שכר טרחה בקשת רשות להתגונן לפני בקשה למתן רשות להגן בתביעה לתשלום שכר טרחת עו"ד. התביעה המשיב, עו"ד יונתן דה פריס, ייצג את המבקשת, הגב' דניאלה שדה משה, בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בת"א. תחילת הייצוג היה ביום 7.6.06. בין המבקשת למשיב נכרת הסכם שכר טרחה עבור ניהול ההליכים המשפטים בידי המשיב. למרות התראות חוזרות ונשנות, טרם שילמה המבקשת את שכר הטרחה המוסכם. לפי ההסכם, שכר הטרחה יעמוד על סך של 40,000 ₪ כולל מע"מ ובתוספת 450 ₪ בצירוף מע"מ עבור כל הופעה בבית משפט. סה"כ התקיימו ארבעה דיונים בבית משפט (3 בתיק התמ"ש ואחד בבית המשפט המחוזי). על כן, הסכום לתשלום בגין ההופעות הנו בסך של 2,080 ₪. המבקשת שילמה 10,839 ₪ על חשבון החוב, כעולה מכרטסת הנהלת חשבונות המצורפת לתביעה. המבקשת פנתה למשיב כי זה יפחית את שכ"ט המוסכם לסך 20,000 ₪, אך המשיב סירב, ועמד על דרישתו לקבל את כל הסכום המוסכם. טרם הגשת התביעה, ניסה המשיב להגיע להסדר עם המבקשת אך ללא הצלחה. אשר על כן, המבקשת חבה למשיב סך 31,241 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין. בקשת רשות להגן המבקשת, שמייצגת את עצמה בהליך, הגישה בקשה לרשות להגן שנתמכת בתצהיר אימות. לאחר שאפשרתי למבקשת להגיש תצהיר כדין, הוגש תצהיר ביום 7.11.07 שמכיל את כל העובדות והטענות שלהן טוענת המבקשת. לגרסת המבקשת, היא פנתה למשיב על מנת שזה ייצג אותה בהליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה בת"א, ובתמורה חתמה המבקשת ביום 7.6.06 על הסכם שכ"ט האמור. בפגישה שנערכה ביום 30.5.06 במשרדה של הגב' מלי שאול, המתמחה של המשיב, התחייבו השניים, כי ימצו כל הליך משפטי וביצועי לטובת המבקשת בתביעתה, כולל בקשות למתן צווים וסעדים העומדים לרשות המבקשת לפי הדין, ובעיקר, טיפול בכינוס הנכסים כולל טיפול מול הנושים האחרים הקיימים, מכירת הנכס ועד לקבלת כספי הדירה. המשיב העלים מכתב התביעה את העובדה כי ביום 28.6.06 שילמה המבקשת 40,000 ₪ עבור שכר הטרחה. 3,599.60 ₪ שולמו בתשלום אחד באמצעות כרטיס אשראי, וסכום של 36,652 ₪ המחולק ל-21 המחאות דחויות. עוד העלים המשיב מכתב תביעתו כי ביום 8.3.07 נפגשו הצדדים, ביוזמת המבקשת וזאת לאחר שהמשיב הפר את ההסכם עקב חוסר מעש משפטי וחשיפת הנכס נשוא התיק לדיספוזיציה והפרת אמונים כלפי המבקשת מול בית המשפט. הפגישה נערכה בנוכחות עו"ד מלי רזיאל ומר אהרון שדה, מטעם הנתבעת והגב' מלי שאול- המתמחה של המשיב. בפגישה הוסכם על שינוי הסכם שכר הטרחה וסיום ההתקשרות בין הצדדים. פגישה זו נקבעה ביוזמת המבקשת, בשל חוסר מעש והפרת אמונים מצד המשיב. באותו המעמד, אף החזיר המשיב למבקשת את יתר ההמחאות שטרם נפרעו. השבת ההמחאות מדברת בעד עצמה. כמו כן, התחייב המשיב באותה הפגישה להגיש שתי בקשות לצו מניעה וצו עיקול, וזאת במסגרת התשלום שכבר בוצע. המשיב לא עמד בהתחייבותו ולא הגיש את הבקשות האמורות ובמקביל סירב להשיב למבקשת את התשלום עבורן. המבקשת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בהודעה על הפסקת ייצוגה על ידי המשיב עקב חוסר מעש משפטי מצד המשיב, וביום 26.8.07 ניתנה החלטה המאשרת את הפסקת הייצוג. המשיב העלים מבית המשפט כי התיק נמצא עדיין בעיצומו ומועד ההוכחות הבא קבוע ליום 6.12.07. המבקשת תוקפת בחריפות את המשיב ואת התנהגותו וטוענת כי נוכח חוסר המעש המשפטי, והעובדה כי כל עו"ד ידרוש שכ"ט מלא כדי להיכנס לנעליו של המשיב, יש לחייב את המשיב בהשבת הסכומים אותם גבה המשיב בסך 10,839.95 ₪. דיון והכרעה הצדדים אינם חלוקים על כך שנחתם הסכם שכר טרחה (להלן: "ההסכם") ביום 7.6.06. גם אין מחלוקת כי שולם בפועל סך של 10,839 ₪ בלבד. כמו כן, אין מחלוקת כי יתרת ההמחאות שנמסרו תחילה למשיב הוחזרו. המבקשת מעלה למעשה שתי טענות הגנה עיקריות: האחת, כי המשיב הפר את הסכם הייצוג ולא פעל כדבעי והתרשל בייצוגה והטענה השנייה, כי היא והמשיב הגיעו להסדר שלפיו המשיב לא ייצג אותה עוד ובגין מה ששולם יגיש המשיב שתי בקשות נוספות במסגרת התיק. הפרת הסכם ההתקשרות, חוסר מעש והפרת אמונים טענות המבקשת שלפיהן המשיב הפר את ההסכם ולא הגיש בקשות שונות במסגרת התיק לרבות בקשות לגילוי מסמכים ולגבי מניעת דיספוזיציה בנכס, לא נסתרו במהלך החקירה הנגדית ולא נסתרו על ידי המסמכים שהוגשו במהלך החקירה. אם טענות אלה יוכחו במהלך המשפט, תעמוד למבקשת הגנה נגד התביעה ונגד הדרישה לתשלום יתרת שכר הטרחה לפי ההסכם. ההלכות שלפיהן יש ליתן רשות להגן, גם אם הוכחה הגנה לכאורה ובדוחק, למעט במקרה של הגנת בדים, ידועות. הטיב לסכם זאת כב' השופט רחמים כהן (תא (ת"א) 14010/03 דינשטיין עידו נ' רבאילן רוני (פורסם): "תקנה 204 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - התקנות) קובעת כדלהלן: "הוגש כתב תביעה כאמור בתקנה 203, לא יתגונן הנתבע אלא אם כן ביקש וקיבל רשות מאת בית המשפט או מאת הרשם". התקנות אינן קובעות הנחיות אימתי יש לתת רשות להתגונן ואימתי יש לסרב, אולם, מובן הוא, כי לא במהרה תוכרע תובענה בסדר דין מקוצר אך על פי כתב התביעה ונספחיו, מבלי לתת לנתבע כל רשות להתגונן. קיומו של הליך זה נועד למנוע דיון מיותר בתובענה, רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ד' בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה" (מהדורה שישית) בעמ' 123). די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן, אולם אין לומר, כי כל אימת שמוגשת בקשת רשות להתגונן היא תינתן כדבר המובן מאליו (ע"א 465/89 בן צבי נ' בנק מזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, 69-70). בשלב הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו מקפיד עם הנתבע וקיימת נטייה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מתגלה הגנה אפשרית, אפילו אם מדובר בהגנה דחוקה ואפילו דחוקה מאוד (ע"א 4657/99 דנטול בע"מ נ' GENDEX DENTAL, תק-מח 2001(2) 5859). בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (גורן, בעמ' 309-311 והאסמכתאות שם). הפסקת ההתקשרות המבקשת טוענת כי בשל חוסר מעש והפרת אמונים מצד המשיב, יזמה היא את הפגישה ביום 8.3.07, אשר בה הוסכם על סיום ההתקשרות, בכפוף להתחייבות המשיב להגיש שתי בקשות לצו מניעה ולצו עיקול, וזאת על חשבון התשלום שכבר שולם למשיב. בנוסף, החזיר המשיב לידי המבקשת את ההמחאות הדחויות שטרם נפרעו, 19 המחאות מתוך 21 הוחזרו (ראה נספח ב' ונספח ד' לבקשת רשות להגן). עוד טוענת המבקשת כי סיכום הדברים הנ"ל הושג בנוכחות עו"ד מלי רזיאל ומר אהרון שדה, מטעמה. גם טענות אלה של המבקשת לא נסתרו. מכתבי המשיב מיום 11.3.07 ומיום 25.7.07 אל המבקשת (ת/1 ו-ת/2), אינם סותרים את טענת המבקשת, שכן מדובר במכתבים של המשיב אל המבקשת המייצגים מן הסתם רק את גרסת המשיב למה שאירע. גם העובדה שהמשיב ייצג את המבקשת בשני הדיונים של יום 4.7.07 ויום 5.7.07, אינה יכולה למנוע מתן רשות להגן מן המבקשת. המבקשת נחקרה בנקודה זו ועמדה על כך שהיא לא ביקשה את המשך הייצוג באותם הדיונים וכי הדבר נבע מאי שחרור המשיב מייצוגה על ידי בית המשפט. מהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 4.7.07, עולה לכאורה כי המבקשת התנגדה לשחרור המשיב מן הייצוג באותו שלב, אולם לא ניתן לקבוע בכך מסמרות כרגע ומכל מקום לא ניתן לדעת האם הדבר נבע מכך שלא הייתה למבקשת ברירה והיא מצאה את עצמה במצוקה באותו שלב, עקב הסכסוך עם המשיב, כשהיא זקוקה לייצוג שלו או שמא הדבר נבע מכך שביקשה ממנו להמשיך ולייצגה תוך מתן הסכמה לשלם את השכר המוסכם בהסכם כפי שרמז המשיב. יש גם תימוכין מסוימים לטענת המבקשת שלפיה היא ביקשה את שחרור המשיב מייצוג בחודש אוגוסט 2006 (ראה ההודעה נספח לבר"ל והתאריך שנרשם עליו כתאריך שנשלח בפקס לבית המשפט, הזהה לתאריך הבקשה שמופיע בהחלטה לשחרור הייצוג מיום 26.8.06). גם העובדה שההמחאות הוחזרו למבקשת, היא עובדה שיש בה לכאורה כדי לתמוך בגרסת המבקשת, וזאת גם אם הייתה בקשה להקפאת התשלומים, כנטען על ידי המשיב. המסקנה היא שגרסת המבקשת לא קרסה בחקירה הנגדית. לפיכך, יש מקום ליתן למבקשת רשות להגן גם בגין הטענה בדבר ההסכם שהושג בין הצדדים לסיום ההתקשרות. בכל הנוגע לשירותים שניתנו על ידי המשיב בתיק הפש"ר 2063/05, מדובר בנושא שאינו חלק מהסכם שכר הטרחה ואינו מוזכר כלל בתביעה ועל כן אין להתייחס אליו במסגרת ההליכים דנן. התוצאה היא שטענות ההגנה של המבקשת לא קרסו ועלה בידי להוכיח הגנה לכאורה נגד התביעה. בנסיבות אלה, יש לברר את הסכסוך שפרץ בין הצדדים ולהכריע בו במהלך המשפט. סוף דבר ניתנת למבקשת רשות להגן. התצהיר יהווה כתב הגנה. מפאת סכומה, תידון התביעה בסדר דין מהיר. מאחר והמשיב כבר הגיש (שלא לצורך אמנם), תצהיר תומך לתביעה, אין צורך בהשלמת תצהיר אימות. אני מורה למשיב להגיש לבית המשפט גילוי מסמכים מוקדם, שכולל את רשימת המסמכים הרלוונטיים בצירוף המסמכים עצמם, וזאת עד ליום 25.12.07. המבקשת תגיש גילוי מסמכים מוקדם כאמור, עד ליום 5.1.08. שני הצדדים יגישו תצהירי עדות ראשיים של כל העדים עד ליום 5.2.08. נקבע לישיבה מקדמית ליום 16.3.08 שעה 14:00. המבקשת תדאג לכך שלישיבה המקדמית יתייצבו מטעמה מר אהרון שדה ועו"ד מלי רזיאל. בקשת רשות להתגונןשכר טרחה