1. התובע, שחקן במועדון הכדורגל "מכבי חיפה" (להלן: "הקבוצה"), הגיש תביעה, בה עתר לחייב את הנתבע להשיב לו סך 200,805 ש"ח אותם קיבל הנתבע מידיו שלא כדין. 2. בכתב התביעה פירט התובע את הרקע למחלוקת שנתגלעה עם הנתבע. לדבריו, עובר להגעתו ארצה, שיחק התובע בקבוצת כדורגל בארגנטינה. במהלך שנת 2004 עבר לשחק בשורותיה של הקבוצה, לאחר שהנתבע שימש כאיש קשר בינו לבינה וסייע בקידום המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים, והבשלתו לכדי חוזה חתום ומוגמר. בהמשך התהדקו היחסים בין השניים והנתבע הפך להיות חברו הקרוב של התובע ומי שעזר לו להיקלט ולהתאקלם בארץ. אלא שידידות זו עלתה על שרטון, לאחר שהתובע גילה לטענתו כי הנתבע הוליך אותו שולל וניצל את האמון שרחש לו. לדבריו, הוא העביר לנתבע, בשתי הזדמנויות שונות, לפי בקשתו של הלה, כספים שהסתבר לתובע בדיעבד כי הנם מענקי חתימה אותם קיבל על-פי החוזים שנחתמו עם הקבוצה. לטענת התובע, העברת הכספים נעשתה בשל מצגי שווא והטעייה מצד הנתבע, בכל הקשור למהותם של הסכומים ששולמו על ידי הקבוצה, ייעודם ומטרתם, ומכאן התביעה. 3. בכתב ההגנה שהגיש, העלה הנתבע טענת סף לפיה יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק דנא והעברת המחלוקת לבוררות במוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל בישראל (להלן: "ההתאחדות"). זאת בשים לב להוראות חוק הספורט, התשמ"ח-1988 ותקנוני ההתאחדות שהותקנו מכוחו, ובכללם תקנון המוסד לבוררות שליד ההתאחדות. 4. בתגובתו טען התובע, כי מאחר וחלקו הארי של סכום התביעה הועבר לידי הנתבע עוד טרם זה הפך לסוכן שחקנים מורשה מטעם ההתאחדות, ולנוכח העובדה כי מעולם לא היו יחסים חוזיים בינו לבין הנתבע כשחקן וסוכנו, הרי שיש לראות בסכסוך כנושא אופי פרטי אשר אין חובת הבוררות חלה לגביו. מכאן שמקומה של התביעה להתברר בבית המשפט. 5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין טענתו המקדמית של הנתבע, להתקבל. להלן עיקר טעמיי לכך: 5.1 סעיף 10 לחוק הספורט, השתמ"ח - 1988 קובע בין היתר כי התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, העברת ספורטאים, שכר ותשלומים לספורטאים למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים. עוד נקבע כי התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט. בהמשך קובע סעיף 11 לחוק: "הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בעניינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט" 5.2. בהסתמך על אותם סעיפים, נקבע בפסיקה לא אחת כי מן הראוי למצות הליכי שיפוט פנימיים המנוהלים ע"י בעלי ידע, ניסיון ומומחיות הקשורים לאותם תחומים, שיש בהם כדי לסייע ולהקל על קבלת ההכרעות המתאימות. (ראו: ע"א 463/90 איגוד הכדורסל בישראל נ' ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים, פד"י מד (2), 806). חוק הספורט בא להעניק סמכויות נרחבות למוסדות השיפוט של האגודות, אשר היושבים בהם הנם בוררים, יודעי ספורט ודין, הבקיאים בתחומי הפעילות הנדונים. ברוח זו פירשה הפסיקה את המונח "פעילות במסגרת התאחדות או איחוד" שבסעיף 11 לחוק. בע"א 463/90 הנ"ל, עמ' 810 נקבע כי: "לאור האמור בסעיף 11 לחוק הספורט, ברי שלא רק כוונת הגורמים המוסמכים באיגוד, אלא גם כוונת המחוקק הייתה, שסכסוכים בעניינים הקשורים לפעולות במסגרת האיגוד, יובאו בפני מוסדות הספורט הפנימיים של האיגוד. כבר נקבע לא אחת לגבי גופים וולונטריים, שכשיש לאלה מנגנון שיפוט פנימי, מן הראוי למצות את אותם הליכי שיפוט פנימיים. הדבר ראוי הן משום שכך קבעו אותם גופים וולונטריים, כשכל המצטרף אליהם יודע ומקבל על עצמו את ההוראות בדבר השיפוט הפנימי, והן משום שלמוסדות השיפוט של גופים אלה הידע והמומחיות, הקשורים בפעילות אותם גופים". ראו גם: הפ (ת"א) 1303/03 מועדון הכדורגל מכבי תל אביב נ' אבי נמני. 5.3 לדעתי, לפי פשוטם של הדברים, אותם "עניינים הקשורים לפעילות במסגרת ההתאחדות או האיגוד", כוללים בחובם באופן נרחב את הסכסוך נשוא התיק דידן, כך שמצויים אנו בגדרו של סעיף 11 לחוק, המפנה לתקנוני ההתאחדות. מכאן לבחינת הוראותיו של התקנון הרלוונטי לנו, תקנון המוסד לבוררות. 5.4 בסעיף 1ג', הוא סעיף התחולה, נקבע כי הוא חל על כל הקבוצות הרשומות באיגוד, השחקנים הרשומים ובעלי התפקידים. לטענת התובע, מאחר ובמועד היווצרות העילה הראשונה של התביעה (העברת הכספים הראשונה באוגוסט 2004), טרם היה הנתבע סוכן שחקנים מורשה מטעם ההתאחדות נשללת תחולת התקנון. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, לטעמי מהות המחלוקת ואופיה, כמו גם זהות הצדדים המעורבים בה מטים את הכף לטובת בירור הסכסוך במסגרת מוסד הבוררות. עיון בכתבי הטענות מלמד כי אף שרשמית לא שימש הנתבע כסוכנו של התובע, הרי שבפועל נרקמה בין השניים מערכת יחסים הזהה לזו שבין שחקן לסוכנו. התובע טען אמנם כי הוא ראה בנתבע שלוח הקבוצה ומי שפועל מטעמה בלבד, אך בכתב התביעה תיאר את הנתבע כמי שליווה את חתימת החוזים שלו עם הקבוצה, תירגם לו אותם ואף נטל חלק פעיל ביצירתם, תוך שהוא פועל לקידום האינטרסים של התובע (ראה לעניין זה את סעיף 22ד לכתב התביעה לדוגמא). שנית, אין להתעלם מן העובדה שבעת שהועבר הסכום השני לידי הנתבע, היה כבר הלה סוכן מורשה על-פי דין והוא עודנו מחזיק במעמד זה גם כעת, במועד שבו מתבררת התביעה. למעשה, כל שחקן, החל מרישומו באיגוד הספורט וכל סוכן, החל מקבלת הרשיון, מתחייבים להיות כפופים לתקנון ובכלל זה לחובת הבוררות. סמיכות המועדים שבין קבלת הכספים לידי הנתבע לבין קבלת הרשיון לשמש סוכן מורשה, כמו גם העובדה שחלקם של האירועים התרחשו בעת שהנתבע כבר היה סוכן מורשה וכי הסכסוך הלך והתפתח במהלך תקופה זו, כפי שעולה מחליפת המכתבים שצורפה לכתב התביעה, מובילה למסקנה כי אין מקום לקבל את התנגדותו של התובע להעברת הסכסוך לבוררות. 5.5 סעיף 2 לתקנון המוסד לבוררות מונה את הנושאים שיובאו להכרעה במוסד הבוררות. סעיף 2ז'(1) קובע כי בסמכות הבוררים לדון "בכל סכסוך ו/או מחלוקת שבין קבוצות ו/או שחקנים ו/או מאמנים ו/או בין ממלאי תפקידים, בינם לבין עצמם..." וסעיף 2ח' קובע סמכות לדון "בכל סכסוך הנוגע ליחסים החוזיים שבין סוכן שחקנים לבין שחקן". לדעתי, הסכסוך נשוא תיק זה הינו בבחינת סכסוך שבין שחקן וסוכן או לכל הפחות סכסוך שבין שחקן לממלא תפקיד בקבוצה, אותו יש לבחון בעין מקצועית המכירה את הענף והחוזים המקובלים בו. ודוק- העובדה שעילת התביעה העיקרית הינה עשיית עושר ולא במשפט, אין בה כדי לאיין את המסקנה כי מן הדין שהסכסוך יוכרע במסגרת הבוררות. כאמור, המעיין בתביעה יגלה עד מהרה, שצירה המרכזי נובע משאלת טיב היחסים שנרקמו בין הצדדים, ובאם נכרת ביניהם הסכם אם לאו, וכי נושא הסכסוך הנו מקורם של אותם סכומי כסף שהשתלמו לתובע על פי החוזים שכרת עם הקבוצה. 6. עולה ממקבץ האמור, שכלל הנסיבות במקרה דנן מצביעות על כי המוסד לבוררות קנה את סמכותו לדון בסכסוך. מאחר וסעיף 3 לתקנון המוסד לבוררות קובע בוררות חובה בכל אותם נושאים, יש להורות על העברת הסכסוך בפני מוסד זה. 7. אני מורה איפוא על עיכוב ההליכים בתיק דנא, בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ומצווה על העברת הדיון בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות הישראלית לכדורגל. ב"כ הצדדים ימציאו תוך 6 חודשים הודעה לגבי תוצאת הבוררות. התיק יובא בפניי למעקב ביום 10.6.2008. ניתנה היום כ"ג בכסלו, תשס"ח (3 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. א. טובי, שופט מענקכדורגלדיני ספורטמסמכים