1. הובאה לפני בקשת המשיבים לביטול עיקולים שהוטלו נגדם בתיק זה. 2. הבקשה על-פי כותרתה מופנית לראש ההוצאה לפועל, אולם נראה לי שהדבר נעשה משום שהבקשה הוגשה סמוך להגשת התנגדות על-ידי המשיבים ומאחר וההתנגדות הועברה על-ידי ראש ההוצאה לפועל לדיון בבית המשפט, הועברה גם הבקשה הנוכחית לבית המשפט על מנת שידון בה ולכן אדון בה למרות נוסח כותרתה. 3. משהוגשה התנגדות לביצוע שטר הופכת בקשת הביצוע לכתב תביעה בסדר דין מקוצר וההתנגדות לבקשת רשות להתגונן. הבקשה להטלת עיקולים זמניים, שהוגשה לראש ההוצאה לפועל בטרם משלוח האזהרה והגיעה לדיון לבית המשפט בעקבות הגשת התנגדות לביצוע שטרות, תידון כבקשה למתן סעד זמני. לפיכך יחולו על הבקשה הכללים למתן צו עיקול זמני במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר. 4. ככלל כאשר מוגשת בקשה לביטול עיקול זמני חוזר הדיון לראשיתו והתובע חוזר להיות המבקש את הסעד הזמני ועליו הנטל להוכיח את היסודות הנדרשים למתן סעד זמני והנתבעים הם למעשה המשיבים בבקשה. ראו ע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 789 וכן בש"א (י-ם) 475/02 א. בראזני שרותים ועסקאות בע"מ ואח' נ' חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ. 5. בטרם תידון הבקשה לגופה אתייחס תחילה לטענתו המקדמית של המבקש שיש לבטל את הדיון בבקשה לביטול העיקולים משום שלטענתו כבר הוגשה בקשה דומה לראש ההוצאה לפועל והיא נדחתה על-ידו בהחלטה מיום 27.8.08. המשיבים טענו שבית המשפט מוסמך לדון בבקשה חרף החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.8.08 וזאת לנוכח האפשרות להגיש בקשה לעיון חוזר בשל קיום נסיבות חדשות שמצדיקות שינוי החלטת ראש ההוצאה לפועל. שינוי הנסיבות נמצא, לדעת המשיבים, במכתבו של ב"כ חברת קרסו מפיצי מכוניות בע"מ, שנשלח ביום 20.8.08 ועל-פיו הותרתה המשיבה שבמידה והעיקולים לא יוסרו בתוך זמן קצוב יהווה הדבר הפרה יסודית של הסכם ההרשאה שבין המשיבה לבין חברת קרסו, דבר שיביא לביטול ההסכם. 6. לטעמי אין במכתבו של ב"כ חברת קרסו מיום 20.8.08 כדי לשנות דבר לעניין הנדון שלפניי. המכתב ניתן עובר למתן החלטת ראש ההוצאה לפועל ואף אם התקבל על-ידי המשיבים לאחר שכבר הגישו את בקשתם לראש ההוצאה לפועל הרי שעליהם היה לפנות לראש ההוצאה לפועל על-מנת שהאמור במכתב יובא לעיונו לצורך מתן החלטה. קביעה זו אינה משתנה למרות טענת המשיבים שבעת הגשת הבקשה לראש ההוצאה לפועל טרם הוטל עיקול אצל חברת קרסו. שכן מרגע שהמשיבים קיבלו את פנייתה של חברת קרסו מיום 20.8.08 היה עליהם לפנות לראש ההוצאה לפועל על מנת שיביא עניין זה בחשבון ובהעדר פניה שכזו אין להתייחס למכתב כדבר שמבסס שינוי מהותי בנסיבות, המצדיק שינוי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.8.08. כמו-כן, מכתבה של חברת קרסו המתרה על הפרת הסכם ההרשאה על-ידי המשיבה אינו מתייחס רק להטלת העיקול בתיק זה אלא גם לכוונת המשיבה לבצע שינויים במבנה העסק ולהעתיק את מיקומו. כך שההתראה גופא אינה משנה דבר לעניין הטלת העיקול והמכתב נשלח למשיבה לאו דווקא בשל קיום העיקול בתיק זה, אלא בשל טענה בדבר הפרת תנאים אחרים של ההסכם, כך שמכתב ההתראה אינו אמור לשנות דבר ביחס למצבה של המשיבה המאוימת בתוצאות הפרת ההסכם על-ידה ומשום כך אין במכתב שינוי נסיבות בנוגע למצבה של המשיבה בכל הקשור לעיקול. קיום העיקול בתיק זה אינו משנה את מצבה של המשיבה ביחס לדרישת חברת קרסו כלפיה לעניין הפרת ההסכם על-ידה ולפיכך המכתב אינו מהווה שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה בדבר השארת העיקול על כנו. 7. יתרה מזאת, אף אם הייתי מתעלם מהצורך של המשיבה להציג שינוי נסיבות המצדיק שינוי ההחלטה להשארת צו העיקול על כנו, הרי שבחינת הבקשה להטלת עיקול זמני מצדיקה מתן צו עיקול וזאת על-פי בחינת כל התנאים הדרושים למבקש לצורך קבלת צו עיקול זמני. 8. התנאי הראשון למתן צו עיקול זמני מחייב את המבקש להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה. המבקש קיים תנאי זה באמצעות הגשת שני שטרי החוב שהוגשו לביצוע בתיק ההוצאה לפועל, האחד על סך 90,000 ₪ והשני על סך 150,000 ₪. שטרי החוב הם עילת התביעה של המבקש. 9. לאחר שמצאתי שהמבקש הציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום עילת תביעה, על מבקש ביטול עיקול זמני לטעת בלב בית המשפט ספק בדבר צדקת התביעה (ראו רע"א 8420/96 דן מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נ"א (3) 789, 795-796). המשיבים לא הצליחו לטעת ספק זה. המבקש הגיש תביעתו על סמך שטרי חוב. המשיבים לא הצליחו להראות שהם פרעו את החוב הרשום בשטר החוב ואף לא את החוב על-פי הפרוט שהובא בחקירתו הנגדית של המבקש. המשיבים שנמצאים בנכס לא מסרו שיקים לשנת 2008-2009. כמו-כן לא שולמו הפרשי הריבית ביחס לחובות העבר. המשיבים טענו ביחס לנכס נוסף שהשכירות לגביו הופסקה בהסכמה ביום 31.12.07 אולם לא הובא אישור על כך ולא שולמו דמי שכירות גם עד תקופה זו ואף לא עד תום תקופת השכירות המוסכמת. 10. המשיבים טענו שבהתכתבות שבין הצדדים וגם בבקשת הביצוע וכן בתגובות שהגיש המבקש לא הובא פרוט סכום חוב הנדרש מהמשיבים. טענה זו אינה יכולה לעמוד למשיבים משום שהמבקש אינו נדרש בבקשת הביצוע, ובשלב זה בתביעה הנסמכת על עילה שטרית, לפרט את פרטי החוב הנטען. בכל אופן בדיון היום הובא פרוט החוב על-ידי המבקש בחקירתו הנגדית. על מבקש ההתנגדות לביצוע שטר להצביע על כך שאין הוא מחויב לפרוע את השטר. דבר זה לא נעשה על ידי המשיבים. 11. המשיבים טענו עוד שאין הם חייבים לשלם עבור השטרות ואין להם חוב וכי ביחס לשטר החוב על סך של 90,000 ₪ הוסף שם המבקש כנפרע נוסף וזאת ללא קבלת הרשאה וכי לא ניתנה למשיבים דרישה לתשלום החוב כפי שמתחייב מהוראות ההסכם. כמו-כן, נטען שהמשכירה הייתה אמורה להשיב למשיבים את שטר החוב והדבר לא נעשה על-ידה. בכל אופן השטח שהושכר הוחזר. כמו-כן, נטען עוד שבנוגע לשטר החוב שנמשך על סך של 150,000 ₪ הצדדים הגיעו להסדר בדבר תשלום החוב וכי לא ניתנה התראה לתשלום החוב גם ביחס לשטר זה וזאת בניגוד לתנאי ההסכם שבין הצדדים. 12. לא מצאתי בטענות המשיבים בסיס לטענות ההגנה שלהם ולפיהן אין הם חייבים דבר למבקש וכי לא קיים חוב. טענה כללית זו שהובאה בתצהיר של המשיבים נסתרה על פניה בחקירתו הנגדית של המשיב שהעיד לפני היום, שגם לדבריו קיימים חובות, אם כי לטענתו לא בגובה החובות עליהם הצהיר המבקש. 13. כמו-כן, איני מקבל את טענת המשיבים שיש לבטל את העיקולים משום שהם לא קיבלו התראה בדבר קיום החוב כמתחייב על פי ההסכם שבין הצדדים, וכי הם החזירו את החזקה בנכס בתקופה מוקדמת יותר בהסכמת הצדדים וכי המשיבה השקיעה כספים ואף השביחה את הנכס והיו בו חריגות בניה שלא הובאו לידיעתה. טענות אלו הינן טענות הגנה שאין זה השלב הדיוני לדון בהן (ראו לעניין זה רע"א 234/89 בנק ערבי ישראלי בע"מ נ' עירית אום אל פחם, פ"ד מ"ג (2) 617). הדיון בשלב הזה מתייחס לבקשת המבקש להטלת עיקולים ולא אמורות להתברר בו לעומקן טענות ההגנה של המשיבים. מטענות הצדדים וגם מחקירתם הנגדית היום ניתן ללמוד שקיים חוב שטרם נפרע ולא הוכח פירעון החוב אף לא לכאורה והדבר אמור להתברר לעומקם של דברים בשלב הדיון בהוכחות ולא בשלב הזה. 14. תנאי נוסף למתן צו עיקול זמני מחייב את המבקש להציג ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיום יסוד ההכבדה, דהיינו - קיום חשש סביר לכך שאי מתן הצו הזמני יכביד על ביצוע פסק הדין לכשיינתן. לעניין זה נטען על ידי המבקש שהמשיבים נמצאים בקשיים כלכליים וכי יש להם חובות לבנקים ולספקים והמשיב אף הודה בפניו על כך וטען שאין לו אפשרות לשלם את החובות. כמו-כן, נטען על-ידי המבקש שהמשיב העביר את זכויותיו בבית מגוריו על שם גרושתו ואף הועבר רכב על שם כלתו. כמו-כן טען המבקש שעל-פי תדפיס רשם החברות רובצים שעבודים רבים לטובת נושים שונים של המשיבה וכי שם המשיבה הוחלף במשך השנים. כמו-כן, נטען שהמשיבים החלו להבריח את נכסיהם לרבות רכבים וכי בכוונתם לסגור את העסק נשוא התביעה. המשיבים טענו שאין בסיס לטענה בדבר קיום יסוד ההכבדה וכי המשיב לא הצהיר בפני המבקש כפי שנטען בבקשה להטלת העיקול, העברת הזכויות על שם גרושתו של המשיב בוצעה ללא קשר לקיום החוב או העיקול ולא הוברח רכב על שם כלתו וכי השעבודים שנרשמו ברשם החברות נעשו במסגרת ניהול עסקיה הרגילים של המשיבה לצורך קבלת אשראי מהבנקים וכי שינוי שם המשיבה נעשה בשל שינוי בהרכב בעלי המניות. 15. אני סבור שקיים במקרה זה יסוד ההכבדה הנדרש וזאת, בין היתר, בשל הצהרת המבקש בתצהירו וגם בעדותו ולפיה בשיחה שהייתה בינו לבין המשיב, הצהיר המשיב שאין לו כספים לשלם את החוב בשל בעיות כלכליות שיש לו וכן בשל קיומן של הגבלות בחשבונות הבנקים של המשיבה. המשיב עצמו ציין במכתבו מיום 1.4.08 (סומן מ/1) שמצבו הכלכלי בעסקים קשה מאוד וכי הדבר נמשך ואין רואים את הסוף וזאת הוא כותב בהתייחס לפניה של נושה לתשלום סך של כ- 4,200 ₪ בלבד. מצבה הכלכלי של המשיבה עולה גם ממכתב ב"כ המשיבים מיום 5.6.08 (סומן מ/2) שם צוין שישנה ירידה בהכנסות המשיבה והיא מתקשה בתשלום דמי השכירות החודשיים. הדבר עולה גם ממכתבה של חברת קרסו מיום 20.8.08 שצורף כנספח א' לבקשה לביטול העיקול לפיו נודע לה על כוונת המשיבה לבצע שינויים במבנה של העסק ואף כוונה להעתיק את מיקומו. המשיב עצמו העיד היום שמצב העסק אינו טוב וכי הוא זקוק לתזרים והם מטפלים בצמצום ההוצאות והבראת העסק. דברים אלה מחזקים את הקביעה ולפיה מצבה הכלכלי של המשיבה רע. מצב כלכלי שכזה מבסס כראוי את יסוד ההכבדה הנדרש לצורך מתן צו עיקול זמני. ראו לעניין זה בש"א (י-ם) 475/02 א. ברזאני שרותים ועסקאות בע"מ ואח' נ' חברת אחים בן רחמים צפון בע"מ וכן רע"א 7513/06 גב ארי פתוח והשקעות בע"מ ואח' נ' אברהם וסילוה גייר ואח'. 16. תנאי נוסף למתן צו עיקול הינו דרישת תום הלב ודרישת היות הסעד ראוי וצודק בנסיבות העניין וכי הוא מידתי. ממכלול הנסיבות עולה שלא הייתה ברירה למבקש אלא להגיש את בקשתו להטלת העיקולים וזאת על מנת להבטיח את פירעון החוב. הגשת הבקשה בנסיבות העניין הייתה בתום לב. הצו כשלעצמו הינו מידתי משום שיש צורך בפגיעה מסוימת בזכות הקניין של המשיבים על מנת לאזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים של שני הצדדים וכי העיקול צודק בנסיבות העניין, בפרט שקיימת למשיבים האפשרות לבקש המרת העיקולים. 17. שיקול נוסף אותו יש לבחון הוא מאזן הנוחות של שני הצדדים. המשיבים טוענים שהשארת העיקול על כנו יביא לקריסת העסק ומנגד המבקש טוען שאי מתן צו העיקול יגרום לכך שלא יהיה לו ממה וממי להיפרע. בנסיבות המקרה דנן יש להעדיף את המבקש משום שלמשיבים קיימת האפשרות לבקש המרת העיקולים, כפי שציינתי לעיל, ומנגד ניתן להבטיח את המשיבים על-ידי חיוב המבקש בהפקדת עירבון וערבות למקרה הצורך. 18. במקרה הנוכחי נראה לי כצודק וסביר לחייב את המבקש בהפקדת עירבון וערבות למרות שציינתי לעיל שלא מתקיים שינוי נסיבות המצדיק ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 27.8.08 וזאת משום שישנו צורך לאזן כראוי בין העניינים המנוגדים של שני הצדדים ומשום שנראה לי כצודק בנסיבות העניין לא להותיר את המשיבים ללא בטחון מסוים למקרה שהתביעה תפסק. 19. לנוכח כל האמור לעיל אני מחייב את המבקש להפקיד במזכירות בית המשפט ערבות צד ג' על סך של 200,000 ₪ ועירבון על סך של 30,000 ₪ וזאת בתוך 5 ימים מיום קבלת החלטה זו. 20. בכפוף לביצוע ההפקדה הנ"ל יישארו העיקולים על כנם. במידה ולא תבוצע ההפקדה יבוטלו העיקולים. 21. מאחר ועיקרה של בקשת המשיבים נדחתה, אני מחייב אותם לשלם למבקש, יחד ולחוד, סך של 2000 ₪ בתוספת מע"מ ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. 22. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר. ניתנה היום י' באלול, תשס"ח (10 בספטמבר 2008) בהעדר הצדדים. משה כהן, רשם בית משפט השלום, ת"א-יפו משלוחעיקול