון להוציא קבלה נפרדת בכל מועד של תשלום, ולא להוציא קבלה אחת ביחס לשני תשלומים שקיבל ביום 22.5.03 וביום 15.6.03. על כל פנים, הקבלה נושאת תאריך 16.6.03, ואין חולק כי במועד זה לא היה בפניו אף אחד מן המבקשים, והקבלה - על פניה - נכתבה ונחתמה יום אחד לאחר קבלת הכסף ולא בעת קבלתו, כנדרש בתחיקת המיסים. כל ההערות הללו הינם על בסיס טענות הנוטריון עצמו. למותר לציין, כי אם אקבל את עדות המבקשים, לפיה מר לייבה שילם לנוטריון מאות שקלים, הרבה מעבר לאמור בקבלה, כי אז הפגם בנושא הקבלה חמור שבעתיים, הן בדבר הסכומים והן ברישום שם לא נכון של המשלם. 66. בנוסף לכל הפגמים הללו, שכל עומד בפני עצמו והצטרפותם יחד יוצרת תמונה עגומה, הוכח בפני כי הנוטריון עו"ד עדי כרמי לא אמר אמת בעדותו. הוא העיד וחזר והעיד כי הפסיק מזה תקופה ארוכה לתפקד כנוטריון וכעו"ד, וכי הוא בא למשרדו רק כדי לכתוב מאמרים, לגירסתו. ברם, בחקירה הנגדית ביום 6.12.05 הוצג בפני הנוטריון עו"ד עדי כרמי ייפוי כוח שהודפס במשרדו ביום 4.12.05, ואשר הוא הוציא ביחס אליו אימות חתימה (ת/34) וגבה סך של 225 ₪ (כעולה מהקבלה, ת/35). מעשה זה מוכיח כי דבריו של הנוטריון כרמי בעדותו בפניי לא היו נכונים. יתרה מזאת, הקבלה שהוצאה על ידי הנוטריון כרמי באותו יום 4.12.05 נשאה מספר 6499, כאשר הקבלה בגין התשלום למבקשים מיום 16.6.03 (שנה וחצי לפני כן) נשאה מספר אחד אחריו 6500! למותר לציין כי עצם הוצאת קבלה במספר סמוך, אינה מתיישבת עם גרסת הנוטריון כי כל המסמכים שלו (ספר נוטריונים, ספרי קבלות וכו') נמצאים במחסן במעלה אדומים. 67. התוצאה הנובעת מהאמור בפרק זה היא זו: אימותי החתימה של הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני ייפוי הכוח נשואי תיק זה, לוקים בפגמים חמורים ובפגמים רבים נוספים (עד כדי כך שיו"ר וועדת הנוטריונים מסיים את מכתבו ביחס למשיב 1 במילים אלה: "לכאורה, נראה כי הנילון עבר עבירות חמורות על הדין הנוטריוני"). בנסיבות אלה, אין מנוס מן המסקנה כי שני יפויי הכוח נשוא הבקשה - אינם תקפים. 68. טענת עו"ד סיקרון כי פגמים וסטיות מחוק הנוטריונים אין בהם כדי לפגום ביפויי הכוח, כי על פי סעיף 20 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 רק ייפוי כוח ביחס לנכסי נדל"ן בישראל אינו תקף, ואילו במקרה שלנו מדובר בנדל"ן ברומניה - אינה מקובלת עליי. סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים הנ"ל קובע כי "ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות מקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיה בני תוקף אלא עם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". הפירוש הסביר והיחיד של סעיף זה לחוק הנוטריונים, על פי תכליתו, הוא כי כאשר מדובר במסמך חשוב, כמו ייפוי כוח אשר בכוחו להעביר בעלות בנדל"ן, פגמים של סטיות מתקנות הנוטריונים מאיינים את המסמך. לטעמי, אין הבדל בין נדל"ן בארץ לנדל"ן בחו"ל . וגם אם תאמר כי הלשון המילולית של סעיף 20 לחוק הנוטריונים ("... לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין") מתייחסת למרשם המקרקעין בישראל, דהיינו: לנדל"ן בארץ, כי אז ביחס לנדל"ן בחו"ל יש לאקונה, ובמקרה זה , על פי סעיף 1 לחוק יסודות המשפט, תש"ם-1980, יש ליצור מצב שווה בין שני המקרים, על יסוד השימוש במידת ההיקש (אנלוגיה), ובשני המקרים - הן ייפוי כוח ביחס לנדל"ן בארץ והן ייפוי כוח ביחס לנדל"ן בחו"ל - אין תוקף לאותם יפויי הכוח אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם בניגוד לחוק הנוטריונים או לתקנות הנוטריונים. במקרה שלנו, כבר הצבעתי על כך שהנוטריון לא פעל על פי התקנות בנושאים רבים. 69. מסקנת פרק זה היא כי יש לקבל את בקשת המבקשים ולהכריז כי יפויי הכוח אומתו שלא שכדין ולכן הם בטלים. מסמכי ייפוי הכוח כבטוחה או טענת "עסקת היסוד" 70. טענתם המשותפת של עורכי הדין סיקרון ויקירביץ, המייצגים את לייבה ואקסטל , היא כי המטרה של יפויי הכוח היתה להעניק לאקסטל בטוחה על פי המוסכם בסעיף 8 לדיון ת/3. לטענתם, מאחר ועל פי חוקי רומניה לא ניתן לרשום משכון על הנדל"ן ברומניה של הזוג שעיה (הדירה) ושל החברה הרומנית (המגרש) לזכות אקסטל שאינה חברה רומנית, לא הייתה כל אלטרנטיבה חוקית זולת הכנת יפויי הכוח בנוסח שתואר לעיל בפיסקאות 14 ו- 15. 71. לאחר תום הראיות והסיכומים, הגיש עו"ד יקירביץ, ב"כ אקסטל, ביום 8.12.05 בשעות אחר הצהריים, בקשה להוספת ראיה, שהיא מכתב של עו"ד קאטלין ג'ורג'אסקו מרומניה, בו נאמר כי על פי חוקי רומניה וחוקתה , עד 29.11.03 המצב החוקי היה זה: אזרחים זרים וחברות זרות לא היו רשאים לרכוש קרקע ברומניה, ולכן זה נגד חוקי רומניה להחכיר או לשעבד קרקע או מבנה לזרים או לאפשר לזרים להיות מוטבים של משכנתא על נדל"ן. ב"כ המבקשים התנגד להצגת ראיה זו. 72. גם אם אקבל את הראיה, שהוגשה באיחור רב, אני סבור כי אפילו אם אקבל כנכונים את דברי עוה"ד הרומני הנ"ל , אין לקבל את טענת עו"ד יקירביץ, שכן את הבטוחה ניתן היה לרשום לזכות מר לייבה, שהוא אזרח רומני (בכך מודה גם עו"ד יקירביץ בסעיף 6 סיפא לסיכומיו) או לזכות חברת טנסיי הרומנית. 73. עו"ד יקירביץ האריך בסיכומיו ופירט את המחלוקות הכספיות בין הצדדים וניסה לפתח תיאוריה לפיה נהגו המבקשים, ובמיוחד המבקשת, בדרך מתוחכמת כדי לשלול את זכאות אקסטל למימוש נכסי המבקשים ברומניה. אינני מקבל גישה זו, ואינני חושב כי תחת "חסות" הליך ממוקד של בחינת תוקפם או העדר תוקפם של שני יפויי כוח, ניתן להוציא פסק דין אשר יקבע ממצאים ביחס למחלוקות הרבות שבין הצדדים; אלה יידונו, כל אחת, בעיתה ובזמנה ובמסגרת ההליך המתאים. 74. על כל פנים, אינני מקבל את גישתו של עו"ד יקירביץ, שכן עלינו לדבוק בנוסח המילולי של סעיף 8 לסיכום הדיון ת/3, כפי שצוטט לעיל בפיסקה 12. באותו סעיף נאמר תחילה: "מסירת נכסים של מוטי ברומניה לאקסטל או לאחר מטעמה כבטוחה". בטוחה, כשמה כן היא, נועדה להבטיח, בדרך כלל את זכויות הנושה, אך אין היא מעבירה בעלות. שני יפויי הכוח אשר הוכנו על ידי אקסטל ולייבה, באמצעות אנשיהם ברומניה, מהווים סטיה מרחיקת לכת מאותה הסכמה. יפויי הכוח מאפשרים העברת בעלות, דבר שבפועל בוצע. די בכך כדי להפריך את טענות עו"ד יקירביץ. 75. בייפוי הכוח המתייחס לדירה (ת/4) מייפים בני הזוג שעיה את כוחו של מר צוני אדריאן קונסטנטין, "כדי שבשמנו ובמקומנו הוא ימכור למר לייבה יוסף במחיר הרווחי ביותר את זכות הקניין שלנו על דירה...". עו"ד יצחקי, ב"כ המבקשים, היקשה, בצדק, מדוע צריכים בני הזוג שעיה ליפות את כוחו של אדם בלתי מוכר להם ברומניה למכור את דירתם למר לייבה במחיר הרווחי ביותר, כאשר מר לייבה עצמו נוכח בעת חתימת ייפוי הכוח? מדוע לא יכלו הם להגיע להסכמות בדבר מחיר הדירה? על כורחך, טוען עו"ד יצחקי, כי למבקשים מעולם לא תורגם ייפוי הכוח והם לא הבינו את האמור בו, שכן אם היו מבינים את הכתוב, לא היו חותמים על ייפוי כוח מוזר כזה. לא קיבלתי מענה מן המשיבים על טענה זו. 76. הקטע השני באותו סעיף 8 לסיכום הדיון (ת/3), קובע כי "מוטי ימכור את הנכסים לצד ג את כספי המכירה יעביר לאקסטל (זכות סירוב ראשונה תינתן לאקסטל)". ברור לכל כי לאחר שהדירה הועברה ונרשמה על שם לייבה והמגרש נרשם על שם חברת טנסיי, נמנעה ממוטי האפשרות למכור את הנכסים לצד ג. 77. הקטע האחרון באותו סעיף 8, שהוא משקף את המטרה הכלכלית של הסעיף, קובע כי "אובליגו ש. זוהר ירד בסכום המכירה מעבר לירידה ל-17 מיליון ₪". הדרך בה נהגו אנשי אקסטל, מנעה ביצוע קטע זה. 78. במילים אחרות, טענת אקסטל כאילו מדובר בבטוחה של הנכסים ברומניה, שנועדה בסוף לכך שמוטי ימכור את הנכסים וכספי המכירה יפחיתו את האובליגו של חברת זוהר, לא ניתנת למימוש ולביצוע. אקסטל ואנשיה, הם אלה אשר גרמו לכך, כאשר תחילה החתימו את המבקשים על ייפויי כוח המאפשרים מכירת הדירה והמגרש, ולאחר מכן גרמו לכך כי המגרש הועבר על שם טנסיי והדירה על שם לייבה. המצב שנוצר הוא זה: הנכסים אינם יותר בבעלות מוטי והחברה הרומנית; הנכסים רשומים על שם גורמים בשליטת אקסטל (לייבה וחברת טנסיי); מן האובליגו של חברות זוהר לא נוכה כל סכום ביחסיהן עם אקסטל. המשמעות הכלכלית והמשפטית של מצב זה היא כי המבקשים נושלו מבעלותם בנכסים הללו ברומניה, תוך שימוש בייפויי כוח בלתי תקפים, ואילו חובם של המבקשים - וליתר דיוק החוב של החברות - כלפי אקסטל, נשאר כשהיה. אקסטל, איפוא, מחזיקה כיום גם במלוא החוב וגם בנכסים ברומניה. שיקולים נוספים 79. למסקנות דלעיל הגעתי ללא קשר לבחינת אישיותו של הנוטריון עו"ד עדי כרמי. בסיום ישיבת ההוכחות מסרתי לצדדים כי על פי אתר נבו, עדי כרמי היה קשור לשתי פרשות שפורסמו באתר: מפסק הדין בעל"ע 18/84 עדי כרמי נ' פרקליט המדינה, פ"ד מד(1), 353, עולה כי הוא הורשע בפלילים בעבירות של גניבה ביד מורשה ובזיוף בנסיבות מחמירות בשל נטילת כספי יורשים, ובעקבות הרשעה זו נפתחו נגדו הליכים משמעתיים בלשכת עורכי הדין, כאשר בסיומם גזר עליו בית הדין הארצי עונש הרחקה מחברות בלשכה לתקופה של ארבע שנים. פסק הדין של בית המשפט העליון צמצם את התקופה להשעיה של שנתיים. מר כרמי, בתשובה לטענה זו ענה כי נשיא המדינה חנן אותו. מסמך על כך לא הובא. פסק הדין השני הוא הכרעת דין שניתנה בבית המשפט השלום בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט ר' כרמל) בת.פ.2371/01, שבה הורשע בעבירות של שידול לשבועת שקר וגניבה ביד מורשה (באותה הכרעת דין הוא זוכה מעבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות ומעבירת הניסיון לקבל דבר במירמה ומעבירת זיוף). תשובת מר כרמי לטענה זו היא כי התיק תלוי ועומד בערעור בבית משפט מחוזי וטרם ניתן בו פסק דין, כאשר הוא מצפה כי ערעורו יתקבל. 80. לא היתי מביא נתונים אלה, ועשיתי כן רק בגלל שעו"ד כרמי הן בתצהירו בכתב והן בטיעוניו בעל פה "ניגן" כל הזמן על הנימה כי הוא נוטריון שנים כה רבות וזו פעם ראשונה שנטענות כלפיו טענות כאלה. הוא אף כתב בשורה הרביעית בסעיף 1 לתצהירו: "לא הורשעתי מעולם". מתברר שדברים אלה אינם אמת. 81. בהקשר זה אעיר כי עו"ד יקירביץ, ב"כ אקסטל, שביקש כי אכיר בתוקף ייפויי הכוח, כותב בסיכומיו, בין היתר, הערות אלה על הנוטריון הנ"ל: "כבר ראינו שליקויים במסמכים שעורך מר כרמי אינם בגדר הפתעה" (עמ' 5, סעיף 5);"חוסר הזיכרון של עו"ד כרמי הוא לרע ולטוב אך מכל מקום לא ניתן להסתמך על דבריו" (עמ' 6, סעיף 14); "כאשר מעיד עו"ד כרמי כפי שמעיד עולה חשש לסניליות (עם כל הצער שבדבר)" (עמ' 8 , סעיף 26). למקרא דברים אלה, קשה להבין מדוע מבקש עו"ד יקירביץ כי הבקשה תידחה ולא תתקבל. 82. נימוק נוסף שמצאתי בסיכומיו של עו"ד יקירביץ , הוא כי מדובר בפעולה של מי שמוסמך על ידי המדינה לכהן כנוטריון, והציבור מסתמך עליו (עמ' 1 לסיכומיו) וכי תהיה זו פגיעה בביטחון המסחרי אם יבוטלו יפויי הכוח. בעניין אחרון זה משתמש עו"ד יקירביץ בביטוי קיצוני "תוצאה שלפיה עקב פגמים בפעולותיו של נוטריון - תתבטל עסקת היסוד שלשמה נערכו הפעולות - הינה תוצאה שהדעת לא סובלתה מבחינת חיי מסחר תקינים" (עמ' 1 לסיכומים). אני סבור אחרת. לטעמי, אם יש פגם בייפוי הכוח, או אם הנוטריון פעל בניגוד לכללים ולתקנות שנקבעו בדין, ייפוי הכוח והאימות אינם תקפים. 83. דברים אלה נכונים לגבי המתרחש בתוך מדינת ישראל. קל וחומר שיש לנהוג בחומרה ובדקדקנות, כאשר עוסקים אנו במסמך היוצא לחו"ל. נוטריון בארץ זרה סומך על נוטריון ישראלי, ומאשר את המסמך שהוצא בישראל, ובעקבות זאת נערכות עסקאות בחו"ל. אם קומת המסד של מבנה זה (קרי: אימות החתימה בישראל) פגום וחסר תוקף, ממילא גם הקומה הראשונה של האישור הנוטריוני בחו"ל לוקה באותה פגם, ובעקבות זאת, לא ניתן להקים את הקומה השנייה, שהיא ביצוע עיסקה מכוח ייפוי הכוח, כי אם ייפוי הכוח אינו תקף, גם העיסקה אינה תקפה, כפוף לחריגים הנהוגים בכל שיטה משפטית לגבי קונה בתמורה ובתום לב. אך במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי מדובר ב"צד קרוב". אקסטל, לייבה וחברת טנסיי - חד הם. הם ידעו את המצב ולכן לא יוכלו לטעון כי הם צד שלישי תם לב, שהתבסס על ייפוי כוח נוטריוני תקף, כאשר אימות החתימה לוקה בפגמים החמורים עליהם הצבעתי בפסק הדין. 84. לפני סיום אעיר כי התמונה שהתגלתה לי ביחס לשיטות עבודתו של הנוטריון עו"ד עדי כרמי, מעוררת דאגה. במשך עשרות בשנים האישורים הנוטריונים נעשו על ידי הנוטריון הציבורי. המחוקק החליט כי סמכויות אלה יועברו לנוטריונים פרטיים, במקום נוטריון הציבורי (ראה: לית, שם, עמ' 13-12). ייתכן ויש מקום להפרטה של שירותים רבים מצד המדינה, וביניהם שירות הנוטריון. אך יש לזכור כי במקרה זה יש מן ההכרח לקבוע מנגנון פיקוח משמעותי על אותם נוטריונים, שכן הכוח והסמכות שבידם הם רבי משמעות, הן ביחס לפעולות משפטיות הנעשות בארץ, והן ביחס לפעולות משפטיות הנעשות בחו"ל, כפי שראינו במקרה שלפנינו (וראה גם את הוראות סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור"). אינני יודע כמה פעמים ביקר מפקח (הפועל מכוח סעיף 33 לחוק הנוטריונים) אצל הנוטריון עדי כרמי, אם אכן ביקר. בטוחני כי אם היה מגלה את אשר נחשף בתיק זה, היו מתחילים הליכים שסופם הפסקת עבודתו של עדי כרמי כנוטריון (לדבריו, הפסיק זה מכבר לעבוד כנוטריון, אך הדבר איננו מתיישב עם ת/34, כפי שהצבעתי על כך לעיל בפיסקה 66). 85. פסק דין זה ארוך דיו, ועל כן לא ראיתי צורך לעסוק בסוגיות נוספות שעלו במסגרת הראיות, כאשר אין הכרח לפסוק בהם. כך, לדוגמה, סוגית מכירת הווילה, לשלביה השונים (ת/37, ת/38, ת/39) וטענת עו"ד יקירביץ כי מוטי היה מעורב במכירה זו כאשר נסע לשם כך לרומניה בשנת 2003, בעוד מסמך רישמי של משרד הפנים קובע כי הפעם האחרונה בה יצא מוטי מן הארץ היה ב-28.11.02, והוא חזר ביום 1.12.02 (ת/44). גם יתר הטענות העוסקות בפשיטת הרגל של מוטי ובחישובים של זמני פעולות ותגובות של המבקשים על רקע אירועים בינם לבין אקסטל, אינן מחייבות הכרעה בפסק דין זה, ושעתן תגיע והם יזכו להתייחסות שיפוטית בערכאות השונות. פסיקתא 86. הבקשה - מתקבלת. 87. ניתן בזה פסק דין הצהרתי כי שני ייפויי הכוח הנוטריונים מספר 4234/03 ומספר 4232/03, אשר נעשו על ידי עורך דין עדי כרמי, משיב 1, נעשו שלא כדין, וכי הם בטלים. 88. המשיבים, ביחד ולחוד, ישאו בהוצאות המבקשים: האגרות ועלות התרגומים והאישורים הנוטריונים של התרגומים של כל המסמכים שהוגשו בהליך זה על ידי המבקשים, כאשר לכל סכום שהוציאו המבקשים (על פי קבלות) יצורפו הפרשי הצמדה וריבית מהיום שהוציאו המבקשים את הסכומים, עד ליום שבו ישלמו המשיבים למבקשים את הסכומים הנ"ל. 89. המשיבים, ביחד ולחוד, ישלמו למבקשים את שכ"ט עורך דינם של המבקשים בסך של 25,000 ₪ (עשרים וחמש אלף שקלים חדשים), בתוספת מע"מ כדין. 90. המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר אלקטרוני וכן בדואר רגיל, וזאת בנוסף לכך שפסק הדין יימצא באתר האינטרנט של בית המשפט. ניתנה היום י"א בכסלו, תשס"ו (12 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים משה דרורי, שופט נוטריונים