א) מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין התובענה שבפני הינה בבחינת "אקורד אחרון" (וצורם) למערכת יחסים עכורה בין בעל בית לדייר אשר נידונה במסגרת הליכים שונים בבתי המשפט משך כ- 15 שנים. (1) התובע שהינו הבעלים של דירה בת 4 חדרים בבניין ברחוב עזרא סופר 14 בתל אביב (להלן בהתאמה: "הדירה", "הבנין") טוען בכתב התביעה כי במהלך הליכים משפטיים בינו ובין הנתבעים שהחזיקו בדירה כדיירים עפ"י החוק, הושג ביניהם ביום 20.9.01 הסכם לפיו יפנו הנתבעים את הדירה כנגד תשלום דמי פינוי (להלן: "ההסכם"). בגדרו של אותו הסכם נקבע כי "הנתבעים יהיו רשאים להוציא מן הדירה כל דבר שאינו מחובר חיבור קבע". (2) התובע טוען כי לאחר שהמפתח שנשלח לב"כ ביום 29.12.04 - נמסר לו והוא פתח את הדירה - הסתבר לו כי הנתבעים הותירו את הדירה במצב של הרס מוחלט ובכלל זה השחיתו במזיד את מערכת החשמל, פרקו דלתות ותריסים ונטלו מזגן שהיה מותקן בדירה. (3) התובע אשר נסמך על חוו"ד של השמאי, גיל לזר, עתר לחייב את הנתבעים בעלות התיקונים שהוערכה בחוו"ד לסכום של 42,000 ₪ בתוספת הפרש שיערוך (בסך 1,148 ₪ ) וכן מע"מ (בסך 7.335 ₪). (4) הנתבעים אשר כפרו בחבות לשלם לתובע סכום כלשהוא, העלו לחזית כתב הגנתם טענה לפיה בהסכם נרשם כי הוא נעשה "לסילוק סופי של כל הסכסוכים המשפטיים והתביעות ההדדיות שבין הצדדים. הסכם זה, קיבל תוקף של פסק דין ומשכך מנוע התובע, מכח השתק של מעשה בי"ד מלתבוע את הנתבעים. (5) לעיצומו של עניין, הכחישו הנתבעים כי הותירו את הדירה במצב של הרס וחורבן וטענו, כי החזירו אותה במצב טוב יותר מאשר קיבלו אותה בתחילת תקופת השכירות. (6) הנתבעים כפרו בממצאים ובאומדנים שפורטו בחוו"ד של לזר וטענו כי עסקינן בבנין מוזנח ורעוע עד כדי התפוררות, וכי התובע הזניח באופן עקבי את הבניין והדירה, במובן זה, שיש לזקוף את הנזקים בדירה לפתחו של התובע. עד כאן עיקר טענות בעלי הדין. ב) דיון וממצאים 1. טענת השתק מכח מעשה בי"ד. 1.1 הנתבעים טענו כזכור כי ההסכם שבניהם נעשה לסילוק סופי של כל הסכסוכים והתביעות ההדדיות, אולם לא ניתן לחלוק על העובדה כי במועד עריכת ההסכם (29.9.01) טרם באה לעולם המחלוקת מושא תביעה זו שעניינה אחריותם הנטענת של הנתבעים למצב הדירה בעת פינויה ביום 29.12.04, וממילא לא התגבשה בידי התובע עילת התביעה בעניין זה ומטבע הדברים, סוגיית הנזקים בדירה והאחריות המיוחסת לנתבעים, כלל לא עלתה על שולחן הדיונים. 1.2 אני רואה איפוא לדחות את טענת הנתבעים בסוגיה זו. ג) חוו"ד מטעם התובע (1) תביעת התובע מעוגנת רובה ככולה בממצאים ובאומדני הנזק שפורטו בחוו"ד של השמאי מטעמו, גיל לזר, (להלן:"השמאי"). השמאי תיעד בחוו"ד, בין היתר, חוסרים ושברים בדלתות, תריסים וחלונות, (בסכום כולל של 10,000 ₪), תיקון ארונות מטבח (בסך 5,000 ₪), תיקון מערכת חשמל (בסך 5,000 ₪), עלות מזגן מפוצל שהוצא ממקומו בסך 5,000 ש"ח, וכן עלות חציבה וחשיפה בתקרות, תיקון וטיוח (בסכום של 10,000 ₪). (2) נקודת התורפה הבסיסית בחוו"ד השמאי הינה העדר "בסיס נתונים" מפורט ומתועד באשר למצב הדירה קודם לביקורו בה, (עדות השמאי בעמ' 1 לפרוטוקול ישיבת יום 10.7.06). (3) בהיותו מודע לחסר זה טען השמאי כי הובאה לידיעתו חוו"ד של השמאי גולדקלנג משנת 2002 וכי למד ממנה הן כי הדירה עברה שיפוץ בשנת 1986 והן כי מצבה הפיזי הוא טוב, וכי "הבין שכל הדברים בבית עובדים", (שם בעמ' 2). עיון בחוו"ד של גולדקלנג מאשר את גירסת השמאי, אלא שבמהלך חקירתו, שעה שנדרש לליקויים הפרטניים, התקשה השמאי להגן על ממצאיו. הערכתו לפיה, הנתבעים פרקו את הדלת הדו כנפית הינה ספקולטיבית לחלוטין (שם בעמ' 2 שורות 25 - 15 ועמ' 3), ומעידה כי השמאי נעדר ידע בשאלה הבסיסית, האם היתה קיימת בכלל דלת כזו. הוא הדין באשר לממצאיו ומסקנותיו של השמאי באשר לפירוק דלת הויטרינה ע"י הנתבעים (שם בעמ' 4). (4) אשר לריקבון שפשה בארונות המטבח 4.1 אין חולק בפני על עובדת הנזק שנגרם לארונות כתוצאה מרטיבות, אך בעוד שהשמאי לא טרח להבהיר בחוו"ד את מקור הרטיבות טען הנתבע: "מי הקולחים של הדירה מעלי נזלו מעל חלון המטבח שלי וגרמו לרטיבות מאסיבית בקיר שאליו צמוד חלק מארון המטבח וכתוצאה מכך ארון המטבח ספג רטיבות כל הזמן". (שם בעמ' 26). 4.2 בהמשך לעדותו (שם בעמ' 26) טען הנתבע כי, ארונות המטבח ניזוקו גם כתוצאה מסתימות חוזרות בצנרת הדלוחין, אך ממכלול הראיות שבפני לא ניתן לקבוע מהי תרומתו של כל גורם לנזק הכללי. 5) אשר למערכת החשמל 5.1 השמאי העיד כי ראה שקעי קיר תלושים וחוטים גלויים וכן כי בלוח החשמל לא היו מפסקים (שם בעמ' 5). השמאי תימחר את עלות ליקויי החשמל בסכום של 5,000 ש"ח על סמך נסיונו ללא שהתבסס על הצעות מחיר (שם בעמ' 6). 5.2 הנתבע טען כי, אין לו שום חלק בהשחתת מערכת החשמל (שם בעמ' 25), גירסה זו אינה מתיישבת עם האמור בסעיף 6 לתצהירו של הנתבע, לפיה, מערכת החשמל היתה במצב נוראי עת שהתגורר בדירה מכאן שלמצער הוכח בפני כי הנתבע לא תיחזק את מערכת החשמל, בניגוד לחובתו ע"פ ההסכם. 6) קילוף לוחות וצביעת הדירה הנתבעים לא כפרו בקיומם של לוחות קלקר שהודבקו בחדר השינה הדרום מערבי ועלות הסרתם תומחרה ע"י השמאי לסכום של 1,000 ש"ח. כמו כן לא נסתרה בפני חוו"ד השמאי לעניין הצורך לסייד (או לצבוע) את הדירה בעלות של 3,000 ש"ח. 7) הסרת המוגן 7.1 אין חולק כי בחדר המגורים היה מותקן מזגן מפוצל שהוצא ממקומו ע"י הנתבעים. עסקינן במזגן שנרכש ע"י הנתבעים והיה בבעלותם (עדות הנתבע בעמ' 28). 7.2 בעדותו לא כפר התובע בעובדה זו אך טען כי המזגן הפך להיות רכושו החל מן הרגע בו שילם עבור האביזרים המחוברים (שם בעמ' 21). 7.3 אין בידי לקבל את טענת התובע: המזגן האמור אשר חובר לקיר באמצעות מיתקן תליה המחובר לקיר הדירה באמצעות ברגים בלבד (עדות השמאי בעמ' 10, 8, עדות התובע בעמ' 21), הינו בבחינת מחובר הניתן להפרדה להבדיל מחיבור של קבע (סעיף 12 לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969) ומשכך דינו כדין מטלטל. 7.4 לא מצאתי אחיזה לטענתו של התובע לפיה בגידרם של דמי הפינוי ששולמו - נכלל גם ערכו של המזגן. אני דוחה איפוא את טענות התובע לגבי פרט זה. 8) אומדן הנזק 8.1 כזכור, העיד השמאי כי אמד את נסיונו גרידא ללא שנסמך על הצעות מחיר כלשהן (שם בעמ' 5,6). 8.2 בעדותו טען התובע כי מערכת החשמל הוחלפה במהלך שיפוץ שנעשה בדירה וכי יש בידו קבלות המעידות על התשלום הכרוך בכך, אך התובע נמנע מלהציגם (שם בעמ' 16). הוא הדין לגבי עלויות שיפוץ ארונות המטבח (שם בעמ' 18), אשר גם לגביו לא הוצגו קבלות זמינות. 8.3 בסעיף 10 לכתב הגנתו טענו הנתבעים כי על התובע להוכיח בקבלות את עלות תיקון הנזקים. 8.4 נמצא כי למצער לגבי עלויות תיקון מערכת החשמל ושיפוץ ארונות המטבח היו בידי התובע קבלות אך הוא נמנע מלהציגן. 8.5 אני פוסק כי באשר לגובה הנזק, יש להעדיף ראיות עובדתיות וזמינות המבססות את סכום עלויות השיפוץ (כגון קבלות) על הערכות של שמאי אשר עדותו הינה תמיד בבחינת עדות סבירה. 8.6 משנמנע התובע להציג ראיות עובדתיות הזמינות בידיו - איני רואה מקום לפסוק לזכותו סכומים אשר הוערכו ע"י השמאי "עפ"י נסיונו" וללא תימוכין בהצעות מחיר. 9) סוף דבר 9.1 אני פוסק כי מעבר לעלות הסרת לוחות קלקר וכן צביעת הדירה, לא עלה בידי התובע לבסס את גובה הנזק אשר כנטען נגרם לדירה בעקבות מעשים או מחדלים שיוחסו לנתבעים. 9.2 ב"כ הנתבעים נהג בדרך נפסדת בצרפו לסיכומיו תמונות שלא הוצגו במהלך שלב הראיות ואבחו עובדה זו בשיקולי פסיקת ההוצאות. 9.3 התובע חזר בו מתביעתו לגבי עלות תיקון התקרות בסכום של 10,000 ₪. (הצהרת ב"כ התובע בעמ' 5 לפרוטוקול). 9.4 אני מקבל את התביעה בחלקה הקטן בלבד ומחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 4,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל ובתוספת מע"מ כדין. הנתבעים ישלמו לתובע שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪. מעבר לכך, ישא כל צד בהוצאותיו. הודעה זכות הערעור. חיבור של קבעמזגן