פטור לתובע מתשלום עבור חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

בפני בקשה מטעם התובע לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית, ובקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט והטלת שכר טרחתו על הנתבעות . ואלה עיקרי הטענות הנדרשות לענייננו : המדובר בתאונת עבודה שאירעה לתובע לטענתו ביום 23.1.2003 במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 המבוטחת אצל הנתבעת 2, שעה שנקרא לתקן מזגן, ולצורך זה ,הוא ניגש ללוח החשמל נגע במפסק והתחשמל כולו ונכווה בצורה קשה ביד ימין . התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה , וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות בשיעור של 10% לפי תקנה 42(1)ד' 1 לתקנות הביטוח הלאומי ( קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה),תשט"ז -.1956 התובע מבקש לפטור אותו מהגשת חוות דעת רפואית על פי הקבוע בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי , וטעמו , בין היתר, כי הגשת חוות דעת ע"י כל אחד מבעלי הדין שבסופו של דבר קרוב לוודאי גם מינוי מומחה מטעם בית המשפט , תביא לסרבול הדיון בתיק וכן לעינויי הדין שייגרמו לתובע . עוד הוא מוסיף וטוען כי הוא מפרנס משפחה בת 5 נפשות, ומשתכר משכורת זעומה של כ- 5,500 ₪. לפיכך ברור- כך טוען התובע המבקש- כי מימון חוות דעת שכזו אינה באה בכלל הוצאות המחייה אליהן הורגל התובע אלא בנוסף להן, מה גם שהיא תהווה עבורו הכבדה כלכלית כבדה בלתי צפויה ומיותרת, בנסיבות דנן בהן נגרמה לו נכות . לחילופין עותר התובע למנות רופא אורטופד המומחה לכתף ולכף היד שיבדוק את אותו ויחווה דעתו גם בקשר לצורך במינוי פלסטיקאי, או שהוא זה שיקבע את הנכויות גם בתחומים אלה הכרוכים זה בזה בגלל אופי הפגיעה . תחילה צירף התובע המבקש לבקשתו תצהיר לאימות הנטען בה הנתבעות מתנגדות לבקשה . הנתבעות 1-2 טוענות כי אין די בצירוף תצהיר לבקשה ויש לצרף אסמכתאות התומכות בטענה . ועל כן המבקש הגיש ביום 2.7.2006 תצהיר נוסף בצירוף אסמכתאות בנקאיות. ובהמשך מוסיפות נתבעות 1-2 וטוענות : גם אם ייעתר בית המשפט לבקשת הפטור מהגשת חוו"ד רפואית הרי אין בכך כדי למנוע מהנתבעות להגיש חוו"ד מטעמן . וכי הן חוששות ממצב אבסורדי לפיו הנתבעות מסייעות לתובע לממן את הוכחת תביעתו נגדן , ועל מנת למנוע זאת, הן טוענות שיש להשית את שכר טרחת המומחה על התובע, כתנאי למינוי . הנתבעות 3-4 טוענות כי תקנה 127 מסמיכה אומנם את בית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית, אולם זאת רק מטעמים מיוחדים שירשמו, ומוסיפות כי כאלה לא מתקיימים במקרה דנן וזאת מהנימוקים שלהלן : לתובע לא נגרמה פגיעה משמעותית, אם בכלל . חסרון כיס אינו בגדר טעם מיוחד . לבסוף גם הנתבעות 3-4 מצטרפות לטענת הנתבעות 1-2 בכל הקשור לזכותן להגיש חוות דעת רפואית אף אם ימונה מומחה מטעם בית המשפט . דיון : תקנה 127 קובעת : "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנה 130{א} קובעת : "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט "). העניין עמד לא אחת במרכזן של בקשות והחלטות שונות בפני בתי המשפט, והנימוק של יכולתו הכלכלית של התובע היווה למעשה שיקול עניני ומרכזי בהחלטה אם לקבל את הבקשה לפטור את התובע מהגשת חוות דעת על פי תקנה 127 , וגם בשאלה על מי להטיל את הוצאות מימון הבדיקה ייאמר כבר עתה כי קיים חוסר סבירות קוטבי בטענה שאם בית המשפט יפטור את התובע מחובתו להגיש חוות דעת וימנה מומחה מטעם בית המשפט , יש להשית על התובע את שכרו של המומחה מטעם בית המשפט . הרי חסרון הכיס עומד ביסוד הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת, כיצד יהיה ניתן לחייב את התובע במימון חוות דעת ע"י מומחה מטעם בית המשפט שעה שהוא טוען כי אין ידו משגת לממן חוות דעת מטעמו עצמו סביר יהיה להניח כי אם בידי התובע לממן חוות דעת , מעדיף היה לשלם את הסכום לרופא מטעמו , ולא לתשלום שכרו של מומחה מטעם בית המשפט. לפיכך אין ההחלטה על פטור התובע מהגשת חוות דעת על פי תקנה 127 , ובמקומה מינוי מומחה ע"י בית המשפט , ובה בכעת חיובו בתשלום שכרו של המומחה מטעם בית המשפט , יכולות לחיות בכפיפה אחת . ראה בעניין בר"ע 2972/04 כלל חברה לביטוח נ' חיא דוד מפי כב' השופטת דותן : "מכיוון שכפי שטוענת המבקשת, תנאי להוכחת הזכאות, הינו הגשת חוות דעת של מומחה, אולם, בשל מצבו של המשיב אין הוא מסוגל לממן את חוות הדעת ומשכך, מציעה המבקשת למנוע ממנו את הפיצוי. אני סבורה, כי זוהי גישה שאין לקבלה, וצדק כב' השופט קמא, אשר בהסתמך על מסמכי מל"ל, קבע את אשר קבע, ואני דוחה את הבקשה". כמו כן עיין בר"ע {תל- אביב } 1060/06 הדר ואח' נ' פרנקשטיין מפי כב' השופטת דותן האומרת: "בנסיבות העניין, נראה כי חיוב התובע לשאת בעלות שכר מומחים, המגיע לכ- 20,000 ₪, כך לגירסת המבקשת, עלול למנוע ממנו את האפשרות להיבדק ולהוכיח את תביעתו. בשוקלי זה מול זה את מאזן הנוחות ואת החשש לגרימת נזק בלתי הפיך, למי מן הצדדים, נוטה הכף לזכות המשיב". כמו כן, יש להזכיר בהקשר זה, את פסק דינו של כב' השופט קלינג בהמרצה (תל אביב) 13618/90 שושנה גולן נ. אסותא תק - מח' 91 (2) 1114 הקובע לאמור כי; "אם כי נראים לי נימוקי בית המשפט השלום, הרי אין לי צורך להחליט אם לאמצם. הנימוק היחיד שלו נזקק בית המשפט השלום היה, עונייה של המבקשת. את הבקשה מטעם זה, מן הראוי היה לדחות על הסף. אין המבקשת יכולה לטעון, לחוסר יכולת לשלם את שכרו של מומחה, כאשר אין המבקשת תומכת בקשתה בתצהיר שיפרט, מה השכר שנדרשה לשלם ומה הכנסותיה...". מלשון לאו, בפסק דינו של כב' השופט קלינג, יש לשמוע את ההן. שאילו היתה המבקשת בעניין שושנה גולן מצרפת תצהיר לבקשתה המראה את הסכום שנדרש על ידי המומחה ומהן הכנסותיה והיתה משכנעת את בית המשפט שאינה יכולה לכסות אותן בעצמה, כי אז, סביר להניח כי בית המשפט היה מקבל את בקשתה לפטור אותה מהחובה הקבועה בתקנה 127 להגיש חוות דעת של רופא מטעמה והיה ממנה מומחה מטעם בית המשפט ומטיל את הוצאותיו על הנתבעות. גולת הכותרת בעניין זה, הינה, פסק דינו של כב' השופט אור, ברע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח נ. בוריסי תק - על' 97 (1) עמ' 76 הקובע לאמור כי; "עוד יש להזכיר שלטענת המשיב מנע ממנו חיסרון כיס מלפנות לקבלת חוות דעת של רופא מטעמו. לכך, יש להוסיף, שבעוד שוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה למשיב נכות כתוצאה מהתאונה הנדונה, הגיע המומחה מטעם המבקשת, למסקנה, כי אין קשר סיבתי, בין התאונה לנכותו של המשיב. קיימת אם כן מחלוקת בין הצדדים לגבי מצבו הרפואי של המשיב כתוצאה מהתאונה...דעתי היא, שאין להתערב בהחלטת בית המשפט, כי ראוי שימונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט." בעניין בוריסי הנ"ל, היה מדובר באירוע שאינו תאונת דרכים. התובע הגיש תביעתו מבלי לצרף לה חוות דעת רפואית בהתאם לתקנה 127 לתקנות סדר הדין, וביקש מבית המשפט למנות מומחה מטעם בית המשפט ולפטור אותו מהגשת חוות דעת בגלל חיסרון כיס. בית המשפט קיבל את הבקשה מהנימוק של חיסרון כיס. היוצא במקובץ מכל הפסיקה שצוטטה הוא: כי הן במקרים של תאונת דרכים והן במקרים שאינם תאונת דרכים, רשאי בית המשפט למנות לתובע מומחה מטעם בית המשפט, כאשר שכרו של זה ישולם על ידי הנתבעים. אין צריך לומר, שבתביעות על פי הפלת"ד, ההוראה שבית המשפט הוא הממנה את המומחה והתובע אינו רשאי להגיש חוות דעת קבועה בתקנות, ואילו בתביעות שאינן פלת"ד, בית המשפט רשאי בהתאם לתקנות לפטור את התובע מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, כשהחיוב בהוצאות המומחה מוטל על הנתבעים. ראה גם ת.א {ירושלים -מחוזי} 866/94 אהרון פוקס נ' מנורה , מפי השופט משה גל . בר"ע {ירושלים-מחוזי } 2398/00 דרור תמר , אליהו נ' דרור גל - השופט משה גל לאחר עיון בבקשה, בתצהירים שצורפו ובתגובות , אני סבור כי אכן מתקיימים בדנן, טעמים מיוחדים המצדיקים לפטור את התובע מהגשת חוות דעת מטעמו. מכח סמכותי לפי תקנה 130 {א} לתקנות ראיתי למנות מומחה בתחום האורטופדיה מטעם בית המשפט , ששכרו ישולם ע"י הנתבעות בחלקים שווים, ועל מנת להביא לתוצאה של איזון צודק אני קובע שאין במינוי כדי למנוע מב"כ הנתבעות להגיש חוות דעת מטעמן. יתרה מכך באם יקבע המומחה כי לא נותרה לתובע נכות בגין התאונה, תהא הנתבעת רשאית לעתור לקזז את סכום שכר טרחת המומחה מסכום הפיצויים שישולמו לתובע. ולשם כך אני קובע כדלקמן : הנתבעות רשאיות להעמיד את התובע לבדיקה, על ידי מומחה רפואי מטעמן . חוות הדעת תוגש תוך 60 יום מהיום . אני ממנה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום את פרופ' נחום הלפרין מבית חולים אסף הרופא טל-9779432-08 . שכרו של המומחה ישולם כאמור ע"י הנתבעות בחלקים שווים המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונה מיום 23.1.2003ובמיוחד יקבע: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד ג. מה הן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובמיוחד בשים לב לעבודתו ולמקצועו. ד. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום ה. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום. ו. המומחה יחווה דעתו בשאלה האם יש מקום למינוי מומחה בתחום הפלסטיקה בנסיבות המקרה דנן. 3. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום. העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד. 4. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 60 יום ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור. 5. ב"כ התובע ימציא העתק החלטתי למומחה. 6- לאחר קבלת כל חוות הדעת בתיק יוגשו תחשיבי נזק בתיק כדלקמן : א. התובע תוך 30 יום מקבלת חוות הדעת . ב. הנתבעות תוך 30 יום מקבלת תחשיב התובע . הצעת בית המשפט תישלח לצדדים בדואר . המזכירות תשלח החלטה זו לצדיים ולמומחה בדואר התיק יובא לעיוני ביום 5/3/07 ניתנה היום ח' חשון תשס"ז 30 אוקטובר 2006 ע.ג'.חג' יחיא, שופט מומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהמומחהחוות דעת