1. מבוא לפני בקשה מתוקנת לסילוק התובענה על הסף, שהוגשה על ידי אירונאוטיקס מערכות הגנה בע"מ (לההלן: "המבקשת") ואבי לאומי (להלן: "המבקש") מחמת שכתב התביעה שהוגש נגדם אינו מגלה עילה; היעדר יריבות בין הצדדים, לא כל שכן בין המבקש למשיבים, שנטען כי אינו צד להתחייבויותיה של המבקשת; מחמת היעדר מסמכים רלבנטים עליהם נסמכות טענות התביעה וכן בטענה שהמשיבים מתנהגים בחוסר תום לב ושיהוי וכי כתב התביעה אינו אלא טורדני וקנטרני, כל זאת בהתאם לתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). למען הסר ספק, בתיק מצויות עוד שתי בקשות ביניים שעניינן גילוי מסמכים ושאלון (בש"א 23840/07 ו 24308/07). הצדדים הסכימו כי הדיון בתובענה יפוצל באופן שתחילה תתברר שאלת החבות, דהיינו קיומו של הסכם סוכנות על כל המשתמע ממנו ובכפוף להכרעה בשלב זה תתברר שאלת הפיצוי המגיע. לפיכך ההחלטה מיום 9/10/2007 המאשרת את הסכמת הצדדים בכל הנוגע לפיצול הדיון, מצמצמת במידה ניכרת את השאלות והמסמכים שגילויים מבוקש, ולטעמי אין מקום לחייב במענה וגילוי באשר ליתרת המבוקש וכמפורט בהמשך ההחלטה. 2. העובדות הדרושות לעניין 2.1 מעובדות כתב התביעה המתוקן עולה כי בין המשיבים, חברת חוץ המאוגדת באיי הבתולה הבריטיים, ובעליה, אזרח ישראל שמרבית עסקיו באנגולה, לבין המבקשת באמצעות המבקש שהוא בעל השליטה בה, נחתם הסכם הנחזה להיות "הסכם סוכנות בלעדי", הוא נספח א' לכתב התביעה, לפיו מונה משיב 1 כסוכנה הבלעדי של המבקשת באנגולה, במסגרתו התחייבה המבקשת לשלם לו סכום השווה ל 30% מכל עסקת מכירת ציוד צבאי לאנגולה, שהוערכה במיליוני דולרים. עוד עולה מכתב התביעה שאף על פי שמשיב 1 קיים את חלקו בעסקה, לאור קשריו עם צמרת השלטון באנגולה, ולמרות שנחתמה עסקה למכירת נשק, לא שולמה למשיבים העמלה בהתאם להסכם. 2.2 בכתב התביעה מעלים המשיבים טענות כנגד המבקשת ובעל השליטה בה, הוא המבקש, לפיהן במעשיהם שנעשו ביודעין, הפרו את ההסכם ועל כן עליהם לשלם להם את המגיע להם, בין היתר, מכוח עשיית עושר במשפט ועילות חוזיות. 2.3 המבקשים טוענים בכתבי הטענות, כמו גם בבקשות המונחות לפתחו של בית המשפט, כי המשיבים כלל לא שימשו כסוכן בלעדי באנגולה וכלל לא צירפו לכתבי הטענות מסמך הנחזה להיות "הסכם סוכנות בלעדי", מכאן שכתב התביעה נעדר כל בסיס עובדתי ומשפטי, וכי נספח "א" לכתב התביעה, אליו מפנים המשיבים, קובע לכל היותר, שמשיבה2, שצורפה לתביעה במסגרת כתב התביעה המתוקן היא לכל היותר, סוכן "יחיד" - sole agent באנגולה, וכי התובענה הוגשה כחלק ממסע הכפשות והפעלת לחצים שמנהלים נותני התצהירים שצורפו לכתבי הטענות נגד המבקשים. 3. טענות המבקשים 3.1 הגם שהבקשה לסילוק הוגשה כנגד שני המבקשים, הם הודיעו בתחילת חודש אוגוסט 2007 כי לאור המלצת בית המשפט בהחלטתו מיום 15.7.2007 כי הם מושכים את הבקשה לסילוק על הסף, ככל שהיא נוגעת לסעד המחיקה נגד המבקשת, אך הם עומדים על כך שהבקשה תישאר בעינה כנגד המבקש, מהסיבות שפורטו בבקשה. 3.2 המבקש טוען כי כתב התביעה נעדר כל בסיס עובדתי ומשפטי כנגדו, וכי הוא נגרר להליכים בעל כורחו, שכן כל התביעה מבוססת על מעשיה וחיובה הנטען של המבקשת, ולא של יחידיה שאינם חבים באחריות אישית בגין מעשיה. עוד טוען המבקש כי התובענה נסמכת כולה על "הסכם סוכנות בלעדי" שלא צורף לכתב התביעה, ואין עדות שנחתם בכלל הסכם שכזה בין הצדדים, וכי הימנעות המשיבים לצרפו לכתבי הטענות, עומד בניגוד לחובתם על פי תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי. גם בהתייחסו למכתב המצורף כנספח "א" לכתב התביעה, טוען המבקש כי לא ניתן ללמוד ממנו על כוונת המשיבים, הגם שהמכתב נעדר את רכיב המסוימות הנדרש בהסכם ועל כן אינו הסכם מחייב, מה עוד שסוכן יחיד אינו סוכן בלעדי, ומכאן שאין עילת תביעה. 3.3 המבקש אף טוען להיעדר יריבות בינו לבין המשיבים, ומוסיף כי העדרו של ההסכם המוכיח כי ניתנה להם בלעדיות, לא רק שמעיד על היעדר עילה אלא מעיד גם על כך שאין יריבות בינו לבינם, ודי בכך כדי להורות על סילוק התובענה. עוד נטען, כי כל שנטען בכתב התביעה הן טענות סתמיות שנטענו בעלמא, תוך שלא נטען כי המבקש היה צד למגעים בין משיב 1 למבקשת ולא חתם בשמה. לטענתו, לא תועיל טענת הרמת מסך ההתאגדות, אשר בהתאם לדיני החברות, תעשה רק במקרים קיצוניים, הגם שלא התמלאו התנאים לכך. 3.4 המבקש שב וחוזר על טענתו לפיה המשיבים לא צירפו מסמכים רלבנטיים לכתב התביעה, ועל כן לא ניתן להוכיח כי נחתם הסכם בכתב בין הצדדים או נערך הסכם שבעל פה, ואין די בטענת המשיבים כי מסמכים רלבנטים יצורפו רק לתצהירי עדות ראשית מטעמם, שכן הימנעות מצירוף מסמכים רק מחזקת, כך לטענת המבקש, את הטענה לפיה לא קמה עילת תביעה ולא קמה יריבות בין הצדדים. 3.5 טענה רביעית המועלית על ידי המבקש היא כי התובעים נוהגים בחוסר תום לב, בשיהוי וכי כתב התביעה טרדני וקנטרני, תוך שהמשיבים עושים שימוש לרעה בהליכי משפט, על מנת להפעיל לחצים על המבקשת. לאור העובדה שנטען שמדובר בהחלטות בעלמא, וכי כתב התביעה אינו מבוסס, טוען המבקש כי במקום ליישר את ההדורים מולו ומול המבקשת בחרו המשיבים לגרור את המעורבים להליך משפטי, שאפילו תיקון כתב התביעה, לא ריפא את הפגמים שנפלו בכתב התביעה המקורי. ניסוחו הלא ברור של כתב התביעה, מלבד היותו לוקה בחוסר תום לב, מקשה על המבקש להתגונן מפניו וראוי לסילוק על הסף. 4. טענות המשיבים 4.1 כטענה מקדמית טוענים המשיבים כי דין הבקשה להידחות מן הטעם שלא צורף לה תצהיר כדין. לגופו של עניין, טוענים המשיבים כי המבקש היה מעורב בעסקאות החל משלב המו"מ לקראת כריתת ההסכם בין הצדדים, עודכן באופן רציף על ידי משיב 1 בכל הקשור למאמצים שננקטו לשיווק המוצרים, ותוך שהמבקש באופן אישי היה מעורב בהכשלת עסקת המשיבים, תוך עקיפתם והביא לשיווק והחכרה של מוצרי המבקשת לגרומים באנגולה, תוך שהוא מונע מהמשיבים לקבל את העמלה בגין העסקה ש"בושלה" על ידם. המשיבים טוענים בכתב התביעה כי המבקש ביודעין רימה והונה אותם, תוך שפיזר הבטחות לקבלת תשלום עמלה והוצאות חריגות, שהתבררו כמופרכות, וכי גם אם לא מדובר בתרמית, ניתן לראות במעשיו עצימת עינים רשלנית שהסבה נזק כספי רב למשיבים 4.2 עוד טוענים המשיבים כי המבקש, כאורגן של המבקשת, וכמנהלה, עמד אישית מאחורי כל החלטה של המבקשת בעניין העסקאות הקשורות לתובענה זו, ועודכן באופן אישי בכל שלב משלבי המשא ומתן, לרבות כריתת ההסכם בין הצדדים, ותוך שהמשיב עמד בקשר רציף עם המבקש מתוך מטרה משותפת, ומכאן שפעל בחוסר תום לב תוך כוונה להונות את התובעים ולהסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של המבקשת. 4.3 בהתייחס לטענת היעדר יריבות טוענים המשיבים כי בכתב התביעה פורטו מעשיו ומחדליו של המבקש, ודי במפורט בכתב התביעה כדי להוכיח יריבות בין הצדדים לתובענה. אין בעובדה שהמבקש לא חתום באופן אישי על נספח א' כדי לעלות או להוריד מעילת תביעה עצמאית נגדו. התנהלותו של המבקש היא שהביאה לטענת המשיבים לנישולם מהעסקה, תוך שהייתה למבקש ידיעה באשר להסכם הסוכן ותנאיו, ודי בעובדה שהמבקש היה מעורב תוך ליווי אישי של כל הפעולות, ופעל לעקיפת המשיבים על אף ידיעתו כדי להוכיח יריבות בשלב זה. 4.4 באשר למסמכים שצורפו לכתב התביעה טוענים המשיבים כי יש ביכולתם להוכיח שכוונת הצדדים במסמך א' הייתה מתן בלעדיות. המסמך מתייחס לשיווק ולהחכרת מוצרים באנגולה בלבד, והוא מהווה ראיה להסכם סוכן שנכרת בעל פה בין הצדדים. המשיבים מוסיפים כי לאור התנהלות העסקאות באנגולה, שאסור להעלותן על הכתב במקרים רבים, נהג משיב 1 גם בעסקאות אחרות לכרות הסכמים בעל פה ומבלי להעלות על הכתב את סיכום הדברים, ועל כן יש לראות בנספח א' את המסמך ממנו נובעת עילת התביעה. 4.5 יתרה מכך, טוענים המשיבים כי כאשר נטענת טענת מרמה כנגד חברה כאשר מנהלה מעורב, כמו במקרה דנן, די בכך לשם הרמת מסך ההתאגדות מאחוריו מבקש מנהל החברה להסתתר, וכאשר נטענות טענות חוסר תום לב בניהול משא ומתן, או עוולות נזיקיות כנגד מנהל החברה באופן אישי, מדובר בעילה מוכרת וידועה. 4.6 המשיבים טוענים כי יש לדחות את טענת המבקשים כאילו יש בכתב התביעה כדי להקשות על ניהול ההגנה, שכן די בטענה זו ובעובדה שנטל ההוכחה להראות במה התביעה קנטרנית לא הורם. גם לגבי טענת השיהוי משיבים המשיבים וטוענים כי לאחר שפניותיהם למבקש כדי לקבל את המגיע להם לא נענו, לא ויתרו על זכותם לתבוע את המגיע להם לטענתם. 5. דיון 5.1 הדין החל על בקשה לסילוק התובענה על הסף קבוע בתקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, מלשון התקנות עולה כי לבית המשפט סמכות להורות על סילוק התובענה על הסף, כאשר הוא מוצא שגם אם תתברר התובענה עד תומה, לא תוכל להביא לתובע את הסעד המבוקש. ההלכה היא כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם יורה על דחיית תובענה, ואם ימצא כי קיימת אפשרות, גם אם מדובר באפשרות קלושה, שלאחר שמיעת מסכת הראיות, תתקבל התביעה, כך שהתובע יזכה בסעד המבוקש על ידו - לא יורה בית המשפט על דחיית התובענה. בהיותה של זכות הגישה לערכאות זכות חוקתית, הדעה הרווחת בפסיקה הינה כי יש להיעתר לבקשות מסוג זה במשורה, כדי לא לדרום לעיוות דין וליתן לתובע יומו בבית המשפט. (ראה לעניין זה ע"א 335/78 שאלתיאל ואח' נ' שני ואח', פ"ד לו(2) 151, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ו - 2 אח', פ"ד מ(2) 668 וכן ע"א 2452/01 דרור אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נח (1) 577. כן ראה ספרו של השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית בעמ' 140). 5.2 הנתבעים טוענים כי נתבע 2 פעל כאורגן מטעם החברה, שהתקשרה, כך לטענת התובעים בהסכם. נתבע 2 טוען להיעדר עילת תביעה ויריבות בינו לבין התובעים, שעה שההתקשרות נעשתה עם נתבעת 1, ולא איתו באופן אישי, ולכן לא ניתן לטעון לחבותו האישית, ועל התובעים להוכיח שהתקיימו כל התנאים הקבועים בדין המצדיקים יחוס אחריות אישית לאורגן. הנחת היסוד היא כי חברה הינה אישיות משפטית נפרדת וגם במישור דיני הנזיקין לא מייחסים את הפעולות אותן מבצע האורגן בשמה של החברה מטעמה הוא פועל לאורגן עצמו. אומנם סעיפים 17 ו - 18 לכתב התביעה המתוקן מייחסים לנתבע 2 אחריות אישית, ונטען כי נתבע 2 היה מעורב בניהול המשא ומתן, בכריתת ההסכם כמו גם במתן הוראות וביצוע פעולות שהכשילו את ההסכם בין הצדדים, ולכאורה קמה נגדו עילת תביעה נזיקין, ואולם - לא אחת קבעה הפסיקה כי אורגן בחברה, אשר נטען כי בשל פעילותו בחברה, גרם לנזק - ישא באחריות אישית בנוסף לאחריותה של החברה, זאת בתנאי שיוכח כי במעשיו או מחדליו יתקיימו כל היסודות הנדרשים לגיבוש אחריות בנזיקין. יפים לעניין זה דברי כב' השופט אור בע"א 4612/95 מתתיהו ואח' נ' שתיל ואח', פ"ד נא(4) 769: "נקודת המוצא לעניין קיומה של אחריות נזיקית כזו, היא כי עצם מעמדו של מנהל כאורגן בתאגיד אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בנזיקין בגין עוולות להן אחראי התאגיד. עם זאת, אין למנהל חסינות מאחריות נזיקית בגין עוולות שעשה בכהונתו כמנהל. הוא ישא באחריות כזו כאשר מתקיימים בו כל היסודות הנדרשים לגיבושה של אחריות על פי דיני הנזיקין." 5.3 במקרה זה, מתבקשת למעשה על ידי התובעים כי בית המשפט יורה על "הרמת מסך" כהגדרתה בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט- 1999. אומנם, לא אחת נקבע בפסיקה כי מעשה של "הרמת מסך" אינו מעשה שבשיגרה, ועל מנת שבית המשפט יורה לעשות כן, על התובע להוכיח שמתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות מעשה זה, זאת משום שיש בהרמת מסך כדי לפגוע בעקרון האישיות המפשטית הנפרדת של חברה. על מי שמבקש "הרמת מסך" להניח תשתית עובדתית מקיפה ומלאה במסגרת כתב התביעה על מנת להוכיח שמנהל עשה שימוש לרעה בסמכותו ובתפקידו בחברה, במסגרת מערכת היחסים העסקית שבין הצדדים. יפים לעניין זה דברי כב' השופט רובינשטיין בע"א 3755/03, שמעון בן חמו נ' טנא נוגה שיווק (1981) בע"מ, תק-על 2004 (3) 3140: "הגישה להרמת מסך היא כאל עניין חריג, כלשון המחוקק (סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999), היא מופעלת "במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים". היא נשקלת כאשר ברור שנעשה שימוש לרעה באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, אם כדי להונות ואם כדי שלא לפרוע חובות. במקרים כאלה נתפסת החברה כמסך שמאחוריו נעשים מעשים שלא יעשו". 5.4 לאור הנטען בכתב התביעה ונספחיו, ובעיקר בסעיפים 17 ו - 18 לכתב התביעה המתוקן, המתארים את המעשים והמחדלים שביצעו המבקשים, כמו גם בבקשה, בתגובה ובתשובה לה, אזי די במפורט על ידי המשיבים, המייחסים למבקש מעשים באופן אישי, כדי להוות תשתית עובדתית מספקת בשלב זה של הדיון, בעיקר לאור העובדה שהמבקשים לא מכחישים קיום הסכם סוכן בין הצדדים, אלא כופרים בהיותו בלעדי, ודי בכך גם על מנת שלא לדחות על הסף את הטענה בדבר הרמת מסך ההתאגדות, הגם שהתשתית העובדתית טרם הוכחה. 5. באשר לבקשות הביניים הנותרות, אזי כפי שהבהרתי מרביתן עוסקות בעניינים שאינם דרושים לשלב זה של ההליך, שהינו הטענה בדבר קיום הסכם בלעדיות. מטעם זה גם אותן שאלות כמו גם המסמכים, באשר להתקשרות שבין המבקשים או מי מהם לבין צדדים שלישים בקשר לנשוא התביעה, אינן נדרשות לבירור הפלוגתא ומקום לאחר ההכרעה בשאלת ההסכם הנטען. 6. בנסיבות אלה, מתייתר הדיון בבקשות הקבוע ליום 11.5.08. 7. הוצאות הבקשות בסך 7,500 ₪ בצירוף מעמ לפי התוצאות בתיק העיקרי . 8. לטעמי, האמור ממצה את ההליכים המקדמים, ולפיכך יואילו הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית כדלקמן: הצדדים יגישו את עדויותיהם הראשיות בתצהירים לרבות תיק מוצגים וחוות דעת, באופן שמסמך אשר לא יוגש במועד, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר. התובע בתוך 60 יום מהיום ואילו הנתבעים בתוך 60 יום מיום קבלת תצהירי התובע. מסירות אישיות מצד למשנהו. מובהר כי אין בתצהירים או בנספחים להם בכדי להכשיר ראיה שאינה קבילה לפי דיני הראיות או להוות הרחבת חזית. במידה וצד מעונין לזמן עד שלא ניתן לקבל תצהיר ממנו, יגיש בקשה ביחד עם תצהיריו. ייקבע לקדם משפט ליום 16.9.08 בשעה 11:40. ניתנה היום כ"ה ב אדר א, תשס"ח (2 במרץ 2008) במעמד הצדדים. המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה. איתן אורנשטיין, שופט רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו תקסד"א 1984 (הישנות)