האם ניתן להגיש תביעה שכנגד לאחר כתב הגנה ?

בקשה לדחיית תביעה שכנגד על הסף. ההליכים המבקש (להלן: "זוארץ", הוא התובע והנתבע שכנגד) הגיש כנגד המשיב (להלן: "לאווי", הוא הנתבע והתובע שכנגד) תביעה לשכר טרחה בסדר דין מקוצר ע"ס 40,192 ש"ח. לאווי הגיש בקשת רשות להגן, במסגרתה העלה שורה של טענות הגנה ובכללן טענת רשלנות כנגד זוארץ. בהתאם להחלטה מיום 29/6/06 נתקבלה הבקשה לרשות להגן באופן חלקי, כאשר בענין טענת הרשלנות הותנתה הרשות להתגונן בהפקדה כספית. עוד נקבע כי: "בכפוף לאמור לעיל, התצהיר ישמש כתב הגנה- התביעה תידון בסדר דין מהיר". ההפקדה לא בוצעה ועל כן נקבע, כי הדיון יתקיים ביתר הטענות, למעט בטענת הרשלנות (החלטה מיום 1/11/06). ביום 16/11/06 הגיש לאווי תביעה שכנגד ע"ס 78,122 ₪. זוארץ עותר לדחיית התביעה שכנגד על הסף, זו הבקשה שבפניי. המסגרת המשפטית תקנה 214 ה(א) לתקסד"א קובעת: "נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב הגנה, להגיש תביעה שכנגד....". משמעות הדברים היא, כי רק עם הגשת כתב הגנה נסללת הדרך להגשת תביעה שכנגד. כאשר נקבע בהחלטה, כי תצהיר התומך בבקשת הרשות להגן, יהווה כתב הגנה, הרי לא התקיים התנאי של "עם הגשת כתב הגנה" ועל כן, לא ניתן במקרה זה להגיש תביעה שכנגד. ב"כ המשיב תולה יתדותיו בתקנה 214ב1 וטוען כי תקנה זו , הקובעת מועדים להגשת מסמכים, יוצרת למעשה מועד נדחה של כתב תביעה, כלשונו: "מועד הגשת המסמכים...הופך להיות מועד הגשת התביעה...מועד הגשת כתב ההגנה למרות שהוא מונח כבר לפני בית המשפט הוא רק לאחר מכן. מכאן שניתן גם ניתן להגיש כתב תביעה שכנגד כאשר תובענה שהוגשה בסד"מ הופכת להיות תובענה בסדר דין מהיר, וכאשר התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן הופך להיות כתב הגנה - בתוך המועדים שנקבעו". אינני מקבלת פרשנות זו. תקנה 214ב1 מחייבת את בעלי הדין להשלים את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה עפ"י תקנות 214ג ו- 241ח ואין בה כדי ליצור כתבי טענות חדשים, כפי שמנסה לטעון ב"כ המשיב. תכליתה של חובת השלמת המסמכים היא לשם ייעול ההליכים ולא לדחיית מועדים. על כן, גם בסדר דין מהיר כמו בסדר דין רגיל, כאשר לא מוגש כתב הגנה, לא ניתן להגיש כתב תביעה שכנגד. ומן הדין אל הנדון- בעניננו נקבע, כי התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן יהווה כתב הגנה (בכפוף לטענות שהותר להתגונן בהן) , כך שלא הוגש כתב הגנה במסגרתו ניתן להגיש תביעה שכנגד. המשיב לא הגיש בקשה להתיר לו להגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד, אף לא בדיעבד. משלא הוגש כתב הגנה, לא נסללה הדרך להגשת כתב תביעה שכנגד ודין התביעה שכנגד להימחק. הריני רואה לנכון לציין (על אף שהצדדים לא התייחסו לסוגיה זו), כי לא נעלמה מעיני העובדה לפיה במסגרת תקנות הדיון המהיר לא נכללת תקנה המאפשרת דחיית או מחיקת תביעה שכנגד על הסף. עד לאחרונה, היתה מצויה בתקנות, תקנה 59 אשר איפשרה מחיקת תביעה שכנגד (התקנה נכללה בתקנות הכלליות ולא התייחסה באופן ספציפי לסדר דין מהיר) ואולם לאחרונה (תיקון תשס"ו) בוטלה גם תקנה זו. במצב דברים זה, אין בתקנות תקנה מפורשת המאפשרת סילוק תביעה שכנגד על הסף. חרף כך, אינני סבורה כי נשללה מבית המשפט סמכותו למחוק הליך אשר ננקט שלא כדין. מסקנה זו מתיישבת עם דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5) תשס"א, מהם עולה, כי מחוקק המשנה סבר, כי תקנה 59 היתה מיותרת משום שבניהול הליך בסדר דין מהיר ממילא יש לבית המשפט סמכויות רחבות לניהול ההליך ויש לו אפשרות ליזום הפרדתה או מחיקתה של התובענה שכנגד. כך, שאף בהעדר תקנה מפורשת לענין תביעה שכנגד, בסמכותו של בית המשפט למחוק הליך אשר ננקט שלא בהתאם לתקנות. במאמר מוסגר ולמעלה מן הצורך, יצוין, כי טעם נוסף המצדיק שלא להתיר במקרה הנדון את הגשת התביעה שכנגד, נעוץ בטיבן השונה של התביעה העיקרית (תביעה לשכר טרחה) ושל התביעה שכנגד (תביעת רשלנות). מטבע הדברים, תביעת הרשלנות הינה מורכבת יותר מתביעת שכר הטרחה, התשתית הראייתית, כמו גם השאלות המשפטיות סבוכות יותר והיקף העדויות והחקירות רחב יותר. כאשר התביעה העיקרית היא תביעה לשכר טרחה הנדונה בסדר דין מהיר, ואילו התביעה שכנגד היא תביעת רשלנות, הרי ניהול התביעה שכנגד יגרום לסרבול הדיון בתביעה העיקרית ולהארכת הדיון בה באופן משמעותי. הדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לכך שבמסגרת ההגנה כנגד התביעה העיקרית, לא הותר ללאווי להתגונן בטענת הרשלנות. בירור טענת הרשלנות בד בבד עם התביעה לשכר טרחה, יטול את העוקץ מהתביעה העיקרית כתביעה בסדר דין מהיר האמורה להתנהל במהירות וביעילות. מכל מקום, במקרה הנוכחי אינני נזקקת להכריע בשאלה זו, באשר לא מתקיים התנאי המקדמי המכשיר את הגשת התביעה שכנגד. מאחר שלא התקיימו תנאי התקנות ולא הוגש כתב הגנה, לא היה מקום להגשת התביעה שכנגד והיא נמחקת. המשיב ישא בהוצאות בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ. ניתנה היום י"ט בשבט, תשס"ז (7 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים. עידית ברקוביץ, שופטת כתב הגנהמסמכיםשאלות משפטיותתביעה שכנגד