בקשה להביא ראיות מפריכות בפני בקשתם של התובעים המבקשים להתיר להם להגיש תצהירים נוספים של קרובי משפחתו של המנוח אשר נועדו "לסתור , להפריך ולהזים את טענות הנתבעים בעניין הפסד ההשתכרות של המנוח בעתיד. המבקשים מודיעים כי הבקשה מוגשת בעקבות הבקשה שהגישו הנתבעים המשיבים למתן צו למשרד הפנים, לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעים . ויוזכר , התביעה בתיק זה הוגשה כתביעה לתשלום פיצויים על נזקי גוף שנגרמו לתובעים בגין מותו של המנוח , באירוע של תאונת דרכים . ביום 17/10/07 הוגשו לתיק בית המשפט , תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, עוד בטרם ניתנה החלטה כלשהיא בעניין הגשת עדויות ראשיות בתצהירים, . ביום 20/11/07 התקיימה ישיבה בה הציע בית המשפט לצדדים הצעת פשרה, אשר לא התקבלה בסופו של יום ע"י המבקשים התובעים. ביום 27/11/07 הוגשה "בקשה דחופה לקביעת מועד דיון : בה הודיע בא כוח התובעים כי המו"מ בין הצדדים לא צלח , ובקש לקבוע את התיק לישיבת הוכחות. ביום 28/11/07 ניתנה החלטה לפיה נקבע התיק לשמיעת הוכחות ליום 30/4/08 . כאמור אין בתיק החלטה בדבר הגשת עדויות ראשיות בתצהירים, התובעים הקדימו והגישו את העדויות מטעמם בתצהירים עוד בשלב קדם המשפט . הנתבעים המשיבים הגישו בקשה למתן צו המופנה אל משרד הפנים להמציא לבא כוח הנתבעת 1 פירוט ביחס לפרט האזרחות של המנוח . יצויין כי אזרחותו של המנוח הנה בעלת משקל בקביעת רמת ההשתכרות שלו , שכן אם יקבע כי הוא תושב או אזרח ישראל אזי ממוצע השכר במשק הישראלי הנו הבסיס לפסיקת הפיצוי , ואם יקבע שאינו כזה , אזי הבסיס לקביעת השכר יהיה שונה . בעקבות בקשה זו של בא כוח הנתבעת 1, ומתן הצו המבוקש , הוגשה הבקשה שלפני . בא כוח הנתבעת 1 מתנגד לבקשה , וטעמו כי למעשה הבקשה מוקדמת מאד, שכן על פי ניסוח הבקשה המבקשים מבקשים להמציא ראיות כדי" לסתור , להפריך ולהזים" את טענות הנתבעת , ובא כוח הנתבעת טוען כי בקשה להבאת ראיות מפריכות , או עדויות הזמה , בלשון המקובלת, מוגשת אך ורק אחרי סיום הבאת הראיות מטעם הנתבעים, ויש לקבל את הסכמת בית המשפט לכך . הדיון , לטענת בא כוח הנתבעת, טרם החל, ועל כן אין מקום בשלב זה לדבר על " ראיות מפריכות". דיון משנקבע התיק לשמיעת ראיות, ועל פי מצוות תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי , (א) לא הודה הנתבע בעובדות שטען להן התובע, יהיה סדר הטיעון כזה: (1) התובע רשאי לפתוח בהרצאת פרשתו ויביא ראיותיו, לרבות ראיות שבכתב, אחריו רשאי הנתבע להרצות את פרשתו ויביא ראיותיו הוא; בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות; (2) בתום הבאת הראיות זכאי התובע לסכם את טענותיו, ואחריו זכאי הנתבע לסכם את טענותיו, אלא אם כן הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סדר סיכומים אחר; משמעות התקנה היא כי התובע מתחיל בהבאת הראיות , ורק לאחר שהוא מסיים את ראיותיו ע"י ההכרזה " אלו עדי", בא תורו של הנתבע להביא את ראיותיו .. התקנה מאפשרת לתובע , אשר הועמד בפני עדויות שלא ידע עליהן, או טענות מצד הנתבעים שהפתיעו אותו , לפנות אל בית המשפט בבקשה להתיר לו להביא ראיות מפריכות . בשלב המקדמי של הבאת הראיות מצד התובע , קובעת הפסיקה כי בעל דין המביא את ראיותיו יביא אותן בחבילה אחת, ולא טיפין טיפין, ובשיעורים, או בשלבים, וזאת על מנת לאפשר ליריבו להתכונן כיאות להגנתו ולא יהיה מופתע ע"י ראיות התובע כל פעם מחדש. בש"א (תל-אביב-יפו) 19750/07 - כהן יעקב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ . תק-מח 2007(4), 4045 ,עמ' 4046. "הכלל לעניין הגשת ראיות לבית המשפט מורה כי על בעלי הדין להגיש את מכלול הראיות ב"חבילה אחת". עם זאת, בית המשפט ייענה לבקשתו של בעל דין להגשת ראיות נוספות במקרה בו מצביע אותו בעל דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל. יתר על כן, לעניין הגשת הראייה המבוקשת, בית המשפט ייתן דעתו לשלב אליו הגיע המשפט וכן לסוגיה לפיה, האם הצד המבקש את הבאת הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראייה בשלב מוקדם יותר (רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, תק-על 2002(2), 1142, 1143 (2002))." כמו כן ראה בש"א (ירושלים) 2867/06 - אברהם צימרינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota . תק-מח 2007(2), 10990 ,עמ' 10992. " שתים מבקשות המשיב מתייחסות להתרת הגשתן של ראיות נוספות (מסמכים וחוות דעת) לאחר תום שמיעת הראיות. הכלל שנקבע בפסיקה בעניין זה הוא, כי יש לשמור על הכללים בדבר סדרי הבאת הראיות, ובהם העיקרון לפיו על בעלי הדין להגיש את ראיותיהם "בחבילה אחת", בשלב ההוכחות, כך שבסיומו יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה (ראה: ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, ואח', פ"ד יט(4) 339). רק במקרים חריגים יאפשר בית המשפט הגשת ראיות לאחר שהסתיים שלב ההוכחות, ואף בשלבים מאוחרים יותר, לרבות בשלב הערעור (ראה, למשל, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' צפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738). בדונו בבקשה לחרוג מסדר הבאת הראיות, על בית המשפט להביא בחשבון את מגוון השיקולים הנוגעים לעניין ובראשם השאלה האם הגשתה של הראיה הנוספת דרושה לשם ברור האמת, ויש בה כדי לסייע לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין (רע"א 1297/01 גיל מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577, 580). עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם המדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד (ע"א 714/88 נירה שנצר נ' יובל ריבלין, פ"ד מה(2) 89, 96); מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479); האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר (ע"א 188/89 פיאד אחמד עזאיזה נ' המועצה המקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1), 661, 666), ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה (רע"א 1297/01 הנ"ל, בעמ' 579). בפסה"ד שניתן ב - ע"א 73/49 ויסברג נ' חברת מייסדי חדרה בע"מ, פ"ד ד' 776, 780 (1950) בו נקבע כי: "נקוט כלל זה בידך: כל שבעל הדין - אם תובע ואם נתבע - חייב (כדי לזכות במשפט) להוכיח את דברי עצמו, מחוייב הוא, בדרך כלל להגיש את ראיותיו בבת אחת, ואינו רשאי לחלקן ולהפסיקן על ידי שמיעת ראיותיו של הצד שכנגד; כל שהוא אינו חייב אלא לסתור את טענת יריבו, מותר לו לדחות את הבאת עדי הסתירה, כולם או מקצתם, עד לאחר סיום פרשת ראיות יריבו, אלא אם כן קיבל על עצמו מלכתחילה להוכיח את שלילת טענתו של ההוא". ראה עוד ההחלטה בבקשה להגשת ראיות מפריכות, בש"א 8249/07 - ניתנה ביום 19.06.07. יש להבחין בין בקשה להבאת ראיה נוספת מצד תובע, לבין בקשה , בהתאם לתקנה 158א' סיפא בדבר הבאת ראיה מפריכה . הבקשה המונחת בפני ענינה הבאת ראיה " לסתור, להזים ולהפריך " את טענות ההגנה של הנתבעת . מקומה של בקשה זו הוא אחרי סיום הבאת הראיות מטעם הנתבעים . בקשה להביא ראיות מפריכות , ענין אחד הוא , ובקשה להשלים עדויות מצד התובע , ענין אחר . כאמור הבקשה המונחת בפני ענינה הבאת ראיות מפריכות , והיא מוגשת בטרם מועד . הערה לסיום . המחלוקת בין הצדדים , וזה לא מפתיע, סובבת בעיקר , סביב שאלת ההשתכרות האפשרית של המנוח בהגיעו לגיל העבודה , ובין היתר על רקע השאלה של אזרחותו או תושבות הקבע שלו . עמדתה של הנתבעת בעניין הייתה ידועה לבא כוח התובע , עוד בשלבי קדם המשפט. ראיות בעניין זה אמורות להיות מובאות בראש עדויות התביעה , ולא כתגובה לבקשת הנתבעת למתן צו למשרד הפנים . בדיון המתקיים בתיק , התובעים אמורים להוכיח , כענין מרכזי, את כושר ויכולת ההשתכרות של המנוח בין היתר על רק אזרחותו , ואין בבקשת הנתבעת למתן צו למשרד הפנים משום דבר המפתיע את בא כוח התובעים. בא כוח התובעים , אץ רק והגיש תצהירי עדות ראשית עוד בטרם הורה בית המשפט על כך בשלב קדם המשפט , ועתה מוגשת בקשה זו להביא ראיות מפריכות כנגד ראיות הנתבעת שטרם נשמעו . אין בידי לקבל את הבקשה . הבקשה נדחית . התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות הבקשה והתגובה בסכום של 1000 ₪ בתוספת מע"מ ראיות מפריכותראיות