בפניי בקשה למחיקת כותרת. לטענת המבקש, אין ראשית ראיה בכתב וזאת, בניגוד לתיקי הבנקים, ששם נתן בית המשפט העליון הכשר מיוחד, עקב ההסכם הבנקאי המכשיר סיטואציה זו. בהגשת בקשה זו, אין הכרח להגישה בכתב ובית המשפט אמור לבדוק זאת בעצמו. לטענתו, ע"פ הפסיקה, נושא התביעה שבנדון, השאלה איננה שאלה עובדתית וכי לא רלוונטי אם הכחיש אותה או לא. לטענת המשיב, על המבקש היה להגיש בקשה מתאימה בטרם הגשת בקשת רשות להתגונן. המבקש חתם על בקשתו להצטרף ולקבל כרטיס אשראי מהמשיבה. המבקש לא הכחיש את חתימתו עם קבלת הכרטיס ולא הכחיש אף אחת מהעסקאות המפורטות בנספח ב' לכתב התביעה. משום כך, מתנגד לבקשה. דיון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] . 202. תביעות לפי סדר דין מקוצר [269] ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב; (ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק; (2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות; (3) תביעות לסילוק יד ממקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972 12, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. 203. דרך ההגשה [271 ,270] כתב תביעה כאמור בתקנה 202 יוכתר במלים "סדר דין מקוצר", יצורף לו העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויומצא לנתבע יחד עם הזמנה ערוכה לפי טופס 17. תקנות 202 ו-203 לתקסד"א קובעות, כי תביעה בסדר דין מקוצר תשען על ראיות בכתב וכתב התביעה יוכתר בכותרת "סדר דין מקוצר" ויצורפו לו העתקי מסמכים המובאים כראיה. כאשר התביעה איננה יכולה מטעם זה או אחר להתברר בסדר דין מקוצר, רשאי בית המשפט לתקן את הפגם ע"י מחיקת הכותרת האמורה. מחיקה זו נעשית בעת בירור הבקשה לרשות להתגונן ולאחר שבית המשפט החליט שאין להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר. כאשר מגלה בית המשפט בתביעה רכיב כלשהו שאין לתובעו בסדר דין מקוצר, הוא רשאי למחוק אותו מכתב התביעה ולהשאיר את יתרת התביעה על כנה כתביעה בסדר דין מקוצר. סמכות זו נתונה לו לפי תקנות 91 ו- 92 לתקסד"א: תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] 91. הוראה לתקן [96] (תיקון תשנ"א) (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו;כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה. (ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות. 92. רשות לתקן [97] (תיקון תשנ"א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. ("סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה", כבוד השופט דוד בר-אופיר, מהדורה שישית, מעודכנת ומתוקנת (2000), בהוצאת פרלשטיין -גינוסר בע"מ, עמודים 16-17). בקשה למחיקת כותרת רשאית המבקשת להגיש כאשר התביעה שהוגשה אינה כשרה להתברר בסדר דין מקוצר, משום שאינה עונה על הדרישות העונות על הגשת תביעה בסדר דין מקוצר. כאשר התביעה היא לסכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשת או מכללא וישנה ראיה שבכתב, אין להיענות לבקשה למחיקת כותרת. "בקשה למחיקת כותרת אינה חייבת להיתמך בתצהיר, מאחר שבקשה זו מבוססת על טיעונים משפטיים ... אם מגלים ,בעת בדיקת התביעה, עילה כלשהי (אפילו חילופית) שאינה ראויה להידון בסדר דין מקוצר-תימחק הכותרת,שכן קיומו של חלק בתביעה שאינו ראוי להידון בהליך מקוצר זה, פוסל את התובענה כולה מלהידון בדרך דיונית זו (רע"א 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581; השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, סיגא-הוצאה לאור בע"מ, תשס"ה-2005, עמ' 371). לטענת המבקש, המשיב לא הציג ראשית ראיה בכתב, על מנת שהתביעה תידון "בסדר דין מקוצר". לטענת המשיב, המבקש לא הכחיש את חתימתו בעת קבלת כרטיס ועל העסקאות המפורטות בכתב התביעה. מההלכה הפסוקה עולה גישה מקלה בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים ובית המשפט העליון קבע דרישה מינימאלית. השופט דוד בר אופיר בספרו מציין, כי "הכתב הנדרש צריך להתייחס לתביעה עצמה ולא רק לחוזה או להתחייבות המהווים חלק מהעילה. בעיקר יש צורך במסמך שיאזכר את החיוב הכספי הנתבע. לצורך תקנות 202 ו- 203 די בצירוף ההסכמים ובפירוט היתרה הסופית ... (השופט דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה", מהדורה שביעית (2004) מעודכנת ומתוקנת, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, עמודים 112-113). מאחר והמבקש אינו מתכחש לעסקאות אותן ביצע ולסכומן, אני דוחה את הבקשה. ניתנה היום י"ב באייר, תשס"ו (10 במאי 2006) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת טפסים משפטייםמסמכיםתקסד"א 1984 (הישנות)