הפסקת ייצוג על ידי עורך דין ביוזמת הלקוח 1. מהות הבקשה בפניי בקשה של עורך דינו של המערער, עו"ד איתן בן דויד (להלן : "המבקש") לא לחייבו בהוצאות אישיות לטובת המשיבים לחילופין לטובת קופת ביהמ"ש. 2. ואלה העובדות, בקליפת האגוז, הצריכות לעניין 2.1 בתאריך 6.12.06 הגיש המערער, באמצעות המבקש, את הערעור שבכותרת. 2.2 בימ"ש קבע קדם ערעור ביום 3.07.07 במעמד הצדדים. ביום הדיון המבקש לא התייצב. ביהמ"ש הורה למבקש להודיע תוך שבוע ימים מדוע אין לחייבו בהוצאות לטובת המשיבים בגין בזבוז זמנם לחילופין לטובת קופת ביהמ"ש. מכאן הבקשה שבפניי. 3. להלן עיקרי טענות הצדדים המבקש טוען : - ע"פ תקנה 473 לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן : "התקנות") עו"ד אינו נדרש לקבל את הסכמת ביהמ"ש להשתחרר מייצוג אזרחי כשהלקוח נותן הסכמתו, אלא הלקוח מתנגד להשתחררות מייצוג. בין המערער למבקש נתגלעו מחלוקות כספיות בנוגע לשכ"ט. המערער הסכים להתפטרות המבקש מייצוג. - גם אם לא היתה ניתנת הסכמת המערער להתפטרות המבקש מייצוג, היה המבקש מתייצב ומבקש מביהמ"ש להתפטר מייצוג ושלא לאוכפו למתן שירות אישי בהתאם להלכת רע"א 15/05 עו"ד מ' בלטר ואח' נ' אמיתי יגאלי. המשיבים אינם מתנגדים לשחרורו של המבקש מייצוג. לטענתם יש להטיל על המבקש ו/או על המערער עצמו את הוצאות המשיבים בשל הדיון מיום 3.07.06 : - תקנה 473 (א) אינה דנה במצב בו עו"ד מתפטר מייצוג לקוחות בהסכמת הלקוח, אלא 3על צד המחליט בעצמו להחליף את עוה"ד. - המשיבים זכאים להוצאות בשל העובדה שההודעה על התפטרות מייצוג נעשתה שלא כדין וברגע האחרון ולא תוך פרק זמן סביר, כשלמשיבים נגרמו בפועל הוצאות מרובות. 4. דיון והכרעה סוגיית הפסקת ייצוג על ידי עורך-דין ביוזמת הלקוח נדונה בתקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אשר זו לשונה: "בעל דין שמיצגו עורך דין רשאי להחליף את עורך דינו בכל תובענה או עניין, או לסלקו, ובלבד שנמסרה הודעה על כך לבית המשפט הדן בהם והומצא העתק ממנה לכל שאר בעלי הדין; כל עוד לא נעשה כן, ייחשב עורך הדין הקודם כעורך דינו של בעל הדין עד לסיומה הסופי של התובענה בערכאה שבה היא נדונה ובכל הערכאות שפורשו ביפוי הכוח שניתן לו". התקנה קובעת שני מקרים בהם עוה"ד יכול להשתחרר מן הייצוג: הלקוח שחרר אותו מהייצוג והודיע על כך לבית המשפט ולצדדים שכנגד; בית המשפט התיר לו להשתחרר מהייצוג. הגבלות אלה, על אופן ודרך הפסקת הייצוג, נגזרות מחובת הנאמנות בה חב עורך הדין ללקוחו, שהרי: "אין עורך דין כשאר השליחים ומוטלות עליו חובות נוספות ומיוחדות הן כלפי בית המשפט והן כלפי הלקוח" (ראה בג"צ 4974/92 יעקב רובין נ' יאיר לוי, פ"ד מו (5), בעמ' 780). ס' 13(א) לכללי לשכת עורכי הדין, (אתיקה מקצועית), התשנ"ו - 1996, להלן: "הכללים", קובע: "קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם נתגלעו חילוקי דעתו... או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות... (ההדגשות אינן במקור-י.ט.)". יומנו של בית המשפט עמוס לעייפה וביטול המועדים שנקבעו לא רק יגרום לבזבוז זמנו של בית המשפט, שאולי לא ימצאו בעלי דין אחרים המוכנים למלא את "החלל" שיוצר ביטול המועדים שנקבע, אלא הקושי העיקרי הוא במציאת מועדים מתאימים. בדרך כלל הנושא בהוצאות המשפט הוא בעל-הדין. אולם בית המשפט, בנסיבות מיוחדות, רשאי להשית הוצאות אישיות על עו"ד המייצג צד מן הצדדים למשפט. משנתקיימו נסיבות המצדיקות הטלת הוצאות על עו"ד, אין מניעה כי בית המשפט יעשה כך. למשל, מקום בו נגרמו הוצאות גם לבית המשפט גם לצד שכנגד - הוצאות יתירות שבית המשפט והצד שכנגד נשאו בהן בשל מעשה בלתי-ראוי שעשה עו"ד - ראוי שישא בהוצאות עו"ד עצמו ולא מרשהו. כך גם מקום שעו"ד עומד למיכשול על דרך פעילותו התקינה והראויה של בית המשפט. הטלת הוצאות אישיות על עו"ד נועדה, בין השאר, להטיל מרות ומשמעת על הנוטלים חלק בהליכי בית המשפט (ע"א 6185/00 עו"ד מאהר חנא נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(1), 366 , 374-375 (2001). מן הכלל אל הפרט לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה לה נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל. המקרה דנן חוסה תחת כנפי תקנה 473 (א). המערער הוא זה שהטעה את ביהמ"ש והתנהל בחוסר תום לב, ביום הדיון וטען, כי נמסר לו, כי " הומצאה הודעה דחופה לביהמ"ש היום, כי בא כוחי מפסיק את ייצוגי על ידיו. אני פניתי אליו לפני מס' ימים והוא דרש שכר טרחה על אתר ולא עמדתי בכך ולכן שלח את ההודעה". זאת חרף העובדה, כי בהודעת המבקש על הפסקת הייצוג חתום גם המערער "אני הח"מ מר שורקא משה, מאשר בזאת כי לא מילאתי אחר חיובי לתשלום שכ"ט לעו"ד בן דוד איתן ובשל כך מופסק ייצוגי אותי בתיק זה, וכי ידוע לי אודות מועד הדיון וקיבלתי לרשותי את כל החומר הנוגע לערעור זה". 5. סוף דבר המערער עצמו ידע, כי לא שילם שכ"ט במועד לב"כ וכי לא יוכל לייצג עצמו בקדם הערעור. היה עליו לבקש דחיית הדיון מבעוד מועד ולא לגרום להתייצבות שווא של הצדדים שכנגד. ביה"מ יתחשב בכך בעת ינתן פסק הדין הסופי בערעור זה. ניתנה והודעה היום 17.9.2007 בהעדר הצדדים. ידין טימור - שופט סגן נשיא ייצוגלקוחותעורך דין