חילוט ערבות בנקאית סעיף בוררות בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אריקה פריאל) מיום 15.4.2008, בה נדחתה בקשת המבקשת לצו זמני למניעת חילוט ערבות בנקאית. 1. מהחלטת בית משפט קמא עולות העובדות הבאות: המבקשת שימשה כקבלן משנה של המשיבה, הקבלן הראשי, במיזם בניה שהוקם בחיפה. על פי החוזה בין הצדדים (סעיף 14), התחייבה המבקשת למסור למשיבה ערבות בנקאית אוטונומית לשם מילוי כל התחייבויותיה על פי החוזה. מכוח סעיף זה, מסרה המבקשת למשיבה ערבות בנקאית על סך 80,000 ₪ שתוקפה עד ליום 15.2.2007, ולאחר מכן הוארך תוקפה עד ליום 28.2.2008. מאחר שהמבקשת טרם סיימה למלא אחר התחייבויותיה כלפי המשיבה, פנתה המשיבה ביום 15.1.2008 לבנק בדרישה לחילוט הערבות ולחילופין להארכתה עד ליום 31.12.2008. בעקבות כך, הגישה המבקשת בקשה לצו מניעה שיאסור על המשיבה לחלט את הערבות, לסחרה או להאריך את תוקפה. 2. לאחר שקיים דיון בבקשה בו נחקרו הצדדים ולאחר הגשת סיכומים, קבע בית משפט קמא, כי הערבות ניתנה על פי החוזה להבטחת קיום כל התחייבויות המבקשת על פיו ולא רק כערבות ביצוע אלא גם כערבות טיב. משנתגלעו חילוקי דעות בין בעלי הדין לעניין החשבון הסופי, זכאית היתה המשיבה לבקש חילוט הערבות ולחילופין לדרוש להאריכה. בנסיבות אלו, לא הוכח כי בקשת המשיבה בעניין הערבות הוגשה ממניע זר, ולא התקיימו החריגים המצדיקים סעד של אי חילוט ערבות אוטונומית. בית המשפט הוסיף וקבע כי מדובר בבקשה לסעד זמני הזהה לסעד הסופי, ונועדה לשנות מצב קיים ולא לשמור עליו, וטוב היה אילולא הוגשה מלכתחילה. 3. על החלטה זו נסבה הבקשה שבפני. בבקשה אליה צורפה בקשה דחופה ביותר במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע, טענה המבקשת כי אין חולק שהיה עליה למסור למשיבה ערבות בנקאית בגין תקופת הבדק, ואילו במקרה דנן מדובר בערבות ביצוע, שתוקפה תם עם אישור החשבון הסופי. מכיוון שהעבודות הסתיימו מזמן, הארכת מועד הערבות יגרום למבקשת נזק ויפגע בהתחייבותה על פי החוזה, בכך שישלול ממנה את מרוץ תחילת תקופת הבדק. עוד נטען כי בית משפט קמא התעלם מכך שהיה בחוזה פרק שעסק בערבות ביצוע שנמחק (בתמורה להפחתת שיעור של 10% מכל חשבון מאושר), ומנסיבות מסירת הערבות הבנקאית. לשיטת המבקשת, קיימת פסיקה המרחיבה את סמכות בית המשפט למנוע חילוט הערבות מעבר לעילת המרמה, ודי בקיומן של נסיבות מיוחדות לצורך כך. עוד נטען, כי בית משפט קמא התעלם מכך שהמשיבה עצמה ביקשה להאריך את הערבות ולא לממשה, ומימוש הערבות יגרום למבקשת נזק, כך שבמאזן הנוחות יהיה נזקה של המבקשת גדול יותר אם תמומש הערבות מנזקה של המשיבה אם לא תמומש הערבות בשלב זה. 4. דין הבקשה להדחות ללא תשובה. כידוע, אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני. התערבות כזו תיעשה במקרים חריגים כאשר ברור שהערכאה הדיונית נתפסה לטעות או כאשר נעשה שימוש שרירותי בשיקול דעתה - ע"א 418/79 תאני נ' כהן פ"ד לד(4) 161 (1980); רע"א 7690/95 לאופר נכסים בע"מ נ' ועדת המכרזים שליד עירית נהריה (ניתן ביום 11.4.1996); רע"א 1045/98 חברת ארמון ההגמון (קסר אלמטוראן) נ' ח'ורי (ניתן ביום 1.4.1998); רע"א 10373/02 אברהים נ' אלון (ניתן ביום 19.3.2003); רע"א 5072/00 איזי יוגב תעשיות בע"מ נ' מסגרית האחים אבו פ"ד נה(2) 301, 307 (2003); רע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 6.8.2006); רע"א 9123/07 יניב מעייני נ' עכו ביי בע"מ (ניתן ביום 30.10.2007). בענייננו, לא נתקיימו החריגים הדרושים להתערבות ערכאת הערעור בהחלטה לסעד זמני (הזהה לסעד הסופי). בית משפט קמא שמע את הצדדים ופירש את החוזה ואת מסמך הערבות, כאשר במסמך הערבות נכתב כי היא ניתנת "בקשר עם ביצוע עבודות במקבץ דיור נאות כרמלי בע"מ". איני רואה להתערב במסקנה כי לא מדובר בערבות ביצוע בלבד, אלא כי הערבות ניתנה להבטחת כלל התחייבויות המבקשת בחוזה. בין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות בנוגע לביצוע העבודות ומתקיים ביניהם הליך בוררות, בו טענה המשיבה, בין היתר, לנזקים חמורים. המשיבה אפשרה לבנק להאריך את תוקף הערבות במקום לחלטה, והמבקשת היא זו שהתנגדה להארכת הערבות, על אף שגם לטענתה הייתה חייבת להחליפה בערבות טיב. במצב דברים זה, ומשלא הוכחו החריגים למנוע חילוט של ערבות בנקאית אוטונומית, לא שוכנעתי כי יש מקום ליתן רשות לערער. 5. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיבה. משנדחתה הבקשה, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע ואני מורה על דחייתה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקשת. תניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםבנקערבות בנקאיתתניית / סעיף בוררותחילוטחילוט ערבותערבותבוררות