תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי 1. זו בקשה למתן פסק דין נגד המשיבים, נוכח הפרת החלטה אשר ניתנה ביום 27.12.2005 המורה למשיבים להגיש תצהירי העדות הראשית מטעמם בתוך 75 יום, קרי עד ליום 12.03.2005. הצדדים: 2. המבקשות הקימו יחדיו את מגדלי גרונר המכיל מרכז מסחרי ומעליו בניין דירות למגורים. המשיבים הינם עוסקים בניהול מסעדות והם המנהלים של מסעדת "אל גאוצ'ו" אשר אשר נמצא במועדים הרלוונטים במגדל גרונר. 3. עניינה של התובענה הראשית הינה בקשר להסכם אשר נחתם בין הצדדים מיום 13.06.1996 בין המבקשות למשיבים, לתקופה של 9 שנים ו-11 חודשים, בעניין השכרת "יחידה מספר 11" בקומה העליונה של המרכז המסחרי במגדלי גרונר בר"ג וזאת לצורך הפעלת מסעדה השייכת לרשת מסעדות "אל-גאוצ'ו". המשיבים פינו המושכר לאחר 5 שנים ו-8 חודשים. 4. בתובענה הראשית, טוענים המשיבים להפסדים כספים בגין תשלומים אשר גבו המבקשות שלא כדין, הפסדים כספיים בגין תשלומים לגורמי חוץ(המשיבים נאלצו לשאת בתשלומים לגורמי חוץ מעבר לתשלום למבקשות לצורך תפעול שוטף ותקין של המסעדה וכפועל יוצא מהפרות המבקשות), העתקה מוקדמת של המסעדה(בגין הפרות המבקשות נאלצו המשיבים להעתיק את המסעדה מהמושכר אצל המבקשות אל מושכר אחר וזאת לפני המתוכנן), אובדן השתכרות ועוד. 5. מנגד, לטענת המבקשות במועד העזיבה, ביום28.02.2002, נותרה יתרת חוב בגין תשלומי דמי השכירות ותשלומי דמי הניהול והתחזוקה אשר המשיבים לא שילמו עד היום. לדידם, לאחר שניסיונות המבקשות לגבות חוב זה עלו בתוהו פתחה המבקשות בהליכי הוצאה-לפועל לביצוע שטר חוב של המשיבים כאשר סכום החוב שנדרש עמד על 195,425 ₪. טענות הצדדים בבקשה זו: 6. ביום 27.12.2005 ניתנה החלטה על-ידי בית-המשפט המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית לרבות חוות דעת. בהתאם להחלטה התבקשו המשיבים להגיש התצהירים האמורים בתוך 75 יום, ועד לא יאוחר מיום 12.03.2005, וכי תצהירי המבקשות יוגשו תוך 75 יום לאחר מכן. 7. טוענות המבקשות כי הן תקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 והן הפסיקה קובעת כי שעה שבעל דין לא הגיש תצהיריו במועד הקבוע, לא יהיה רשאי הוא להביא את עדיו, אלא אם כן שוכנע בית-המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי ישנן סיבות מוצדקות. לדידן, בענייננו, המשיבים התעלמו לחלוטין מהחלטת בית-המשפט, ולא עשו דבר וחצי דבר הנוגע להליך הגשת התצהירים. 8. בנוסף, המבקשות טוענות כי בת.א. 199834/02, אשר התנהל בפני כבוד השופטת אבניאלי, תבעה המבקשת 1 תשלום דמי שכירות ודמי ניהול בגין המושכר ואילו המשיבים טענו לקיזוז בגין הנזקים אשר לטענתם הוסבו להם. לדידן, טענות הגנה אלו של המשיבים הם הבסיס לתביעה דנן. למותר לציין, שבמסגרת פסק הדין, מיום 02.04.2006, אשר ניתן על-ידי כבוד השופטת אבניאלי הוכרעו המחלוקות ונקבע כי על המשיבים לשלם למבקשת 1 דמי שכירות וניהול בסך 148,500 ₪, כאשר מסכום זה הופחת סך של 50,000 ₪(קיזוז). 9. המבקשות טוענות כי הטענות אשר מועלות על ידי המשיבים בתיק זה, נידונו והוכרעו בהתאם להחלטת כבוד השופטת אבניאלי ולפיכך, אין להידרש עוד לטענות המועלות בכתב התביעה בתיק דנן וזאת מחמת מעשה בית דין, השתק עילה והשתק פלוגתא. 10. מנגד, המשיבים טוענים כי נכונה העובדה שהמשיבים איחרו בהגשת תצהירי עדות ראשית בתיק דנן. ברם, לדידם, המבקשות הן שעיכבו עד כה את הדיון בתיק, כך למשל בשל העיכוב הרב בהמצאת המסמכים מטעמם בתיק. 11. כאמור לעיל, ביום 20.04.2006 התקבל אצל המשיבים פסק דינה של כבוד השופטת אבניאלי בת.א. 199834/02. טוענים המשיבים כי בעקבות פסק הדין האמור הביא את המשיבים לבצע הערכה מחדש של מסכת ראיותיהם וככל הנראה יידרשו לעדכן חוות דעת המומחה, רואה החשבון מטעמם בין היתר כמתבקש מקביעותיו השונות של פסק הדין האמור. 12. לטענת המשיבים, נוצר קושי של המשיבים באיתור העדים הרלבנטיים, ולפיכך מצורפת בקשתם להארכת מועד ב- 30 יום נוספים. דיון בבקשה: 13. פנייתם כיום של המשיבים אין בה טעם מיוחד וזאת לאחר שחלפו לא פחות משישה חודשים ממועד הינתן הצו להגשתם - "איננה אלא ניצול לרעה את ההתחשבות ואורך הרוח של בית המשפט ובאי כח הצדדים". ראה: 1926/03 שרה ויקטור פרטי נ' בנק לאומי למשכנתאות, תק-על 2003 03(1), 1812. "בתנאים כאלה דלתותיו של בית המשפט זה לא תפתחנה בפני מי שנוהג בהליכים בחוסר תום לב, ואיננו מאפשר דיון בעניינו לגופו" 14. תקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת לאמור: "לא הגיש בעל דין תצהיר שלעד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". 15. לאמור - אי הגשת תצהירי העדות הראשית בנסיבות העובדתיות נשוא התובענה כאן - כמוה כהודאת המשיבים בעצם קיומו של החוב, כמו גם בהעדרה של כל הצדקה להמנעותם מלשלמו, עד למועד בו הוסכם בכתב בין הצדדים, לאחר שנמנעו מלהגיש ראיותיהם להוכחת טענותיהם. 16. נכונה הנטייה כי לאחר שחוקקו חוקי היסוד הנטייה לראות בזכות האזרח לפנייה לערכאות כזכות יסוד המוגנת עפ"י חוקי היסוד. יפים דבריו של השופט אוקון בה"פ 6875/00 - יוליה רוטה נ' מרק נצבטייב ואח', תק-על 2000(3), 718, 720: "דעתי שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-היסוד. זכות הגישה לבית-המשפט הינה צינור חיים של בית המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק". 17. אולם, בית המשפט אינו "כלי משחק" ואינו ושותף אסטרטג למהלכים של מי מהצדדים. תפקידו של בית המשפט להתייחס עניינית לבקשות הצדדים. ולכן, אינני מקבלת את טענות המשיבים לפיה בעקבות פסק הדין בת.א. 199834/02 הביא אותם לבצע הערכה מחדש של מסכת ראיותיהם. 18. משלא ראיתי להאריך למשיבים המועד להגשת תצהירי העדות הראשית כמפורט לעיל ומשאלה לא הוגשו עד למועד מתן החלטה זו, לא יורשו הם להביא את ראיותיהם וממילא לא יעלה בידם להוכיח טענת תביעתם. 19. לפיכך הבקשה כאמור לעיל מתקבלת והתביעה בתיק העיקרי נדחית. התוצאה: 20. יוצא איפוא מן המקובץ כי התביעה דנן, נדחית. 21. אני מחייבת את המשיבים בהוצאות הבקשה, כולל שכר טרחת עורך דין בסך של 4,000 ₪ + מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל. ניתנה ביום ב' בחשוון, תשס"ז (24 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים. מארק - הורנצ'יק דליה, שופטת תקסד"א 1984 (הישנות)