ביום 10.4.07 יצאה מלפני החלטה המורה למשיבה (להלן: "בזק") כדלקמן: לגלות ולהעביר לעיון המבקש ובא כוחו את כל המסמכים המצויים בשליטתה או בשליטת מי מטעמה הנוגעים להתקנת התקנות המתקנות; ובכלל זה מכתבים אל ומאת משרדי הממשלה, ועדות הכנסת, רשויות ציבוריות אחרות וכן מכתביהם וחוות דעתם של גורמים שנתנו שירות לגורמי הממשלה והכנסת או שנתנו שירות לבזק וזו העבירה את המסמכים לגורמי הממשלה והכנסת לשם תהליך ההתקנה של התקנות. ... צו הגילוי אינו משתרע על שני אלה: א) מכתבים ומסמכים רלוונטיים לתהליך ההתקנה שהיו בשליטת בזק ושוב אינם בשליטתה ואין לה נגישות אליהם. מסמך, כאמור, שלבזק יש נגישות אליו נכלל בצו הגילוי; ב) התכתבות 'פנימית' בין גורמי בזק ובכלל זה חוות דעת, הערכות, הצעות וכיו"ב שבזק קיבלה מגורמי חוץ כדי שתגבש את מהלכיה בהקשר להתקנת התקנות המתקנות (זה בהבדל מהתכתבות וחוות דעת שניתנו לרשויות הציבוריות מטעם גורמי חוץ או שניתנו לבזק וזו העבירה אותם לרשויות שעסקו בהתקנת התקנות המתקנות). בעקבות החלטה זו (להלן: "צו הגילוי") התנהלה חליפת מכתבים בין באי כוח המבקש לבין באי כוח בזק וסיומה המציאה בזק לעיון המבקש קובץ של שמונה מכתבים ופרוטוקול של ישיבה אחת. המבקש לא השלים עם הכמות המעטה של מסמכים שהועברה ודרש בכתב מבזק למסור תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין שיכלול גם פירוט של המסמכים שלפי צו הגילוי "מוחרגים מחובת המצאה/עיון אך לא מחובת הגילוי". בזק השיבה כי העבירה למבקש את כל המסמכים שנמצאה לה נגישות אליהם והם כלולים בצו הגילוי. לסברתה המסמכים החורגים ממסגרת צו הגילוי אינם מחויבים לא ב"עיון" ולא ב"גילוי". נוכח זה הוגשה בידי המבקש הבקשה דנן שתכליתה להורות לבזק לגלות בתצהיר את כל המסמכים המצויים בידה או בשליטתה בהתאם לצו הגילוי. בכלל זה מתבקש שבזק תפרט אלו מסמכים מצויים בידה (או שיש לה נגישות אליהם) שהם חסויים ולכן לא קמה זכות העיון בהם מכוח החלטת בית המשפט (צו הגילוי); וכן לגלות ולאפשר עיון במסמך ספציפי (פרוטוקול פגישה מיום 28.4.02) ובחליפת מכתבים בה הועלה לראשונה נושא התקנות. נוכח הפועל היוצא האופרטיבי של ההחלטה בבקשה דנן לא ראיתי צורך לבקש את תגובת בזק לבקשה. בשעה שניתן צו הגילוי נתתי דעתי לכך שפסיקת בית המשפט העליון אומרת, מצד אחד, שאין למנוע זכות לגילוי מסמכים בהקשר לבקשה לאישור לתובענה ייצוגית ומצד שני מימוש הזכות מותנה בכך שמבקש האישור עומד בדרישות בסיס מסוימות ושהיקף הגילוי מוגבל (רע"א 10052/02 יפעת נ' דלק מוטורס; רע"א 10997/03 שוויג נ' שירותי בריאות כללית; רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן נ' איזנברג). בהתאם לפסיקה זו הגבלתי את צו הגילוי לאותם מסמכים המצויים כיום בשליטת בזק או שיש לה נגישות אליהם. ממסגרת צו הגילוי הוצאתי "מסמכים פנימיים" שהגדרתי את טיבם ומהותם. הבקשה דנן מצריכה אותי להחלטה בשלוש נקודות: א) מתן תצהיר; ב) פירוט המסמכים ה"מוחרגים"; ג) עיון במסמכים ספציפיים. תצהיר באי כוח בזק הודיעו לבאי כוח המבקש כי לאחר בדיקה ודרישה עלה בידיהם לאתר קבוצת מסמכים שלגביהם מתקיימות דרישות צו הגילוי ושאין מסמכים נגישים אחרים שדרישות צו הגילוי מתקיימות כלפיהם. נוכח המספר הקטן מאד של קבוצת המסמכים חושש המבקש שהמידע שנמסר לו אינו מדויק והוא מבקש כי ייערך תצהיר כדין על כך. בין שיש רגליים לחששו של המבקש ובין שזה חשש שווא, תמיכת המידע בתצהיר כדין עשויה להקנות ערובה מסוימת לאמינותו ולמידת הדיוק שבו. אינני רואה סיבה לכך שלא יוגש תצהיר ערוך כדין לאימות האמור במכתב הגילוי ששלחה באת כוח בזק לבא כוח המבקש. פירוט מסמכים "מוחרגים" צו הגילוי מפרט מהם טיפוסי המסמכים שבזק אינה חייבת בגילוים. נאמר בו "צו הגילוי אינו משתרע על וגו'". "צו הגילוי" מטיל חובה כפולה: האחת חובת גילוי דבר קיומו של מסמך והשנייה חובה לאפשר עיון בו. מכאן משמע שמסמך היוצא מגדר צו הגילוי אינו חייב לא בגילוי עצם קיומו ולא במתן אפשרות לעיין בו. שני טיפוסי מסמכים יוצאים מגדר "צו הגילוי". האחד הוא מסמך שאינו בשליטת בזק ואין לה נגישות אליו. לכאורה ביחס למסמך כזה פטורה בזק גם מעצם ציון קיומו (בהווה או בעבר). אולם כיון שלמסמכים כאלה עשויה להיות רלוונטיות לשם גיבוש בקשת אישור התובענה במתכונתה המחודשת, נראה לי נכון וראוי שבזק תציין במסגרת התצהיר הנ"ל מידע שיש לה על תכתובת ומסמכים שהיו בשליטתה או בשליטת מי מטעמה בעבר ואין לה היום נגישות אליהם. אבקש להדגיש שכיון שפסיקת בית המשפט העליון מגבילה את גילוי המסמכים בשלב הזה למסמכים שניתן לאתר אותם או את דבר קיומם בקלות יחסית וללא השקעת משאבים ניכרים, אף דרישת הפירוט הנקובה כאן איננה מתייחסת אלא למסמכים שאת קיומם (בהווה או בעבר) ניתן לאתר בקלות יחסית (כגון באמצעות חיפוש ממוחשב, או מפני שיש למסמכים אזכור על פני מסמכים אחרים שמצויים ברשות בזק ושלא הועברו למבקש) ובלי צורך לקיים סריקה של כל מאגרי המסמכים של בזק. הטיפוס השני של מסמכים "מוחרגים" הוא זה של מסמכים "פנימיים". אני סבור שמסמכים אלה אינם רלוונטיים לשם גיבושה מחדש של בקשת האישור ולפי שאינני סבור שיש מקום לקיים התדיינות בבית המשפט על כל מסמך ומסמך מסוג זה כדי להכריע בשאלה אם חלה עליו הוראת ה"החרגה" או לא, גם אין מקום שיימסר פירוט של המסמכים מן הסוג הזה. לא מן הנמנע שיש גם טיפוס מסמכים שלישי שצו הגילוי לא התייחס אליו במפורש. אלה מסמכים שחלה עליהם חובת סודיות מכוח הדין. אם יש מסמכים כאלה ודאי שצו הגילוי אינו מסיר מהם את מעטה הסודיות. אולם בנדון מסמכים אלה מתבקש פירוט במסגרתו של התצהיר הנ"ל. פירוט זה יאפשר למבקש לשקול נקיטת מהלכי הסרת הסודיות אם יש אפשרות חוקית לכך. מסמכים ספציפיים אינני יודע מה טיבו ותוכנו של הפרוטוקול מיום 28.4.02. בזק תעיין בו (אם הוא מצוי בידה או שיש לה נגישות אליו) ותנקוט עמדה (בתצהיר) אם הוא כלול בחובת הגילוי. ההתכתבות ש"הולידה" את רעיון התקנות המתקנות, ככל שאיננה "פנימית" בוודאי כלולה בחובת הגילוי. בזק תיתן דעתה לכך ותנקוט עמדתה במסגרת אותו תצהיר. סיכום הפועל היוצא המעשי הוא כדלקמן: 1. בזק תערוך תצהיר כדין שיכלול מרכיבים אלה: א. אימות עמידתה בדרישות צו הגילוי (תוך פירוט המסמכים המצורפים); ב. פירוט מסמכים רלוונטיים שאין לבזק נגישות אליהם (ככל שניתן לאתר בקלות יחסית את עצם קיומם בהווה או בעבר); ג. אימות העובדה שיש או אין ברשות בזק או ברשות הפועלים מטעמה מסמכים נוספים המוגדרים כמסמכים "פנימיים" ולכן לא חל עליהם צו הגילוי; ד. פירוט מסמכים שחלה עליהם חובת סודיות מכוח הדין או ההלכה הפסוקה; ה. התייחסות לגילוי או אי גילוי הפרוטוקול מיום 28.4.02; ו. התייחסות לגילוי או אי גילוי התכתובת שבה הוצע לראשונה רעיון תיקון התקנות. 2. התצהיר יומצא לבית המשפט ולמבקש עד 19.10.07. המשך "קידום" הטיפול בבקשת האישור יהיה על פי המהלכים שהמבקש ייזום. אם לא תבוא פנייה קודם לכן, התיק יועלה ללשכתי לבירור מצב ביום 25.11.07 ניתנה היום ה' בתשרי, תשס"ח (17 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא לצדדים פסק דין זה. דר' עודד מודריק, שופט מסמכיםחובת הגילוי