עיכוב הליכים אזרחיים עד לסיום משפט פלילי בפני בקשה נוספת לעכב את ההליכים בתיקי "הפנסיה הגרמנית", עד למתן פסק דין בהליך הפלילי (ת.פ. 40258/01; להלן - ההליך הפלילי) המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, נגד עו"ד ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל - מערב גרמניה). הבקשה הוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אשר התייצב מכח סעיף 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], תשכ"ח - 1968, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). (לעניין סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה לבקש להצטרף כצד להליך משפטי או לנקוט עמדה בסכסוך העומד לדיון, ראו: י' דורון, מ' תותרי-ג'ובראן "לידתו והתפתחותו של 'ידיד בית משפט' ישראלי" עלי משפט ה' 65, 85-89). בהחלטה קודמת שניתנה על ידי בעניין זה ביום 1/5/05 קבעתי, שההליכים יעוכבו - עד לסיום חקירתו הראשית והנגדית של עו"ד ישראל פרי בהליך הפלילי. התובעת הגישה בקשת רשות לערער על ההחלטה בנוגע לחלק מהתיקים הנדונים בפני (בר"ע 2094/05) והבקשה נדחתה בהסכמת הצדדים. הבקשה הנוכחית באה בעקבות פסק הדין אשר ניתן על ידי בבית המשפט העליון ביום 13/2/06 בע"א 2173/05, רע"א 2354/05 שמואל גרוסמן נ' B.G. Assistance Ltd.. (להלן - פסק דין גרוסמן או הלכת גרוסמן או עניין גרוסמן). בית המשפט העליון הורה על עיכוב ההליכים, לרבות הליכי הוצאה לפועל, נגד שמואל גרוסמן עד להכרעה בהליך הפלילי. לטענת היועץ המשפטי לממשלה והנתבעים, יש לראות בהלכת גרוסמן הלכה מחייבת ביחס לכל התביעות האזרחיות התלויות ועומדות בבתי המשפט השונים ובהתאם לכך, יש לעכב את ההליכים האזרחיים המתנהלים בפני. התובעת הגישה תשובה לבקשה וטוענת, כי שאלת העיכוב בתיקים אלה הוכרעה בהחלטה הראשונה מיום 1/5/05 והיא מהווה "השתק פלוגתא" בין הצדדים, כי הלכת גרוסמן חסרת נפקות אופרטיבית כלפי התיקים כאן ואינה יוצאת מדלת אמותיו של אותו עניין, כי המטרה בפסק דין גרוסמן היתה למנוע פסק דין חלוט וכי עיכוב ההליכים לא נדרש לשם עיון בתיק הפלילי. דיון סבורני, שדין הבקשה להתקבל ויש להורות על עיכוב ההליכים בתיקים האזרחיים עד להכרעה בהליך הפלילי. בעניין גרוסמן נקבע, שעל אף הכלל, כי "קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק, כשלעצמו, עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין" (פיסקה 5), זהו מקרה יוצא דופן, המחייב את עיכוב ההליכים עד להכרעה בהליך הפלילי, אחרת, קיים חשש לעיוות דין לנתבעים בהליכים האזרחיים. פסק הדין בעניין גרוסמן ברור וחד-משמעי. כבוד השופט א' גרוניס (אליו הצטרפו כב' הנשיא א' ברק וכב' השופטת א' חיות) קובע, שעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ראוי לעכב את ההליך האזרחי עד למתן פסק דין בהליך הפלילי, נכונה, "עניין לנו בתובענה אזרחית המוגשת על ידי חברה אשר באמצעותה, כך על פי הנטען במסגרת ההליך הפלילי המתנהל במקביל, פעלו הנאשמים כנגד קורבנות העבירות וביניהם הנתבע. ברי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו אשר נדונה במסגרת ההליך האזרחי. זאת ועוד, לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. אם אכן יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתם של הנאשמים, אפשר שקביעות מסוימות במסגרת הכרעת הדין בהליך הפלילי יוכלו להקים טענות הגנה לגרוסמן במסגרת ההליך האזרחי. זאת, בין היתר, מכוחו של סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971". (פיסקה 5 לפסק הדין). טעם נוסף לעיכוב ההליכים הוא הפער בין המידע המוצג במסגרת ההליך הפלילי לבין המידע אליו נחשף בית המשפט במסגרת ההליך האזרחי, "... במסגרת ההליך הפלילי מוצגות ראיות רבות אשר אינן עומדות לרשותם של הנתבעים בהליכים האזרחיים שננקטים על ידי BGA, וביניהם גרוסמן. כן נחקרים עדים שונים, לרבות עדים המגיעים לצורך כך מחוץ לישראל... הערכאה אשר דנה בהליך הפלילי נחשפת למידע רב אשר אינו עומד בפני בתי המשפט הדנים בהליכים האזרחיים. מאחר שמידע זה אינו מצוי בידיהם של הנתבעים, וברי כי אף אין ביכולתם להשיגו במלואו, הרי שממילא אין באפשרותם להציגו במסגרת ההליך בעניינם. על רקע פער המידע האמור, מתעורר חשש כי עלול להיגרם עיוות דין לנתבעים בגדר ההליכים האזרחיים..." (פיסקה 6; הדגשה הוספה). בית המשפט אף דחה את הטענה, שדי במתן זכות עיון בתיק הפלילי כדי לאיין את פער המידע ואת החשש מפני עיוות דין בעטיו של פער זה (שם). טעמים נוספים לעיכוב ההליכים הם טעמי יעילות התומכים בעיכובם של ההליכים האזרחיים עד לסיומו של ההליך הפלילי, "שכן להכרעה בהליך הפלילי עשויות להיות השלכות, מבחינות שונות, על מאות רבות של הליכים בין BGA לבין לקוחות הארגון" (שם). הלכת גרוסמן היא הלכה מחייבת ומנחה (סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה). התובעת קיבלה הזדמנות מלאה ונאותה להציג את טענותיה בפני בית המשפט העליון, אשר הכריע ופסק בצורה ברורה, שיש לעכב את ההליכים עד להכרעה בהליך הפלילי והכרעה זו מחייבת. הטעמים שבסיס פסק הדין מצדיקים את עיכוב ההליכים בתיקים השונים, ללא קשר לשלב אליו הגיעו הדיונים. החלטתי הראשונה מיום 1/5/05 היא החלטת ביניים וככזו אינה יוצרת מעשה בית דין והיא נתונה לשינוי או לביטול על ידי בית המשפט שנתן את ההחלטה, בין היתר, במקרה של שינויי נסיבות (ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי פ"ד נו(4) 505, 508). לעניין זה מהווה הלכת גרוסמן שינויי נסיבות המחייב מתן החלטה חדשה, המורה על עיכוב ההליכים בתיקים כולם. יצויין עוד, שבמסגרת הדיון בבקשה למתן רשות לערער על ההחלטה הראשונה הודיעה נציגת היועץ המשפטי לממשלה (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 28/11/05, שצורף כנספח לתשובת התובעת) שעמדתו היא, שיש להמתין לסיום ההליך הפלילי וכי ממתינים להחלטת בית המשפט העליון. לאור כל האמור, אני מורה על עיכוב ההליכים בתיקים הנדונים בפני, עד להכרעה בהליך הפלילי. עיכוב הליכיםמשפט פלילי