1. מהות הבקשה : בפני בקשה למחיקת ע"א 1054/05, אשר הגישו המשיבים על פסק הדין בימ"ש השלום בבאר שבע (כבוד השופט טלי חיימוביץ), מיום 2.12.02 בת.א. 1032/02. 2. העובדות : המשיבים הגישו תביעה בגין נזקים שנגרמו להם עקב העברת כספי משכנתא באיחור, וכנגד המבקשת 1 בלבד בגין השבת כספי הוצאות שנגבו ביתר. בתאריך 2.12.02 נתן בימ"ש קמא את פס"ד הסופי. בימ"ש קמא קבע "אשר על כן אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 1... אני מקבלת את התביעה כנגד נתבעת 2". בתאריך 10.01.05 נמסר פס"ד למשיבים. בתאריך 28.12.04 הגיש ב"כ המשיבים בקשה לתיקון טעות קולמוס בפס"ד, לפיה בימ"ש קמא היה צריך לכתוב, כי הוא דחה את התביעה כנגד המבקש 2, וקיבל את התביעה כנגד המבקשת 1. 2.5 בתאריך 19.01.05 תיקן בימ"ש את הטעות שנפלה בפס"ד ונתן פסיקתה ע"פ התיקון האמור. 2.6 בתאריך 3.02.05 נמסרו התיקון והפסיקתה לב"כ המשיבים (ראה נספח ב' לכתב הערעור). 2.6 בתאריך 20.03.05 הגישו המשיבים ערעור על פס"ד של בימ"ש קמא. 3. טענות הצדדים : להלן עיקרי טענות ב"כ המבקשים: בימ"ש קמא לא תיקן את פס"ד מכוח סעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984. שכן פס"ד תוקן הרבה מעבר לתחום ה-21 יום. בנוסף תיקון פס"ד צריך להיעשות בהחלטה מנומקת. מכאן כי המערערים הגישו את הערעור בחלוף הזמן. שכן פס"ד נמסר למערערים בתאריך 10.01.05, ואילו הערעור הוגש בתאריך 20.03.05. המשיבה 2 או ב"כ לא קיבלו עותק מכתב הערעור, ומכאן שדין הערעור להימחק ע"פ תקנה 420 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 (להלן : "תקנות סדר הדין האזרחי"). להלן עיקרי טענות ב"כ המשיבים: תיקון פס"ד נמסר למשרד ב"כ המשיבים בתאריך 3.02.05, על כן הערעור הוגש בזמן (ביום ה-45). תקנה 420 קובעת איננה קובעת שאי המצאה תביא למחיקתו. בנוסף, הערעור התקבל לרישום ע"י בימ"ש. הדבר קרה עקב טעות משרדית, אשר לא גרמה לעיוות דין, ובאה על תיקונה ע"י משלוח המסמכים הרלבנטיים בדואר רשום. 4. דיון והכרעה: 4.1 סלע המחלוקת בבקשה הוא האם תיקון שמות המשיבים הינו תיקון הבא בגדרי סעיף 81 א לחוק בתי המשפט. סעיף 81 א קובע : מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה ; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה. הנפקות היא מועד מתן פסק הדין לעניין הערעור, כפי שקובע סעיף 81 ג לחוק בתי המשפט : "תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת". 4.2 נבחן האם המקרה דנן נופל לגדר הסעיף : - תיקונים טכניים : הסמכות לתקן טעות בפס"ד מוגבלת לתיקונים טכניים בלבד. בימ"ש אינו רשאי לבצע תיקונים מהותיים בפסק הדין, גם אם הוא סבור שנפלה טעות מהותית בפסק הדין. שכן תיקונים מהותיים ניתן להביא רק בדרך של ערעור על פסק הדין (ע"א 159/90 סולל בונה נ' אור, פ"ד מז (4) 17). אני סבור כי מדובר בטעות טכנית, אשר איננה משנה את מהות פס"ד. שכן "ההחלפה" בין המבקשים הייתה נקודתית ולא לכל אורך פסק הדין. - המועד לתיקון הטעות : בע"א 441/88 סעד ירחי נ' מאיר גולדברג ואח', פ"ד מג (4) 378 נקבע שסעיף 81 לחוק בתי המשפט קובע מועד של 21 ימים מיום מתן פסק הדין, להגשת בקשה לתיקון טעות שנפלה בפס"ד. אולם המועד ניתן להארכה מכוח תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו. בימ"ש קבע כי לשופט יש סמכות להאריך את המועד מיוזמתו. וכי יש לנקוט בגישה מקלה לעניין טיבו של הטעם הנדרש. "סוגיה זו של טיבו של אותו טעם מיוחד נדונה בד"נ 29/83, ב"ש 611/85, 758 (סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' כהנקא, פ"ד לט (433 (4.). אומר שם השופט ש' לוין, בעמ' 438 מול אות השולים א: "מן הטעמים האמורים הגעתי לכלל מסקנה שכל עוד סעיף 81 בעינו עומד, יש להקל על המבקש תיקון פסק דין או החלטה אחרת בטיבו של 'הטעם המיוחד', הנדרש להארכת המועד לפי תקנה 528 לתקנות תשמ"ד, הרבה מעבר לפרשנות, שניתנה לדיבור זה בסוגיות אחרות; לאמור, כל אימת שהתיקון לא יגרום לבעל הדין המשיב עיוות דין, ויש למבקש הסבר מתקבל על הדעת למחדלו, ייטה בית המשפט לראות שקיים 'טעם מיוחד', המצדיק היעתרות לבקשה". ראה גם י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעת 1995 עמ' 910. עפ"י עובדות פס"ד זה עוה"ד לא הגיש בקשה להארכת מועד, אלא הוא הסביר בגוף הבקשה את הסיבה לאיחור. ולכן קבע בימ"ש: "מעצם ההחלטה עולה, כי השופט המלומד סבר כי קיים במקרה דידן טעם מיוחד כזה". אולם בנסיבות המקרה דנן, ב"כ המשיבים אף לא הזכיר בגוף הבקשה כי איחר את המועד, אלא הגיש בקשה "לתיקון טעות קולמוס בפסק הדין" בלבד. - החלטה מנומקת : לשון סעיף 81 נותנת רשות בידי בימ"ש לתקן "בהחלטה מנומקת". אולם אין חובה כזו. לפיכך מאחר ועברו למעלה מ-21 יום מאז מתן פסק הדין, מקור הסמכות של בימ"ש קמא לתקן את הטעות שבפס"ד אינו נשאב מסעיף 81 לחוק בתי המשפט. כי אם מתקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי. (ראה גם עא (ת"א) 817/96 מעיינות למסחר א. ה. בע"מ ואח' נ' מעיינות מרקטזול (1995) בע"מ ואח', טרם פורסם). 4.2. תקנה 524 קובעת : סמכות כללית לתקן פגם בהליך- בית המשפט רשאי בכל עת לתקן כל פגם או טעות בכל הליך, וליתן הוראות בדבר הוצאות או בענינים אחרים ככל שייראה לו צודק, וחובה לעשות כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין; והוא הדין לגבי הרשם לענין פגם או טעות בהליך שלפניו. לאור מסקנתי דלעיל, נשאלת השאלה האם התיקון שבוצע, לכאורה, בהסתמך על תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי מאריך את המועד להגשת הערעור. ד"ר יואל זוסמן בספרו סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית עמ' 361) מציין כי על פי תקנה 524 "רשאי בית המשפט או הרשם "לתקן כל פגם או טעות בכל הליך", ואף היא חוזרת ואומרת שחובה לעשות את כל התיקונים הדרושים כדי לברר מה הן השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". במסגרת הדוגמאות המובאות על ידו לתיקונים אפשריים של כתבי טענות ומסמכים שהוגשו לבית המשפט, מציין המחבר את ההלכה בהמרצה ירושלים 1009/67 (פסקים מחוזיים ס"ג 91) לפיה הותר תיקון שמו של נתבע נגדו ניתן פסק דין לאחר שהתברר כי נפלה טעות בשם. בע"א (ת"א) 3341/02 ממ"י נ' דוד דגה תק-מח 2004 (2) 1497 קבע בימ"ש, כי תקנה 425 איננה מאריכה את המועד להגשת הערעור: "ולהשקפתי, לא לכך נועדה תקנה 524 הנ"ל, גם בהנחה, שתוצאותיו של תיקון על פיה זהות לצורך הארכת מועדים לאלה שבתקנה 525 וסעיף 81 לחוק בתי המשפט... אין אני סבורה שמידת הצדק דורשת הארכה מלאכותית של מועד הערעור תוך הסתמכות על בקשת תיקון שאינה מתאימה להגדרה זו, אשר נראה כי הוגשה מלכתחילה, בניסיון להכנס לגדרו של סעיף 81 הנ"ל לחוק בתי המשפט במטרה לזכות בהארכת מועד להגשת ערעור". דברים אלו יפים גם לענייננו. מכאן כי ב"כ המשיבים לא הגישו את הערעור בזמן. 4.3 אין להתעלם גם מן העובדה שהמשיבים מס. 1 לא עשו דבר משך שנתיים עד שהוגשה הבקשה לתיקון פסה"ד. 5. לפיכך ולאור כל האמור לעיל הנני מקבל את הבקשה ומוחק את הערעור על הסף. על המערערים לשלם למבקשת היא המשיבה בערעור הוצאות בסך 3,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק. יש להודיע לצדדים. ניתנה היום ז' באלול, תשס"ה (11 בספטמבר 2005) בהעדר הצדדים. ידין טימור - שופט סגן נשיא תקסד"א 1984 (הישנות)