לפני בקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ותביעה שכנגד וכן בקשה להטלת חיסיון על פרטי מצבה הרפואי של מנהלת הנתבעת. הבקשה להארכת מועד מבוססת על מחלתה של מנהלת הנתבעת, שחלתה במחלה קשה בחודש נובמבר 2006. לבקשה צורף אישור רפואי שלפיו מוגבלת מנהלת הנתבעת מלעבוד לתקופה שמיום 6.5.07 עד 5.8.07. כמו כן, מבקשת הנתבעת להטיל חיסיון על פרטי המחלה ותופעותיה מטעמים של צנעת הפרט ועל כן פרטים אלה נמחקו מהמסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה. התובעת טוענת בתגובתה לבקשה כי יש לדחות את הבקשה. התובעת מתארת כשלים ומחדלים דיוניים של הנתבעת שחלו עד היום כולל הגשת תצהיר תומך בבר"ל שאינו חתום, אי התייצבות לדיון של יום 1.7.07, אי הגשת תצהיר עדות ראשית, הגשת תצהיר גילוי מסמכים שאינו מאומת ועוד. לגבי מחלת מנהלת הנתבעת, טוענת התובעת כי לפי האישור הרפואי, המגבלה חלה מיום 6.5.07 ועד יום 5.8.07, ועל כן במועד ההחלטה על הגשת תצהירי העדות ועד למועד האחרון להגשתו, לא הייתה מנהלת הנתבעת מוגבלת. בכל הנוגע להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד, טוענת התובעת כי המועד לכך חלף מזמן וממילא לא ביקשה הנתבעת להגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד במסגרת הליך הבר"ל וגם לא הונחה תשתית כלשהי לתביעה שכנגד בתצהיר התומך בבר"ל. כמו כן, נטען כי עד היום לא הוגש תצהיר כדין חתום בידי מנהלת המבקשת והתצהיר התומך בבר"ל, שהפך לכתב הגנה, נותר בלתי חתום. בכל הנוגע, לחיסיון על פרטי המחלה, טוענת התובעת כי אין הצדקה לכך, שכן האינטרס לחשיפת האמת גוברת על האינטרס לחיסיון, שהוא בבחינת חריג. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בכתבי הטענות ובהשתלשלות העניינים בתיק, הגעתי למסקנה כי יש ליתן הארכת מועד להגשת תצהירי העדות, אולם יש לדחות את הבקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד. כמו כן, לא מצאתי טעם לחייב את הנתבעת לחשוף את הפרטים שנמחקו במסמכים הרפואיים. יש ממש בטענה לפיה נפלו מחדלים פרוצדוראליים בהתנהגות הנתבעת עד כה בתיק דנן. תצהיר תומך כדין לא הוגש לתמיכה בבר"ל. מנהלת הנתבעת לא חתמה על התצהיר. מר אורן, בעלה, שגם הוא מנהל בנתבעת, נתן תצהיר אימות, שמאשר את האמור בתצהירה הלא חתום של אשתו, ולא תצהיר שכולל את העובדות הנטענות. חרף החלטת בית המשפט מיום 1.4.07 ומיום 26.2.07, לא הגישה הנתבעת גילוי מסמכים מוקדם עד יום 5.3.07. רק ביום 1.4.07, הגישה הנתבעת בקשה "לקביעת מועדים חדשים", שהייתה למעשה בקשה להארכת מועד, שלא נתמכה בתצהיר. בבקשה טען בא כוח הנתבעת כי, "בבדיקת אקראי" נודע לו כי בית המשפט החליט כנראה לדחות את הבקשה שלו מיום 13.2.07 לדחיית התביעה במעמד צד אחד, וזאת עקב אי הגשת תצהיר אימות וגילוי מסמכים מוקדם על ידי התובעת עד למועד שנקבע, וקבע כי על הצדדים לפעול לפי ההחלטה מיום 1.4.07. מאחר והתאריכים כבר חלפו, ביקש בא כוח הנתבעת קביעת מועדים חדשים ודחיית הדיון של יום 1.5.07. בבקשה ציין בא כוח הנתבעת, כי הנתבעת מתכננת להגיש שאלון ובקשה לגילוי ועיון ספציפי ושומרת על זכותה להגשת תביעה שכנגד. כב' השופט כהן, שבפניו נדון התיק באותו מועד (לפני שהועבר אלי בעקבות שינוי סדרי העבודה בבית המשפט) קבע, כי התובעת תעביר תצהיר אימות וגילוי מסמכים מוקדם לנתבעת לאלתר וכי הנתבעת תגיש גילוי מסמכים מוקדם עד ליום 10.5.07 ותצהיר עדות ראשית עד 10.6.07 ודחה את הדיון ליום 1.7.07. לא מצאתי בתיק גילוי מסמכים מוקדם מטעם הנתבעת. תצהיר עדות ראשית לא הוגש על ידה עד היום. זאת ועוד: הנתבעת לא התייצבה לדיון של יום 1.7.07. בעניין זה כבר ניתנה על ידי החלטה, לאחר שמיעת טיעוני בא כוח הנתבעת. לא קיבלתי את ההסברים שניתנו ופסקתי הוצאות הישיבה לטובת התובעת. הבקשה להארכת מועד להגשת תצהירים ולהגשת תביעה שכנגד הוגשה רק ביום 14.8.07, כחודש וחצי לאחר הדיון. רק ביום 15.8.07 הובאה בפני בקשה לקונית מיום 9.8.07 מטעם הנתבעת להארכת מועד להגשת תצהירי עדות. בבקשה זו, לא התבקשה הארכת מועד להגשת תביעה שכנגד ונושא זה לא הוזכר כלל. מסקנתי מכל השתלשלות העניינים הנזכרת לעיל הינה, כי הנתבעת לא עמדה במועדים שנקבעו בהחלטות בית המשפט וכשלה גם במילוי התקנות במגוון נושאים. התביעה היא אכן תביעה פשוטה לכאורה בגין חוב נטען עבור סחורה שסופקה לנתבעת ואשר קבלתה אצלה אינה מוכחשת. התביעה הועברה לסדר דין מהיר, נוכח סכומה, 26,233 ₪ בלבד, לאחר שניתנה רשות להגן. התביעה הוגשה ביום 17.8.06. אלמלא המחדלים מטעם הנתבעת, יכלה התביעה כבר להסתיים או להיות קרובה לסיום. המחדל היחיד שמצאתי מצד התובעת בתיק הנו הגשת תצהיר אימות וגילוי מסמכים באיחור של 20 יום, והגשת תצהיר עדות ראשית באיחור של 5 ימים, אולם מחדלים אלה מתגמדים לעומת התנהלות הנתבעת בתיק כמפורט לעיל. גם לא מצאתי כי הייתה מלכתחילה כל עילה להגשת הבקשה לדחיית התביעה במעמד צד אחד, בטענה של אי הגשת תצהיר האימות וגילוי המסמכים המוקדם מצד התובעת. בקשה זו אכן נדחתה למעשה על ידי כב' השופט כהן, שלא פסק הוצאות כנגד מי מהצדדים בגין הבקשה. יש ממש בטענה שלפיה לא הוצגו אישורים רפואיים לתקופה שעמדה לנתבעת להגיש תצהיר עדות ראשיים מטעמה, אלא רק לתקופה 6.5.07 עד 5.8.07. האישור הרפואי מתייחס לאי כושר לתפקיד מנהלת שיווק ומכירות ולא נאמר כי מנהלת הנתבעת אינה כשירה לחתום על תצהיר או להקדיש מספר שעות לצורך הכנת תצהיר עדות וכו'. הבקשה להארכת מועד לא נתמכה אף היא בתצהיר, למרות שמועד הגשתה חל לאחר תם תקופת המוגבלות של מנהלת הנתבעת. דחיית הבקשה להארכת מועד להגשת התצהיר משמעותה למעשה כי יימנע מהנתבעת להביא את ראיותיה ובתיק דנן סביר להניח כי המשמעות תהיה קבלת התביעה. זאת סנקציה חמורה ובמקרה דנן אין לה מקום, חרף כל מחדלי הנתבעת, בפרט שעה שחלק מהמחדלים נבעו כנראה ממחלת מנהלת המבקשת, אשר הוגש תיעוד רפואי להוכחתה. בעניין עמידה בהוראות התקנות כבר נאמר כי "אכן, הלכה היא כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" (ע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, פ"ד כ(3) 477, 479), אך "אין לשכוח כי דברים אלה לא נועדו להתיר את הרסן ולהרשות לכל בעל-דין לנהוג בתקנות הדיון כאוות נפשו, רוצה - מקיימן, לא רוצה - אינו מקיימן" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325) (ראה רע"א 1294/07 אפרים בעק נ' מרדכי לוי - פורסם במאגרי מידע ולא בפד"י). לפיכך, בנסיבות אלה, יש מקום להאריך את המועד להגשת התצהיר. אולם, נוכח מחדלי הנתבעת ובפרט מאחר ואני סבור כי לא הוכח שהמחלה גרמה לכל המחדלים, ובפרט לא לאי הגשת תצהיר העדות הראשי, כפי שפורט לעיל, יש מקום לפסיקת הוצאות כנגד הנתבעת בגין הארכת הדיון עקב מחדליה. בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד להגשת התביעה שכנגד, אני סבור שיש לדחותה. לא מצאתי בתצהיר הלא חתום שתמך בבר"ל תשתית עובדתית לתביעה שכנגד. הטענה היחידה בתצהיר הייתה בדבר "פער חשבונאי" לטובת הנתבעת "בסך משוער ואו הקרוב לסכום התביעה" (סעיף 7 ו-10). מדובר בטענות סתמיות וכלליות שאינן מקימות ולו לכאורה תשתית ראייתית לתביעה שכנגד ודי בכך כדי להוות טעם לדחיית הבקשה. גם המועד שבו התבקשה לראשונה הגשת תביעה שכנגד, כשנה לאחר הגשת התביעה, מחזק את הצורך בדחיית הבקשה. התרת הגשת תביעה שכנגד כעת תגרום לעיכוב משמעותי בניהול התיק, שגם ככה סבל מעיכובים רבים בעטייה של הנתבעת, כפי שפורט לעיל. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר שמן הראוי לבררה במהירות האפשרית. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה ולו במחיר של הטלת הוצאות. אשר על כן, הבקשה למתן ארכה להגשת תצהירי עדות ראשיים מטעם הנתבעת מתקבלת, בכפוף לתשלום הוצאות על ידי הנתבעת לתובעת, בסך של 2,500 ₪ + מע"מ, וזאת תוך 7 ימים מקבלת החלטתי זו אצל בא כוח הנתבעת. הבקשה להארכת מועד להגשת תביעה שכנגד נדחית. לא מצאתי כי יש צורך או מקום להורות לנתבעת לחשוף את פרטי המחלה ודי לי בכך שנטען כי מדובר במחלה קשה והוגשו מסמכים רפואיים לתמוך בכך שמנהלת הנתבעת חלתה במחלה כלשהי. בכפוף לתשלום ההוצאות, הנתבעת רשאית להגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 5.11.07. עד למועד הנ"ל תעביר הנתבעת לבית המשפט עותק חתום ומאומת כדין של התצהיר התומך בבר"ל ושל תצהיר גילוי המסמכים. אני קובע את התיק לישיבה מקדמית לאחר הגשת התצהירים ליום 12/12/07 שעה 14:30. ניתנה היום כ"ה בתשרי, תשס"ח (7 באוקטובר 2007) בהעדר הצדדים. המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. דלוגין יאיר, שופט אי הגשת תצהירמסמכים