בפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים וצו למתן תשובות על שאלון, לאחר שהמשיב פירט את המסמכים שברשותו, אולם המסמכים לא פורטו בתצהיר מטעמו, כדרש בתקנה 110 לתקסד"א. ביום 22.1.06 נשלח למשיב מכתב ובו דרישה להגשת תצהיר גילוי מסמכים, עיון במסמכים המופיעים במכתבו ובנוסף דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ומתן תשובות לשאלון עליו נדרש להשיב. ביום 7.3.06 הגיש המבקש בקשה למתן צווים וביום 9.3.06 המציא המשיב למבקש תצהיר גילוי מסמכים, לגבי המסמכים אשר נדרש עיונם וכן, תצהיר תשובות לשאלון. תצהיר התשובות חסר ועל מספר שאלות לא ניתן מענה, מאחר שלטענת המשיב, השאלות אינן רלוונטיות. באשר לגילוי המסמכים המסויימים טען המשיב, כי ההנחיות המבוקשות אינן רלוונטיות לתביעה ומשום כך, סירב לספקן. לאור החשיבות במתן התשובות ובגילוי המסמכים לצורך הוכחת הגנתו, מתבקשים הצווים. לטענת המשיב, המתנגד לבקשה, המבקש מתעלם לחלוטין מהשאלות השנויות במחלוקת בתביעה זו שהינן פשוטות וברורות וכולן נובעות מההסכם לתשלום החוב שנחתם בין הצדדים ביום 23.3.03. כתב התביעה אינו מתייחס לחבותו של המבקש על סמך התחייבותו בעל פה, אלא על סמך התחייבותו בכתב בלבד. התשובות שלא נענו לשאלון והמסמכים הספציפיים אותם דורש המבקש, אינם נוגעים למחלוקת שבין הצדדים ואינם נוגעים לחובה של ק.פ.ט. לאור הנטען, מבקש לדחות את הבקשה. דיון תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 [תיקון אחרון: 19/9/04] 112. צו גילוי מסמכים [131, 123(א)] בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי טופס 11, מה הם המסמכים הנוגעים לעניין הנדון המצויים, או שהיו מצויים ברשותו או בשליטתו ושאותרו על ידו לאחר חקירה ודרישה; בית המשפט או הרשם רשאי לסרב לבקשה או לדחותה לזמן אחר, או ליתן כל צו אחר שייראה לו מתאים, בין דרך כלל ובין לסוגים של מסמכים. ההליך של גילוי מסמכים על פי תקנה 112, שניתן במסגרת סמכויות העזר הנתונות לבית המשפט, נועד לאפשר לבעל דין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, לרבות מסמכים שאין בעל הדין שכנגד מתכוון להגיש כהוכחה במשפט. הכוונה היא הן "למסמכים מזיקים", העלולים לפעול לרעת המבקש גילוי מסמכים ואשר יהיה עליו להפריכם או להסבירם והן "למסמכים מועילים", שתוכנם עשוי לתמוך דווקא בגרסתו של המבקש (ע"א 27/91 קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ, פ"ד מט (1) 450, 458ו). נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט והוא משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות פעילותה של המערכת החברתית כולה. עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת, לצדה עומדות טענות חיסיון שהדין והפסיקה מכירים בהן (רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ (1) 39,44א-ג). הכלל הוא, שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל שניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט. אך כלל זה אינו ניצב בדד. כנגדו ניצבים ערכים אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו (5) 193). הגילוי לפי הנוסח הכתוב בתקנות, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט לא ייתן צו לגילוי מסמכים או לעיון בהם, אלא אם כן, בית המשפט סבור, כי יש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן. (אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בת"א-יפו, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית 2005, סיגא הוצאה לאור בע"מ, עמ' 186-188). ערה אני, כי מדובר בתובענה בסדר דין מהיר אך העובדה שמדובר בסדר דין מהיר בתובענה המוגבלת לסך של 50,000 ₪, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי מסמכים ספציפית וחשיפת האמת ואינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטיים לתובענה. תקנה 214ח, השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מתוך נקודת הנחה שבעל דין יגלה את כל המסמכים הרלוונטיים ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת בין הצדדים (ר' כהן, מ' קליין "סדר דין מהיר בבית המשפט השלום", נבו הוצאה לאור בע"מ, 2005, עמ' 39-40). לטענת המבקש המשיב לא ענה על שאלות מסוימות ולא גילה בתצהירו מסמכים מסוימים המצויים בידיו והנחוצים לו להכנת הגנתו ומשום כך, מתבקשים הצווים. לטענתו המשיב הינו מוסד בנקאי ובידיו מצוי חומר וידע רב. המשיב בתגובתו טוען, כי לא ענה לשאלות הנדרשות, מאחר והן אינן נוגעות למחלוקת שבין הצדדים וכי המסמכים אותם ביקש המבקש, כולם עוסקים בנוהליים כלליים ופנימיים של המשיב, שאף הם אינם נוגעים למחלוקת. לאור השאלות אשר צורפו לבקשה על ידי המבקש, המתייחסות לחברת ק.פ.ט ותגובתו של המשיב, כי המחלוקת נשוא תיק זה הינה לחבותו של המבקש כפי שנחתמה על ידו בהסכם בין הצדדים ואינה לחבות ק.פ.ט או התחייבותו בעל פה של המבקש הנני דוחה את הבקשה. תצהירי עדות ראשית יוגשו עד 20.4.06. ניתנה היום ז' בניסן, תשס"ו (5 באפריל 2006) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת גילוי מסמכיםסדר דין מהירמסמכים