ערעור על הארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר 1. הערעור שבפנינו הוא על החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל בחדרה (כב' הרשמת קרן מרגולין-פלדמן) מיום 20.5.07 בתיק הוצל"פ 12-09913-06-5, בש"א 512/07 + 513/07, שלפיה נדחתה בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת התנגדות, וכן הורתה כב' הרשמת על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ. 2. המשיבה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בחדרה בקשה לביצוע שלושה שיקים בהם אחזה בסכום של 20,000 ₪ כל אחד מן השיקים, בערבותו האישית של המערער. לטענת המשיבה, נמסרה האזהרה בדבר ביצוע השיקים לכתובתו של המערער ביום 10.8.06, על ידי שליח מטעם רשות הדואר, אך המערער סירב לחתום על האזהרה. ביום 22.10.06, הטילה המשיבה עיקול על חשבון הבנק של המערער, ובהמשך גם הגיעו מעקלים בשני מקרים שונים, ביום 30.11.06, וביום 22.12.06, לביתו של המערער שהיה נעול ודוחו"ת העיקול הושארו במקום. 3. המערער הגיש תצהיר נושא תאריך 27.12.06, וזאת בתמיכה לבקשתו להארכת מועד להגשת התנגדות ביחס לביצוע השיקים, וכן בתמיכה להתנגדותו לביצועם. בתצהיר זה טען המערער שבתחילת 12/2006 הגיעו מעקלים לדירתו וביקשו לבצע עיקול ברישום בבית, הוא לא היה בבית, אך קיבל את דו"ח העיקול וניגש לעורך דין בויראת (המייצג את המערער בהליך זה), על מנת שזה יטפל בנושא. המערער שהה בחו"ל מיום 14.12.06 עד 25.12.06 ואזי נתברר לו שעורך דין בויראת קיבל לידיו, בעקבות פנייתו לב"כ הזוכה, אישור מסירה בו נרשם שכביכול הגיע לביתו השליח מג'די, אך לטענת המערער הוא לא ראה את מג'די, לא פגש בו, לא סירב לקבל ממנו מכתב כלשהו או אזהרה, והוא גם לא ידע כלל על קיומו של תיק הוצאה לפועל. 4. באשר לשיקים נשוא תיק ההוצל"פ טוען המערער שהם נמסרו לידיו בתמורה לעבודה שהוא ביצע ביחד עם קבלן אחר. השיקים נמסרו לשותפו לעבודה, שפדה אותם, והמערער קיבל משותפו 25,000 ₪ בשיק המשוך על חשבון בנק השייך לזוכה. השותף קיבל לידיו גם הוא שיק נוסף בסכום דומה, והזוכה קיזזה עמלה בסך 10,000 ₪. 5. טוען המערער שהוא כלל איננו חתום על השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל. מציין המערער שעורך דין בויראת הציג בפניו את צילום שלושת השיקים ואת החתימות על גבי שיקים אלה, אך החתימות אינן שלו, והוא גם איננו חתום כערב אישית בגין שיקים אלה. יתר על כן, הזוכה גם לא ביקשה ממנו לחתום על ערובה אישית למי משלושת השיקים נשוא התיק. טוען המערער בתצהירו שהחתימה על השיקים היא זיוף לכל דבר והוא מסכים שיתמנה גרפולוג שיבדוק את החתימות. 6. בהחלטה נשוא הערעור שבפנינו, שניתנה לאחר שהמערער נחקר בחקירה נגדית בפני כב' הרשמת, נאמר: "...אני רואה את המבקש כמי שקיבל את האזהרה לידיו בראשית חודש דצמבר, לכל המאוחר למחרת יום העיקול - 1.12.06". יצויין שההתנגדות לביצוע השיקים הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 28.12.06, הגם שלפי תקנה 106(א) של תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, המועד להגשת התנגדות הוא 20 יום מיום שהומצאה האזהרה. 7. בהמשך מוסיפה ומציינת כב' הרשמת, שלפי אישור מסירה נמסרה האזהרה ביום 10.8.06. אזהרה זו נמסרה לפי קביעתה של כב' הרשמת כדין, וכאשר המסירה מתבצעת באמצעות הדואר, אין צורך לציין על גבי אישור המסירה כי האזהרה הודבקה במען. חזקה על פקיד הדואר שאם סירב בעל הדין לקבל לידיו את המסמך, כי אז ידביק השליח את כתב בית הדין בכתובת ביתו של הנמען. 8. כב' הרשמת הגיעה למסקנה שההתנגדות הוגשה באיחור. מכיוון שהמועד להגשת התנגדות נקבע בחיקוק, הרי הארכתו מחייבת טעם מיוחד. משלא היה בפני כב' הרשמת נימוק שיהא בו כדי להצדיק את העיכוב הרב בהגשת ההתנגדות, נדחתה הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. 9. על כך מונח בפנינו ערעורו של המערער אשר מלין על דחיית בקשתו להארכת מועד, וטוען בין היתר שאין לנעול את שערי בית המשפט בפני צד שבפיו טענה עניינית לגופו של עניין, וגירסתו של המערער היא כי החתימות על שלושת השיקים אינן חתימותיו, וכי מדובר במעשה זיוף, והוא מעולם לא התבקש לחתום על ערובה אישית לאיזה משלושת השיקים נשוא הדיון. 10. מונחים בפנינו עיקרי הטיעון של המערער ושל המשיבה. עמדת המשיבה היא שהחלטתה של כב' הרשמת מנומקת ומבוססת היטב, ואין מקום להתערב בה. אין למערער, כך נטען, טעמים מיוחדים שיהא בהם כדי להצדיק את הארכת המועד וכמו כן סבורה המשיבה שגם אין בסיס לטענות ההגנה של המערער שהועלו לדעת המשיבה באופן סתמי לחלוטין וללא פירוט. 11. לאחר ששקלנו בדבר סבורים אנו שדין הערעור להתקבל. 12. ערים אנו לכך שכב' הרשמת קבעה בהחלטתה שהאזהרה נמסרה למערער כדין ביום 10.8.06, אך יחד עם זאת קבעה כב' הרשמת בהחלטתה (עמ' 6 סיפא - 7 רישא): "ומשכוונת הפסיקה לעניין מסירת האזהרה כתנאי למניין המועדים להגשת התנגדות הינה כי ידע החייב על זכותו להגיש התנגדות במועדים הקבועים בחוק, אני רואה את המבקש כמי שקיבל את האזהרה לידיו בראשית חודש דצמבר, לכל המאוחר למחרת יום העיקול - 1.12.06". 13. נוסיף שערים אנו לכך שבחקירתו הנגדית בפני כב' הרשמת, בישיבה מיום 20.5.07, אישר המערער שלאחר שהוטל עיקול על חשבון הבנק שלו ביום 22.10.06 (עמ' 2 לפרוט' שורות 19-20) הוא התקשר לב"כ המשיבה עו"ד מוסטפא מחאג'נה והם קבעו ביניהם פגישה ליום 11.11.06. המערער גם אישר בהמשך עדותו, שם, שהוא פגש את ב"כ המשיבה במשרד וב"כ המשיבה לא היה מוכן ליתן לו צילום של התיק. כן סיפר המערער שנפגש עם עו"ד מוסטפא ג'בארין ששאל אותו לגבי חתימתו. המערער השיב לו שהחתימה איננה שלו (עמ' 2 לפרוט' ישיבת 20.5.07). מכאן ניתן להסיק שכבר בתאריך 11.11.06 ידע המערער על נקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. 14. בטרם נמשיך בדיון אנו רואים לנכון לציין שיש לדחות את טענת המשיבה אשר סבורה שיש לדחות את הערעור על הסף בהעדר סמכות עניינית. לטענתה, החלטה על דחיית בקשה להארכת מועד היא החלטה אחרת של רשם והסמכות לדון בהשגה עליה נתונה לאותו בית משפט שבו מכהן הרשם, ובמקרה שבפנינו: בית משפט השלום בחדרה (בש"א 15816/08 מיום 23.10.08). דין טענה זו להידחות. בענייננו ניתנה ביום 14.6.07 החלטתו של כב' השופט י. כהן, בבית משפט זה (בש"א 8672/07) אשר קבע שערעור על החלטת רשם הדוחה התנגדות לביצוע שטר או דוחה בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, הוא ערעור בזכות. כך אכן פעל המערער שאף הוסיף ושילם את הפרש האגרה כנדרש וכן את הפרש הפקדון להבטחת הוצאות המשיבה, לפי דרישתה של המזכירות מיום 16.8.07. על החלטתו הנ"ל של כב' השופט י. כהן לא הוגשה בקשת רשות ערעור ולפיכך החלטתו הפכה להיות חלוטה ומחייבת. 15. לעיצומו של עניין: כעולה מהחלטתה של כב' הרשמת היה המערער מודע לאזהרה מלשכת ההוצאה לפועל לכל המאוחר למחרת יום העיקול, דהיינו 1.12.06, ובשים לב לאמור בחקירתו הנגדית של המערער, סבורים אנו שהמערער אף היה מודע לכך כבר מיום 11.11.06, דהיינו, לאחר שקבע פגישה במשרד ב"כ המשיבה בעקבות העיקול על חשבון הבנק שלו מיום 22.10.06, וכזכור התנגדותו הוגשה רק ביום 28.12.06. 16. חרף האיחור בהגשת התנגדותו של המערער, הרי יש ליתן את הדעת על כך שהמערער הצביע על כך שיש לו טענות הגנה ענייניות, ואם הן תתקבלנה, כי אז יכול וייקבע שאין הוא חייב בפרעון השיקים כלל, שהרי המערער טוען שאין הוא חתום אף לא על אחד משלושת השיקים, וכי חתימותיו מזויפות, וכן טוען הוא שהוא מעולם לא היה ערב לשיקים. 17. בנסיבות שכאלה יש להעדיף את האפשרות של פתיחת שערי בית המשפט בפני מי שמבקש להתגונן על מנת שתהא אפשרות לברר לגופן את טענות ההגנה שלו. אנו מפנים לרע"א 3588/00, אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה תק-על 2000(4) 220: "ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי 'טעם מיוחד' המצדיק הארכת מועד על פי תקנות סדרי הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זוייף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק וזאת על מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על פיו". 18. כמו כן אנו מפנים לדברי כב' השופט ב. ארבל בע"ש (עפולה) 109/02, מטביוב נועם נ' פיין גולדה זהבה (אתר נבו מיום 18.12.02): "נכון אמנם כי בקשתה של המבקשת הוגשה באיחור ניכר. אין ספק כי על פי פסיקתו של בית המשפט העליון אין לראות בתקוותה של המשיבה כי נכדה יסדיר את העניין משום טעם מיוחד... מאידך, הרי בשלב זה, בו טרם נשמעו הוכחות, גילתה המבקשת, לכאורה, טענת הגנה טובה כנגד הבקשה לביצוע שטר, שכן לו תתקבל טענתה כי השיק נגנב ממנה ואינו חתום על ידה, הרי אין לו למערער עילת תביעה כנגדה. על כן, מניעת יומה של המשיבה בבית המשפט, יש בה כדי להטיל עליה חיובים, שאינה חבה בהם מן הצד המהותי, וכתוצאה מכך יוצא, כי הדין המהותי עלול ליסוג בפני הדין הפרוצדורלי". 19. על יסוד כל האמור לעיל סבורים אנו כי גם במקרה שבפנינו, ולמרות האיחור בהגשת ההתנגדות, ראוי הוא שתינתן אפשרות לקיים דיון ענייני שבו תתבררנה טענות ההגנה שבפיו של המערער. 20. לפיכך אנו מורים כדלקמן: א. אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתה של כב' הרשמת מיום 20.5.07, לרבות החיוב בהוצאות. ב. אנו מאריכים את המועד להגשת התנגדותו של המערער ביחס לביצועם של שלושת השיקים עד למועד שבו הוגשה ההתנגדות בפועל (28.12.06). ג. אנו נותנים למערער רשות להתגונן מפני ביצועם של שלושת השיקים, והתצהיר שהגיש ביום 27.12.06 ישמש ככתב ההגנה שמטעמו. ד. באשר להוצאות המשפט בערכאת הערעור: אנו קובעים את שיעור הוצאות המשפט בגין הערעור בערכאתנו בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון לתאריך היום. בית משפט קמא, בבואו להחליט בהליך שיתנהל בפניו, בעקבות פסק דיננו זה, יקבע גם על מי מן הצדדים לשאת בהוצאות הנ"ל, וזאת בהתאם לתוצאות סיומו של ההליך בפסק הדין שיינתן על ידי בית משפט קמא. ה. עוד אנו מורים כדלקמן: מתוך הסכום שהופקד בבית משפט זה על ידי המערער, כערבון להבטחת הוצאות המשיבה בערעור, תחזיר מזכירות בית המשפט לידיו של ב"כ המערער עו"ד מוחמד מג'אדלה את הסכום של 6,000 ₪, עבור המערער. יתרת הפקדון (6,000 ₪) תועבר על ידי מזכירות בית משפט זה לגזברות בית משפט השלום בחדרה, וזאת עבור התיק האזרחי שייפתח בבית משפט השלום בחדרה בעקבות קבלת ההתנגדות עקב פסק דיננו זה, ולכשיינתן פסה"ד בבית משפט השלום בחדרה, יחליט בית המשפט שידון בתיק את כל הנדרש באשר לפקדון זה בהתאם לתוצאות ההליך וכפי שהורינו בפיסקה ד' לעיל. הארכת מועדערעורשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר