בפני תביעה בסדר דין מקוצר אשר הוגשה ע"י אסידון בן (להלן: התובע), כנגד מוסך דור חדש בע"מ (להלן: נתבע 1) ונוסבאום רועי (להלן: נתבע 2) במסגרת תיק אזרחי שמספרו 27538/05. הנתבע 1 הינו מוסך מורשה, והנתבע 2 הינו בעל מניות ומנהלה של הנתבעת 1. התובע סיפק לנתבעים שירותים שונים של פחחות וצבע. בתמורה לשירותים אלו ניתנו ע"י הנתבעים 17 שיקים נשוא תיק זה אשר משוכים על בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ וחתומים על ידי חותמת החברה הנתבעת 1 "מוסך דור חדש בע"מ" וחתימת ידו של מנהלה של הנתבעת 1 קרי הנתבע 2. שלושה שיקים מתוך שבע עשרה הוצגו לפירעון בבנק וחזרו מהסיבה כי "חתימת המושך אינה בסדר". היות ויתר החתימות על שאר השיקים זהות לאלו של השיקים שחזרו, לא הוצגו יתר השיקים לפירעון כלל בידיעה כי לא יכובדו. התובע הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כאשר הנתבעים הינם הנתבעת 1 והנתבע 2. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת ולהארכת מועד להגשת בקשת רשות להגן במסגרת בש"א שמספרה 166644/05. אין מחלוקת כי ניתנו 17 שיקים על סך של 126,464 ₪ ע"י הנתבעת 1 ובחתימתו של הנתבע 2 כמנכ"ל הנתבעת 1. זאת אף ניתן ללמוד מסעיף 3 לבקשת המבקשת למחיקת כותרת שם מצהיר הנתבע 2 כי הוא חתום על השיקים בשם החברה, ומהעובדה כי בבקשתו למחיקת כותרת לא מכחיש הנתבע 2 כי הוא זה אשר חתום על גבי השטרות. טענות הנתבעים (המבקשים): טענת הנתבעים הינה כי הנתבע 2 אשר מכהן כמנכ"ל ובעל מחצית ממניות החברה, איננו חתום באופן אישי על השיקים אלא חתום בשם החברה עצמה , הנתבעת 1. עוד טוענים המבקשים כי לגבי טענות תום הלב או הצורך בהרמת מסך אין מקום בהליך מקוצר לדון בטענות מורכבות אלו ועל כן יש צורך למחוק את הכותרת ולהעביר את הדיון לסדר דין רגיל. טענות התובע (המשיב): התובע טוען כי דין הבקשה להידחות מכמה סיבות, ראשית הבקשה של הנתבעים למחיקת כותרת איננה נתמכת בתצהיר כמחויב על פי התקנות. עוד טוען התובע כי השיקים עצמם שהוגשו מהווים ראשית ראיה בכתב החתומה ע"י הנתבע 2 ועל כן מהווים עילה לתביעה בסדר דין מקוצר. השאלה העומדת בפני בימ"ש זה האם להורות על מחיקת הכותרת סדר דין מקוצר ומתן ארכה להגשת בקשת הרשות להתגונן. דיון: אין מחלוקת בין הצדדים לגבי סכום השטרות, השיקים עצמם מהווים ראשית ראיה בכתב לסכום קצוב וכאמור לא עלתה טענה מב"כ הנתבעים כי השיקים לא נתנו על ידו. נהפוך הוא הנתבע 2 מודה כי הוא זה שחתום על השטרות וכאמור הסיבה להחזרתם הינה כי חתימת המושך אינה בסדר, קרי חתימת הנתבעת 1. ראשית לעניין טענתו של המשיב כי בקשתו של המבקש אינה נתמכת בתצהיר כמחויב על פי התקנות, ועל כן מלכתחילה אין לקבלה. בקשתם של הנתבעים איננה מחויבת תצהיר היות ומדובר בטענות משפטיות לעניין זה ספרו של דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה מהדורה שביעית: "הכלל הוא כי תצהיר, אם נדרש, מיועד לטענות עובדתיות שיש לאמת אותן באמצעותו. אולם טענות שאינן עובדתיות, אין צורך לאמת אותן בתצהיר. וכך, אין למנוע מהנתבע להסתמך גם על טענת הגנה שלא הייתה כלולה בתצהיר, ובלבד שאיננה טענה עובדתית." בבקשתו שלו הנתבע 2 לא מכחיש את חתימתו על השטרות ומההיבט העובדתי אין מחלוקת, הטענות המועלות על ידי הנתבעים מבוססות על האמור לכאורה בכתב התביעה בלבד, לפיכך, אין כל צורך בצירוף תצהיר. האם הצורך בהרמת מסך כפי שהעלה ב"כ המבקשים בסעיף 2 לבקשתו מחייב את מחיקת הכותרת? בעניין זה ב"כ הנתבעים לא דק פורתא, העילה המפורטת בכתב התביעה כנגד הנתבע מס' 2 עקב הרמת מסך ואף לא עקב חבותו בתור אורגן מנכ"ל או בעל מניות בחברה, אלא עילת התביעה הינה כלפיו באופן אישי מכוח חתימתו על גבי השטרות. החבות הנטענת של הנתבע 2 הינה חבות מכוח דיני השטרות, ואפרט. הנתבע 2 אינו מכחיש כי הוא חתום על השיקים, הטענה היחידה שלו הינה כי הוא אינו חייב באופן אישי משום שחתם בשם החברה כאורגן שלה. אך הפרגוד הקיים בין אישיותה המשפטית של החברה לזו של מנהלה ו/או בעל מניותיה, לכאורה לא קיים בענייננו, משום שהשטרות לא כובדו ע"י הבנק עקב טענה כי: "חתימת המושך אינה בסדר" נימוק זה לאי כיבוד השיקים על ידי הנתבעת מס' 1, יכול ויתרחש בשני מצבים: - אפשרות ראשונה כי חתימתו של הנתבע מס' 2, או חותמת החברה, לא נחתמו כראוי על גבי השיקים. - האפשרות השנייה הינה כי הנתבע 2 חרג מהסמכות שהקנתה לו החברה, הנתבעת מס' 1. לגבי האפשרות הראשונה אציין כי הנתבעים אינם מכחישים את החתימה על השיקים. באפשרות השנייה דנה פקודת השטרות: "25. החותם בתור מורשה או בבחינת נציג (א) מי שחתם על שטר בתור מושך או מסב או קבל והוסיף לחתימתו מלים המורות שהוא חותם בשם מרשה או מטעמו או בבחינת נציג, אינו חב על פי השטר חבות אישית; אך תוספת מלים לחתימתו שאינן באות אלא לתאר שהוא מורשה או פועל בבחינת נציג, אינן פוטרות אותו מחבות אישית, ואם הוכח שפעל שלא ברשות או שחרג מתחום רשותו יהא חב על פי השטר חבות אישית." (הדגשה שלי ר.ע) על כן היות והשטר חזר מהטעם כי : חתימת המושך, דהיינו הנתבעת מס' 1 אינה בסדר, ולכאורה נראה כי הנתבע 2 חרג מסמכותו למשוך שיקים בשם החברה, על כן על פי סעיף 25 לפקודה חב הנתבע 2 חבות אישית לגבי השיקים האמורים. חוק החברות אף הוא דן בחריגה מהרשאה שמבצע מנהל דירקטור או אורגן בחברה, חוק החברות, התשנ"ט-1999 56. פעולה בחריגה מהמטרות או בלא הרשאה [תיקון: תשס"ה] (א) פעולה שנעשתה בעבור חברה בחריגה ממטרות החברה, או שנעשתה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה, אין לה תוקף כלפי החברה, אלא אם כן אישרה החברה את הפעולה בדרכים הקבועות בסעיף קטן (ב), או אם הצד שכלפיו נעשתה הפעולה לא ידע ולא היה עליו לדעת על החריגה או על העדר ההרשאה. (ב) אישור החברה בדיעבד לפעולה בחריגה ממטרות החברה יינתן בידי האסיפה הכללית בהחלטה שתתקבל ברוב הדרוש לשינוי מטרות החברה; אישור כאמור לענין פעולה בלא הרשאה או בחריגה מן ההרשאה יינתן בידי האורגן המוסמך לתת את ההרשאה. (ג) אישור כאמור בסעיף קטן (ב), לא יפגע בזכות שרכש אדם אחר בתום לב ובתמורה לפני מתן האישור (הדגשה שלי ר.ע) בענייננו, לכאורה הנתבעת מס' 1 לא אישרה את הפעולה שביצע הנתבע מס' 2, דהיינו, חתימתו על גבי השיקים, משום שהשיקים חוללו. לעניין זה יפים דבריו של השופט יהונתן עדיאל ת"א (ירושלים) 1298/99 - לוי יצחק ואח' נ' צ'יינג' פוינט בע"מ אלון: "מסעיף זה עולה, כי פעולה שנעשתה בהיעדר הרשאה או בחריגה ממנה תקפה כלפי החברה מקום בו הצד השלישי לא ידע ולא היה עליו לדעת על היעדר ההרשאה או על החריגה כאמור (י' בהט חברות - החוק החדש והדין (מהדורה רביעית - 358 ,352 ( 2002). יחד עם זאת, לאור העובדה כי ההתקשרות מיוחסת אוטומטית לחברה, נדרשת זיקה כאמור בין הפועל עבור החברה ובין החברה." אין בפנינו כל טענה מפיו של הנתבע מס' 2 כי התובע ידע או היה עליו לדעת על החריגה מסמכות, ואין מחלוקת כי מדובר במנהלה של הנתבעת 1. לפיכך, הואיל והתביעה מבוססת על עילה שיטרית כנגד הנתבע מס' 2 מכוח הוראות פקודת השטרות וחוק החברות, הרי אין מקום להורות על מחיקת כותרת. הבקשה למחיקת כותרת נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה בסך של 750 ₪ + מע"מ. שיקיםמסמכיםשיקים ללא כיסוי