הגשת תצהירי עדות ראשית בסדר דין מהיר באיחור בפניי בקשה למתן הוראות בעקבות הודעת המבקש. טענות המבקש תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש הוגשו לבית המשפט במועדים שנקבעו בעקבות החלטת בית המשפט. המשיבים הגישו את תצהירי העדות הראשית באיחור רב יתר על המידה. מעיון בתצהירי העדות שהוגשו על ידי המשיבים עולה, כי המשיבים עשו שימוש בזכויות היוצרים של המבקש, קרי, לא רק שלא הועברה התמורה בעד עבודתו של המבקש אשר בעקבותיה הוגשה התביעה בתיק דנן, אלא המשיבים השתמשו בעבודותיו של המבקש ללא אישורו וביצעו מעשה של גניבת זכויות יוצרים ובנוסף עשיית עושר ולא במשפט. לאור האמור לעיל, המבקש עותר להגיש תביעה נפרדת על העוולות הנוספות שנגרמו לו. משום שהתביעה בתיק דנן הוגשה בסדר דין מהיר ומשום שהתביעות קשורות האחת בשנייה, יתבקש בית המשפט להתייחס לתקנה 214 ב (ב) וכן לתקנה 214 ז' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. בית המשפט מתבקש לאשר הגשת תביעה נפרדת אשר תואחד עם התביעה בתיק דנן, או תיקון כתב התביעה, אשר בו תינתן אפשרות להגדיל את סך התביעה, ליתן הוראות בהתאם למצוין לעיל. טענות המשיבים המבקש לא טורח לציין את הטעמים בעטיים מבקש הוא פיצול סעדים או תיקון כתב התביעה. המבקש אינו טורח לציין כיצד התגלה לו "פתאום" דווקא לאחר הגשת תצהירי המשיבים, כי נעשה שימוש בעבודותיו ללא אישורו, כנטען על ידו, או כי בוצע מעשה של גניבת זכויות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט - ולא בכדי. המבקש אף אינו טורח לציין מדוע "הגילוי" עולה דווקא מתצהירי המשיבים ונעלם מעיניו במועד הגשת התביעה. הלכה למעשה, כל רצונו של המבקש הינו לערוך מקצה שיפורים לכתב התביעה שהוגש באמצעותו, תוך סרבול ההליכים, על חשבון המשיבים. לשון תקנה 78 קובעת כי על המבקש חלה חובה לפרט את הפרטים הדרושים לצורך גיבוש התגובה של המשיבים. המבקש נמנע ולא בכדי מפירוט הפרטים האלמנטאריים ביותר המקימים לו עילה לבקשה. במצב דברים זה נמנע מן המשיבים להגיב כראוי לבקשה ומטעם זה בלבד יש להורות על מחיקתה. הלכה למעשה, דורש המבקש מחד פיצול סעדים ומאידך לתקן את סכום התביעה. פיצול סעדים, בקשה להיתר לפיצול סעדים צריכה להיות מוגשת בדרך של בקשה בכתב. הבקשה צריכה להיות מנוסחת במפורש ולא באופן סתמי ולאקוני. אמירה לפיה שומר לעצמו המבקש את הזכות להגיש תביעה נפרדת אין לה נפקות כלשהי. כלל יסוד הוא כי אם לאחר הגשת התביעה מתברר לתובע שסכום התביעה הוערך על ידו בחסר ולמעשה מגיע לו סכום גבוה יותר, הדרך הדיונית הנכונה לעתור להגדלת סכום התביעה הינה בדרך של תיקון התובענה. לעניין תיקון סכום כתב התביעה, לא למותר לציין כי השלב לתיקון כתב טענות הינו קדם משפט. המבקש לא השכיל להציג את הטעם המיוחד בגינו יש לדון בבקשה בשלב כה מתקדם של ההליך המשפטי. המבקש אף לא טרח לציין מדוע התגלו לו הנזקים החדשים דווקא מהתצהירים ולמה נתונים אלו לא היו ידועים לו קודם לכן. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי תיקון טענה עובדתית או הוספתה טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות, כלומר תצהיר התומך בבקשה לתיקון. בניגוד למתחייב, המבקש לא השכיל להציג את העובדות המהוות את מהות הנזק שלטענתו התגלה לו ואף לא נקב בסכומים שהוא תובע. זכויות יוצרים ועשיית עושר, כידוע זכות יוצרים חלה רק באשר ל"יצירות", וכל שכן, לא כל מה שמכונה "יצירה" מוגן. אין באיזה מעבודותיו הנטענות של המבקש בגדר "יצירה" - שהרי כל שעשה היה להוציא מהכוח אל הפועל את רעיונותיו של משיב מס' 2, היינו להתאים את מידות בדגמים שהיו פרי רעיונותיו של משיב מס' 2. מקור היצירה הוא במשיבים, למבקש בכל מקרה אין שום זכות יצירה. במאמר מוסגר יצוין, כי אין אלא להצטער כי בשלב מתקדם של ההליך, בחר המבקש לנצל לרעה את שערי בית המשפט ולהגיש בקשה חסרת כל בסיס עובדתי, משפטי, הגיוני כאחד שמטרתה אחת היא סרבול ועיכוב הליכים. דיון לאחר קדם משפט קשה יותר לעתור לתיקון כתבי טענות. זאת לנוכח הוראותיו המחמירות של תקנה 149 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, שלפיהן אין לדון בבקשה כלשהי שבעל דין יכול היה להביא בקדם משפט, זולת מטעמים מיוחדים וכאשר דרוש הדבר למניעת עיוות דין. השאלה אם להתיר תיקון על אף האיחור בהגשת הבקשה, היא נושא הנתון לשיקול דעת, שבהפעלתו מוטל על בית המשפט לבחון גם את תוצאות הסירוב לבקשה. המבחן להכרעה בשאלה, אם להתיר לבעל דין לתקן את כתב טענותיו, על פי בקשה המוגשת לאחר סיום קדם המשפט, מן הדין שיתבסס על איזון האינטרסים הנוגדים של בעלי הדין וכן על ההתחשבות בתקנת הציבור. כבר נקבע כי חובה לשקול את התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון, בר"ע 282/80 המגדר ברזלית חוטי ברזל נ' מדינת ישראל ,פ"ד לו (4) 130. בית המשפט "לא יתיר בנקל במהלך הדיון , תיקון שהצורך בו הוברר למכביר חודשים קודם לכן", יש להתייחס לשיהוי ולהיעדר תום לב בסוגיה זו,ע"א 180/62 שלוש נ ג'ורז'י פ"ד טז 1827, ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי , פ"ד מו (3) 214 . אחד הגורמים שיש להתחשב בהם, הוא התנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. גורם נוסף הוא השלב שבו מוגשת הבקשה. אם השתהה העותר בהגשת בקשתו יתר על המידה יחשב השיהוי לחובתו. שני גורמים אלה שלובים זה בזה. השיהוי בהגשת הבקשה הוא בדרך כלל, גם גורם בבחינת התנהגותו של מבקש התיקון. על הגורמים לעיל נאמר, כי על בית המשפט החובה להביא בחשבון גורמים "כגון התנהגות בעלי הדין והשלב בו מובאת הבקשה לפניו". בקשה להיתר פיצול סעדים צריכה להיערך ולהיות מוגשת בדרך של בקשה בכתב. הבקשה צריכה להיות מנוסחת במפורש ולא באופן סתמי ולאקוני. נשיא בית המשפט המחוזי אורי גורן,"סוגיות בסדר דין אזרחי",מהדורה שמינית תשס"ה 2005הוצאה לאור סיגא, עמ' 125 עמ' 141, עמ' 149-150 . מן הכלל אל הפרט בית המשפט רשאי להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב של הדיון, אך ככל שבעל דין מאחר בהגשת בקשתו ללא טעם סביר, כך פוחת הסיכוי שבית המשפט ייעתר לבקשה. כאשר הבקשה לתיקון מוגשת לאחר שלב קדם משפט: השאלה המתעוררת היא מה היחס בין תקנה 92 לתקסד"א, לפיה ניתן להתיר תיקון כתב טענות בכל שלב של המשפט לבין תקנה 149 (ב) לתקסד"א, לפיה בית המשפט לא ידון בבקשה שבעל דין יכול היה להעלות בקדם משפט, אלא בהתקיים שני תנאים: 1. קיימים טעמים מיוחדים שירשמו 2. הדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. נקבע שתקנה 149 (ב) גוברת על תקנה 92 וכאשר מועלית בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר שלב קדם משפט עליה לעמוד בדרישות תקנה 149 (ב), ע"א 40/87 נשר נ' אבוטבול פד"י מג (4) 49. המבקש לא הראה כל טעם מיוחד אשר בית המשפט יעתר לתיקון כתב התביעה, כמו כן המבקש לא טען לכל עיוות דין אשר ייגרם במידה ולא יתוקן כתב התביעה. כמו כן, עיון בתצהירי עדות של בעל הדין שכנגד לקראת דיון ההוכחות ולאחר קדם משפט, אינו מהווה סיבה לתיקון כתב התביעה. מהות הבקשה היא לפיצול סעדים, על המבקש להגיש בקשה בכתב מנוסחת ומנומקת אשר עותרת לפיצול סעדים. הבקשה שהוגשה אינה מספקת תשתית לפיצול סעדים. אשר על-כן, הבקשות נדחות. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך של 500 ₪. איחור בהגשת תצהיריםעדותסדר דין מהירדיוןמסמכיםתצהיר עדות