העברת הדיון לסדר דין רגיל א ק ד מ ת מ י ל י ן 1. עניינם של תיקים אלה, שתחילתם בשנת 2002, הוא בתביעה בסדר דין מקוצר אשר הגישה התובעת, עיריית הודֿֿהשרון, נגד כל אחד מהנתבעים לחוד, לתשלום היטל סלילה בגין הנכסים שבהחזקת הנתבעים ובגין תשלומי חובה אחרים שנתבעו מחלקם. 2. לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן (בש"א 141766/02), ניתנה, בסופו של דבר, הרשות להתגונן. 3. במהלך השנים הגיעו חלק מהתיקים להסדרי פשרה, ושישה נותרו פתוחים לדיון - הם התיקים שלפניי. 4. המחלוקת שבין הצדדים צומצמה לעניין היטל הסלילה, על מנת לפשט את ההליכים. 5. בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה, שהעלה בא-כוח התובעת עלֿֿפה בישיבת יום 15/11/05 לפני כבוד השופטת א' פרוסט-פרנקל, שעלֿֿפי החלטתה הוגשה אף בקשה בכתב ביום 20/11/05, נותרה ללא החלטה, מסיבות שאינן ברורות, עד עצם היום הזה. 6. לפי סדרי העבודה, הועברו התיקים אליי והתקבלו אצלי במהלך חודש מאי 2008. נקבע דיון ביום 10/06/08, שבמסגרתו הועלתה מתוָה להסדר פשרה, ואף נקבע דיון קדםֿֿמשפט במעמד הצדדים לחודש יולי (שנדחה עקב מחלה). ואולם בישיבת יום 08/09/08 התברר כי לא ניתן ליישב את המחלוקת בין הצדדים, והתיק נקבע להוכחות. משכך, ומשלא התבררה הבקשה למחיקת סעיפים מכתבי ההגנה, היא הבקשה נשוא החלטה זו, יש ליתן בה החלטה. ה ב ק ש ה ל מ ח י ק ת ס ע י פ י ם מ כ ת ב י ה ה ג נ ה 7. ביום 24/05/05 ניתנה החלטת כבוד השופטת פרוסט-פרנקל ליתן לנתבעים רשות להתגונן. לאחר שניתנה הרשות, נקבע בהחלטה כי: ,,התצהיר ישמש כתב הגנה". עוד נקבע כי: "התובעת תשלים הליכים על פי תקנה 214 ב' 1 לתקס"ד, בתוך 14 ימים מהיום, והנתבע בתוך 14 ימים נוספים" (להלן: ,,ההחלטה בבר"ל"). 8. לאחר שניתנה ההחלטה בבר"ל הגישה התובעת בקשה להעברת הדיון לסדר דין רגיל: בין היתר נטען כי הפרק בתקנות סדר הדין האזרחי העוסק בסדר דין מהיר אינו חל בתיקים אלה, לאור סכומי התביעות. הנתבעים הסכימו בתגובתם להעברת הדיון לסדר דין רגיל, וביקשו מבית המשפט שאם ייעתר לבקשה, ,,יותר להם להגיש כתב הגנה רגיל מאוחד לכל התביעות", וכן ,,לא לראות בבקשות רשות להתגונן שהוגשו ככתבי הגנה". 9. ביום 28/08/05 החליטה כבוד השופטת פרוסט-פרנקל להעביר את הדיונים בתיקים לסדר דין רגיל. בסֵיפה להחלטה ציינה: ,,הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה עד ליום 20.9.05. נתבע אשר יבחר שלא לעשות כן, התצהיר המצורף לבר"ל ישמש כתב הגנה". 10. הנתבעים הגישו כתב הגנה והעלו בו, בין היתר, טענות נוספות מעבר לנטען בבקשת הרשות להגן. 11. התובעת טוענת כי בית המשפט לא התיר לנתבעים להרחיב את חזית המחלוקת מעבר לזו שנפרסה בבקשת הרשות להגן, כי אף הם עצמם לא התכוונו לעשות כן (לפי האמור בתגובתם לבקשה להעברת הדיון לסדר דין רגיל), וכי לו התיר להם בית המשפט להרחיב את החזית מעבר למחלוקת, היה אמור לעשות כן בהחלטה מפורשת שטעמיה טעמים מיוחדים. לפיכך עתרה התובעת למחוק את הסעיפים המתייחסים, בין השאר, להתיישנות; להעדר עילה; לחוקיות דרישת התשלום; לשיהוי; לעניין פירוט חישוב ההוצאות; לחוסר סבירות; לגובה הריבית ולטענות בעניינה, והכול - כמפורט בבקשה שלפניי. 12. מנגד טענו הנתבעים בתגובתם כי לאחר מתן הרשות להתגונן אין הגבלה על הטענות אשר יכול הנתבע להעלות בכתב ההגנה, ולכן עתרו לדחיית הבקשה. גם לגופן של טענות הם טוענים שאין עסקינן ב"טענות חדשות, אלא בטענות שניתן למצוא את ביטויין בבקשות רשות להתגונן ובתצהירי הנתבעים". אשר לטענת ההתיישנות והשיהוי - הרי לטענת הנתבעים, לא היה בידיהם המועד לביצוע סלילת הכביש, ובנסיבות אלה לא היו יכולים לדעת מתי החלה תקופת ההתיישנות, אלא רק לאחר הגשת כתבי הטענות. ד י ו ן ו ה כ ר ע ה 13. תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"דֿֿ1984, קובעת כי עת ניתנה רשות להתגונן, יראו את התצהיר לפי תקנה 205 ככתב הגנה, זולת אם הורה בית המשפט (או הרשם) הוראה אחרת. הטעם לכך הוא, בין היתר, כי קיימת חזקה שהנתבע מעלה בבקשת הרשות להתגונן את מלוא טענותיו נגד התביעה. 14. כבוד השופטת פרוסט-פרנקל אישרה לנתבעים להגיש כתב הגנה, וזאת - אך בעקבות הבקשה להעברת הדיון מפסים של סדר דין מהיר לפסי סדר דין רגיל. הנתבעים ביקשו להגיש כתב הגנה מאוחד בכל התיקים. אילולא באה הבקשה להעביר את התיק לפסים רגילים אל העולם, לא הייתה ניתנת הרשות להגיש כתב הגנה, בהעדר הצורך. לא הנתבעים הם שפנו להתיר להם להגיש כתב הגנה, אלא המדובר בעניין שאינו אלא הסדרת ההליך הראוי (סדר דין רגיל) תחת ההליך שאליו כיוון בית המשפט בהחלטתו, ככל הנראה בשוגג. זאת ועוד: הכלל הוא כי לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן, ישמש תצהירו כתב הגנה. מטרת ההוראה היא להגביל את הנתבע בשעת הדיון לאותן טענות אשר עליהן הצהיר בתצהירו ולא לאפשר הרחבת יריעת ההגנה. כך גם היה בעניין שלפנינו. העברת הדיון לסדר דין רגיל נעשתה לאור בקשת התובעת והסכמת הנתבעים, וכפי שציינה כבוד השופטת פרוסט-פרנקל בהחלטתה, ,,נראה כי מדובר בסוגיה מורכבת לאור מספר בעלי הדין, היקף העדויות, ומהות התביעה. כדי לבחון את הסוגיה לעומקה, ולהגיע להכרעה צודקת, אני מחליטה להעביר את התביעות בכל התיקים לדיון בסדר דין רגיל". רק לאחר הכרעה זו ציינה כבוד השופטת כי הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה וכי נתבע שלא יעשה כן, התצהיר שצירף לבר"ל ישמש לו כתב הגנה. משמע: בהחלטתה לא סטתה כבוד השופטת מהכלל. לא הייתה כוונה להרחיב את היריעה, אלא על מנת שיוגש כתב הגנה אחד בכלל התביעות שאוחדו. לא נדונה, וממילא לא הותרה, הרחבת המחלוקת והיריעה מעבר לטענות שבתצהירי העדות הראשית. לפיכך אני סבור שההחלטה להתרת הגשת כתב הגנה, אין בה כדי להרשות העלאת טענות שלא בא זכרן בתצהירי העדות הראשית. 15. כאמור, הנתבעים טוענים בתגובתם לבקשה זו כי אין המדובר בטענות חדשות, אלא בטענות שניתן למצאן בבקשות הרשות להתגונן ובתצהיריהם. אני קובע שככל שטענות הנתבעים עלו בראשונה כבר בתצהירי התמיכה לבקשות הרשות להתגונן, הן תוכלנה לשמש מגן מפני התביעה, ושכל טענה שלא בא זכרה בתצהירי התמיכה בבר"ל - תימחק. ויודגש: אין המדובר בבקשה שהגישו הנתבעים במסגרת בקשה להגשת כתב הגנה מתוקן, כי אם במסגרת בקשת התובעת. יש להביא גם שיקול זה בחשבון בעת מתן ההכרעה, ואין מקום להרחיב את גדר המחלוקת בלא בקשה או החלטה מפורשות. 16. ומן הכלל - אל הפרט. מאחר שבתיק הוגשו מטעם הנתבעים שני כתבי הגנה, יש לדון בבקשה בהתייחס לכל אחד מהם. ראשית תתברר הבקשה ביחס לכתב ההגנה שנערך במשרד עוה"ד וינברג: א) התיישנות - טענות בקשר להתיישנות לא הועלו במסגרת הבר"ל. טענות הנתבעים בתגובה אין להן מקום במסגרת זו, אלא במסגרת בקשה, אילו הוגשה, לתיקון כתב ההגנה. אני מוחק את סעיפים 8-11 לכתב ההגנה הנ"ל. ב) העדר עילה - טענה זו נדונה במסגרת הבקשה לסילוק על הסף ונדחתה. יש אפוא למחוק סעיפים 12-20. ג) חוקיות הדרישה - טענה שלא הועלתה בבר"ל. הנתבעים מציינים כי ניתן למצוא התייחסות לדרישת התשלום, בין היתר, מאחר שהכביש כלל לא נסלל, כיוון שהעבודות אשר בוצעו במקום בוצעו שלא כדין, משום שהעירייה לא קיבלה החלטה בנושא, וכיוצא באלו. מעיון בבר"ל נראה כי מדובר בטענות בדבר מצב הכביש, כותרת הדרישה ועמידה בדרישות התב"ע, וכי עסקינן בהיטל שאינו אלא מס מוסווה שאין התובעת רשאית לדרוש אותו עלֿֿפי חוקֿֿעזר, שאינו אלא חקיקתֿֿמשנה. אני מקבל את הבקשה למחיקת הסעיפים בסעיף זה כמבוקש, אולם מסייג אותה בכל הנוגע לטענה כי מדובר באי-התאמה לתב"ע. ד) סעיפים 23, 29, 31, 39, 45, 46, 47 ו-48 לא נטענו בבר"ל. עלֿֿכן מורה על מחיקתם. אשר לכתב ההגנה שנערך במשרד שיפר: ה) טענת התיישנות ושיהוי - לא נטענה בבר"ל, ואני מורה על מחיקתה. ו) סעיף 3 לכתב ההגנה - תוכנו לא נטען בבר"ל, ואני מורה כנ"ל. ז) סעיף 4 לכתב ההגנה - בבר"ל נטען שהסלילה לא נעשתה כראוי, ולכן אני משאיר סעיף זה על כנו. ח) סעיף 5(2) לכתב ההגנה - פירוט חישוב הוצאות הסלילה ואי-פירוט חלקו של הנתבע ריטרסקי בהוצאות - בסעיף 12 לבר"ל נטען שדרישת התשלום לא פורטה, ולפיכך אני מורה כי סעיף זה יעמוד. ט) סעיף 5(3) לכתב ההגנה - חוסר סבירות ההיטל - לא נטען. טענה זו צריכה להיות מפורשת ולא משתמעת. מורה על מחיקת הסעיף. י) סעיף 6 לכתב ההגנה - התחייבות שלטונית - לא נטענה, ונמחקת. היה לפרטה מפורשות. יא) סעיף 10 לכתב ההגנה - ריבית נשך - טענה משפטית שניתן להשאירה על כנה. לאור כל האמור - אני מורה על מחיקת הסעיפים מכתבי ההגנה כמפורט לעיל. 17. אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בהוצאות בקשה זו, וזאת - ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי - בסך 1,500 ₪, בתוספת מסֿֿערךֿֿמוסף.דיוןהעברת דיוןהעברת תביעה לסדר דין רגיל