בפני בקשה להתיר את תיקון בקשת הרשות להתגונן. לטענת המבקשת, בעת קבלת התביעה לא הייתה מיוצגת והגישה את בקשתה המקורית (להלן -הבקשה) למתן רשות להתגונן בכוחות עצמה ובעזרתו של חבר המשפחה, עו"ד אורי נעמן. הבקשה הינה חסרה, הטענות לא נוסחו בה באופן הראוי ולא נטענו מלוא הטענות העובדתיות והמשפטיות. המבקשת קיבלה סיוע משפטי מהאגף לסיוע משפטי ומן הדין לאפשר לה לפרוש את הגנתה. המבקשת עקרת בית ואם לשמונה ילדים בגילאים 27-14 שנים ובעלת השכלה של 8 שנות לימוד בלבד, התגרשה מבעלה ביום 22.2.99 בהסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי ברחובות. במסגרת אותו הסכם קיבלה מבעלה מר מיכאל יפרח את תמורת חלקה בדירתם המשותפת בסך 50,000 דולר בשווים בשקלים. לאחר הגירושין עברה להתגורר עם אמה. בסמוך לתאריך זה ביקשה להפקיד את סכום הכסף (למעלה מ- 200,000 ₪) אותו קיבלה, אצל התובעת בסניפה ברחובות. המבקשת הוחתמה על טפסים בעת פתיחת החשבון אצל המשיבה. אחד הטפסים הוא "חוזה דביטורי כללי". לא הוסבר לה מהו אותו חוזה ומשמעות החתימה עליו. המבקשת ביקשה לפתוח חשבון עו"ש רגיל בו תוכל להוציא כספים למחייתה. היא לא התבקשה להמציא כל תלושי משכורת או להמציא בטוחות לחשבונה וכי לא נקבעה לה כל מסגרת אשראי. המבקשת, בעקבות הקשיים, שקעה בדיכאון, מצבה הנפשי קשה והיא נמצאת בטיפול מרפאת הנפש ברחובות. בשנת 2001 נישאה המבקשת בשנית לגרושה מיכאל, אולם מצבה הנפשי לא השתנה ואיננה עובדת. בתחילת מאי 2005 קיבלה לראשונה מכתב אודות חובה למשיבה בסך 37,528 ₪. בניגוד לבקשה בה חתום על התצהיר המצורף בעלה, שהתבקש לעמוד לצדה לאור מצבה הנפשי, בבקשה זו חתומה המבקשת על התצהיר. חלף כחודש וחצי מאז המצאת דרישתה הראשונה של המבקשת למשיבה כי תמציא את המסמכים הנוגעים לחשבונה אולם המשיבה מתמהמהת במסירתם לאור דרישתה לקבלת תשלום עבורם. המבקשת חולקת על דרישה זו. לאור הנטען ובהסתמכה על תקנות 92 ו-524 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מבקשת לתקן את בקשת הרשות להתגונן. לטענת המשיבה, למבקשת אין כל הגנה ממשית מפני התביעה כנגדה. התביעה בתיק זה הוגשה לפני 10 חודשים (19.5.05) ועד עתה הדיון טרם החל. ברור על פניו, כי בקשת הרשות להתגונן והתצהיר שצורף לה נוסחו ע"י עו"ד ולא באופן עצמאי ומודה בכך בלשון רפה. ביום 25.9.05 נערך הדיון בבקשת הרשות להתגונן ובמהלכו הצביעה המשיבה על כך שטענותיה של המבקשת אינן יכולות להקנות לה הגנה. המבקשת לא טענה כי היא פסולת דין ולפיכך אין להעלות את הטענה כי לא הבינה את משמעות חתימתה על טפסי החשבון. המבקשת פנתה באיחור רב לקבלת ייעוץ משפטי ונוצר מצב בו מונה לה עו"ד מספר ימים לפני הדיון השני בתיק זה שנקבע ליום 25.12.05 . המבקשת באמצעות בא כוחה המתינה זמן רב בהגשת בקשה זו. הדרישה לגלות מסמכים רבים מטרתה לאלץ את עובדי המשיבה להשקיע זמן עבודה רב. הדרישה לאתר מסמכים משנת 99 מוגזמת והמבקשת לא הביעה את הסכמתה לשאת בעלותה. התיקון הנדרש אינו דרוש להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בתיק זה. חובת גילוי המסמכים בבקשת רשות להתגונן מצומצמת בהרבה בהשוואה להליך בשלב הדיון עצמו. הבקשה נגועה בחוסר תום לב.והוגשה באיחור ומשום כך יש לדחות את הבקשה. דיון תיקון בקשת רשות להתגונן יכול להיעשות הן על ידי תיקון התצהיר המקורי והן על ידי צירוף תצהיר נוסף. התיקון טעון קבלת רשות מבית המשפט אשר ישקול את הסיבה לתיקון והאם יש בו כדי לבסס את טענת ההגנה של המבקש. כמו כן , ישקול בית המשפט אם ראוי להיענות לבקשה לצורך עשיית צדק בין הצדדים והאם לא ייגרם בכך עיוות דין לתובע, ע"א 424/84 נאות מרינה נ' הבנק הבינלאומי, פ"ד מג (2) 355. המבקשת טוענת, כי בבקשת הרשות להתגונן הראשונה, לא הייתה מיוצגת על ידי עו"ד וכי הגישה את הבקשה בעצמה. התצהיר שצורף לבקשה הראשונה היה של בעלה ולא שלה עקב מצבה הנפשי הקשה. לטענתה, היא לא העלתה את הטענות העובדתיות והמשפטיות במלואן וכי חסרו בהן פרטים מהותיים. עו"ד מהאגף לסיוע משפטי אותו קיבלה מיצגה בבקשה זו אליה צירף את תצהירה המבקשת עקרת בית ואם לשמונה ילדים, לא הוסברה לה מהותם של הטפסים עליהם חתמה. לא הודיעו לה על מצב חשבונה ועל חובה לנתבעת. לאור הטענות האלה מבקשת רשות לתקן את בקשת הרשות להתגונן. לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה מאחר ולמבקשת אין כל הגנה ממשית, עוה"ד אותו קיבלה המבקשת התמהמה בהגשת בקשה זו.ברם ניתן לראות כי גם בבקשה הראשונה נעזרה בעורך דין . המבקשת לא טענה כי פסולת דין היא, דורשת גלוי מסמכים רבים מאד הדורשים מאמץ רב ואינה מוכנה לשאת בתשלום הכרוך בכך וכי בקשתה מוגשת בחוסר תום לב. כאמור המבקשת לא יוצגה בבקשתה הראשונה וכתבה אותה בעצמה למרות שנעזרה בעו"ד קרוב של המשפחה. המבקשת במצב נפשי קשה מטופלת. בבקשה זו מיוצגת ע"י עו"ד מטעם האגף לסיוע משפטי, המעלה טיעונים עובדתיים ומשפטיים שטרם הועלו בבקשתה הראשונה . בנוסף צירפה המבקשת תצהיר נוסף כנדרש- תצהירה שלה. "הגשתו של תצהיר נוסף במסגרת הבקשה לרשות להתגונן תותר כדי לעשות חסד עם הנתבע. בית המשפט ישקול, בין היתר,את הסיבה להגשת התצהירים באיחור ואת השאלה , אם יש בהם כדי לבסס, לכאורה את טענת ההגנה של הנתבע.במקרה בו מוגשת בקשה לצירוף תצהיר נוסף תהיה גישתו של בית המשפט ליברלית" (אורי גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שמינית ,תשס"ה-2005 סיגא-הוצאה לאור, עמוד 382 ). לאור המפורט בבקשה, אני נעתרת לה. הנתבעת תגיש בקשת רשות להתגונן מתוקנת, עד ליום 2.4.06. הדיון בבר"ל יתקיים ביום 30.4.06 שעה 15:00. ניתנה היום י"ט באדר, תשס"ו (19 במרץ 2006) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת בקשת רשות להתגונן