לפני בקשה לפיצול סעדים . המדובר בתביעה כספית שהגיש המבקש , מר סמי אלסייד , בגין גניבת טרקטור שהיה ברשותו . טענות הצדדים : המבקש טוען כי הינו זכאי לקבל מאת המשיבים ביחד ולחוד את שווי הטרקטור שנגנב וכן טוען הוא כי התנהגות ומחדלי המשיבים כלפיו גרמו וגורמים לו לנזקים כספיים כבדים,בין היתר לאובדן הכנסה ונזקים נלווים נוספים . הוא מוסיף עוד כי המדובר בנזקים מתמשכים שכן כל עוד לא יקבל המבקש מהמשיבים את כספי שווי הטרקטור לא יכול הוא לרכוש טרקטור חלופי תחתיו וממילא ממשיך הוא לסבול מאובדן הכנסה כספי גבוה מידי חודש בחודשו . ולסיום טוען המבקש כי אין באפשרותו לאמוד את מלוא הנזקים הכספיים הנגרמים לו עקב מעשי ומחדלי המשיבים כלפיו . הנתבעת 1 טוענת : כי אין מקום להיענות לבקשה לאור העדר כל נימוק ענייני בה או בתצהיר המצורף אליה המצדיק זאת . הנתבעת מס' 2 טוענת: כי לא יעלה על הדעת,זמן כה רב לאחר האירוע,שעדין לא נתגבשו כל נזקי המבקש זאת ועוד הבקשה לא נתמכת במסמך כלשהו . דיון : תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת : " מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם;אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו. ככלל התובע חייב לכלול בתובענה אחת את כל הסעדים העומדים לו , הרשות לפצול הסעדים תינתן רק במקרים יוצאים מן הכלל שכן פיצול גורם לרוב בזבוז זמן,ריבוי התדיינויות ואינו רצוי {ראה ע"א 409/78 גולן ואח' נ' פרקש ואח',פ"ד לד (1)813,819, ע"א 84/64 האז נ' מני , פ"ד יח(3)435 ,441 וכן ע"א 372/85 פרץ נ' פרץ פ"ד מ(4)781, 784 }. על המבקש פיצול סעדים להצביע על "טעם מוצדק" המחייב פיצול סעדים (ע"א 2821/90 שומרוני נ. רוזנבלום ואח', פ"ד מז (1) 201). אובדן הכנסות בגין העדר הטרקטור אינה סעד עלום, אשר לא ניתן להעריכו, זאת ועוד המבקש לא הביא אף לא שמץ של ראייה להוכחת אובדן הכנסות בגין התאונה, וזאת כאשר אין מחלוקת כי חלקם של הנזקים הללו המתייחסים לתקופה שעד למועד הגשת הבקשה נתגבש זה מכבר . אשר על-כן, היות וקיים איסור לתבוע סעד של פיצויים על דרך חלוקתו לסכומים והגשת תביעה נפרדת בגין כל סכום (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005, עמ' 117) . מחובת המבקש היה לעתור לתיקון כתב התביעה, לצורך הוספת הנזקים שנגרמו לו לאחר הגשתה, ולא על דרך בקשה לפיצול סעדים . הרעיון העומד מאחורי פיצול סעדים הינו, מקום בו המבקש אינו יכול לכמת את מלוא נזקיו, תינתן לו הרשות לפצל סעדיו, וזאת על מנת שלא יגרם לו עוול בשלב מאוחר יותר, עת יתגבשו נזקיו וירצה לתובעם, או אז יהיה חשוף להעלאת טענה בדבר מעשה בית דין . בקשה לפיצול סעדים צריכה להיות מנוסחת במפורש ולא באופן סתמי ולאקוני (סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 125). במקרה דנן, הבקשה ואף התצהיר לה נוסחו באופן לקוני. כל שציין המבקש, שנגרמו לו אובדן הכנסה ונזקים נוספים בלי שיפרט אותם . המבקש לא הציג כל מסמך בדבר אובדן ההכנסה האמור. על כן , לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, לא מצאתי כי קיימת הצדקה, בנסיבות העניין, להתיר למבקש לפצל את סעדיו. כידוע, בית-המשפט לא מעניק למי מהצדדים סעד שלא עתרו לו. החריג לכלל, נמצא בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, המעניק לבית המשפט את הסמכות להורות לבעל דין לתקן את כתב טענותיו כאשר לדעתו דרוש התיקון לשם עשיית צדק ומניעת גרימת עוול{ ראה ע"א 150,125/71 עזבון חרד ואח' נ' קייק ואח' פ"ד כו(2)490 , ע"א 808/79 סרי נ' סרי, ואח' פ"ד לה (2)552,556 . לאור האמור לעיל, כדי להביא לסיומה של המחלוקת, ובכדי לא לפגוע בזכותו של המבקש למצות את מלוא הסעד המגיע לו, במידה שיקבע שמגיע לו, אני מתיר לו לתקן את כתב תביעתו לעניין הפיצוי . התיקון יעשה תוך 21 ימים מהיום . הוצאות הבקשה ידונו בסופו של ההליך. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים בדואר. ניתנה היום כ"ד/תשרי/תשס"ז 16/10/2006בהעדר הצדדים. ע. ג'. חאג' יחיא, שופט פיצול סעדים