1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' ברון), להוציא לבקשת המשיבות 1 ו-2 צו מניעה זמני בגדרי תובענה שהגישו, האוסר על העברת דמי הפעלת תחנת דלק של המבקשת 1 מן המשיבה 3 - לידי יתר בעלי הדין, וזאת עד להכרעה בתובענה הנ"ל. 2. השתלשלות האירועים מפורטת בהרחבה בהחלטת בית המשפט הנכבד קמא ולא אחזור עליה כאן, אלא אביא להלן רק את עיקרי העובדות הצריכות לעניין. 3. המבקשת 1 (להלן: אורטקס) היא בעלת הזכויות בתחנת דלק "פז-הנופר", המופעלת בידי המשיבה 3 (להלן: פז). הון המניות המונפק של אורטקס, נכון ליוני 2007, עמד על 1,000 מניות: 900 היו בבעלות המשיבה 1, שהמשיבה 2 היתה, לפי הנטען, בעלת השליטה בה (להלן יכונו המשיבות 2-1 יחד: רדסטאר), ו-100 מניות - בבעלות רחל לב, המשיבה 4 (כאשר לטענת רדסטאר - רובן הוחזקו בנאמנות לטובת המשיבה 2). "מניית זהב", שהיא מניית ניהול ושליטה מיוחדת באורטקס, הוענקה לפז. רחל לב כיהנה, במועדים שונים, כמנהלת באורטקס, ופעולותיה בתפקיד זה מצויות במוקד המחלוקת בינה לבין רדסטאר. 4. רחל לב, שלמה לב (המשיב 5, ובעלה לשעבר של רחל לב) ומשה יורם הכהן (בנה של סול כהן ובן-הזוג של רחל לב), הם, כפי הנראה, בעלי השליטה ומנהליה של המבקשת 2 (להלן: גולד דיזל), בחלוקה פנימית שלא הובררה כאן כל צרכה ואיננה נחוצה לענין. 5. ברקע הבקשה עומדים מספר הליכים משפטיים קודמים בין בעלי הדין, ובעיקרם - תביעה, אשר הוגשה על-ידי רדסטאר בשנת 2004 כנגד: רחל לב, אורטקס ופז, להשבת 900 מניות אורטקס (שהיוו 90% מהון מניותיה), שרחל לב העבירה לעצמה בתקופה שבה כיהנה כמנהלת אורטקס. לבקשת רדסטאר ניתן במסגרת זו צו מניעה זמני האוסר על רחל לב לבצע כל דיספוזיציה במניות אורטקס. בתאריך 28.6.2007 ניתן גם פסק דין בתובענה האמורה ובגדרו ניתן צו הצהרתי הקובע כי העברת 900 מניות רגילות של חברת אורטקס מאת רדסטאר לרחל לב - בטלה (ה"פ 431/04). באותו יום ממש שבו ניתן פסק הדין האמור, כך הוברר למשיבות 1 ו-2 בדיעבד, קיבלה לכאורה אורטקס החלטה על הקצאת מניות בה לגולד דיזל, באופן המדלל את נתח אחזקותיה של רדסטאר במניות אורטקס מ-90% - ל-2.5%, בעוד שגולד דיזל (הנמצאת בין היתר בשליטת רחל ושלמה לב), הופכת לבעלת השליטה באורטקס (להלן: החלטת ההקצאה). דו"ח ההקצאה נחתם על-ידי שלמה לב, וההקצאה נרשמה בספרי רשם החברות - כל זאת לאחר שכבר ניתן פסק הדין ב-ה"פ 431/04 הנ"ל. 6. נוכח האמור הוגשה על-ידי רדסטאר התובענה הנוכחית, בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ (ת"א) 931/07)), ובגדרה נתבקש בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו להצהיר כי החלטת ההקצאה נעשתה על ידי רחל לב במרמה, תוך הפרה של פסק הדין ב-ה"פ 431/04 הנ"ל וצו מניעה זמני, שניתן במסגרתו. עם הגשת התובענה ניתן, לבקשת רדסטאר, צו מניעה זמני נוסף, האוסר על: גולד דיזל, רחל לב ושלמה לב ומי מטעמם לבצע כל דיספוזיציה במניות אורטקס, או לקבל החלטות כלשהן באורטקס (כמפורט בצו המניעה הזמני), מכוח שליטתם באורטקס נוכח החלטת ההקצאה, שלפי הטענה - בטלה היא. 7. בתאריך 16.1.2008 הוגשה על-ידי רדסטאר בקשה למתן צו מניעה זמני נוסף האוסר על פז להעביר לרחל לב, שלמה לב, גולד דיזל ואורטקס את דמי הפעלת תחנת הדלק הידועה בשם "פז-הנופר", שבבעלות אורטקס והמופעלת בפועל על ידי פז. סכום דמי ההפעלה, בגין תקופה של 18 חודשים, עומד על כ-900,000 דולר. כן נתבקשו בבקשה סעדים נוספים, שאינם צריכים לענייננו. ההחלטה בבקשה זו היא במוקד הדיון שלפני. 8. בית המשפט הנכבד קמא נעתר לבקשה לצו מניעה זמני באופן חלקי, והורה על מתן צו מניעה זמני שיאסור על פז להעביר את דמי הפעלת התחנה של תחנת "פז-הנופר" לרחל לב, שלמה לב, גולד דיזל, אורטקס, או למי מטעמם וכן הורה על הפקדת דמי ההפעלה הנ"ל (בקיזוז סכומים המגיעים לפז, ככל שמגיעים סכומים כאלה) - בחשבון נאמנות לטובת אורטקס. בהחלטה נאמר, בין היתר, כדלקמן: "לנוכח התנהלות זו [הקצאת מניות אורטקס לגולד דיזל שבוצעה על ידי רחל תוך הפרה לכאורה של צו המניעה שאסר עליה לעשות כן - ח"מ], וכך גם לנוכח החלטות הדירקטוריון מרחיקות הלכת שנתקבלו על ידי רחל ... אמנם קיים חשש כי דמי ההפעלה, שהם בסכומים משמעותיים, לא ימצאו את דרכם לאורטקס, ונראה גם מעמדת המשיבים 1-3 כי אלה יועברו לידי גולד דיזל שבשליטת רחל וימצאו דרכם לידי האחרונה." כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שבפני, שהוגשה על-ידי גולד דיזל ועל-ידי אורטקס - הנשלטת de facto (גם אם לא de jure, לפי הנטען) על-ידי גולד דיזל ובעלי השליטה בחברה זו. 9. המבקשות טוענות בבקשה שלפני כי בקשת רדסטאר לקתה בשיהוי מאיין, כי צו המניעה הזמני שניתן איננו משרת את הסעד המבוקש בהמרצת הפתיחה, וכי הבקשה לצו המניעה הזמני צריכה היתה להיות מוגשת בדרך של בקשה לעיון חוזר, ולא כפי שהוגשה. כן טוענות המבקשות כי מאזן הנוחות כאן נוטה לטובתן ולא לטובת רדסטאר, וזאת בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי בענין. המשיבות 2-1 סומכות ידיהן על האמור בהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד. פז איננה מחווה דעה לגופם של דברים, ובלבד שיישמרו זכויותיה. 10. בהודעה משלימה מתאריך 21.4.2010 מסרו המבקשות כי בית המשפט המחוזי החליט בתאריך 21.1.2010 (החלטה שלא צורפה להודעה המשלימה) כי התיק "צריך להתנהל בכלל ומכל מקום במסגרת בית המשפט לענייני משפחה", שכן מדובר בסכסוך משפחתי בין המשיבה 2 (שהלכה בינתיים לבית עולמה) לבין משה יורם הכהן - שהם, כאמור, אם ובנה. המבקשות טוענות עוד, בין היתר, כי משמעות הדבר היא שלבית המשפט המחוזי כלל לא היתה סמכות עניינית לדון בתיק, וממילא - ליתן צו זמני בגדרו. דיון והכרעה 11. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת רשות הערעור. החלטתו המפורטת והמנומקת של בית המשפט המחוזי הנכבד מבוססת היטב ואינני רואה מקום להתערב בה, וזאת כבר מן הטעם שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ממין זה אלא במקרים חריגים, שהמקרה דנן איננו נמנה עמם (ראו: רע"א 8055/08 ניו ג'ינס בע"מ נ' רנואר אופנה ייצור ושיווק (1993) בע"מ (לא פורסם, 2.4.2009)). למעלה מן הצורך אוסיף כי דין הבקשה ממילא להידחות אף לגופה, מנימוקים שיובאו בקיצור להלן. 12. על פני הדברים, הוצגו על ידי רדסטאר ראיות מהימנות לכאורה התומכות בקיומה של עילת התביעה, כפי שנדרש בתקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כתנאי מקדים למתן סעד זמני. מבלי לקבוע מסמרות בעניין הרי שדומה כי החלטת ההקצאה נתקבלה ויושמה, לכאורה, באופן העומד לסתירה לצווים שיפוטיים, ותוך ניסיון לסכל את תכליתו של פסק הדין ב-ה"פ 431/04, שניתן ממש באותו יום עצמו. ניסיונן של המבקשות להיתלות בהסכם פשרה בגדרו של הליך אחר, בו היו מעורבים הצדדים (ה"פ (מח'-ת"א) 1144/07) כיוצר השתק מבחינת רדסטאר - נראה כבעייתי, וכך אף טענות השיהוי, ויתר הטענות האחרות שהועלו בבקשת רשות הערעור לעניין סיכויי התביעה. 13. גם מבחינת מאזן הנוחות נוטה הכף בבירור לטובת רדסטאר, ולא לטובת גולד דיזל. קביעתו של בית המשפט המחוזי הנכבד לפיה קיים חשש כי דמי ההפעלה, נשוא צו המניעה הזמני, האמורים להשתלם לאורטקס ימצאו את דרכם לגולד דיזל ולבעלי השליטה בה - בדין יסודה. בלא מתן הצו, אכן עלולה רדסטאר - בהנחה כי תביעתה תתקבל והיא תחזור לשלוט באורטקס - לגלות כי קופתה של אורטקס רוקנה בינתיים. באשר לטענת המבקשות כי ככל שדמי ההפעלה יוותרו בנאמנות עבור אורטקס, עלולה אורטקס להגיע לחדלות פרעון: חשש זה (שלא בוסס) ודאי קטן יותר מן החשש שקופתה של אורטקס תרוקן ככל שיבוטל צו המניעה. בכל מקרה, יש קושי בנסיבות בהעלאת טענות הנוגעות להשפעת צו המניעה הזמני על אורטקס, שעה שלטענת רדסטאר, שיש ראיות לכאורה לביסוסה - השליטה באורטקס ניטלה ממנה שלא כדין. עוד אעיר, שככל שחוששות המבקשות לגורלה של אורטקס, במידה שלא יועברו לידיה דמי ההפעלה, הרי שהפיתרון איננו טמון בשחרור דמי ההפעלה - לידי אורטקס (וממנה - לפי החשש - לגולד דיזל ולבעלי השליטה בה), אלא בהגשת בקשה מתאימה לכיסוי הוצאותיה של אורטקס (אם יש כאלה ואם אין דרך סבירה אחרת לממנן לעת הזו) מתוך דמי ההפעלה, המוחזקים בנאמנות. מובן מאליו שאינני מחווה כל דעה באשר להיותה של בקשה מעין זו (אם תוגש) מוצדקת, ובית המשפט הדן בתיק - יחליט בענין זה, אם תוגש בקשה כאמור - כטוב בעיניו. 14. אחרונה אידרש בקצרה לאמור בהודעה המשלימה מטעם המבקשות, כאמור בפיסקה 10 שלעיל: להודעה לא צורפה, כאמור, ההחלטה עליה נסמכת ההודעה המשלימה. עם זאת, עיון באותה החלטה, שפורסמה, מגלה כי בית המשפט המחוזי לא מצא כלל ועיקר כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בתיק (ראו: פיסקה 5 להחלטה, בש"א 20859/09), אלא קבע כי "אמנם נכון וראוי" לצרף את התיק הנוכחי לתיק אחר המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה (שהמבקשות לא הזכירו את קיומו). זאת, מכוח הוראת סעיף 6(ה) לחוק בתי משפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ומשהתרשם בית המשפט הנכבד כי הסכסוך, נשוא התיק שבפניו, איננו אלא נדבך אחד בסכסוך רחב יותר, המתנהל לגבי רכוש משפחת כהן. מכאן, שטענות המבקשות כי בית המשפט המחוזי הנכבד היה נעדר סמכות ליתן את צו המניעה הזמני - אין להן עיגון באותה החלטה. יוער עוד, בבחינת למעלה מן הצורך, כי אף אם בית משפט, שהחליט ליתן סעד זמני, מוצא לאחר מכן כי יש להעביר את הדיון לבית משפט אחר מטעמים של סמכות עניינית, ממילא אין בכך כדי להביא מניה וביה לבטלות החלטתו בענין הסעד הזמני וזו נותרת ככלל שרירה וקיימת, כל עוד לא החליט בית המשפט הנעבר החלטה אחרת (ראו: ע"א 75/86 מנסור נ' מנסור, פ"ד מ(3) 662 (1986); רע"א 6435/05 זאנו נ' יורו ישראל י.ש. בע"מ בפיסקה 8 (לא פורסם, 10.4.2006); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך) 92 (1995)). 15. נוכח כל האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית. המבקשת 2 לבדה תישא בשכר טרחת העורך-דין של המשיבות 1 ו-2 בבקשה, בסכום כולל של 15,000 ש"ח. ניתנה היום, י"ג אייר התש"ע (27.4.2010).סמכות ענייניתדיני חברותהקצאת מניותמניות