1. התובע הגיש בקשה לביטול פסק-בוררות אשר ניתן על ידי ועדת הבוררות ליד קנט - קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ. ועדת הבוררות דחתה את ערעורו של התובע, ואישרה בכך את החלטת הנתבעת, אשר דחתה את תביעתו של התובע לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו מתמותת עופות בלול מס' 2. הבקשה בפני הוגשה ביום 20/9/07, בהסתמך על סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: החוק). התובע טוען איפוא לקיומה של עילה שעל פיה בית משפט היה מבטל את פסק-הדין הסופי, שאין עליו עוד ערעור. הרקע וההליכים הקודמים: 2. הנתבעת (להלן: הנתבעת או קנט) היא חברה ממשלתית בעלת רישיון מבטח, על פי חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, התשמ"א-1981, והיא מתמחה בביטוח נזקי טבע וחקלאות. במסגרת זו ביטחה ומבטחת הנתבעת מגדלים בענפי חקלאות שונים, ובכלל זה בענף הלול. בין קנט למועצת הלול קיים חוזה ביטוח לול לעונת 2006, שהוא גם בבסיס הליך זה. על פי אותו חוזה ביטוח בעלת הפוליסה היא מועצת הלול, והמוטב הוא המגדל הרשום במועצה לענף הלול אשר מחזיק בבעלותו את המכסה לגידול עופות בעונה הרלוונטית. 3. במקרה דנן, לגרסת קנט התובע הוא נהג משאית, אשר החל לראשונה בגידול עופות לפיטום בחודש אוגוסט 2005, והוא עושה כן באמצעות אחר, מר אחמד ג'זלין מהכפר יפיע. הלולים בהם נעשה הגידול הם בבעלותה של הגב' ציפורה שכטר-אפשטיין במושב בית לחם הגלילית, שהיא למעשה מבחינת מועצת הלול "המגדלת" הרשומה ובעלת המכסה האישית לגידול עופות (להלן: גב' אפשטיין או המגדלת). בין התובע לבין גב' אפשטיין נחתם ביום 7/8/05 הסכם שכירות בנוגע ללול של גב' אפשטיין עם אפשרות לשכירת לולים נוספים ממנה, וכן שכירת מכסתה האישית אש איפשרה את גידול העופות על ידי התובע. 4. אירוע הנזק הראשון שבגינו פוצה התובע - הגם שלא באופן ישיר - מתייחס ללול מס' 1. ביום 31/3/06 קיבל התובע להקת עופות ובה 14,360 אפרוחים, שהוכנסו ללול מס' 1 (להלן: הלהקה הבוגרת). בגין הנזקים שנגרמו ללהקה הבוגרת, פוצה התובע, באופן שהפיצוי שולם למועצת הלול, וזו העבירה התשלום לידי המגדלת - הגב' אפשטיין. 5. אירוע הנזק השני מתייחס ללול מס' 2. 31 ימים לאחר המועד בו קיבל התובע את האפרוחים ללול מס' 1, קיבל התובע להקה נוספת וזאת ב 1/5/06 ובה 15,000 אפרוחים אשר הוכנסו ללול מס' 2 (להלן: הלהקה הצעירה). 6. על פי העובדות שנקבעו על ידי קנט בהסתמך על האישור הוטרינארי שניתן על ידי ד"ר ישעיהו הוכמן, רופא וטרינר מטעם התובע, אשר שכר אותו באופן פרטי לשם ליווי הליך הגידול, כבר ביום 1/5/06, המועד שבו נתקבלה הלהקה הצעירה והוכנסה ללול 2, הייתה הלהקה הבוגרת נגועה במחלה. באותו אישור מיום 1/7/06 נכתב כי: "הלהקה שתאריך הפקיעה היה 31/3/06 חלתה ב- 1/5/06 כלומר ביום קבלת אפרוחי הלהקה הצעירה". בנסיבות אלה, ובנוסף לעובדות הנוספות שהיו בפני קנט סברה הנתבעת כי דין תביעתו של התובע בגין אירוע הנזק השני להידחות, מאחר שכבר במועד בו נתקבלו האפרוחים במשלוח הנוסף ידע התובע או צריך היה לדעת על התפרצותה של המחלה בלהקה הבוגרת, שהיו בלול מס' 1 ולמרות האמור מצא לנכון לשכן את הלהקה הצעירה בלול מס2 הנמצא בסמיכות ללול מס' 1, כאשר השניים מהווים אתר גידול אחד. 7. בהחלטת קנט מיום 10/9/06 הודיעה הנתבעת כי היא דוחה את תביעתו של התובע בגין אירוע הנזק השני הנטען וזאת בשל הטעמים הבאים: א. תמותת עופות לפיטום שארע בלול מספר 2 כנזק, זה אינה מכוסה במסגרת חוזה הביטוח לול לשנת 2006; וזאת מאחר שהתובע לא פעל ברמה מקצועית נאותה בטיפול בעופות המבוטחים והכניס את להקת העופות ללול מספר 2 למרות שהמחלה בעופות פרצה בלול מס' 1 עוד ביום 1/5/06, וחרף המלצת הוטרינר המטפל שלא לעשות כן. ב. נימוקים הנוגעים לאופן הגידול: (1) העופות המבוטחים אוכלוסו בצפיפות גדולה. (2) הפרש גילאים העולה על 7 ימים ביחס ללהקה נוספת באותו אתר גידול וזאת בניגוד להוראות חוזה הביטוח והתנאים המקובלים בענף. 8. התובע ערער על החלטה זו במכתב ששלח לקנט הנושא תאריך 20/9/06 ובו טען כי בעת שקיבל את העופות ללול מס' 2 ביום 1/5/06 טרם ידע על מחלת העופות בלול מס' 1, וזו נתגלתה לו רק ביום 5/5/06 ועקב כך הזמין ביקור אצל הרופא הוטרינרי אשר העביר את הנושא לבדיקת מעבדה. תוצאות המעבדה מעפולה ותשובת הרופא נתקבלו רק ביום 9/5/06, ולכן ביקש לדחות כל קביעה של הנתבעת לפיה ביום 1/5/06 כבר הייתה מחלה בעופות בלול מס' 1. התובע הוסיף וטען בפני קנט שאילו ידע על המחלה לא היה מכניס 15,000 עופות בלול מס' 2, ואילו ב 1/5/06 טרם הייתה תמותת עופות. כמו כן ביקש לדחות את הטענה בדבר צפיפות איכלוס הלול מס' 2. 9. בעקבות המחלוקת האמורה חתם התובע על הסכמה להעביר את הנושא לוועדת בוררות שליד הנתבעת (להלן: ועדת הבוררות). הדיון בוועדה התקיים ביום 20/11/06. בין הנוכחים מטעם התובע היו הוא כמערער, וכן מר אחמד גזלין, מי שעבד בלול מטעמו. על פי אותו פרוטוקול עובד התובע כנהג משאית. העובד שלו דיווח לו ביום שישי שהתחילה מחלה בלול (יום שישי כפי הנראה 5/5/06) ורק אז נשלחו דגימות למעבדה. על פי דברים שמסר בוועדה מר אסף שמיר, מנהל מח' התביעות בקנט, (ועל אף הבלבול במספרים של הלולים המפורטים שם) לא ניתן פיצוי בגין אירוע הנזק השני, מאחר שמדובר בלהקה שנתקבלה ב-1/5/05, בעת שכבר היתה המחלה בלול מס' 1. קביעה עובדתית זו הסתמכה על מכתבו של ד"ר הוכמן, הוטרינר מטעם התובע. כמו כן היה פער גילאים אסור בין שתי הלהקות (פער גילאים מותר מירבי של 7 ימים, ואילו בפועל היה פער של 30 יום), היעדר טיפול נאות באפרוחים ומצב לולים גרוע, לרבות צפיפות גבוהה כפי שפורט על ידי ד"ר דן גרוס שהיה נוכח שם. עוד צויין שם כי ד"ר הוכמן וד"ר פורק טענו על פי מה שמסרו לד"ר גרוס, שאמרו לתובע לא לגדל בצפיפות כזו ובתנאי הגידול הנ"ל. על בסיס האמור דחתה וועדת הבוררות את הערעור ביום 20/11/06 (זאת על פי התאריך המופיע על פרוטוקול וועדת הבוררות - לטענת קנט תאריך מתן הפסק הוא 8/1/07, וזה ניתן בהעדר הצדדים, סעיף 8 לכתב ההגנה). מזכירת וועדת הבוררות שלחה עותק מפסק הבוררות ביום 5/2/07. ביום 14/5/07 הוגשה התביעה לבית משפט זה, בבקשה לביטול פסק הבוררות. טענות בעלי הדין: 10. הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף, מחמת העדר יפוי כח כדין מגב' אפשטיין המגדלת וכן בשל איחור במועד הגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות. כמו כן טענה, כי על פי חוק הבוררות רשאית הייתה וועדת הבוררות ליתן את הפסק ללא הנמקה. הסכמת התובע להליך הבוררות כללה הסכמה לקבל את תוצאות הפסק ללא ערעור נוסף. לעמדתה, גם לגוף הפסק אין מקום להתערבותו של בית משפט זה, לאור סמכותו על פי חוק הבוררות, בכלל ובמקרה זה, בפרט. התובע יכול היה להביא את ד"ר הוכמן הווטרינר מטעמו להעיד במסגרת הליך הבוררות, והוא נמנע מלעשות כן. העדר העדתו, צריך לשמש לחובתו. הנתבעת ביקשה עוד להדגיש כי התובע אינו מדייק בהבאת טיעוניו וכי גרם להארכת הדיון שלא לצורך גם בבית המשפט. 11. התובע חזר על גירסתו כי בעת אכלוס הלול מס' 2 לא ידע ולא יכול היה לדעת על המחלה. לטענתו לא ידע שעליו להביא את ד"ר הוכמן להעיד. התובע לא הכחיש כי היה מיוצג על ידי עורכי דין בעת ניהול הליך הבוררות בפני וועדת הבוררות, אך בחר להופיע בהעדרם, מאחר שסבר שבדרך זו יוכל להביא את כלל העובדות, לרבות מצבו הכלכלי הקשה, בפני הוועדה. התובע לא נימק מדוע הוגשה הבקשה לביטול הפסק כארבעה חודשים לאחר מועד מתן הפסק. דיון ומסקנות 12. על פי סעיף כו' לחוזה הביטוח לשנת 2006, פניית הצדדים לבוררות תהא הסכמה לברר את הסכסוך ביניהם במסגרת הבוררות, ועם מתן ההסכמה האמורה יהיה בכך הסכם בוררות, בהתאם לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. בסעיף 4 לאותו חוזה נקבעו גם מי יהיו הבוררים. לעניין ניהול הבוררות נקבע כי לא יחולו סדרי הדין והראיות המחייבים בערכאות משפטיות, כי לא יחול הדין המהותי וועדת הבוררות לא תהא מחוייבת לנמק את הפסק. כמו כן נקבע כי הוראות חוזה הביטוח יחולו גם על הליך הבוררות. לאור ההסכמות הנ"ל, שיש לראות בהן כחלק מהסכם הבוררות שנחתם בין הצדדים, יש תחולה מלאה לחוק הבוררות, לרבות מועד הגשת בקשה לביטולו של פסק הבוררות. מועד הגשת הבקשה לביטול הפסק ודחיית הבקשה להארכת המועד (בש"א 7548): 13. לעניין מועד קבלת פסק הבוררות, נתון רלוונטי בנוגע לבקשת הנתבעת לדחות את התביעה על הסף, יש להזכיר כי התובע הסכים שאכן פסק הבוררות על ידי וועדת הבוררות ניתן בהעדר, אך לטענתו הומצא לו רק ביום 15/2/07, בעקבות בקשה שהגיש ביום 5/2/07. לאחר מכן נדרש למסמכים נוספים כמו חוזה הביטוח, כך שלא היה בידו להגיש את הבקשה לביטול הפסק במועד הקבוע בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, וככל שהיה איחור בהגשת הבקשה, הרי שיש להעתר לבקשה להאריך את המועד, וזאת בשל טעמים מיוחדים לקבלת הבקשה. 14. כאמור, פסק הבוררות גם על פי גירסתו של התובע נתקבל אצלו ב-15/2/07. הבקשה לביטול הפסק לבית המשפט הוגשה ביום 20/9/07. המועד הקבוע בסעיף 27(א) לחוק קובע כי יש להגישה תוך 45 ימים ממועד מתן הפסק, או מן המועד בו נתקבל עותק של הפסק אצל בעל הדין. בנסיבות אלה, גם על פי גירסה זו, הוגשה הבקשה באיחור רב. אמנם התובע הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות (בש"א 7548/07) ביום 14/5/07, ואולם גם בקשה זו הוגשה לאחר המועד הקבוע בחוק ומכל מקום הובהר, כי ככלל, לא ניתנת ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות, על דרך השיגרה. (ר' החלטה מיום 16/5/07). 15. כדי לבחון קיומם של טעמים מיוחדים, אשר יש בהם כדי להצדיק לעיתים מתן ארכה, התרתי לתובע להביא נימוקיו לגוף המחלוקת, במיוחד כאשר בקשתו לביטול הפסק מבוססת על עילה לפי סעיף 24(10) לחוק (סע' 27(ב) לחוק; סמדר אוטולנגי בוררות דין ונוהל 472 (1991) (להלן: אוטולנגי). במקרה כגון זה יכול שמנין התקופה יחל מן המועד בו מצויות בפני מבקש הביטול, כול העובדות אשר עשויות לבסס את עילת הביטול. לאחר דיון לגוף העניין, אין כל הצדקה להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול הפסק. כל העובדות הצריכות לעניין היו בפני התובע במועד הקבוע בחוק, ויכול היה להגיש את הבקשה במועד. עובדתית יש לקבל את טענת הנתבעת כי עוד בהליך הבוררות היה מיוצג התובע על ידי עורך דין, וחזקה עליהם שכל המסמכים הנדרשים לצורך ניהול הבוררות, לרבות חוזה הביטוח, היה פתוח לעיונם ובידיעתם. די בטעם זה, המצדיק את דחיית התביעה על הסף. 16. בנסיבות העניין לא מצאתי לנכון לדון במחלוקת הנוגעת לייפוי הכוח שהוצג. מאחר שאין חולק שהיה אירוע נזק ולאחר שהוצג הסכם השכירות בין המגדלת לבין התובע, ומאחר שהפיצוי בכל מקרה נעשה למועצת הלול וזו למגדלת הרשומה אצלה, לא היתה מניעה לקיים את ההליך לגופו, כפי שבפועל נעשה גם הדבר. בנסיבות אלה, ספק אם היה מקום להעלות את טענת ההרשאה במסגרת ההליך בפניי. הטענות לגוף הפסק : 17. על דרך הזהירות אדון גם בטענות שהועלו בקשר לתוכנו של הפסק שניתן. עיקרה של המחלוקת הוא למעשה עובדתית, ונוגעת, בין היתר, לשאלות הבאות: מתי פרצה המחלה בלול מס' 1, מתי הובא הדבר לידיעת התובע או יכול היה להיות מובא לידיעתו, ובנוסף הנימוקים הנוספים הנוגעים לאופן מצב הלולים ומצב אחזקת העופות בו. כאמור, מחלוקות אלה, כולן עובדתיות. התובע כאמור היה מיוצג על ידי עורכי דין. חזקה עליו כי ידע את מי עליו להביא להעיד לצורך ביסוס גירסתו העובדתית. למרות האמור נמנע התובע מלזמן את הוטרינר מטעמו, או עדים אחרים אשר היה בעדותם כדי לסתור את הגירסה של העדים מטעם הנתבעת. משנמנע התובע מלעשות כן בהליך הבוררות, אין הוא רשאי להתייחס לבית משפט זה כערכאה דיונית ראשונה. הסמכות אינה נתונה גם כאשר מדובר בערכאת ערעור, ועל אחת כמה וכמה כאשר ההליך הוא לפי חוק הבוררות (אוטולנגי, בעמ' 425). 18. בית משפט זה, משמוגשת לו בקשה לביטול פסק הבוררות, אינו יושב כערכאת ערעור. אמות המידה בהן נבחן פסק הבוררות, שונות מאלה המשמשות את בית המשפט כערכאת ערעור. טענות לפיהן לא התייחס נכונה הבורר לעובדות שהוצגו בפניו או טענה כי הבורר קבע ממצאים עובדתיים שגויים, אינן טענות היכולות להיבחן על ידי ערכאה זו וגם לגופם של דברים, אין מקום לעשות כן. מכל הטעמים המפורטים לעיל, דין התביעה להידחות. הוצאות: 19. הנתבעת הדגישה כי היא עומדת על הוצאותיה, במיוחד לאור הארכת הדיונים שלא לצורך, מספר הישיבות שנדרשה להן, וכן מועד הגשת הבקשה. התובע הדגיש כי עקב הנזקים שנגרמו לו בלול מס' 2, הגיע למצב כלכלי קשה, ולמעשה, על פי גירסתו, עשה כמיטב יכולתו כדי להביא את כלל טענותיו בפני בית המשפט ובמועד. הגם שהייתה הארכת דיון שלא לצורך מטעמו של התובע, והגם שהנתבעת זכאית לכיסוי הוצאותיה הריאליות, אתחשב במצבו הכלכלי הקשה הנטען על ידי התובע ואעמיד את ההוצאות על סך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. התוצאה: 20. אשר על כן אני דוחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות. בהסתמך על סעיפים 28 ו-23 לחוק הבוררות, אני מאשרת את פסק הבוררות שניתן על ידי וועדת הבוררות, לפיה נדחתה תביעת התובע לקבלת תגמולי ביטוח בגין תמותת עופות לפיטום שאירעה בלול מס' 2 בעונת 2006. התובע ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. הסכום ישולם תוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. המועד שנקבע ליום 2/3/08 - בטל.יישוב סכסוכיםביטוח נזקי טבעבוררותביטול פסק בוררות