הפרה צפויה של חוזה - סדר דין מקוצר

הפרה צפויה של חוזה - סדר דין מקוצר בפני בקשה לסילוק על הסף ולחילופין בקשה למחיקת כותרת. רקע המשיבים זכאים להירשם כבעלי דירה ברחוב פרלוק 7, תל-אביב (להלן:"הדירה"). המבקשים שכרו מהמשיבים את הדירה לתקופה של שנתיים החל מיום 15.9.04 (להלן:" הסכם השכירות המקורי") . בהמשך, הוארכה תקופת השכירות לשנה נוספת עד ליום 14.09.08 ( להלן:"הסכם ההארכה"). בכתב התביעה טענו המשיבים, כי מכוח סעיף 2.6 להסכם השכירות מוקנית למשכיר זכות " 90 יום לפני תום תקופת השכירות או במהלך תקופת האופציה, להודיע לשוכר כי הוא מקצר את תקופת השכירות או האופציה על פי שיקול דעתו וזאת לאחר מתן הודעה בכתב ובדואר רשום על כוונתו זו לא יאוחר מ-90 יום ממועד ההודעה האמורה". ( להלן:"סעיף הקיצור") . מכוח זכות זו , הודיעו המשיבים למבקשים ביום 19.12.07 על רצונם בקיצור השכירות, וביקשו כי הדירה תוחזר לחזקתם עד לתאריך 14.6.08. המבקשים דחו דרישה זו ועל כן הוגשה התביעה. הצדדים חלוקים באשר למועד הפינוי: לטענת המשיבים מועד הפינוי הוא 14.6.08 ולטענת המבקשים- 14.9.08. על אף שמדובר בפער של 3 חודשים בלבד, לא השכילו הצדדים להגיע להסכמה בענין מועד הפינוי ועמדו על מתן החלטה בבקשה המקדמית. תמצית טענות המבקשים המבקשים עותרים לסילוק התביעה על הסף באשר לסברתם, כתב התביעה לא מגלה עילה, הן מפני שלא נטענה כל טענה לפיה הפרו המבקשים את הסכם השכירות, והן מפני שהסעיף עליו מושתתת התביעה אינו רלוונטי בתקופת השכירות הנוספת. בנוסף, לטענתם, התביעה הוגשה לבית המשפט בחוסר תום לב כתגובה לטענות שהעלו המבקשים נגד המשיבים בדבר הפרת הסכם השכירות על ידם. לחילופין, עותרים המבקשים למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר". לטענתם גם אם יש תוקף ל"סעיף הקיצור" בתקופת הארכת השכירות, הרי התביעה אינה ראויה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר וזאת מפני שהמשיבים אינם יודעים בוודאות כי המבקשים לא יפנו את הדירה, ובכל מקרה מדובר בהפרה צפויה כך שלא ניתן לתבוע בגינה בסדר דין מקוצר. תמצית טענות המשיבים לטענת המשיבים, סעיף קיצור השכירות תקף גם בתקופת הארכת השכירות כיוון שנקבע בהסכם ההארכה כי הוראות הסכם השכירות המקורי יחולו "בהתאמה וללא כל שינוי וסייג". לעניין הבקשה למחיקת כותרת, טוענים המשיבים, כי בסוגיה זו, הפרה צפויה של חוזה זהה להפרה רגילה של חוזה וכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו. אם כתב התביעה ממלא אחר הוראות החוק, אין זה משנה אם מדובר בהפרה רגילה או צפויה. דיון ומסקנות לאחר שבחנתי את החומר שבפני וקראתי את סיכומי הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להידחות. הבקשה לסילוק על הסף כתב תביעה יימחק בהיעדר עילה, כאשר תובע שהוכיח את כל העובדות הכלולות בו, עדיין לא יהיה זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידו ( א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 7, 136). אין זה המקרה בעניינינו. המשיבים מבססים את תביעתם על מערכת הסכמית בין הצדדים. לכאורה, אם יוכיחו המשיבים את העובדות שבכתב תביעתם, יהיו זכאים לסעד שהתבקש על ידם. טענות המבקשים לעניין פרשנות ההסכמים, הן טענות עובדתיות אשר אין בהן כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף. העתירה לסילוק התביעה על הסף, נדחית. הבקשה למחיקת כותרת בבואו להכריע בבקשה למחיקת כותרת, על בית המשפט לבדוק האם כתב התביעה ממלא אחר הדרישות שבתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקסד"א). בעניינינו, מדובר בתביעה לסילוק יד ופינוי ממושכר ועל כן יש לצרף לה ראיה שבכתב ( תקנה 202 (3) לתקסד"א). המשיבים צרפו לתביעתם את הסכם השכירות המקורי, את הסכם ההארכה ותכתובות בין הצדדים. באשר לסוגיית הפרה צפויה בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר, יש להבחין בין שני מצבים: מצב בו צד לחוזה גילה את דעתו במפורש כי לא יקיים את החוזה- במקרה כזה אין פגם לתבוע בסדר דין מקוצר על ידי הגשת ההסכם ופירוט אופן גילוי הדעת שלא לקיים אחר ההסכמות. מצב בו הסתבר מנסיבות העניין כי צד לחוזה לא יכול או לא רוצה לקיים את החוזה- במקרה כזה אין להביא את העניין בסדר דין מקוצר. (המ' (ת"א) 7010/86 פרנק ב. הול, חברה בע"מ נ' דננברג יעקב). המשיבים פרטו בכתב התביעה את אופן גילוי דעתם של המבקשים שלא לקיים אחר ההסכם הנטען ושלא לפנות את הדירה בתאריך 14.6.08. המשיבים צירפו את מכתב המבקשים מיום 30.1.08 (נספח ז' לכתב התביעה) בו הודיעו באי כוח המבקשים כי המבקשים אינם יכולים "לעזוב ולצאת מהדירה Out of the Blue". בכך יש גילוי דעת מפורש בדבר אי קיום ההסכם הנטען. טענת המבקשים, כי "סעיף הקיצור" אינו רלבנטי לתקופת השכירות הנוכחית, מהווה כשלעצמה הבעת עמדתם כי אינם רואים עצמם מחויבים בפינוי הדירה בהתאם להודעה שנמסרה מכוח סעיף זה . גם התנהלותם הדיונית של המבקשים העומדים על בקשות מקדמיות לסילוק התביעה מהווה גילוי דעת לכך שדרישת הפינוי, לשיטתם, אינה מוצדקת ולא יפעלו על פיה. על כן, משנתמכה התביעה בראיות בכתב והמשיבים פירטו את אופן גילוי דעתם של המבקשים שלא לפנות את הדירה במועד הנדרש, כשירה התביעה להידון בסדר דין מקוצר. הבקשה למחיקת כותרת, נדחית. בקשת רשות להגן תוגש בהתאם להחלטה מיום 24/3/08. נתתי דעתי לבקשת המשיבים לקבוע מועד קצר יותר להגשת בר"ל ואולם לא מצאתי מקום לשינוי ההחלטה מיום 24/3/08 אשר לא הוגש עליה ערעור. מכל מקום, נוכח עומס היומן, ממילא לא ניתן לקבוע מועד לדיון קודם הפגרה. על כן, תוגש בקשת רשות להגן תוך 30 יום מהיום, כאשר ימי הפגרה יבואו במנין הימים. לדיון בבר"ל ביום 09.09.08 שעה 09:00. המבקשים ישאו בהוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. חוזהסדר דין מקוצר