תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי

כללי: מספר בקשות מונחות על שולחני, ומצריכות הכרעה. ראשית, בקשת הנתבעים מיום 27.8.07 לאסור על המשיב להגיש מסמכים שלא נכללו בתצהיר גילוי המסמכים האחרון מיום 23.11.06. שנית, תשובת המשיב לבקשה דנן מיום 24.9.07. שלישית, בקשת המשיב מיום 16.10.07 בבש"א 175912/07, שעניינה "בקשה למחיקת בקשת המשיבים לאסור על המבקש להגיש מסמכים ולמחיקת תגובתם לתשובת המבקש לבקשה זו". רביעית, בקשת התובע לתיקון כתב תביעה מיום 16.9.07 במסגרת בש"א 173053/07. להלן אדון בבקשות. למעשה, הבקשות הללו נחלקות לשני ראשים. ראש אחד נוגע לבקשה להשמטת מסמכים שלא גולו בגילוי.הראש השני נוגע לבקשה לתיקון כתב התביעה. בש"א 175912/07: הבקשה בסוגית המסמכים בשלה להכרעה. על פי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, הוגשו הן בקשה, הן תגובה והן תשובה לתגובה. הבקשה מיום 16.10.07 במסגרת בש"א 175912/07, ל"מחיקת התשובה לתגובה", יצירתית ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם סדרי הדין ותקנותיו. היא מהווה למעשה דרך עוקפת ויוצרת מנגנון חדש, של "הגשת תשובה לתשובה". פרוצדורה כזו אינה קיימת בסדרי הדין ותקנותיו. אני מורה איפוא על מחיקת בש"א 175912/07 ללא קיום דיון בה מחמת שכל הנתונים המצריכים להכרעה בבקשה המקורית כבר הונחו בפני ע"י כתבי בי-דין התואמים את התקנות. אינני מתירה עקיפת התקנות, ע"י ייצור בקשה חדשה שכל תכליתה מענה שלא הוכר בדין. הבקשה לאסור על הגשת מסמכים שאינם כלולים בתצהיר: אדון עתה בבקשה לאסור על המשיב, להגיש מסמכים שאינם כלולים בתצהיר גילוי המסמכים מיום 23.11.06. המבקשים טוענים, כי לא היה מקום להגשת תצהיר גילוי מסמכים שלישי במספר, אשר הוגש ללא נטילת רשות, פחות מחודש לפני מועד הגשת תצהיר עדות הראשית של המצהיר ולאחר שנקבע בהחלטה מיום 30.5.07 כי "כל כתבי הטענות בתיק הושלמו". המבקשים גורסים, כי המשיב הצהיר בישיבת יום 2.4.06, כי אין בידו את הנספחים להסכם נספח א' לכתב התביעה, נספחים שנתגלו וצורפו לתצהיר העדות הראשית ללא צידוק. המבקשים מוסיפים כי במכתב מיום 21.3.06 טען המשיב, כי הסכם העבודה החתום על ידו אינו רלוונטי לתביעה, אולם בכל זאת בחר להתייחס לטיוטות של אותו הסכם. המבקשים סבורים, כי הניסיון להגשת תצהיר גילוי מסמכים שלישי הוא פסול, שכן התצהיר השלישי הוגש כאמור ללא נטילת רשות ותוך סתירה מן ההצהרות ומן ההתנהלות של המשיב עד כה. המשיב מצדו, העלה טענה מקדמית לפיה דין הבקשה להימחק מחמת שלא צורף אליה תצהיר. אומר לאלתר, כי טעה זו אינה יכולה לעמוד. הבקשה מבוססת על נתונים העולים מתיק בית המשפט, מטיעוני ומתכתובות הצדדים ואינה מצריכה תצהיר. אשר ליתר טענות המשיב, סבור הוא כי מדובר בבקשת סרק שמטרתה לאסור בשלב המקדמי גילוי מסמכים נוספים והכרחיים לצורך בירור התובענה. לשיטתו, הוגשה הבקשה בחוסר ניקיון כפיים. מדובר במסמכים הקשורים ללב המחלוקת בין הצדדים ועל נחיצותם של המסמכים הנוספים עמדו המבקשים עצמם בעבר. מוסיף המשיב, כי המבקשים אינם מצביעים על הכבדה או נזק אמיתי כלשהו למי מהצדדים כתוצאה מגילוי המסמכים המשלים. נזק כגון זה אין בנמצא. לשיטתו, טענות המבקשים הן טכניות גרידא ואם בניגוד לדעת המשיב יוענק להם משקל, יימצא בירור התובענה לוקה בחסר. על כן סבור הוא כי יש לאפשר לו לרפא את הפגמים בדרך של בקשה להתיר לו להגיש תצהיר גילוי מסמכים משלים. לאחר שבחנתי את התנהלות הצדדים כפי שנפרשה בפני בהרחבה על ידיהם בבקשה, בתגובה ובתשובה, ואת נחיצותם של המסמכים לצורך הכרעה בתובענה, אני מחליטה כדלקמן: הליך גילוי המסמכים הוא הליך מהותי לחקר המחלוקת בין הצדדים. ראו: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' הנרי אזולאי, פד"י מ"ט 4, עמ' 54. גישה מרחיבה לגילוי מסמכים. רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ. גישה מרחיבה לגילוי מסמכים. רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515. הליך גילוי מסמכים נועד למנוע "הפתעות" במשפט גופו. מסקנתי היא, כי המשיב אכן לא דק פורתא במילוי חובתו לבצע הליך גילוי מסמכים נאות. העובדה שהמשיב נדרש להגיש שלושה תצהירים של גילוי מסמכים, מדברת בעד עצמה. אילו היה מבוצע הליך גילוי מסמכים נאות, היה המשיב מגיש תצהיר אחד מסודר, ולא שלושה תצהירים שכל אחד מוסיף נתונים שהועלמו מהתצהירים הקודמים. המבקשים עתרו פעם אחר פעם בבקשות למשיב, כי יגלה מסמכיו ולא נענו באופן מלא. על המשיב לגלות את המסמכים במלואם מלכתחילה, ולא טיפין טיפין לפי נוחותו. אכן, עשוי להתעורר הרושם, כי המשיב מדווח על מסמכים רק כאשר הדבר מתאים לגירסה העובדתית אותה הוא בוחר לפרוש, ומכאן הצורך בכמה תצהירי גילוי מסמכים. האם העובדה שהמשיב צרף רק עתה מסמכים אותם לא גילה בעבר וריענן רק עתה את תצהיר גילוי המסמכים שלו, אמורה למנוע את הגשתם של אותם מסמכים? סבורני, כי אין מקום לחסום את אותם מסמכים, חרף עיתוי הגשתם. תקנה 114 א לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, מאפשרת לבעל דין להגיש תצהיר גילוי מסמכים באיחור, ולגלות ממסכים בשלב מאוחר, הכל למען חשיפת האמת ובלבד שיש בידיו הצדק סביר למחדלו. במקרה דנן, ההצדק אינו כה סביר אך אפשרי. נוכח השלב המוקדם בו בוצע הליך גילוי המסמכים השלישי, בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב/תובע, ניתן לאשר את קבלת המסמכים. עדיין לא נגרם נזק למבקשים/נתבעים, שכן הם עדיין לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ויוכלו להתייחס בתצהיריהם למסמכים החדשים שגילה להם המשיב עתה. התקדים אליו התייחסו המבקשים, בעניין רע"א 90 / 2362 הלפור תעשיות בע"מ נ' עזרא מיליקובסקי מד (4) 285, אינו הולם את עניינו שכן שם נעשה גילוי בשלב מאוחר בעיצומו של הליך ההוכחות גופו. אשר על כן, אני מחליטה לדחות את הבקשה לאסור על המשיב להגיש מסמכים שאינם כלולים בתצהיר גילוי המסמכים השני מיום 23.11.06. אני מקבלת את תצהיר גילוי המסמכים השלישי שהוגש ע"י התובע בקיץ 2007, ואת המסמכים כפי שהוגשו כנספחים לתצהיר העדות הראשית מטעם המשיב. המבקשים רשאים להתייחס למסמכים בתצהיריהם ולקבל עיון במסמכים דנן, ככל שיחפצו. תצהירי המבקשים יוגשו תוך 60 יום מקבלת החלטה זו. על האיחור בביצוע ההליך גילוי מסמכים מסודר ניתן לכפר בפסיקת הוצאות. כמו כן, בניהול המשפט גופו ובבחינת סוגית המהימנות, מן הסתם תהא התייחסות גם לשלושה תצהירי גילוי מסמכים שכל אחד מהם מוסיף על חברו. בש"א 173053/07: בקשה זו מיום 16.9.07 עניינה תיקון כתב התביעה. המבקש עתר, כי יתוקן סכום התביעה ויועמד נכון למועד קבלת התקבול האחרון, על סך של 84,186$ ארה"ב כערכם בשקלים לפי השער היציג. זאת, במקום סכום התביעה המקורי 71,319.98$ ארה"ב כערכם בשקלים לפי השער היציג. הבקשה נשלחה לתגובת הצד שכנגד ביום 17.9.07 תוך עשרים יום מהמסירה. עד כה טרם הוגשה תגובתו. מכאן, יש להסיק כי הוא מסכים לתיקון המבוקש. יתר על כן, התיקון המבוקש מתייחס לסכומים בלבד, ואינו משנה מהותית את הטענות בכתב התביעה. אי לזאת, אני מתירה את תיקון הסכום כמפורט בבקשה וזאת כנגד ביצוע הדברים הבאים: א. הגשת כתב תביעה מתוקן לתיק בית המשפט ולצד שכנגד תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו. ב. תשלום הפרשי אגרה בד בבד עם מועד הגשת התביעה המתוקן. ג. תשלום הוצאות. אין בתיקון כדי לגרוע מסדר הגשת התצהירים ומהמשך התנהלות התיק מן הנקודה אליה הגיע. עם זאת, הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן ומסודר תוך 15 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן.אם לא יעשו כן, ייחשבו כמסתמכים על כתב ההגנה המקורי. סיכום: מן המקובץ לעיל, אני קובעת כדלקמן: בש"א 175912/07 נמחקת ללא צו להוצאות. הבקשה לאסור על המשיב להגיש מסמכים שאינם כלולים בתצהיר מיום 23.11.06 נדחית בזה. המשיב רשאי להגיש את המסמכים כפי שצורפו לתצהיר עדותו הראשית, ולהסתמך על תצהיר גילוי מסמכים שלישי שהגיש בקיץ 2007. המשיב ישלם הוצאות עקב הגילוי המאוחר, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי. אני מתירה תיקון כתב התביעה, מבחינתך הסכומים כמפורט בבש"א 173053/07. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 10 ימים מקבלת החלטה זו וישולמו הפרשי אגרה כדין. התיק יימשך מן הנקודה אליה הגיע עד היום, אך בכפוף לזכות הנתבעים להגיש כתב הגנה 15 ימים מקבלת כתב התביעה המתוקן. גם בגין תיקון זה על המשיב לשלם הוצאות, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי. המשיב ישא בשכר טירחה כולל של המבקשים בגין כל הנ"ל בסך של 3,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי. ההוצאות ישולמו תוך 30 יום מקבלת החלטה זו במשרד ב"כ המבקשים. תיקון כתב התביעה וצרוף המסמכים לתצהיר עדותו הראשית של המשיב, מותנה בביצוע תשלום ההוצאות. ישיבת יום 3.1.08 תקוים כסדרה, הגם שבמועדה טרם יחלוף המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם צד ג'. ניתנה היום ה' בחשון, תשס"ח (17 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. גרוסמן נועה, שופטת תקסד"א 1984 (הישנות)