ב"כ הצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א, לאחר שנשמעו הראיות בתיק. 1. תביעה זו הינה תביעה להשבת סכום של 22,250 ש"ח ששילמו התובעות לנתבע. 2. התובעות טוענות כי בחודש יולי 2006 הגיעו להסכמה עם הנתבע לפיה הוא ישפץ את דירתן תמורת סכום של 28,550 ש"ח. השיפוץ אמור היה לכלול עבודות אינסטלציה, החלפת מרצפות, תיקוני קירות וכו'. תמורת השיפוץ שילמו לו התובעות, על פי טענתן, בשתי המחאות, סכום כולל של 22,250 ש"ח (המחאה אחת נתנה התובעת 1 על סכום של 11,000 ש"ח, והמחאה נוספת ניתנה על ידי התובעת 2 על סך 11,250 ש"ח). כן טענו התובעות כי מעבר להמחאות, שולם על ידן סכום נוסף של 6,300 ש"ח במזומן, ואולם סכום זה כלל לא נתבע בתביעה. התובעות מוסיפות וטוענות כי לאחר שהנתבע קיבל את הכסף, הוא נעלם מבלי שביצע את עבודות השיפוץ, ומכאן תביעתן להשבת הכסף. 3. הנתבע אינו חולק כי פרע את שתי ההמחאות האמורות לעיל, ואולם הוא טוען כי הכסף ניתן לו על ידי התובעות, לא בגין עבודות שיפוץ, אלא עבור קניית עשבים, חומרי כישוף ושמלות ערב מרוקאיות, אשר התובעות ביקשו כי יקנה עבורן במרוקו. הנתבע מוסיף וטוען כי הוא נסע למרוקו ביום 2.8.06 וכשחזר לישראל (30.8.06) מסר לתובעות בביתן את הדברים שקנה עבורן במרוקו בהתאם להזמנתן ובשווי של הסכום שניתן לו על ידן - כאמור לעיל סכום כולל של 22,500 ש"ח. 4. ביום 6.3.08 שמעתי את עדות התובעות, וכן את עדות הנתבע ואשתו שהעידה מטעמו. 5. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועברתי על המסמכים שהוגשו, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, וכי על הנתבע להשיב לתובעות סכום של 15,000 ש"ח. בקביעתי לעיל, התבססתי, בין היתר, על הדברים הבאים: א. אין בידי לקבל את גרסת התובעות, בקשר לעבודות השיפוץ, שסוכמו לטענתן עם הנתבע. הוברר כי הדירה בה מתגוררות התובעות הינה דירה השייכת לעמידר, וככזאת מוטלת חובת השיפוץ על עמידר, לכן כלל לא ברור מדוע היה צריך להתקשר עם קבלן לצורך עבודות שיפוץ (התובעות אף העידו כי לאחר האירוע נשוא תביעה זו שיפצה עמידר את הדירה ונשאה בעלות השיפוץ). כמו כן לא נחתם כל הסכם בין הצדדים, לא הוכח כלל כי הנתבע הוא איש מקצוע מתאים לשיפוץ (התובעת 2 העידה במפורש כי היא ידעה שהנתבע הוא נגר), בנוסף, התובעות לא ידעו להסביר כיצד נקבע הסכום שנטען על ידם, מה כללו עבודות השיפוץ במדוייק, ומה עלות כל עבודה ועבודה. יתר על כן, הוברר כי התובעות הכירו את הנתבע זמן קצר מאוד, בטרם התקשרות איתו (הכרות שטחית דרך סוחר בשוק). לכל האמור לעיל יש להוסיף גם את העובדה שהתובעות ידעו כי זמן קצר לאחר המועד שבו הן טוענות להתקשרות עם הנתבע, הוא אמור היה לנסוע למרוקו (כאשר הן כלל לא יודעות מתי הוא אמור לחזור - ראה עמ' 8 לפרוטוקול), ומכאן שגם כלל לא ידעו מתי יוכל להתחיל בעבודות השיפוץ, ולא ברור מדוע שילמו לו מראש את כל הסכום כאשר הן יודעות שהוא לא מתכוון להתחיל לבצע עבודה כלשהי אלא לנסוע לחו"ל, לתקופה לא ידועה. ב. כן הוברר כי התובעות התכוונו לנסוע יחד עם הנתבע למרוקו בטרם מסרו לו את הכסף, ואף פנו לחב' נסיעות, הזמינו כרטיסי טיסה, והוציאו ויזה למרוקו. ואולם, בסופו של דבר, בעקבות המלחמה ביטלו את נסיעתן. גם בעובדה זו יש כדי לחזק את גרסתו של הנתבע, לפיה קיבל מהתובעות כסף, משביטלו את הנסיעה איתו, על מנת שיקנה להן דברים ממרוקו. דבר זה מתיישב גם עם העובדה כי השיקים נמסרו לתובע כ-5 ימים לפני מועד נסיעתו למרוקו. ג. מנגד, נתתי דעתי לספקות הרבים שעלו מגרסת הנתבע בנוגע לטענותיו בענין הפריטים שנקנו בכספי התובעות, ומה היה הסכום שהוא שילם במדויק בגין הקנייה, אם בכלל קנה (ודוק-הנטל בענין זה מוטל עליו משהודה שקיבל מהתובעות את הכסף). כאשר אדם לוקח, מראש, סכום נכבד של מעל 22,000 ש"ח מאדם אחר, על מנת לקנות עבורו מוצרים, חזקה עליו שידאג לקבל קבלות, על מנת שיוכל להוכיח למשלם את העלות האמיתית של הדברים שניקנו. עדות הנתבע בענין הזה היתה יותר מתמוהה: בחקירתו בבקשת רשות להתגונן אמר שכל הדברים ניקנו מחנות שאין לה שם, אין לה כתובת ואין קבלות. וראה זה פלא, לקראת דיון ההוכחות בתיק העיקרי, הוצגו שתי קבלות שלכאורה ניתנו לתובע בגין קניית הפריטים, מאותה חנות "מסתורית". ברם יש לפקפק באמיתות הקבלות שהוצגו: התובע טען כי הקבלות ניתנו לו בחנות אחת על ידי אותו אדם ובאותו היום, ואולם עיון בהם מעלה כי הן חתומות בשתי חתימות שונות לחלוטין, אין עליהן כל פרט: כמות מדוייקת של כל פריט ופריט שניקנה כולל ציון המחיר עבור מידת משקל, הן אינן נושאות שם של חנות, ואף לא מצויין שמו של הנתבע כמי שעבורו הוצאו קבלות. ד. נתתי דעתי גם לעובדה, כי התובע כלל לא ידע מהי העלות של חומרי הכישוף והעשבים שקנה לטענתו עבור התובעות (לא ידע לנקוב ולו במחיר אחד-ראה עדותו בעמ' 16). יחד עם זאת ידע לומר מה מחיר הקופטאנים, שנרכשו לטענתו. 6. סוף דבר: הנני מחייבת את הנתבע להשיב לתובעות סכום של 15,000 ש"ח. סכום זה לוקח בחשבון גם הוצאות ושכ"ט עו"ד. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.פסק דין בפשרה (סעיף 79א')מקרקעיןשיפוצניקשיפוציםפשרה