נטל הראיה של אוחז בשטר

נטל הראיה של אוחז בשטר א. רקע בקשה להיפוך סדר הבאת הראיות בתובענה הנסמכת על שטר, שמסרו הנתבעים (המשיבים) לתובעת (המבקשת), זאת במסגרת הסכם שנכרת בין הצדדים. עפ"י ההסכם סוכם בין הצדדים, כי ההמחאות אשר ניתנו, תהיינה כפופות לעמידה בתנאי ההסכם שבינהם והלו"ז שנקבע בו. ב. טענות הצדדים תמצית טענות המבקשת היא, כי מקורה של התביעה שטרי, בה מסרו המשיבים שיק למבקשת. על כן עותרת היא לשינוי סדר הבאת הראיות הרגיל. עפ"י טענתה, על המשיבים בתביעה שטרית המבקשים לסתור את החזקות העומדות מן הדין למבקשת - אוחזת בשטר, לפתוח בהבאת ראיות. המשיבים טוענים כי אין להפוך סדר הבאת הראיות. לטענתם, מדובר בתביעה רגילה לכל דבר ועניין. ההמחאה הינה המחאה מותנית, אשר הותנתה במפורש ובכתב על גבי נספח ההמחאה והמבקשת אישרה זאת בחתימתה: "פירעון השיק מותנה בעמידה בתנאי ההסכם, בתוספת, ובלו"ז". היות והמבקשת לא עמדה בהסדר שנקבע, למעשה לא ניתנה התמורה לשמה ניתנה ההמחאה. משכך, הרי שאין המדובר בשטר רגיל אלא בשטר שנכתבו בו תנאים מפורשים אשר אושרו בחתימת המבקשת על גב ההמחאה. טענה נוספת של המשיבים היא, כי קיים בינהם הסדר דיוני, לפיו יעבור התיק למסלול תביעה רגילה ובה על התובע לפתוח בסדר הבאת ראיותיו, תוך שהמבקשת מנועה משינויו. ג. דיון 1. ההלכה היא כי נטל ההוכחה בתבעיה שטרית רובץ על החייב השטרי ולא על אוחז השטר, ועליו להוכיח שני אלמנטים: א. להוכיח שהמסירה היתה על תנאי. ב. להוכיח שהתנאי לא התקיים. עמד על עניין זה בית המשפט בע"א 526/88 בן אריה נ' סופר פ"ד מ"ה (1) 647 בעמ' 659: "...אף 'שטרי בטחון' בכלל 'שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הבטחון' על-ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו. 'המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו' לפי סעיף 29(א)'. הטעם לחזקה זו הוסבר בע"א 421/74, בעמ' 446, מפי השופט קיסטר: 'לו היה מקבל שטר בטחון יכול לממש את זכותו לפרוע את השטר רק אם הוכיח את זכותו מכוח החוזה, כי אז התועלת שאותה התכוונו הצדדים להשיג על ידי נתינת שטר הבטחון היתה מסוכלת'. ... בכך, בין היתר, יתרונו של שטר הביטחון על פני זכות חוזית רגילה: יש בו כדי להקל על הנטל הראייתי הרובץ על הנפרע, למקרה ויפרוץ סכסוך בין המושך לנפרע בעקבות הפרת עיסקת היסוד על-ידי המושך". 3. הלכה זו חזרה ונשנתה בפס"ד רבים. כך למשל קבע בית המשפט בע"א 358/80 קדש נפתלי מושב עובדים להתיישבות חקלאית נ' מושב שאר ישוב פ"ד ל"ז (3) 830, בעמ' 833-834: בענייננו כלל לא כפר המשיב במהלך הדיון, שמדובר בשטר שנמסר לו על- תנאי, כמבואר. אולם בהיותו, ולו גם טכנית, "אוחז" השטר כמבואר לעיל, עומדת למשיב גם חזקה לכאורה נוספת, והיא, שהתנאי, שהתלווה למסירה, נתקיים, ועל-כן הוא רשאי לממש את השטר. הנטל לסתור חזקה זו רובץ על המערער. אביא בהקשר זה את דבריו של השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"א 333/63 [5], בעמ' 553, אשר גם הם (בשינויים המחויבים) יפים לעניננו: 'אין כל יסוד לטענת בא-כוח המערער כי על המשיבה היה להוכיח את הפרת החוזה על-ידי המערער ואת נזקה, כדי לזכות בסכום השטרות. עילת התביעה לא היתה הפרת חוזה, אלא התחייבות המערער על-ידי שטרות, ואף ,שטרי בטחון' בכלל ,שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את ,מימוש הבטחון' על ­ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו....' (ר' עוד ע"א 623/88 משה גולדנברג ואח' נ' המשביר המרכזי בע"מ, פ"ד מ"ד (2), 801 בעמ' 803, ע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ג (4), 680 בעמ' 693, ע"א 775/85 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ברוש מסחר הברזל (אשדוד) בע"מ פ"ד מ"ב (1), 294 בעמ' 296 ורבים נוספים). 5. אין מחלוקת בין הצדדים כי המדובר ב"שיק על תנאי". הדבר אף עולה מהרשום על גבי ספח השיק עצמו. במובן זה פטורים הנתבעים מהוכחת האלמנט הראשון שתואר לעיל, היינו שהמסירה היתה על תנאי. אין גם מחלוקת בין הצדדים, כי התובעת אינה "אוחזת כשורה" בשיק והינה "צד קרוב" לו. 6. מהאמור לעיל נובעות איפוא שלש מסקנות: א. התובעת אינה רשאית לממש את השיק, אלא אם יתקיים אירוע מוגדר, היינו עמדה היא בתנאי ההסכם ובלוח הזמנים שנקבע בו. זהו למעשה חיוב מותנה, חוזה על תנאי, כאשר התנאי מופיע על השיק עצמו ולא בהסכם נפרד (אם כי אינו שולל כידוע את תקפותו השטרית). השטר בענייננו הוא ככל חוזה איפוא, שכנגדו יכול הנתבע - המושך, להשמע בטענה כי התחייבותו על פי השטר מותנית בתנאי הסכם כלשהו, וככל שלא התקיימו אלה - פטור הוא מהתחייבותו. ב. כנגד התובעת כאוחזת כדין (ולא כ"אוחזת כשורה"), ניתן להעלות טענות הגנה העומדת בתביעה חוזית רגילה בין צדדים קרובים, כאלה הנובעות מעיסקת היסוד בשלה ניתן השיק, והיא אינה נהנית מהחזקות השונות העומדות לזכותו של "אוחז כשורה". בין צדדים קרובים, דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצד קרוב כנגד חבות עפ"י חוזה, עומדת לו גם כנגד השטר (דנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ואח', פ"ד נ"ה (4), 193 בעמ' 196). ג. הואיל והמדובר בשיק על תנאי והואיל והנתבע מכחיש את מחויבותו על פיו, נוכח הטענה כי התובעת הפרה את ההסכם בין הצדדים, מוטל עליו, עפ"י ההלכות דלעיל, נטל ההוכחה לכך שהתנאי לא נתקיים. 7. נותרה איפוא שאלת ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים ואולם לא נראה לי כי יש בו כדי לשנות מהמסקנה האמורה. להסדר האמור הגיעו הצדדים על מנת לייתר את הדיון בשאלת ההתנגדות לביצוע שטר. עפ"י המוסכם בינהם תתקבלנה התנגדויות לביצוע השטרות, ללא צו להוצאות, כשהתיק יעבור למסלול של תביעה רגילה כשתצהירי הנתבעים משמשים ככתבי הגנה. (הצדדים הגיעו לעוד הסכמות ואולם אלה אינן נוגעות לשאלה העומדת על הפרק כאן). העברת התיק למסלול של תביעה רגילה, אינה שנויה במחלוקת. השאלה היא מי פותח בנטל הבאת הראיות. המדובר בתביעה שטרית ובמובן זה, העברת התיק למסלול תביעה רגילה (במקום הליכי הוצאה לפועל), אין בו כדי לשנות ממהות העניין, ומההגנות והחזקות הנוגעות לתחום זה. במילים אחרות, ההסדר הינו דיוני טכני גרידא, ואולם אין בו כמובן כדי לבטל את החזקות וההגנות העומדות לאוחז בשטר, ובהתאם - אין בו גם כדי לשנות מנטל ההוכחה. 8. לאור האמור מתקבלת הבקשה. המשיבים יפתחו בהבאת ראיותיהם ויגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד יום 30.9.06. לתצהירים יצרפו תיק מוצגים ככל שבדעתם להגיש מסמכים כלשהם. המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה ותיק מוצגים כאמור עד יום 30.10.06. ככל שבדעת צד מן הצדדים להתנגד לטענה שנטענה או למסמך שהוגש על ידי רעהו, יגיש בקשה בכתב לא יאוחר מיום 15.11.06, בצירוף נימוקיו. הבקשה תועבר לצד שכנגד אשר יגיב עד יום 1.12.06. לא הוגשה בקשה או תגובה כאמור, יחשב הצד כמוותר על טענה או תגובה לפי העניין. 9. המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בגין הליך זה בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין. 10. המזכירות תעביר עותק החלטתי לב"כ הצדדים ותביא התיק בפני, עם קבלת התצהירים או ביום 1.12.06 לפי המוקדם, לקביעת אופי המשך הטיפול בתיק. אחיזה בשטרשטרנטל הראיה / נטל הבאת הראיות