דחיית תביעה כספית בנושא הסכם מכר דירה בפניי בקשה לדחיית התביעה על סף מחמת התיישנות. התובע הגיב לבקשה וב"כ הנתבעים הגיב לתגובת התובע. טענות הנתבעים: הנתבעים טוענים כי המדובר בתביעה כספית המבוססת על הסכם מכר דירה משנת 1994. על פי הסכם המכר המועד לתשלום האחרון בעבור התמורה, הוא מועד התגבשות העילה, היה ביום 1.11.94. התביעה הוגשה ביום 7.7.05, ולפיכך, התיישנה. טענות התובע: התובע טוען כי יש לדחות את הבקשה בהעדר קיומו של ייפוי כוח מטעם הנתבעים לבא כוחם. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה בהעדר צירוף תצהיר. לגופו של עניין נטען כי הואיל ורישום הדירה בלשכת רישום מקרקעין לא הושלם, והואיל והתמורה הייתה בעבור החזקה ורישום כל הזכויות בדירה על שם הקונה, הרי טרם חלף המועד להגשת התביעה. התובע טוען כי עסקה במקרקעין טעונה ברישום, מאחר והדירה לא נרשמה על שם הנתבעים, הרי העסקה טרם הושלמה, וניתן לגבות את החוב שנותר בגין התמורה החוזית בעת רישום הזכויות. כלומר, לטענת התובע מועד התגבשות העילה כנגד הנתבעים הינו מועד רישום הזכות על שמם בלשכת רישום מקרקעין. דיון: לעניין העדרו של ייפוי כוח. עו"ד רונן מנשה הופיע בשם הנתבעים בדיון שהתקיים בתיק זה לכן הטענה כי אינו מייצג את הנתבעים אינה במקומה. לעניין העדר תצהיר, הבקשה הינה לדחיית התביעה על סף בגין התיישנות, בקשה מסוג זה אינה יכולה להיות מבוססת על עובדות, שלשם הוכחתן מצורף תצהיר, אלא על בחינת כתב התביעה בלבד. לכן, טענה זו נדחית. לגוף הבקשה - התיישנות; בחינת התביעה מעלה כי התביעה הינה לתשלום יתרת סכום חוזי שנקבע כתמורה בגין מכר דירה, על פי הסכם מכר שצורף לכתב התביעה. על פי האמור בכתב התביעה נותרו הנתבעים חייבים בגין התמורה סכום של 35,000 ₪. לאור הפרתם את ההסכם המכר באי תשלום מלוא התמורה החוזית שנקבעה בו נתבעים הנתבעים לשלם בנוסף ליתרת החוב, גם פיצוי מוסכם. בתגובתו, לא טען התובע כי מועד תשלום יתרת התמורה הנתבעת היה בעת רישום הבית כבית משותף, או בעת רישום הדירה על שם הנתבעים, אלא טען כי הואיל והדירה טרם נרשמה, והואיל והמדובר בהסכם שתכליתו רישום הדירה על שמם של הנתבעים הרי טרם חלף מועד ההתיישנות, שכן יש להתחיל את המרוץ ממועד רישום הבית כבית משותף. על בסיס מה מועלית טענה זו לתובע הפתרונים. לא מצאתי כל אזכור לכך בהסכם המכר. התובע אינו טוען כי מועד התשלום היה במועד רישום הבית כבית משותף, או כי הצדדים הותירו סכום לתשלום במועד זה או לאחריו. עיון בתביעה מגלה כי המדובר בתביעה כספית פשוטה, המבוססת על הסכם מכר, ואשר על פי הטענה לא שולם מלוא הסכום הנקוב בהסכם המכר. בהסכם המכר, עליו מבוססת התביעה, נקבע כי התמורה תשולם במועדים המפורטים בו כאשר התשלום האחרון, נקבע ליום 1.11.94, (סעיף 4ה' להסכם). גם בסעיפי התמורה אין כל שיוך חלק מהתמורה למועד רישום הבית כבית משותף או רישום הזכויות על שם הנתבעים. על ההבדל בין תביעה כספית לתביעה שבמקרקעין עמד כב' השופט ביין בה"פ (חיפה) 1372/94 - יובל שרם נ' שרביב בע"מ .תק-מח 96(1), 1337 ,עמ' 1339: "אופיו של ענין - אם מקרקעין או "שאינו מקרקעין" נקבע לפי תוכן התביעה. אם למשל ראובן תובע משמעון סכום פלוני בתור עודף מחיר שלא שולם לו בעד קרקע שנמכרה לשמעון, הענין הוא ענין כספי רגיל ותביעתו מתיישנת כעבור שבע שנים ולא כעבור חמש עשרה שנה או עשרים וחמש שנים. הוא הדין כאשר הגנתו היחידה או העיקרית של שמעון היא שהקרקע המדוברת כלל לא נמכרה לו ושייכת לו (ראה דברי מ"מ הנשיא זילברג ע"א 159/69 פד"י כ"ג - (223 ,229 (2). יש להבחין לדעתי בין מקרה "שתוכן התביעה" או העילה מביא לשינוי בזכויות קניניות במקרקעין הטעונות רישום ובין מקרה שאם תתקבל התביעה לא יחול שינוי בזכויות קניניות אלה. לפיכך, תביעה לאכיפה (או כפי שנקראה בעבר ביצוע בעין) של חוזה מכר מקרקעין היא תביעה במקרקעין, באשר התוצאה של קבלת התביעה יהיה שינוי בזכויות הרשומות (השוה ע"א 87/78 פד"י כ"ט - (311 ,309 (1, בעקבות ע"א 289/65 פד"י כ' - (505 (1, 519). כיוצא בזה גם תביעת אשה להצהיר על בעלותה במחצית הזכויות בנכס מקרקעין הרשום ע"ש בן זוגה היא תביעה במקרקעין (ע.א. 435/87 פד"י מ"ג - (175 ,174 (3 מול ו')." אם כך, אין בפניי תביעה במקרקעין. אין בפנינו הסכם המתנה תשלום התמורה ברישום הבית כבית משותף. המועד שבו התגבשה עילת התביעה על פי הסכם המכר, דהיינו, המועד האחרון שבו היה על הנתבעים לשלם את מלוא התמורה החוזית היה ביום 1.11.94. התביעה הוגשה ביום 7.7.05, למעלה מעשר שנים לאחר התגבשותה של עילת התביעה, ולפיכך, התביעה התיישנה. מכל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על דחיית התביעה על סף חמת התיישנותה. התובע ישלם הוצאות הנתבעים בסכום של 5,000 ₪ + מע"מ. מכירת דירהחוזהמקרקעיןחוזה דירההסכם מכר