1. המבקשת הגישה בקשה בכתב ובמסגרתה עתרה לשני סעדים, האחד מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" והשני אשר נתבע לחילופין, ליתן למבקשת להתגונן מפני התובענה. 2. הבקשה נקבעה לדיון על פי החלטתי מיום 5.2.07. ביום 20.2.08 הגישו הצדדים בקשה להקדמת מועד הדיון ובהחלטתי מיום 21.2.08 ביקשתי את הצדדים להודיע אם מסכימים למתן החלטה בבקשה על יסוד הכתובים וללא צורך בחקירה. ביום 21.2.08 הגישה המשיבה תגובתה לבקשה למחיקת כותרת, ביום 18.2.08 הגישה המבקשת תשובתה לתגובת המשיבה. 3. ביום 24.2.08 הודיעו שני הצדדים כי הם מסכימים למתן החלטה בבקשה למתן רשות להתגונן ללא חקירה ועל סמך סיכומי הצדדים, ואולם המבקשת הדגישה כי בטרם תינתן החלטה בבקשה למתן רשות להתגונן נדרשת קבלת החלטה בבקשה למחיקת כותרת. בנסיבות אלה קבעתי ביום 25.2.08 כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב. 4. המשיבה הגישה נגד המבקשת ונתבע נוסף - שחל דוד תובענה חוזית כספית לתשלום סכום של 100,404 ש"ח. 5. בהתאם לאמור בכתב התביעה המשיבה הינה חברה העוסקת במכירה וציוד חשמל, תקשורת וציוד נלווה. במהלך שנת 2006 רכשה המבקשת מהמשיבה סחורה ונותרה חייבת לה את סכום התביעה. באשר לנתבע הנוסף טענה המשיבה כי הוא חתום כלפיה כערב לכל התחייבויות המבקשת וכי כל החשבוניות אשר הונפקו למבקשת מחייבת אותו באופן אישי. 6. לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים: כרטסת הנהלת חשבונות של המשיבה לשנת 2006. העתקי חשבוניות מס ותעודות משלוח חתומות. העתק כתב הערבות חתום על ידי הנתבע הנוסף. 7. לטענת המבקשת בבקשתה למחיקת כותרת, לכתב התביעה לא צורפה ראיה ואף לא שמץ של ראיה בכתב להתחייבות המבקשת באשר לרכישת הסחורה נשוא התובענה. עוד טוענת המבקשת כי תעודות המשלוח אשר צורפו לכתב תביעה אינן חתומות על ידי המבקשת או מי מטעמה ויתר המסמכים שצורפו לכתב התביעה למעט כתב הערבות, הם מסמכים שנערכו על ידי המשיבה ואינם חתומים על ידי המבקשת או מי מטעמה. 8. המשיבה אף לא טענה כי המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה נערכו או נחתמו על ידי המבקשת. על אף שהנתבע הנוסף חתום על כתב הערבות, הרי שמאחר שמדובר בערבות להתחייבויות המבקשת כאשר אין בדל ראיה להתחייבות המבקשת הרי שאין מקום לחייב את הנתבע הנוסף. לטענת המשיבה המסמכים שנערכו על ידי המשיבה ושלא נחתמו על ידי המבקשת אינם יכולים לשמש ראיה להגשת תביעה בסדר דין מקוצר. 9. לבקשת המבקשת צורף תצהירו של מנהלה - הוא גם הנתבע הנוסף. בהתאם לאמור בתצהיר, המבקשת או מי מטעמה לא הזמינו, לא רכשו וממילא לא התחייבו לשלם עבור המוצרים והסחורה המפורטים בכתב התביעה, בתעודות המשלוח ובחשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה. 10. מנהל המבקשת מציין, כי מי שככל הנראה חתום על תעודות המשלוח הינו קבלן משנה אשר ביצע עבור המבקשת עבודות חשמל בפרוייקט שביצעה באילת - יוסף, אפיק חשמל . קבלן המשנה לא הוסמך ולא הורשה מעולם לרכוש סחורה מהמשיבה ולחייב את המבקשת. המחירים הנקובים בחשבוניות לא סוכמו עם המבקשת ולא אושרו על ידה. יתרה מכך, חלק מתעודות המשלוח חתומות על ידי אדם בשם גדי. לטענת המבקשת היא איננה מכירה אדם ששמו גדי ומעולם לא אישרה המבקשת לספק לקבלן המשנה או לגדי סחורה על חשבון המבקשת. עוד טוען מנהל המבקשת כי חלק מתעודות המשלוח שצורפו לכתב התביעה כלל אינן חתומות, ואין פרטים אודות מי שקיבל את הסחורה. 11. מנהל המבקשת אף הדגיש בפני סוכן של המשיבה, כי לא הסכים לשלם עבור מוצרים שלא הוזמנו על ידו ולא התקבלו על ידו. המבקשת הדגישה כי עם תחילת ניהול עסקיה עם המשיבה, ציינה לפניה מיהו המורשה למשוך סחורה - מנהל המבקשת, אביו או אחיו. 12. לטענת המשיבה אין מחלוקת כי תעודות המשלוח חתומות אלא שלטענת המבקשת לא היא חתמה עליהן. בנסיבות אלה טוענת המשיבה כי טענה זו ראויה להתברר במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן ותעודות המשלוח מהוות ראשית ראיה בכתב. 13. המבקשת מציינת בתשובתה לתגובת המשיבה כי אכן יש מחלוקת אודות החתימה על תעודות המשלוח ומציינת את מספרי תעודות המשלוח אשר כלל אינן חתומות. עוד מדגישה המבקשת כי בכתב התביעה כלל אין טענה כי המבקשת היא זו החתומה על תעודות המשלוח ומאחר שחלק מהעילות אינן ראויות להתברר בסדר דין מקוצר, הרי שכל התביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ויש להורות על מחיקת התובענה. 14. המבקשים כאמור הגישו גם סיכומיהם לעניין הבקשה. בסיכומיהם התיחסו הצדדים גם לבקשה למתן רשות להתגונן ואולם בטרם תידון בקשה למתן רשות להתגונן יש להכריע בבקשת המבקשת למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". 15. למען הסר ספק יובהר, ככל שהדבר משתמע מהאמור בסעיף 13 לסיכומי המשיבה כי בית המשפט הכריע בבקשה למחיקת כותרת, כי בוודאי אין הדבר כך שכן משהסכימו הצדדים למתן החלטה בבקשת המבקשת (אשר כזכור הוגשה במסגרת תיק בש"א אחד, הן למחיקת הכותרת והן למתן רשות להתגונן) ללא חקירת המצהיר מטעם המבקשת, הוריתי על הגשת סיכומים בכתב בהתאם לבקשת המשיבה בהודעתה מיום 24.2.08. ולפיכך הבקשה למחיקת כותרת טרם הוכרעה. 16. בהתאם לתקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984, תביעה אשר ניתן להגישה בסדר דין מקוצר הינה תביעה על סכום כסף קצוב מכח החוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. הכלל אשר נקבע בפסיקה הוא כי "הראיה שבכתב" איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה אלא די בראשית ראיה בלבד. 17. לכתב התביעה כאמור צורפו חשבוניות מס ותעודות משלוח וכפי שציינה המשיבה בכתב התביעה: "מצ"ב העתקי חשבוניות מס ותעודות משלוח חתומות" (סעיף 2 לכתב התביעה). בירור השאלה האם תובענה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר מחייב בחינתו של כתב התביעה ונספחיו. המשיבה אכן איננה מציינת בכתב התביעה על ידי מי חתומות תעודות המשלוח, בעוד שאין מחלוקת כי חשבוניות המס ותעודות המשלוח הן מסמכים אשר נערכו והונפקו על ידי המשיבה בעצמה. 18. המבקשת כאמור בבקשתה מכחישה כי מי מטעמה חתום על אותן תעודות משלוח, ובנוסף לכך טענה כי חלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות, והמבקשת אף ציינה את מספרי אותן תעודות משלוח, וזאת בניגוד לאמור בסעיף 12 לסיכומי המשיבה כי המבקשת אינה מצביעה על אותן תעודות אשר אינן חתומות. 19. הלכה היא כי תנאי לנקיטת ההליך "בסדר דין מקוצר" הוא קיומה של "ראיה בכתב" כאשר הכוונה היא למסמך בכתב הקשור לנתבע, עשוי על ידו או חתום בחתימתו. אם המסמך נעשה בידי התובע עצמו אין הוא מחייב את הנתבע ואין להסתמך עליו בהליך כזה (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית עמ' 302). אמנם הראיה שבכתב אינה טעונה דווקה חתימה של הנתבע ולעניין זה די במסמך שצורף לכתב התביעה ושאין חולק שהוכן על ידי הנתבעת או לחילופין כאשר הנתבעת הודתה במסמכים שונים בחבותה לשלם את החוב ועל ידי כך אימצה את החוב (ד"ר יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995). 20. אולם, בענייננו כאמור המסמך היחיד הקושר את המבקשת לכאורה לחוב הנתבע הן תעודות המשלוח אלא שכפי שציינה המבקשת חלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות, בנסיבות אלה המחלוקת איננה לגבי השאלה האם החתימות המופיעות על יתר תעודות המשלוח הן חתימות שנעשו באישורה או בהרשאתה של המבקשת, אלא העובדה כי חלק מתעודות המשלוח עליהן מבוססת תובענת המשיבה כלל אינן חתומות על ידי אף אדם. 21. יש להדגיש כי המשיבה מצרפת לכתב התביעה תעודות משלוח חתומות ואולם אינה טוענת כי תעודות המשלוח חתומות על ידי המבקשת או מי מטעמה, ולמעשה איננה מציינת כלל מי הוא החתום על תעודות המשלוח, כאשר מנגד המבקשת מכחישה בכל תוקף באמצעות מנהלה את חתימתה או חתימת נציג מורשה מטעמה על תעודות המשלוח. 22. עוד נקבע בפסיקה כי ניתן ללמוד על קיומם של חוזה או התחייבות בכתב המבססים את התביעה ממכלול נסיבות המקרה. כך לדוגמא באמצעות עדים או ראיות אחרות או לחילופין כאשר הנתבע בעצמו מודה בתוקפם המחייב של המסמכים שצורפו לכתב התביעה, אף אם אינם חתומים על ידו. בעניינו מכחישה המבקשת בכל תוקף את חתימת נציגיה על תעודות המשלוח, ויתרה מכך מדגישה כי חלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות, כי מעולם לא קיבלה את הסחורה נשוא תעודת המשלוח, לא הזמינה אותה ובוודאי לא אישרה לאדם אחר ובכלל זה לקבלן המשנה להזמינה עבורה. 23. באשר לחשבוניות המס בוודאי לא ניתן לומר כי הן מהוות ראיה בכתב או אף ראשית ראיה לתובענה, (שכן נערכו ע"י המשיבה עצמה) ובאשר לתעודות המשלוח, הרי מאחר שחלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות (בנוסף לטענה כי אלה החתומות אינן חתומות על ידי המבקשת) אף הן אינן מהוות "ראיה בכתב". למעשה לכתב התביעה לא מצורף כל מסמך או ראיה עצמאית אחרת אשר יש בה כדי לקשור את המבקשת לקבלת הסחורה הנטענת, כאשר הכוונה היא לכל היותר לאותן תעודות משלוח ובוודאי לא לחשבוניות המס. 24. מובן כי תביעת המשיבה מבוססת בעילותיה על כל אחת ואחת מתעודות המשלוח וחשבוניות המס ובנסיבות בהן חלק מתעודות המשלוח כלל אינן חתומות, הרי שלא ניתן לומר שהתקיימה דרישת "הראיה בכתב", להתחייבות המבקשת לשאת בתשלום סכום התביעה. בנסיבות אלה לפחות חלק מהעסקאות אינן ראיות להידון בסדר דין מקוצר, וכלל ידוע הוא שכתב תביעה אשר אינו ראוי בחלקו להידון בסדר דין מקוצר - אינו כשר "לבוא בפני בית המשפט בסדר דין מקוצר" (המ' 609/65 רוזובסקי נ. זביידה פד"י כ(1) 236). 25. למען הסר ספק ולנוכח טענת המשיבה כי המבקשת לא ציינה אלו מבין תעודות המשלוח כלל אינן חתומות, להלן מספרי תעודות המשלוח אשר כלל אינן חתומות: תעודת משלוח מס' 59400759. תעודת משלוח מס' 21/074114. תעודת משלוח מס' 234192493. בנוסף לכך יצויין כי על חלק מתעודות המשלוח מופיע כיתוב בדמות חתימה בלבד, כאשר במקומות המיועדים בתעודת המשלוח לציון שמו של המקבל וחתימתו, לא מצויין דבר (לדוגמא תעודת משלוח מס' 234193022, 234193749 ועוד 234193242). 26. בנסיבות אלה נראה לי יש מקום לקבל את הבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", ולפיכך הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן מתייתר. על כן אני מורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכתב התביעה. המבקשת רשאית להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות. ניתנה היום ג' בניסן, תשס"ח (8 באפריל 2008) בהעדר הצדדים גרבי איילת, רשמת סדר דין מקוצרמשלוחתעודת משלוח