א. מהות התובענה זוהי בקשה להתיר את צירופם של המבקשים להצטרף 1-13, כתובעים ייצוגיים וכמבקשים נוספים בתביעה שבכותרת ובבקשה לאישורה כתביעה ייצוגית (בש"א 24186/07); וכן להתיר את צירוף תצהירו של מר ישראל טאובר (נספח יד' לבקשה); ואת תיקונו של ס"ק ג' ברישא לבקשת האישור ואת ס"ק ב' ברישא לכתב התביעה, הדנים בפיצוי הנתבע מן המשיבות 1-3. ב. עובדות רלבנטיות ביום 16.12.07 הגישו המבקשים לבית-המשפט את התביעה שבכותרת, ועימה בקשה לאישורה כתובענה ייצוגית - בש"א 8911/08 (להלן: "בקשת האישור"), מכוח הוראות חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). בבסיס התביעה ובקשת האישור ניצבת טענת המבקשים לפיה המשיבות 1-3 מתקינות בכל רחבי הארץ אנטנות סלולריות שאינן חוקיות, או שאופן הקמתן אינו חוקי, וזאת בשורה של מקרים כמפורט בסעיף א' לתביעה ולבקשת האישור. על רקע זה עותרים המבקשים לקבלת צווים להסרת אותן אנטנות וכן להורות על פיצוי לתועלת הציבור שמטרתו הקמת קרן שתפקידיה, בין היתר, יהיו לפקח על מיקומן של אנטנות ועל רמת הקרינה הנפלטת מהן, לאתר פתרונות טכנולוגיים לצמצום נזקי הקרינה, ולקדם דיון ציבורי בנושא. התיק הועבר להרכב זה ונקבע לדיון מוקדם בבקשת האישור, ליום 1.7.08. ביום 29.4.08 הוגשה הבקשה דנן (להלן: "בקשת הצירוף"), בה עותרים המבקשים לצירופם של המבקשים להצטרף 1- 13, כתובעים נוספים להליך. בתמצית, נטען בבקשת הצירוף כי כל המבקשים להצטרף הינם אזרחים שנתקלו במקרים המתוארים במסגרת התביעה ובקשת האישור, וצירופם מתבקש על מנת לאפשר לבית-המשפט לדון באופן יעיל ושלם בשאלות העומדות ביסוד התביעה. בנוסף עותרים המבקשים להתיר צירוף תצהיר של מר ישראל טאובר (נספח יד' לבקשת ההצטרפות), אשר מנהל תביעה נפרדת נגד המשיבות, ולכן לא ביקש להצטרף כתובע להליך. לבסוף עותרים המבקשים לתיקון ס"ק ג' לבקשת האישור, וס"ק ב' לכתב התביעה, באופן שבו יפורטו נזקים ספציפיים שעשויים להיגרם ולהתברר ובגינם מתבקש פיצוי, ואשר לא הוזכרו במפורש במסגרת הסעיפים הנ"ל, אלא בהמשך התביעה ובתצהירים התומכים בה. המשיבות 1-3 מצידן מתנגדות לבקשה על כל ראשיה; נימוקיהן פורטו בתגובות שהוגשו מטעמן לבקשת הצירוף, והם ידונו להלן. כמו כן מבקשות המשיבות מתן ארכה להגשת תגובותיהן לבקשת האישור, בהתאם להכרעת בית-המשפט בבקשת הצירוף. ביום 2.6.08 הוגשה לבית-המשפט בקשת המשיבה 2 (בש"א 11079/08) למחיקת תצהירו של המבקש 1 אשר צורף לתשובת המבקשים לתגובת המשיבות. שתי הבש"אות יידונו במאוחד. ג. הפלוגתאות בין הצדדים מהבקשות והתגובות עולות הפלוגתאות הבאות בין הצדדים: - היש לדחות את בקשת הצירוף על הסף מפאת היעדר נימוק כדין, היעדר תצהיר, שיהוי, ו/או חוסר תום לב? - המתקיימים התנאים הנדרשים לצירוף המבקשים להצטרף כתובעים נוספים בהליך? - היש להורות על צירוף תצהירו של מר ישראל טאובר? - היש להורות על תיקון ס"ק ג' לבקשת האישור וס"ק ב' לכתב התביעה? ד. היש לדחות את בקשת הצירוף על הסף עקב היעדר נימוק כדין, היעדר תצהיר, שיהוי, ו/או חוסר תום לב? לטענת המשיבות 1-3 (להלן בהתאמה גם: "פרטנר", "פלאפון" ו-"סלקום"), יש לדחות את בקשת הצירוף מן הטעם שהיא הוגשה ללא תצהיר תומך וללא כל הסבר מדוע נדרש התיקון ומדוע לא נכללו התצהירים הנוספים והתיקונים המתבקשים, כבר בהליך המקורי. כן לטענתן לוקה בקשת הצירוף בשיהוי קיצוני, מכיוון שחלק מהתצהירים שצורפו לה נחתם כבר בחודש דצמבר 2007, ימים ספורים לאחר שהוגשו התביעה ובקשת האישור, והמבקשים לא סיפקו הסבר כלשהו מדוע לא צורפו התצהירים הללו, אלא כעבור כ- 4 חודשים. בנוסף, בקשת הצירוף נגועה בחוסר תום לב מאחר ומטרתה היא עריכת תיקון ושינוי יסודיים בתביעה ובבקשת האישור, והיא מהווה למעשה "מקצה שיפורים" מהותי לבקשת האישור המשנה מקצה לקצה את יריעת המחלוקת בתיק, ללא הצדקה ומבלי לגלות לבית-המשפט את מטרתו האמיתית של התיקון המבוקש. בהקשר זה נטען עוד, כי התיקון המבוקש אינו קשור לשאלות השנויות במחלוקת על-פי בקשת האישור, אלא מדובר בבקשה היוצרת תשתית עובדתית ונורמטיבית חדשה לחלוטין, כמעט ללא קשר לבקשת האישור. אדון בטענות הנ"ל כסדרן: היעדר תצהיר ונימוק לבקשה אכן, ראוי היה כי לבקשת הצירוף, הכוללת טענות עובדתיות, יצורף תצהיר כנדרש לפי תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א"), הקובעת: "(א) בבקשה בכתב יפרט בעל הדין את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה, לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט." המבקשים צירפו לתגובתם לתגובות המשיבות את תצהירו של המבקש 1, והם עותרים לקבלת רשות בית-המשפט להגשת התצהיר בשלב זה. כמו כן הסבירו המבקשים בתגובתם, כי לאחר הגשת בקשת האישור פנו אל ב"כ המבקשים אנשים נוספים אשר ביקשו להצטרף לתביעה וזו בעצם הסיבה לאי הכללת התיקון המבוקש בבקשת האישור המקורית. אני מאפשרת הגשת תצהיר המבקש מס. 1, מאחר ושלב הדיונים טרם החל. בנסיבות אלה, איני סבורה כי יש בטענה זו בלבד כדי למנוע את המשך הדיון בבקשת הצירוף לגופה. שיהוי עיון בתצהירים אשר צורפו לבקשת הצירוף, מעלה כי המבקשים להצטרף 1-5 הוחתמו על תצהיריהם בטווח של כ-10 ימים מיום הגשת בקשת האישור; המבקשת להצטרף 6 הוחתמה על תצהירה בתאריך 15.1.08; המבקשת להצטרף 7 הוחתמה על תצהירה בתאריך 28.2.08; והמבקשות להצטרף 8-13, כולן נשים המתגוררות באותו בית אבות בבאר-שבע, הוחתמו על תצהיריהן בתאריך 28.4.08. מתצהירי כל המבקשים להצטרף עולה, כי נודע להם על התביעה הייצוגית לאחר שזו הוגשה והם מעוניינים להצטרף לתביעה כתובעים ייצוגיים. כפי שהוסבר בתגובת המבקשים לתגובת המשיבות, המטרה היתה לאחד את כל התצהירים בבקשה אחת, ולא להגישם טיפין טיפין; לפיכך, בקשת הצירוף הוגשה לאחר שהצטברה אצל ב"כ המבקשים כמות של מבקשים להצטרף. בקשת הצירוף הוגשה לבית-המשפט בשלב שבו טרם הוגשו תגובות המשיבות לבקשת האישור וטרם קיומו של דיון מוקדם בה. בנסיבות אלה וברמה העקרונית לא מצאתי לנכון לדחות בקשת צירוף על יסוד שיהוי קיצוני בהגשתה, ואני מקבלת את הסבר המבקשים לעיתוי הגשת בקשת הצירוף. חוסר תום לב בבקשת הצירוף נכתב (סע' 5) כי: "על מנת למנוע הסטה של הדיון לשאלות אותן נוהגים נתבעים בתביעות ייצוגיות להעלות, חדשות לבקרים, בדבר התאמתו או אי התאמתו של תובע פלוני או אלמוני לשמש כפה לקבוצה, מבוקש לצרף תובעים נוספים, אשר כולם הינם אזרחים שנתקלו בתופעה המדאיגה המועלית במסגרת התביעה, וניהלו, כל אחד באזור מגוריו, מאבקים לתיקון המעוות בסביבת ביתם". ובהמשך (סע' 8): "צירופם של המבקשים הנוספים, יאפשר לבית המשפט הנכבד להתמקד ולדון בלב ליבן של השאלות השנויות במחלוקת העומדות ביסוד התביעה...". וכן: "כל התובעים הנ"ל מבקשים להביא דוגמאות נוספות לאותן התופעות ממש שתוארו בבקשה המקורית, ואין הן משנות את גדר המחלוקת בין הצדדים". המשיבות מבססות את טענותיהן להתנהלות חסרת תום לב של המבקשים על כך שהנימוק שסיפקו לבקשת הצירוף אינו כן, שאי הגשת תצהיר בתמיכה לבקשה נעשה באופן מכוון, וכי בקשת הצירוף משמשת למעשה "מקצה שיפורים" לתביעה ולבקשת האישור. איני מקבלת טענות אלה. המבקש להצטרף מס. 1, הינו תושב עוספיא. הוא מעיד על מקרים של התקנת אנטנות סלולריות בבתי מגורים, אנטנות מוסתרות ללא היתרים, ומתקן גישה אלחוטית. המקרים הללו עונים על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. מעיון בתצהיריהם של המבקשים להצטרף 2-4, כולם תושבי העיר חיפה, עולה כי הם מעידים על מקרים של הקמת אנטנות סלולריות על גג מעון חוסים לפגועי נפש ובסמוך לגני ילדים; על גג מרכז קליטה לעולים מאתיופיה; על גג מגדל המים שהינו מבנה המיועד לשימור בשכונת נווה שאנן; ובאתר הספורטק שהינו מגרש ספורט ומשחקים; וכן הם מעידים על התקנתן של אנטנות סלולריות מסוג "מתקן גישה אלחוטית". מקרים אלה עונים על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. מעיון בתצהירה של המבקשת להצטרף 5, תושבת העיר ירושלים, עולה כי היא מעידה על מקרה של התקנת אנטנות סלולריות על גג בית אבות. מקרה זה עונה על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. מעיון בתצהירה של המבקשת להצטרף 6, תושבת העיר תל-אביב, עולה כי היא מעידה על מקרים של התקנת אנטנות סלולריות על גגות בקרבת קופת-חולים ובית-ספר. מקרה זה עונה על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. מעיון בתצהירה של המבקשת 7, תושבת העיר הרצליה, עולה כי היא מעידה על מקרה של התקנת אנטנות סלולריות על גג בניין בו מתגוררת אוכלוסיית "גיל הזהב". מקרה זה עונה על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. מעיון בתצהיריהן של המבקשות להצטרף 8-13, כולן נשים המתגוררות באותו הוסטל של חב' "עמיגור" בעיר באר-שבע, הן מעידות על אנטנות סלולריות המוצבות על גג ההוסטל. מקרה זה עונה על הקריטריונים המפורטים בסעיף א' לבקשת האישור. אשר על כן ולאור יתר המסקנות המפורטות לעיל בראש פרק זה של טענות הסף, לא שוכנעתי כי התנהלות המבקשים לוקה בחוסר תום לב והיעדר כנות ואני דוחה אף טענה זו. ה. המתקיימים התנאים הנדרשים לצירוף המבקשים או מי מהם כתובעים נוספים בהליך? לטענת המשיבות 1-3, צירוף המבקשים בנימוק של המחשה נוספת לחומרת המצב הקיים, מרוקן מתוכן את תכליתו של מנגנון התביעה הייצוגית, שהיא לאפשר לתובע ייצוגי אחד להעלות טענות בשם קבוצה רחבה ובלתי מסוימת של תובעים פוטנציאליים, מבלי להביא דוגמאות פרטניות אשר תיאורטית יכולות להגיע עד כדי מספר חברי הקבוצה הנטענת; שאז מה הטעם בהליך הייצוגי. המבקשים מצידם, הסתמכו בבקשת הצירוף על הוראת סעיף 10 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, המעניק לבית-המשפט סמכות שבשיקול דעת להתיר צירוף של אדם לקבוצה שבשמה תנוהל התובענה. ברם, מדובר רק בשלב שלאחר אישור ניהול התביעה כתובענה ייצוגית, שלב שטרם הגענו אליו בהליך דנן; יש לבחון אם כן, האם מתקיימים התנאים להוספת בעלי דין, הקבועים בתקנה 24 לתקנות סד"א, באלו המלים: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין...לצוות על..הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע, או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". הפסיקה הכירה זה מכבר בחשיבותה של התובענה הייצוגית כתביעה חריגה בהיקפה שהוגדרה ככלי רב ערך, רב חשיבות ורב עוצמה, נוכח ההשלכות הפוטנציאליות של ההליכים בה על ציבור רחב, ועל הנתבעים בה (דנ"א 5712/01 ברזני נ' בזק חברה ישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נז(6) 385, 406). לפיכך, בתי-המשפט נוטים להתייחס לבקשות לתיקון כתב תביעה ייצוגית במשנה זהירות תוך הקפדה יתרה עם התובע הייצוגי, בהיותו שליח הציבור האמור להיות אמון על פרטי העובדות ועל פרטי הפרוצדורה; ובמטרה למנוע מצב של ניהול התובענה בצורה של טלאי על גבי טלאי כבר בתחילת הדרך (ר' רע"א 625/00 שאבי נ' פלאפון תקשורת בע"מ, תק-על 2000(2), 1694; ת.א. (ת"א) 2205/04בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, תק-מח 2005(4), 3857; ת.א. (ת"א) גולדיאן נ' נטו מלינדה בע"מ (עטרה נטו), תק-מח 2007(2), 627; ת.א. (ת"א) 2555/02 בש"א 9687/04 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' חי, תק-מח 2006(2), 2250). כך גם ביחס לבקשה לצרף תובע מכוח תקנה 24 לתקנות סד"א, - על התובע הייצוגי להראות סיבה טובה במיוחד ולהצביע על הערך המוסף ועל תרומתו הממשית של המבקש להצטרף כתובע נוסף, לניהול ההליך. בענייננו, כעולה מבקשת התיקון, צירוף המבקשים להצטרף נועד להדגיש ולהמחיש את היקף התופעה המתוארת בבקשת האישור, היקף שייתכן והוא ידוע רק לתובע יצוגי אחד. מעיון בתצהיריהם של המבקשים להצטרף ניתן ללמוד, כי 5 מהם (המבקשים להצטרף 8-13) הן נשים המתגוררות באותו הוסטל בעיר באר-שבע, וכולן מעידות על אנטנות סלולריות שהותקנו על גג ההוסטל. כמו כן, המבקשים להצטרף 2-4 הם תושבי העיר חיפה המעידים בתצהיריהם על אותם מקרים של התקנת אנטנות סלולריות כדלקמן: על גג מעון לחוסים חולי נפש בסמוך לגן ילדים שבבעלות המבקש להצטרף 2; על גג מרכז קליטה לעולים מאתיופיה; על מגדל המים בשכונת נווה שאנן; באתר הספורטק; ובדירת מגורים ברח' חניתה (למעט המבקש להצטרף 3 מהנדס אלקטרוניקה במקצועו המתגורר בסמוך למעון החוסים והעיד בתצהירו רק על אותו מקרה). המבקש להצטרף 1 הינו תושב עוספיא; המבקשת להצטרף 5 הינה תושבת ירושלים; המבקשת להצטרף 6 הינה תושבת תל-אביב,; והמבקשת להצטרף 7 הינה תושבת הרצליה. הם מעידים בתצהיריהם על מקרים של התקנת אנטנות סלולריות באזור מגוריהם. יש לציין, כי המבקשים 1 ו-3 בבקשה המקורית הינם תושבי תל-אביב והמבקשת 2 הינה תושבת קרית גת. אני נכונה לקבל את נימוק המבקשים בדבר הערך המוסף של צירוף תובעים ייצוגיים אשר בכוחם להמחיש את היקפה הרחב של תופעת התקנת אנטנות סלולריות בלתי חוקיות לה הם טוענים, מבחינת הפריסה הארצית שלה. בנוסף - לא הרי התקנה על גג הוסטל כהתקנה בקרבת ספורטק. עם זאת, אינני סבורה כי לשם כך נדרשים מספר תובעים המעידים על אותם המקרים בדיוק; ודי לטעמי בתובע אחד להמחשת מיקום ההתקנה, להשגת המטרה לעיל. כפועל יוצא מכך, אני מורה כדלקמן: המבקשים להצטרף 1, 5, 6 ו-7 יצורפו כתובעים ייצוגיים נוספים להליך. לגבי המבקשים להצטרף 2-4: ב"כ המבקשים יודיע לבית-המשפט, בתוך 7 ימים ממועד מתן החלטה זו, את מי מבין השלושה הוא מעוניין לצרף כתובע ייצוגי נוסף; כך הדבר גם לגבי המבקשים להצטרף 8-13. ו. היש להורות על צירוף תצהירו של מר ישראל טאובר? עותרים המבקשים לצירוף תצהירו של מר ישראל טאובר (נספח יד' לבקשה), הגם שהלה אינו מבקש להצטרף כתובע ייצוגי נוסף להליך, מכיוון שהוא מנהל תביעה נפרדת כנגד המשיבות. אין בידי לקבל את בקשתם. כאמור בתצהירו, מר טאובר מנהל הליכים משפטיים כנגד המשיבות 1-3, בבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 5496/06), בגין מספר מקרים המפורטים בתצהירו. מדובר בהליכים תלויים ועומדים, שהינם היפוכה של התביעה הייצוגית; המשכם ע"י מר טאובר,- משמעו החרגתו מהתביעה היצוגית; אם רצה להצטרף לתביעה,- החוק קובע את הפרוצדורה לכך. ז. היש להורות על תיקון ס"ק ג' לבקשת האישור וס"ק ב' לכתב התביעה, לעניין הפיצוי הנתבע מן המשיבות? בבקשת האישור (ס"ק ג') ובכתב התביעה (ס"ק ב'), עותרים המבקשים לפיצוי מהמשיבות, לתועלת הציבור, על יסוד הוראת סע' 20(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, בסכום של 1,000,000,000 ₪ (מיליארד ש"ח), בגין הנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בעטיין של הקמת אנטנות ו/או הקרנת קרינה סלולרית באופן בלתי חוקי. הם מציינים כי הגיעו לסכום זה לפי "תחשיב" או הערכה של 1,000 ₪ נזק לכל אחד מיחידי הקבוצה כפול מיליון בני אדם שחשופים לנזקי האנטנות. כמו כן הם עותרים להקמת קרן, אשר תמומן מתוך כספי הפיצוי לתועלת הציבור, תנוהל ע"י מומחים בתחום, ותפעל, בין היתר, לקידום המאבק באנטנות סלולריות בלתי חוקיות. המבקשים החריגו במפורש בבקשת האישור נזקים ספציפיים כגון נזקי ירידת ערך דירות ו/או נזקים בריאותיים ואחרים. בבקשת הצירוף הם עותרים לתיקון הסעיפים הנ"ל, כך שיובהר כי הפיצוי הנתבע מן המשיבות הינו: "בגין הפגיעה באוטונומיה של הרצון של התובעים ושל חברי הקבוצה ו/או בגין החרדות ועגמת הנפש שנגרמו להם בשל חשיפתם לקרינה ללא הסכמתם ו/או בגין חשיפתם לאפשרות של נזקים בריאותיים ו/או בטיחותיים", כאשר הזכות לתבוע פיצוי קמה מכוח העילות של הפרת חובה חקוקה ו/או רשלנות ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או תקיפה. המבקשים הבהירו בתגובתם לתגובת המשיבות, כי הם אינם תובעים לקבל פיצוי מהמשיבות בגין נזקים רפואיים ו/או בריאותיים ו/או בגין ליקויים ופגמים שנפלו בבדיקות קודם למתן היתרי הקמה והפעלה. לדידם, הטענות שהועלו בתצהירים מטעם המבקשים להצטרף, ביחס להחרפה במצבם הבריאותי וביחס לליקויים בהליך קבלת ההיתרים, לא נועדו לבסס עילה ו/או סעד שלא נכלל בתביעה, אלא אך ורק כדי להמחיש את המצב החמור הקיים כיום. לאור הסבר זה, שייבחן בוודאי בחקירה נגדית, ניתן לתקן ברוח זו את כתב התביעה והבקשה. אין צורך בהגשת כתבי בית-דין מתוקנים. שאלה אחרת היא,- מדוע הבהרה זו "המתינה" עד עתה, כשקבוע כבר מועד לקדם משפט, ולא נזכרה בכתבי הטענות. לסיום: התוצאה היא שאני מקבלת את בקשת הצירוף, זאת ביחס לאלה מבין המבקשים להצטרף, המפורטים לעיל בסעיף ה' להחלטה זו; כמו-כן אני מקבלת את הבקשה לתיקון. הבקשה לצירוף תצהירו של מר ישראל טאובר, נדחית. למשיבות 1-3 ניתנת בזאת ארכה להגשת תגובותיהן לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית, תוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו. קדם משפט יתקיים, כפי שנקבע ב- 1.7.08 שעה 08:20 (ואני ערה לכך שלמועד זה טרם חלף הזמן להגיש תגובה לבקשת האישור). בנסיבות, כל צד ישא בהוצאותיו. ניתנה היום 15.6.08, בהיעדר. המזכירות תמציא עותק החלטה זו, בהמצאה כדין, לב"כ הצדדים. ד"ר דרורה פלפל, שופטת סגניתֿֿנשיא קטיניםאנטנות סלולריותאנטנותגן ילדים / פעוטון / משפחתון