1. בגדר תביעת לשון הרע שהגיש התובע כנגד הנתבעים ביום 25.08.05 בגין כתבה שפורסמה במדור ספורט של וואלה תקשורת בע"מ ובה ראיון עם שאול אייזנברג , טוען התובע כי פרסמו דברי לשון הרע כנגדו הפוגעים בכבודו, מציגים אותו כעיתונאי שאינו יודע את מקצועו , כמי שהוא אנלפבית ומתחמק מן הדין. טוען התובע כי הפרסום פוגע במקצועו , במוניטין המקצועיים שלו בעיני חבריו העיתונאיים למקצוע , בעיני עורכי העיתונים ועלול לגרום לו נזק של פגיעה בהשתכרות בעתיד. על כן - העמיד התובע את תביעתו על סך של 250,000 ₪ . 2. הבקשות המונחות בפני - שאת מספריהן ציינתי בכותרת להחלטה , עניינן ההליכים המקדמים המתקיימים בין הצדדים ובמיוחד דרישות לגילוי מסמכים כללי , ספציפי ושאלונים. אומר מיד כי בעניין ההליכים המקדמיים ניתנו פעמיים צווים ע"י ביהמ"ש , פרטניים וכלליים ונראה כי התנהלות הצדדים בינם לבין עצמם בנושא ההליכים המקדמיים , מצריכה התערבות נוספת של ביהמ"ש בדיון בכל אחת ואחת מן הבקשות , לאחר שבעלי הדין אינם מגיעים להסדרים דיוניים המספקים זה את זה . אדון איפא בבקשות השונות על פי סדר ומועדי הגשתן לתיק ביהמ"ש . בש"א 155296/06 (מיום 21.02.06). 3. זו בקשתם של הנתבעים 2-5 כנגד התובע למחיקת התביעה , ולחלופין למתן צו נוסף למענה על שאלון ולגילוי ועיון במסמכים . 4. ביום 26.02.06 הוריתי על מתן תגובה ותשובה בהתאם לתקנה 241 (ג) (ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד -1984. 5. עד למועד מתן החלטה זו - לא נמצאו בתיק תגובה או תשובה לבקשה , ומסיבה שלא הובררה. 6. המבקשים לא עתרו למתן החלטה בהעדר תגובת המשיבים או מי מהם , ומשחלפו המועדים שקצב ביהמ"ש - אין זאת אלא כי המבקשים זנחו בקשתם זו , ועל כן אני מורה על מחיקתה ללא מתן צו להוצאות. הבקשה 155296/06 נמחקת ללא צו להוצאות. בש"א 159366/06 (מיום 02.04.06) 7. זו בקשתם של הנתבעים 2-5 המכותרת בכותרת "בקשה נוספת למחיקת התביעה ולחלופין למתן צו נוסף למענה על שאלון , ולגילוי ועיון במסמכים". בקשה זו - איננה אלא חזרה על קודמתה , בש"א 155298/06. אף היא מוגשת כנגד התובע וכנגד הנתבע 1. מן התגובה והתשובה עולה בבירור כי התובע לא נענה לצווי ביהמ"ש אשר ניתנו למסירת תצהיר גילוי מסמכים וצווי עיון במסמכים בתוך המועדים שקצב ביהמ"ש - עד 14.01.06 . מתן תצהיר גילוי מסמכים , ומענה לשאלונים ועיון במסמכים עד יום 03.02.06 , וכן לא מילא התובע אחר צו ביהמ"ש מיום 01.03.06 באותם עניינים. 8. מתגובת התובע עולה כי רק ביום 08.05.06 , ולראשונה - מסר תצהיר גילוי מסמכים לנתבעים 2-5 , זאת לאחר שהנתבעים 2-5 כאמור הגישו בקשתם זו, לאחר שלא נענו בבקשתם הקודמת כאמור לעיל. 9. בעקבות הבקשה הראשונה , מסתבר , המציא התובע תצהיר מענה לשאלון , ביום 23.02.06. 10. לתגובתו לבקשה זו , צירף התובע תצהיר גילוי מסמכים כללי מיום 02.05.06. אומר מיד - אין התצהיר ערוך על פי טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי , ועל כן אני מחייבת את התובע להשלים ולהגיש לנתבעים כולם תצהיר גילוי מסמכים כללי בנוסחו על פי טופס 11 לתקנות סדר הדין האזרחי וזאת בתוך 45 ימים. 11. התובע נדרש למתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ובתגובתו עומד הוא על טעמי התנגדותו . אדון בסוגייה זו כעת. 12. בדרישת נתבעים 2-5 לגילוי מסמכים ספציפי , דורשים הם מאת התובע כי יגלה הסכמי עבודה , קבלות , חשבוניות , תלושי משכורת ומסמכים אחרים , המלמדים על גובה הכנסתו של התובע שנים האחרונות. טוען התובע - כי מסמכים אלה חוסים תחת ההגנות שבחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981 , אך לא פרט לאיזו מן ההגנות הוא מכוון. קנה המידה שעל פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים לבירור המחלוקת. מובן מאליו כי בידי התובע הברירה להעדיף את ההגנה על פרטיותו , על פני חשיפת ראיותיו בפני הנתבע ע"י מחיקת כתב תביעתו. ראה: רע"א 8551/00 - אפרופים שיכון וייזום נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון . פ"ד נ"ה (2), 102 בעמ' 104-105. 13. בענייננו - מסמכים הללו רלוונטיים לפלוגתא שבמחלוקת - זאת לאור טענת התובע בסעיף 17.2 לכתב התביעה , בדבר פגיעה במוניטין שלו ובמשלח ידו, בעקבות פרסום הכתבה. הכלל הוא כי התובע לא יישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התביעה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. 14. אשר על כן - אני מחייבת את התובע במתן תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ובו יגלה את הסכמי העבודה , חשבוניות , קבלות , תלושי משכורת , בנוגע להכנסותיו בתקופה שבין 07/03-08/05, ואל תצהיר גילוי המסמכים הספציפי יצרף עותקים צילומיים קריאים וברורים של כל המסמכים הכלולים בתצהירו זה וזאת בתוך 45 יום. 15. בסעיף 2.4 לבקשה לדרישת תצהיר גילוי מסמכים ספציפי , נדרש התובע לגלות את כלל המסמכים , לרבות טורים / כתבות / ראיונות / תמלול התבטאויות בנוגע לשאול אייזנברג , המכילים התבטאויות בוטות . בסעיף 2.5 לבקשה , נדרש התובע לגלות את כלל המסמכים ו/או תמלול התבטאויות של שאול אייזנברג בתוכניות טלויזיה ורדיו בנוגע לתובע המכילים התבטאויות בוטות ביחס או כלפי התובע. לשיטתו. אני דוחה דרישתם זו של המבקשים ולא מפני /שמסמכים כאלה אינם רלוונטיים או בלתי נחוצים. 16. אני דוחה את הדרישה משום שמסמכים כאלה הם בבחינת "נחלת הכלל" , מצויים בארכיוני אמצעי התקשורת למיניהם, ואין לדרוש מן התובע לאתרם. במיוחד כאשר המבחן הנדרש למסויימות המסמכים הוא מעין מבחן של לשון הרע סובייקטיבי. ככל שהמבקשים טוענים בכתב ההגנה שלהם כי יש לראות את הכתבה נשוא התביעה והתבטאויות שאול אייזנברג כלפי התובע, בראי התבטאויותיו הקודמות של התובע כלפי שאול אייזנברג, ומערכת היחסים שביניהם , הרי המסמכים הללו הם אכן רלוונטיים , אולם אין זו חובתו של התובע דווקא לגלותם שכן הם בחזקתם של צדדים שלישיים , אשר פרסמו אותם. שאלון נתבעים 2-5 לתובע 17. כאמור - התובע השיב על השאלון בתצהיר אולם הנתבעים טוענים כי לא השיב על שאלות מסויימות במלואן , ואחרות לא נענו כלל . שאלות 2.1, 2.3, 2.4 ,עניינן - כמה כתבות מפרסם התובע בממוצע בחודש ובאילו כלי תקשורת ספיציפיים , בין באופן קבוע ובין כהופעות אורח ובין במתן הרצאות. 18. סדרת שאלות זו היא רלוונטית למחלוקת שבין הצדדים. על כן על התובע להשיב ובפרוטרוט לשאלות הללו שאין בהן קינטור ובתפקידו כפרשן ספורט הנדרש ליתן דעתו אודות ענייני ספורט שונים, הרי מספר הכתבות , הטורים התכניות שהוא מפרסם הקבועות ואמדן לגבי הלא קבועים הם בידיעתו ויואיל להשיב על כך . 19. שאלה 2.5 לשאלון המופנה לתובע, דנה בהשתכרות התובע במשלחי ידו בכלל ומן הכתבות הטורים והתכניות בכלי התקשורת השונים בפרט, וזאת טרם פרסום הכתבה, ולאחר מכן, תוך פירוט הסיבות לשינוי בהשתכרותו. השאלה רלוונטית בין היתר, לאור טענת התובע בסעיף 17.2 לכתב התביעה בדבר פגיעה במוניטין שלו ובמשלח ידו, בעקבות פרסום הכתבה. אשר על כן אני מחייבת את התובע להשיב תשובה מלאה ובתצהיר לשאלה 2.5 לשאלון נתבעים 2-5. 20. שאלה 3.1 לשאלון הנתבעים 2-5 נשאל התובע לפרטי השכלתו , והשיב כי השאלה איננה רלוונטית. אחת הפלוגתאות בתיק זה היא הפרסום בדבר "היות התובע אנאלפבית" , כנטען על ידי התובע כי נאמר בפרסום. מכאן ששאלת השכלתו הפורמאלית של התובע נוגעת לשאלה שבמחלוקת . יתר על כן , התובע טוען לפגיעה במוניטין שלו ובמשלח ידו - ובנושאים אלה יש לברר אף את השכלתו הפורמאלית של התובע, גם אם ייתכן ובסופו של יום יסתבר כי אין לה לאותה השכלה פורמלית ולמוניטין שנפגע כנטען דבר וחצי דבר. אשר על כן אני מחייבת את התובע להשיב תשובה מלאה ובתצהיר לשאלה 3.1 לשאלון הנתבעים 2-5 . 21. שאלה 3.2 עוסקת בפירוט ההיסטוריה התעסוקתית של התובע , ובכלל זה השנים בהן עבד בכל משלוח יד, תוך מתן פירוט של תפקידו בכל משלוח יד. 22. מעת שהתובע עצמו פרט בכתב התביעה את עיסוקיו או חלקם הפך נושא עיסוקיו לעניין רלוונטי במשפט. כך גם לגבי טענת התובע לפגיעה במוניטין שלו ובמשלח ידו , שהרי לבחינת ההיסטוריה התעסוקתית שלו לרבות מועדים ופירוט תפקידיו ועיסוקיו בכל מקום עבודה , כמו גם הכנסותיו כל אלה - רלוונטיות למחלוקות שבמשפט. אשר על כן אני מחייבת את התובע להשיב לשאלה 3.2 לשאלון הנתבעים 2-5. 23. שאלה 4 לשאלון נתבעים 2-5, נשאל התובע לגבי התבטאויותיו שלו כלפי שאול אייזנברג בתקופה שבין 30.7.04 לבין 30.7.05, דהיינו כשנה לפני פרסום הכתבה. אני פוטרת את התובע מלהשיב לשאלה זו, לאחר שהתשובה לה היא "נחלת הכלל " ומצוייה לעיונם של הנתבעים 2-5 במאגרי כל התקשורת הכתובים והאלקטרוניים. וככל שיבקשו הם לעמת את התובע עם התבטאויות כאלה או אחרות שלו בהסתמך על פרסומים שונים - יוכלו לעשות כן ומבלי שתהיה לתובע כל זכות להתנגד, לאחר שעמדתו היא כי שאלת המבקשים מטרידה ומכבידה. אינני מחייבת את התובע להשיב על שאלה זו אולם זכות הנתבעים לחקור את התובע בפרשת הראיות בנושא. 24. שאלה 9.2 הדנה בהתבטאויות של התובע אשר השואלים מגדירים אותן כמבישות , משפילות בוטות - אני פוטרת את התובע מלהשיב לשאלה 9.2 שכן בשאלה זו מבקשים הנתבעים לקבל מענה לשאלה לא רלוונטית. מבחן היותה של התבטאות כזו או אחרת של התובע כפרסום של לשון הרע הוא עניין לבית המשפט לענות בו בפסק הדין. 25. עניינה של שאלה 11 לשאלון הנתבעים 2-5 היא בתגובות שקיבל התובע בנוגע לכתבה נשוא התביעה. אין די בתשובתו כי קיבל תגובות רבות. השאלה רלוונטית ולפיכך אני מחייבת את התובע להשיב על שאלה זו בציון שמות המגיבים , מספרם, מועדי התגובות ותוכנן. אשר לצירוף התגובות בכתב לתצהיר תשובה לשאלון - התובע פטור מלעשות כן שאין מקום לדרישה לעיון במסמך במסגרת הצגתו של השאלון. 26. שאלה 17 דנה בתגובות הפומביות של התובע בנוגע לכתבה נשוא התביעה. התובע מציג עצמו כאדם שבמות ציבוריות רבות פתוחות בפניו להגיב על דברים. השאלה היא אם הגיב על הכתבה רלוונטית לתביעה , ואם לא הגיב - מדוע לא הגיב. אין המדובר "באדם מן היישוב" על פי טענת התובע עצמו , שאין לו נגישות לכלי תקשורת, ובהיות השאלה רלוונטית - ולפיכך אני מחייבת את התובע להשיב על שאלות 17 ו21 לשאלון הנתבעים 2-5. 27. תצהיר מענה לשאלון , בשאלות בהן חייבתי את התובע להשיב בהחלטתי זו , יימסר לידי ב"כ הנתבעים 2-5 בתוך 45 ימים. בש"א 163184/06. 28. המבקשים עותרים בבקשה זו לגילויו של הסכם הפשרה שנחתם בין התובע לבין שאול אייזנברג , בהליך אחר שהתקיים ביניהם בת.א.45821/05 בבית משפט השלום בתל-אביב . התובע טוען לחסיון המסמך, כפי שהוסכם בינו לבין שאול אייזנברג , שאינו מתנגד לחשיפתו. 29. כידוע - יש לנקוט גישה מרחיבה ככל שמדובר בגילוי מסמכים במסגרת הליך שיפוטי, שמטרתו היא חשיפת האמת. לפיכך הכלל הוא שאין בעלי דין רשאים להימנע מגילוי ראיות שברשותם. אלא אם כן יש בגילויה של ראיה מסויימת כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלותה. 30. מול חובת הגילוי שאיננה מוחלטת , ניצבים ערכים אחרים העשויים לסייג את הגילוי , זאת - כאמור - לצורך הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה , של צד ג' וכדומה. בהקשר זה הוכרו גם טענות חיסיון. ראה: רע"א 2534/92 שמשון נ. הסתדרות המדיצינית הדסה נ. גלעד , פד"י מ"ט (2) 516 בעמ' 522. כדי לא להגביל אדם במימוש זכותו על פי הסכם אשר הושג בגדר הליך שהתקיים בביהמ"ש מכיר הדין בחסיון מוחלט של הסכם פשרה חסוי. 31. הסכם פשרה שהושג בגדר הליך משפטי אשר הצדדים הסכימו על חסיונו, והדבר אושר ע"י ביהמ"ש , הוא חסוי משום שהצדדים לו האמינו בקיומו של חסיון ופעלו תוך הסתמכות על כך בעת שהגישוהו לבית המשפט לאישור ומתן תוקף של פסק דין. 32. שאם לא תאמר כן ותחשוף את פרטיו של הסכם הפשרה לעינו הפקוחה של בעל דין יריב לאחד מן הצדדים להסכם הפשרה , תקופח זכותו של בעל הדין להגיע להסדר ראוי מבחינתו בפשרה. 33. הסכם הפשרה הוא חסוי שלפי הסכמתם וציפייתם של הצדדים לחיסיון - אשר ניתן לו תוקף של פסק דין - והואיל ואין ויתור על החיסיון שהיה מוטל על הסכם הפשרה. 34. כללו של דבר, חיסיון של הסכם פשרה חסוי אשר קיבל תוקף של פסק דין או הסכם פשרה שהצדדים הסכימו ביניהם על חסיונו בגדר פסק-דין של פשרה, הוא חיסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים ולפיכך דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של הסכם הפשרה ולעיין בו. ראה: ע"א 407/73 גואנשיר נ. חברת החשמל בע"מ , פד"י כ"ט (1) 169. אשר על כן -נדחית בקשת הנתבעים 2-5 לעיון בהסכם הפשרה שנחתם בין התובע לבין שאול אייזנברג בת.א. 54821/05. בש"א 162823/06 35. בבש"א 162823/06 עותר התובע לחייב את הנתבעים 2-5 להשיב על שאלון ששיגר להם ביום 1.5.06 . זאת הגם שבית המשפט הורה בצו שניתן על ידו ביום 15.12.05 כי משלוח שאלונים בתיק יבוצע עד ליום 14.01.06 , ומבלי שהתבקשה הארכת המועד. כאמור , שיגר התובע את השאלון שלו רק ביום 15.5.06 , כחמישה חודשים לאחר המועד שנקצב. החלטות שיפוטיות יש לקיים ובמועדן. אין להתעלם מהן. 36. עם זאת אני סבורה כי כדי לקדם את ההליכים בתיק מן הראוי שנתבעים 2-5 ישיבו לשאלון. אולם ראיתי לחייב את התובע בהוצאות מיוחדות , על מנת להבהיר לו כי בית המשפט לא יוכל עוד ליתן ידו להליכים המוגשים תוך זלזול בוטה בהחלטות בית המשפט וניצול לרעה של הליכי בית המשפט. אשר על כן - אני מחייבת את הנתבעים 2-5 להשיב לשאלון התובע בתוך 45 ימים. סיכום 37. לאור כל האמור לעיל על בעלי הדין להשלים ההליכים המקדמיים והכל כמפורט בהחלטה זו בתוך 45 ימי פגרה לא יבואו במניין הימים. 38. לאור התוצאה אליה הגעתי בכל הבקשות והאיחור הרב שחל מצד התובע בהצגת השאלון, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעים 2-5 הוצאות הבקשות כולל שכ"ט בסך של 3,500 ש"ח +מע"מ . אין מקום לפסיקת הוצאות לנתבע 1. אני מורה לזמן את הצדדים לישיבת קדם משפט ביום 28.11.06 בשעה 08:30. המזכירות תשגר העתקי החלטה זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה . ניתנה היום כ"ד בתמוז, תשס"ו (20 ביולי 2006) בהעדר הצדדים מארק - הורנצ'יק דליה, שופטת חוזההסכם פשרהפשרה