##בקשה לביטול מחיקת תביעה והחייאת הליכים## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות על ביטול מחיקת התביעה בת.א. _________ בבית המשפט השלום בחיפה, ולהחיות את ההליכים המשפטיים באותו תיק, לרבות מתן אפשרות להגשת ראיות נוספות וטיעונים משלימים, וזאת בהתאם להמלצת בית המשפט הנכבד מיום 10.03.08 ובהסכמת המשיבה. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר _________ ת.ז. _________, גב' _________ ת.ז. _________, מר _________ ת.ז. _________, גב' _________ ת.ז. _________, ומר _________ ת.ז. _________ (להלן יחד: "המבקשים"). 2. המשיבה: _________ (להלן: "המשיבה"). ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקשים הגישו תביעה נזיקית כנגד המשיבה בת.א. _________ בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: "התביעה המקורית"), בגין קיפוח חייו של המנוח, מר _________ ז"ל, בעת שהיה במעצר במתקן של המשיבה, כתוצאה מהתרשלותה או הפרת חובה חקוקה. 4. התביעה המקורית התנהלה בבית המשפט השלום בחיפה, ובמהלכה הושלם הליך שמיעת ראיות ועדויות. ביום 07.07.05, נמחקה התביעה המקורית מחוסר מעש, בשלב הגשת הסיכומים. 5. בקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 01.08.05 בוטלה נוכח הודעה על ביטול ייצוג מטעם המבקשים, כאשר המשיבה הביעה הסכמתה לבקשת הביטול מטעמים של מראית הצדק. 6. המבקשים הגישו תביעה חדשה (להלן: "התביעה הנוכחית") בבית המשפט המחוזי בנצרת, אשר נמחקה על ידי בית המשפט הנכבד ביום 15.07.08, תוך מתן אפשרות למבקשים לחדש את תביעתם הנוכחית במידה ובית המשפט השלום בחיפה יסרב לבקשה מוסכמת לביטול פסק הדין ולהחייאת ההליכים. 7. המשיבה הודיעה ביום 09.04.08 כי לא תביע התנגדות לבקשה לביטול פסק הדין בבית המשפט השלום, ובנוגע להגשת ראיות הודיעה כי תגבש עמדתה לאחר הגשת בקשת הביטול. 8. המבקשים טוענים כי מחיקת התביעה המקורית נבעה מרשלנות בא כוחם הקודם, אשר לא הגיש את הסיכומים במועד, וכי הם עצמם פעלו בתום לב ולא ידעו על הגשת הבקשה לביטול הבקשה למחיקת פסק הדין. 9. המבקשים מעוניינים להרחיב את הראיות ולהעלות סוגיות נוספות, כדוגמת הלכת השנים האבודות, אשר לא נדונו במלואן במסגרת התביעה המקורית. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## זכות הגישה לערכאות ## 10. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד חוקתית, המהווה נדבך מרכזי במערכת המשפטית הדמוקרטית, ואין למנוע אותה מבעל דין אלא במקרים חריגים וקיצוניים, תוך הקפדה על מידתיות ואיזון בין האינטרסים השונים. 11. מחיקת תביעה על הסף, אף אם אינה מהווה מעשה בית דין, פוגעת בזכות זו באופן משמעותי, ועל כן יש לפרש את הכללים המאפשרים מחיקה בצמצום, ולאפשר לבעל דין למצות את יומו בבית המשפט ככל הניתן. 12. במקרה דנן, מדובר בתביעה נזיקית בעלת חשיבות עליונה למבקשים, העוסקת בקיפוח חיי אדם, ועל כן יש להעניק משקל רב לאינטרס שלהם לקבל הכרעה עניינית בתביעתם, ולא למנוע זאת מהם בשל כשלים דיוניים שאינם באשמתם הישירה. 13. הפסיקה הכירה בחשיבותה של זכות הגישה לערכאות, וקבעה כי יש לנקוט בזהירות רבה בטרם נמנע מבעל דין לממש זכות זו, במיוחד כאשר מדובר בתביעות בעלות משמעות עמוקה לחייו ולרווחתו. 14. מחיקת התביעה המקורית מחוסר מעש, בשלב מתקדם של ההליך ולאחר שמיעת ראיות, אינה צריכה להוות מחסום בלתי עביר בפני המבקשים, במיוחד כאשר קיימת דרך להחיות את ההליכים תוך שמירה על יעילות המערכת. ## היעדר מעשה בית דין ## 15. מחיקת תביעה מחוסר מעש, בניגוד לדחייתה, אינה מהווה מעשה בית דין, ועל כן אינה מונעת מבעל דין להגיש תביעה חדשה באותה עילה, כפי שנקבע בפסיקה באופן עקבי וברור לאורך השנים. 16. העובדה כי התביעה המקורית נמחקה ולא נדחתה, משמעותה כי בית המשפט לא הכריע לגופה של המחלוקת, ועל כן אין מניעה עקרונית לדון בה מחדש, תוך מתן הזדמנות למבקשים להציג את טענותיהם במלואן. 17. המשיבה עצמה אינה חולקת על כך שמחיקת התביעה אינה מהווה מעשה בית דין, ועל כן טענותיה בדבר מניעות המבקשים מלהגיש תביעה חדשה אינן מבוססות על עקרון זה, אלא על טענות אחרות. 18. לו הייתה התביעה נדחית לגופה, היה קיים מחסום של מעשה בית דין, אך משנמחקה, נותרה הדרך פתוחה בפני המבקשים לחדש את תביעתם, בכפוף לכללי סדרי הדין ותום הלב. 19. אי-קיומו של מעשה בית דין מחזק את עמדת המבקשים כי יש לאפשר להם להחיות את ההליכים, שכן אין מדובר בניסיון לעקוף הכרעה שיפוטית קיימת, אלא בהשלמת הליך שלא הגיע לסיומו. ## רשלנות בא כוח קודם ## 20. המבקשים טוענים כי מחיקת התביעה המקורית נבעה מרשלנות בא כוחם הקודם, אשר לא הגיש את הסיכומים במועד, וכי הם עצמם עשו כל שביכולתם למנוע את המחיקה, אך ללא הצלחה. 21. אף אם טענה זו לא הוכחה במלואה בשלב זה, אין זה ראוי כי המבקשים יישאו בתוצאות חמורות של מחיקת תביעתם לגופה, בשל כשלים מקצועיים של עורך דינם, במיוחד כאשר מדובר בתביעה כה חשובה. 22. הפסיקה הכירה במקרים בהם רשלנות עורך דין יכולה להוות שיקול בבחינת בקשות לביטול פסק דין או להארכת מועדים, וזאת מתוך הבנה כי הלקוח אינו תמיד אחראי למחדלי בא כוחו. 23. מניעת האפשרות להחיות את ההליכים תטיל על המבקשים עונש כבד, שאינו פרופורציונלי למחדל הדיוני, במיוחד כאשר המחדל אינו מיוחס להם באופן ישיר, אלא לבא כוחם. 24. המבקשים אינם צריכים להימצא במצב גרוע יותר בשל רשלנות עורך דינם, ועל כן יש לאפשר להם להשלים את ההליך המשפטי, תוך שמירה על זכויותיהם ועל עקרונות הצדק. ## תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט ## 25. המבקשים פעלו בתום לב לאורך כל הדרך, וניסיונם להחיות את ההליכים בבית המשפט השלום, בהתאם להמלצת בית המשפט הנכבד, מעיד על רצונם לנהל את ההליך באופן תקין והוגן. 26. טענת המשיבה בדבר שימוש לרעה בהליכי משפט אינה עומדת במבחן המציאות, שכן המבקשים פועלים בהתאם להמלצת בית המשפט, ואינם מנסים לעקוף את ההליכים או ליצור "מקצה שיפורים" בלתי הוגן. 27. הסכמת המשיבה להחייאת ההליכים בבית המשפט השלום, כפי שהובעה בהודעתה מיום 09.04.08, מחזקת את טענת המבקשים בדבר תום ליבם, ומוכיחה כי אין מדובר בניסיון פסול. 28. ניהול התביעה בבית המשפט השלום, שם כבר נשמעו ראיות, הוא הדרך היעילה והצודקת ביותר להשלמת ההליך, ואינו מהווה בזבוז משאבים שיפוטיים, אלא דווקא חסכון בהם. 29. המבקשים אינם מבקשים יתרון דיוני כלשהו, אלא רק את האפשרות למצות את זכויותיהם המשפטיות, ועל כן אין לראות בהתנהלותם משום חוסר תום לב או ניצול לרעה של הליכי משפט. ## יעילות דיונית וחסכון במשאבים ## 30. החייאת ההליכים בבית המשפט השלום, שם כבר התבררה התביעה עד תום שלב ההוכחות, תהווה את הדרך היעילה ביותר להשלמת ההליך המשפטי, ותמנע בזבוז משאבים שיפוטיים יקרים. 31. ניהול תביעה חדשה מאפס, על אותה עילה, היה כרוך בהשקעת זמן ומשאבים רבים מצד כל הצדדים ומצד בית המשפט, ועל כן החייאת ההליך הקיים עדיפה מבחינה זו. 32. הסכמת המשיבה להחייאת ההליכים בבית המשפט השלום תורמת ליעילות הדיונית, ומאפשרת לבית המשפט להתמקד בהשלמת ההליך במקום לפתוח אותו מחדש. 33. שמירה על עקרון היעילות הדיונית מחייבת העדפה של החייאת הליכים קיימים, במיוחד כאשר מדובר בשלב מתקדם של ההליך, על פני פתיחת הליך חדש לחלוטין. 34. בית המשפט הנכבד עצמו המליץ על דרך פעולה זו, מתוך שיקולי יעילות וצדק, ועל כן יש לאפשר למבקשים לפעול בהתאם להמלצה זו. ## איזון אינטרסים ## 35. יש לאזן בין האינטרס של המבקשים לקבל הכרעה עניינית בתביעתם, לבין האינטרס של המשיבה והאינטרס הציבורי ביעילות המערכת המשפטית ובמניעת שימוש לרעה בהליכים. 36. החייאת ההליכים בבית המשפט השלום, תוך שמירה על שיקול דעתו של בית המשפט שם לגבי הגשת ראיות נוספות, משיגה איזון ראוי בין האינטרסים הללו. 37. מחד גיסא, היא מאפשרת למבקשים לממש את זכותם לגישה לערכאות ולמנוע פגיעה בזכויותיהם בשל מחדל שאינו באשמתם הישירה. 38. מאידך גיסא, היא מונעת מצב בו המבקשים יזכו ליתרון דיוני בלתי הוגן, ומבטיחה כי ההליך יתנהל באופן מסודר ויעיל, תוך התחשבות בשלב אליו הגיע ההליך המקורי. 39. האיזון המוצע על ידי בית המשפט הנכבד, לפיו תתאפשר החייאת ההליכים בבית המשפט השלום, הוא הפתרון הצודק והמידתי ביותר בנסיבות העניין. ## שיקול דעת בית המשפט השלום ## 40. החייאת ההליכים בבית המשפט השלום תאפשר לבית המשפט שם להפעיל את שיקול דעתו בנוגע לשמיעת ראיות נוספות וטיעונים משלימים, בהתאם לנסיבות המקרה ולנימוקים שיציגו המבקשים. 41. אין לחייב את המשיבה מראש להסכים להגשת ראיות חדשות, אלא יש להותיר את ההכרעה בנושא זה לבית המשפט השלום, אשר מכיר את פרטי התיק לעומק. 42. המבקשים יישאו בנטל לשכנע את בית המשפט השלום בדבר הצורך בשמיעת ראיות חדשות ובדבר רלוונטיות הסוגיות החדשות, לרבות הלכת השנים האבודות. 43. מתן שיקול דעת לבית המשפט השלום מבטיח כי ההליך יתנהל באופן הוגן ומקצועי, וכי כל טענה תיבחן לגופה, תוך התחשבות בכלל הנסיבות. 44. גישה זו עולה בקנה אחד עם עקרונות סדרי הדין, המעניקים לבית המשפט את הסמכות לנהל את ההליך באופן שיבטיח צדק ויעילות. ## הלכת השנים האבודות ## 45. כניסתה לתוקף של הלכת השנים האבודות (אטינגר) מהווה שינוי מהותי בדין, אשר רלוונטי לתביעה הנזיקית של המבקשים, ומצדיק מתן אפשרות להעלות טענות וראיות בהקשר זה. 46. סוגיה זו לא נדונה במסגרת התביעה המקורית, שכן ההלכה טרם גובשה במלואה באותה עת, ועל כן יש לאפשר למבקשים להציג את טענותיהם בהקשר זה בפני בית המשפט השלום. 47. מניעת האפשרות להעלות טענות חדשות הנובעות משינויי חקיקה או פסיקה, תפגע בזכותם של המבקשים לקבל פיצוי הולם וצודק, בהתאם לדין העדכני. 48. בית המשפט השלום הוא הערכאה המתאימה לדון בסוגיות אלו, תוך שמיעת טיעוני הצדדים והכרעה בהן לגופן, בהתאם לכללי הדין. 49. מתן אפשרות להעלות טענות אלו אינו מהווה "מקצה שיפורים" פסול, אלא התאמה של התביעה למצב המשפטי העדכני, ועל כן יש לאפשר זאת. ## מניעת יתרון דיוני ## 50. החייאת ההליכים בבית המשפט השלום, תוך שמירה על שיקול דעתו של בית המשפט שם לגבי ראיות נוספות, מונעת מצב בו המבקשים יזכו ליתרון דיוני בלתי הוגן בשל מחדלם. 51. המטרה היא להעמיד את המבקשים במצב בו היו אילו היו מגישים את סיכומיהם במועד, ולא במצב טוב יותר, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט הנכבד. 52. מניעת "יצא חוטא נשכר" היא עקרון יסוד במשפט, ועל כן יש לוודא כי החייאת ההליכים לא תעניק למבקשים יתרון בלתי מוצדק. 53. השארת שיקול הדעת לבית המשפט השלום בנוגע להגשת ראיות נוספות, מבטיחה כי לא יינתן יתרון אוטומטי למבקשים, אלא כל בקשה תיבחן לגופה. 54. בכך נשמר האיזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט, ומונעת תגמול על מחדלים. ## הסכמת המשיבה ## 55. המשיבה הודיעה כי לא תתנגד לבקשה לביטול פסק הדין בבית המשפט השלום, ועל כן קיימת הסכמה עקרונית להחייאת ההליכים. 56. הסכמה זו מהווה נדבך חשוב בבקשה, ומעידה על נכונות הצדדים לפתור את המחלוקת בדרך יעילה והוגנת, תוך שיתוף פעולה. 57. קיומה של הסכמה בין הצדדים לביטול פסק הדין והחייאת ההליכים, מקלה על בית המשפט ומאפשרת לו להיעתר לבקשה ללא חשש מפגיעה באינטרסים של מי מהצדדים. 58. יש לראות בהסכמת המשיבה כביטוי לרצונה לנהל את ההליך באופן הוגן, ולאפשר למבקשים למצות את זכויותיהם, בכפוף לכללי הדין. 59. הסכמה זו מחזקת את טענת המבקשים כי אין מדובר בניסיון פסול, אלא בדרך לגיטימית להשלמת הליך משפטי שלא הגיע לסיומו. ## סיכום הסעד ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על ביטול מחיקת התביעה בת.א. _________ בבית המשפט השלום בחיפה, ולהחיות את ההליכים המשפטיים באותו תיק, לרבות מתן אפשרות להגשת ראיות נוספות וטיעונים משלימים, וזאת בהתאם להמלצת בית המשפט הנכבד מיום 10.03.08 ובהסכמת המשיבה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ####להלן דוגמא לפסק דין#### הנתבעת/המבקשת (להלן - "המדינה") עותרת לדחיית/מחיקת התביעה על הסף; 1. התביעה נשוא ענייננו נידונה בת.א. 25900/98 בבית המשפט השלום בחיפה (להלן: "בית משפט השלום"), כאשר ביום 07.07.05 נמחקה התביעה מחוסר מעש (להלן: "פסק הדין"), בשלב הגשת הסיכומים ולאחר שהושלם הליך שמיעת ראיות ועדויות. פסק הדין נותר על כנו, לאחר שבקשה לביטול פסק הדין שהוגשה ביום 01.08.05, בוטלה נוכח הודעה על ביטול ייצוג מטעם התובעים/המשיבים (להלן: "המשיבים"), (יצוין כי המדינה הביעה הסכמתה לבקשת הביטול מטעמים של מראית הצדק). 2. לטענת המדינה, נסיבות מחיקת התביעה בבית המשפט השלום אינן מאפשרות להגיש תביעת המשיבים מחדש בשל אותה עילת תביעה, בפני מותב אחר, תוך עשיית שימוש בראיות חדשות והעלאת טענות חדשות אשר נתבררו במהלך ניהול התביעה בבית משפט השלום. לטענתה, אין מחלוקת כי מחיקת התביעה בבית משפט השלום אינה מהווה מעשה בית דין, אולם, נסיבות מחיקת התביעה והגשתה מחדש בפני בית משפט זה, מצביעות על כך שבהתנהלות המשיבים יש משום שימוש לרעה בהליכי משפט באופן המצדיק דחיית/מחיקת התביעה נשוא ענייננו; המשיבים, שהגישו תביעתם בשנית על סף ההתיישנות, לא פנו לבית המשפט השלום שדן בתביעה בעבר בבקשה להחיות את התביעה שנמחקה, ולהשלים את הסיכומים שלא הוגשו על ידם במועד. לטענת המדינה, הגשת התביעה בנסיבות אלו לבית משפט זה, מהווה ניסיון לעשות "מקצה שיפורים" באמצעות הראיות שנאספו על ידם בבית המשפט השלום, ומשקף חוסר תום לב של המשיבים, ושימוש לרעה בהליכי משפט. 3. לטענת המשיבים מאידך, הואיל ובית המשפט השלום רק מחק את התובענה הרי שאין הדבר מהווה מעשה בית דין ואין הם מנועים מלהגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, ובהתאמה אין הם מחויבים להגיש תביעתם בפני אותו בית משפט ובפני אותו מותב. המשיבים גם מדגישים כי בית המשפט השלום לא התנה את חידוש התביעה בתנאים כלשהם ואף לא קבע כי אם תוגש התביעה בשנית היא תתנהל מאותו השלב בו נמחקה התביעה הקודמת. המשיבים מאשרים כי התביעה בענייננו מוגשת באותה עילה כמו התביעה הקודמת, אולם בניגוד לטענת המדינה, אין בה טענות עובדתיות חדשות המתבססות על ניהול התביעה בבית משפט השלום, אלא על עובדות שהיו ידועות לשני הצדדים עוד טרם ניהול התביעה הקודמת, לטענתם יש לראות את התביעה החדשה כמפורטת יותר, זאת ותו לא. ממהלך הדיון בפני עלה כי המשיבים גם מעוניינים להרחיב ראיות, לטענתם על פי זכותם זאת משהוגשה תביעה חדשה. מכל מקום המשיבים תולים את מחיקת התביעה בשל חוסר מעש ברשלנות בא כוחם הקודם, כפי שמתארים בפירוט בתגובתם, ומתנערים מכל אחריות לכך בעצמם. כך טוענים המשיבים כי התריעו בפניו מספר פעמים על אי הגשת הסיכומים וכי לא ידעו על הגשת הבקשה לביטול הבקשה למחיקת פסק הדין, שהוגשה לטענתם על ידיו. לטענתם כל התנהלות המשיבים עצמם, לרבות הגשת התביעה החדשה בוצעה בתום לב ומבלי לנצל לרעה הליכי משפט. 4. בדיון שהתקיים בתאריך 10.03.08 המלצתי כי תחת התביעה הנוכחית תוגש בקשה משותפת לביטול פסק הדין, לבית המשפט השלום, כאשר לבית המשפט שם יהיה שיקול דעת בדבר שמיעת ראיות נוספות בהתאם לנימוקים שיגישו התובעים, זאת בנוסף לעדכון המתחייב מכניסתה לתוקף של הלכת השנים האבודות (אטינגר) ואשר יפורט בטיעונים משלימים. 5. המדינה בהודעתה מיום 09.04.08, בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 10.03.08, הודיעה כי לא תביע התנגדות לבקשה לביטול פסק הדין, ובנוגע להגשת ראיות הודיעה המדינה כי תגבש עמדתה לאחר הגשת בקשת ביטול כאמור. 6. לטענת המשיבים, בתגובתם להודעת המדינה מיום 15.04.08, הודעת המדינה הינה בניגוד לרוח הצעתי הנ"ל. בנוסף, טוענים המשיבים כי עלול להיווצר מצב בו התביעה נשוא ענייננו בבית המשפט המחוזי בנצרת תמחק, ואילו הבקשה לביטול פסק הדין בבית המשפט השלום בחיפה לא תתקבל, או שלא תתקבל הבקשה להגשת ראיות נוספות, הדרושות להוכחת תביעתם שכן לטענתם ההליך הראשון נוהל שלא באשמתם בצורה קלוקלת ואין בפני בית המשפט שם ראיות מספקות. בהקשר זה טוענים המשיבים בתגובתם לבקשה כי מעבר להגשת ראיות נוספות ישנן סוגיות רבות שלא עלו במסגרת התביעה בבית המשפט השלום ויש לדון בהן כדוגמת הלכת השנים האבודות. לפיכך, המשיבים ביקשו מבית המשפט כי ידון בבקשה זו וידחה אותה לגופה. דיון ומסקנות; 7. לא מצאתי שיש מקום לדחות על הסף את תביעתם של המשיבים. כמו כן, לא מצאתי לקבל טענות המדינה כי יש למחוק את התביעה מנימוקים של תביעה טרדנית או קנטרנית. לפיכך, המשך הדיון יעסוק בסוגיית מחיקת התביעה בלבד, מנימוקים של שימוש לרעה בהליכי משפט. מהות התביעה; 8. התביעה הינה תביעה נזיקית שהוגשה על ידי יורשי משיב 1, המשיבים 2-5. בכתב התביעה נטען כי משיב 1, קיפח את חייו עת שהה במעצר במתקן של המדינה כתוצאה מהתרשלותה של המדינה או מי מטעמה ו/או לחילופין להפרת חובה חקוקה. המשיבים 5-2, עותרים בתביעתם לפיצוי בגין אבדן כושר השתכרות, קיצור תוחלת חיים וכאב וסבל. אין חולק כי התביעה הינה בעלת חשיבות עליונה בעבור המשיבים 2-5, אימו ואחיו של המנוח - המשיב 1 ומן הצדק כי יינתנו הכרעות בתביעתם. עם זאת כפי שאפרט להלן, על מנת לאזן בין האינטרסים השונים, ולמנוע שימוש לרעה מצד המשיבים בהליכים משפטיים או התנהגות בחוסר תום לב, נכון יהיה בנסיבות להורות על מחיקת תביעה זו ולהפנות את המשיבים כי יפעלו בהסכמת המדינה להחייאת ההליכים בבית המשפט השלום שם כבר התבררה עד תום תביעתם. שימוש לרעה בהליכי משפט; קיום סדרי הדין בתום לב; 9. עקרון תום-הלב מהווה עקרון-על בשיטתנו המשפטית. מעקרון זה גם נגזר כי על בעלי הדין להפעיל את הזכויות והחיובים המעוגנים בסדרי הדין בדרך מקובלת ובתום-לב. (ראו לעניין זה בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449, 461; רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440, 444; ע"א 9542/04 רותם חברה לביטוח בע"מ נ' נחום (טרם פורסם), פיסקה 8). חובת תום-הלב משתרעת על ההליך האזרחי כולו, אם כי משמעותה של החובה והשלכותיה בהקשר של סדרי-הדין טרם גובשו במלואן והדבר יבחן ממקרה למקרה (בש"א 6479/06 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שנפ (טרם פורסם), פסקה 4). מחובת תום-הלב הדיוני נגזר האיסור על ניצול לרעה של הליכי משפט. הלכה פסוקה היא כי לבית המשפט קנויה סמכות למחוק תביעה על הסף מקום בו עשה בעל דין שימוש לרעה בהליכים כאמור. אחת ממטרותיה של מחיקת תביעה על הסף הינה כי לצד שמירה על זכות היסוד של בעל דין לפנות לערכאות, אין לאפשר ניצול לרעה של הליכי משפט, כדוגמת חיפוש מותב אוהד יותר או ניסיון לערוך "מקצה שיפורים" לתביעה הראשונה. 10. טענת המשיבים לפיה פועלים הם בתום לב מבלי לנצל לרעה הליכי משפט אינה עולה בקנה אחד עם נסיבות הגשת התביעה לבית משפט זה ובפרט עם החלופות העומדות לרשותם כיום וכפי שיפורט; סירובם של המשיבים להחיות את ההליכים בבית משפט השלום על דרך של בקשה משותפת לביטול פסק הדין, זאת שעה שנסתיים שם שלב ההוכחות, וכל שנותר הוא הגשת הסיכומים, מעיד מכל על רצונם לערוך מקצה שיפורים לתביעתם המקורית, כאמור לעיל, ואולי ניסיונם להימנע מהמשך דיון בפני המותב שכבר השלים שמיעת ראיות. חוסר תום ליבם של המשיבים מתחדד לאור הודעתה של המדינה לפיה לא תסרב להחייאת ההליכים בבית משפט השלום, כאמור, הודעה שעולה בקנה אחד עם הסכמתם לבקשה להחייאת הליכים שהוגשה על ידי המשיבים כבר ביום 01.08.05 כמפורט לעיל. אמנם, אין חולק כי על פי סדרי הדין, אין המשיבים כבולים להגיש את תביעתם בפני אותו בית משפט ובפני אותו מותב, עם זאת הלכה היא כי גם בביצוע סדרי הדין יש לנהוג בתום לב, ובשונה מן הפסיקה אותה הציג בא כוח המשיבים בהקשר זה, נדמה כי בהגישם את התביעה בבית משפט זה אין המשיבים נוהגים כך, וזאת בשים לב לשלב בו הגיע משפטם בבית משפט השלום ולמועד הגשת התביעה הנוכחית. ניהול התביעה כיום בפני בית משפט זה לגבי אותה עילה שכבר נידונה בבית משפט השלום יביא גם לבזבוז משאבים שיפוטיים יקרים על חשבון מתדיינים אחרים וכן ייצור כפילויות גם בהנחה ויוסכם על הגשת החומר שנאסף בתביעה הקודמת בבית משפט השלום כפי שמציע בא כוח המשיבים. כמו כן, נדמה שלא יכולה להיות מחלוקת כי מידת הצדק וההגינות מחייבת כי המשיבים לא ימצאו עצמם, בעקבות מחדלים שהביאו למחיקת תביעתם המקורית במצב טוב יותר מאשר בו היו אילו לא היו חודלים ומגישים סיכומיהם במועד. כידוע, הבדיקה הנדרשת מבית המשפט האם נעשה ניצול לרעה של הליכי משפט היא בעיקרה בדיקה של סבירות והגינות בעל הדין. נדמה כי התנהלותם של המשיבים כפי שמתוארת לעיל חורגת מהתנהלות סבירה. 11. בעניינינו, המשיבים טוענים כי התנהלות בא כוחם הקודם הייתה כושלת לכל אורך ניהול התביעה, לרבות לקראת סיומה עת התרשל בהגשת הסיכומים, מה שהוביל למחיקת התביעה שם. לטענת המשיבים הם עצמם עשו כל שיכלו על מנת למנוע מחיקת התביעה על הסף. מעבר לכך שלטענתם האמורה אין משקל ממשי מול אינטרס המדינה והאינטרס הציבורי הרי שגם לא מצאתי לקבל טענה זו. המשיבים לא הוכיחו כי אכן עשו זאת ומהחומר שצורף על ידם לתביעה אף עולה כי יכולים היו לעשות הרבה יותר, כפי שגם פירטה המדינה בתשובתה לתגובת המשיבים מיום 13.02.08. העובדה שהתביעה הנוכחית הוגשה על סף ההתיישנות מהווה חיזוק לנקודה זו. מעבר לכך, אין זה רצוי כי טענה בדבר רשלנות או חוסר מיומנות של עורך-דין תשמש, כשהיא לעצמה, עילה לפתיחת המשפט מחדש. המשיבים יכולים למצות הדין עם בא כוחם הקודם בהליכים הקיימים לשם כך. (ראו התייחסות לכך בפסק דינו של השופט חשין, בו דנו הצדדים בענייננו. ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון מו(3), 738) 12. מכל מקום, מטרתה של המחיקה על הסף בעניינם של המשיבים בבית המשפט השלום, לא הייתה לאפשר להם להיערך מחדש ולנהל את התביעה כולה מתחילתה אלא היא ניתנה בתגובה על חוסר המעש של המשיבים תוך שמירה על זכותם להיפרע בעתיד מן האחראי על הנזק בבחינת חסד שעשה עימם בית משפט השלום. מכל מקום וכאמור אין זה ראוי ונכון שמחדלם זה של המשיבים יקנה להם יתרון דיוני, ויעמידם במצב טוב יותר לו היו מגישים סיכומיהם כנדרש, בבית המשפט השלום. מן הדין ומן הצדק בנסיבות להקים כנגד המשיבים השתק שיפוטי שימנע מהם להגיש תביעתם הנוכחית, כל עוד פתוחה בפניהם הדרך לחדש ולהשלים את תביעתם המקורית כמוצע. 13. בנסיבות אלו די בהודעתה של המדינה לפיה לא תתנגד לביטול פסק הדין, ועל הצד המעשי מצופה כי תוגש בקשה בהסכמה לביטולו בבית משפט השלום. מנגד אין כל הצדקה לחייבה מראש ועתה להסכים לכך שהמשיבים יהיו רשאים להגיש ראיות חדשות בפני בית המשפט שם, על אחת כמה וכמה שהתביעה הנוכחית הוגשה על סף ההתיישנות. הנטל לשכנע את בית המשפט השלום בדבר הצורך בשמיעת ראיות חדשות מוטל על המשיבים כך גם לגבי טענותיהם בדבר סוגיות חדשות שעלו, עקב ניהול המשפט שם, ולרבות טענותיהם לגבי הלכת השנים האבודות. 14. החייאת ההליכים בבית המשפט השלום תאפשר מצד אחד, למנוע פגיעה בזכות המשיבים לפנות לערכאות ולשמור על אינטרס המשיבים לקבל פסק דין בעניינם לאחר דיון לגוף התביעה, וזאת במיוחד לאור רגישות התביעה, כפי שתוארה. מנגד, החייאת ההליכים תמנע ניצול לרעה של הליכי המשפט באופן שלא יתגמל את המשיבים על מחדלם, ויעמיד אותם במצב טוב יותר במצב טוב יותר אילולי המחדל, בבחינת יצא החוטא נשכר. כך האמור גם לגבי השארת שיקול הדעת בדבר הגשת ראיות נוספות לבית המשפט השלום, תוך שמירת זכותה של המדינה להגיב בנושא. סוף דבר; 15. לאור האמור, הריני מקבל את תביעת המדינה ומורה על מחיקת התביעה. מטעמי יעילות, אני מורה כי מחיקת התביעה תכנס לתוקף החל מיום 15.07.08. היה ובית משפט שלום בחיפה מנימוקיו יסרב לבקשה המוסכמת שתוגש לבטל את פסק הדין ולהחיות את ההליכים בפניו, יהיו זכאים המשיבים לחדש את תביעתם הנוכחית. 16. בנסיבות לא ראיתי לעשות צו להוצאות. חידוש תביעה