1. בפני בקשה לעיכוב ביצוע . הבקשה מתייחסת להחלטה מיום 3.3.08 ופסיקתא מיום 7.4.08 (להלן: "פסק הדין"). המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור אשר הוגש על-ידה לבית המשפט המחוזי בת"א. רקע 2. המשיבה הינה בעלת זכויות החכירה במגרש כדורגל בשם "המכתש" המצוי ברחוב בורוכוב 56, גבעתיים (להלן: "המגרש" או "האצטדיון"). המבקשת הינה חברה המנהלת את קבוצת הכדורגל "הפועל רמת גן" (להלן: "המבקשת"), וזאת לאחר שרכשה בשנת 2006 את זכויות הניהול מאת המפרק הזמני של חברת "מועדון הכדורגל הפועל רמת גן" (להלן: "חברת הניהול"), אשר ניהלה את הקבוצה עד לפירוקה. ביום 5.4.98 התקשרה המשיבה בהסכם למכירת זכויותיה במגרש לחברת גני דולינגר שהתקשרה בהמשך עם חברת אוסיף, לבניית כ- 165 יחידות דיור על שטח המגרש (להלן: "עסקת הנדל"ן"). בשל חילוקי דעות בין המשיבה לבין חברת הניהול, פנו השתיים להליכי בוררות, אשר בסיומם נקבע כי חברת הניהול תפנה את המגרש כנגד קבלת דמי פינוי מהמשיבה. ביום 1.7.02 אישרה חברת הניהול כי המשיבה קיימה את פסק הבוררות באופן מלא. ביוני 2002 שכרה חברת הניהול מהמשיבה את המגרש לשנה תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. בשנת 2004 נחתם הסכם שכירות נוסף לפיו השכירה המשיבה את המגרש למחלקת הנוער של הפועל רמת גן תמורת דמי שכירות בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ לחודש. כיום המבקשת היא שמחזיקה במגרש. 3. ביום 13.6.07 הגישה המשיבה תביעת פינוי בסדר דין מקוצר כנגד המבקשת. המבקשת עתרה למחיקת הכותרת בסדר דין מקוצר ולמתן רשות להגן. בהחלטה מנומקת מיום 3.3.08 דחה כב' השופט חיים טובי את בקשות המבקשת וקבע כי המשיבה זכאית לפנות את המבקשת מהמגרש כמבוקש בתביעתה. פסיקתא נחתמה ביום 7.4.08. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי ובמקביל עתרה לעיכוב ביצוע. ביום 4.5.08 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי בכפוף להפקדת 30,000 ש"ח. ביום 26.5.08 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, המורה למבקשת לפנות תחילה לבית משפט זה, ומאריכה את תוקף הצו הארעי עד ליום 28.5.08. בהתאם להחלטתי מיום 28.5.08 הועברה בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין לתגובת המשיבה, תוך קביעה כי פסק הדין יעוכב עד החלטה אחרת. לאחר הגשת תגובת המשיבה ותשובת המבקשת, יש להכריע בבקשה. תמצית טענות המבקשת 4. המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור גבוהים ביותר וזאת ממספר טעמים: ראשית, לא ניתנה לה האפשרות להתגונן בפני תביעת הפינוי שהוגשה נגדה. שנית, המצהיר מטעמה לא נחקר ועל כן יש לייחס מהימנות מלאה לתצהירו, אשר מקים הגנה לכאורה בפני התביעה. שלישית, זכויות הקבוצה הוכרו בעבר על ידי המשיבה עצמה, ולכן ברור כי לא ניתן לפנותה בהינף יד. לטענת המבקשת, בסוגיה מעין זו הכוללת פינוי ממקרקעין חייב בית המשפט לעכב את ביצוע פסק הדין וזאת בשל החשש כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, במידה והמערער על פסק הדין יזכה בערעורו. הנזק בפינוי המבקשת והריסת המגרש נוגע לא רק לקבוצת הבוגרים אלא גם למחלקת הנוער ולבית הספר לכדורגל אשר פועלים במגרש. למעשה, הפינוי יחסל את מועדון הכדורגל של הפועל רמת גן בדרך שבה לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור. המבקשת מציינת כי היות והיא זו שעושה שימוש במגרש מזה כשמונים שנים, לא ניתן לומר כי סעד של השארתה במגרש מהווה סעד שאינו צודק או עולה על הנדרש. המבקשת מוסיפה כי רק מתן צו עיכוב ביצוע פסק הדין יישמר את המצב הקיים, וזאת לעומת מצב בו המגרש אומנם לא ייהרס אך היא תאלץ להתפנות. סילוק המבקשת במהלך עונת משחקים תוביל לחורבן הקבוצה ובמצב כזה זכיית המבקשת בערעור לא תועיל לה. לבסוף טוענת המבקשת כי הנזק שייגרם לה בביצוע פסק הדין עולה עשרות מונים על הנזק שעלול להיגרם לצדדי ג', שהוא תיאורטי בלבד. מימוש פסק הדין יגרום לנזק מיידי המתבטא בהפסקת פעילות הקבוצה, קבוצות הנוער ובית הספר לכדורגל. עיכוב פסק הדין לעומת זאת, לא יפגע בצדדים שלישיים, שכן נכון להיום עסקת הנדל"ן אינה יכולה לצאת לפועל וזאת בגלל שורה של תנאים מתלים חיצוניים אשר כלל לא התממשו. תמצית טענות המשיבה 5. המשיבה טוענת, כי סיכויי הערעור קלושים ביותר וזאת הן מטעמים פרוצדוראליים והן מטעמים מהותיים. הטעמים הפרוצדוראלים : הרחבת חזית, שינוי חזית, היעדר פירוט טענות והגשת ראיות חדשות ללא הצדקה. הטעמים המהותיים: המבקשת לא הראתה ראייה לזכויות כלשהן במגרש, אין בסיס לטענה כי המשיבה לא מילאה אחר פסק הבוררות, אין בסיס לטענות כנגד עסקת הנדל"ן. לטענת המשיבה, מאזן הנזקים נוטה באופן מובהק לטובתה: קבוצת הפועל רמת גן לא שיחקה כלל במגרש במשך שלוש שנים, ועדיין הצליחה לפעול כקבוצה. בנוסף, אין מניעה שתשחק במגרשים אחרים אשר יועדו למטרה של מגרשי ספורט. לעומת זאת, עיכוב ביצוע פסק הדין יחשוף את המשיבה לנזקים של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מדחיית עסקת הנדל"ן. המשיבה מוסיפה, כי חברת הניהול הסכימה בזמנו לפנות את המגרש על אף פעילות הקבוצה, כך שפינוי המבקשת כיום לא יפגע בה יותר מאשר מבעבר. בנוסף, מרבית ההשקעות שנעשו על ידי המבקשת במגרש נעשו לאחר שידעה על הכוונה לפנותה, כך שאין לה להלין אלא על עצמה. לחילופין, מבקשת המשיבה כי אם אכן ייעתר בית המשפט לבקשה לעיכוב ביצוע, אזי יורה למבקשת להפקיד סכום של 10 מיליון $ וכן יחייב את מנהלי המבקשת בערבות אישית, וזאת כדי להבטיח את כיסוי נזקי המשיבה במידה והערעור יידחה. דיון ומסקנות המסגרת המשפטית 6. בדונו בעתירה לעיכוב ביצוע פסק דין על בית המשפט לבחון שתי שאלות: האחת- מה מידת סיכויי ההצלחה בערעור. השנייה- האם יהא זה מן הנמנע או קשה מאד להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר ביצוע פסק הדין. כמו כן על בית המשפט לשקול את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מהצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שיגרמו ואת האפשרות לתקנם. (בש"א 3158/91 שמואל פלאטו שרון נגד קומפני פריזיין, פד"י מ"ה (5) 499). כאמור, המבקש עיכוב ביצוע פסק דין צריך להצביע על סיכויים טובים לקבלת הערעור ועל מאזן נוחות הנוטה לטובתו, אך יחד עם זאת, קיימים יחסי גומלין בין שני התנאים- ככל שהנזק הנטען הינו בלתי הפיך במידה ופסק הדין לא יעוכב, כך פוחת הנטל להצביע על סיכויים גבוהים לזכות בערעור. (רע"א 7161/05 בת דור אגודה לאומנות המחול תל אביב נ' מיכאל פוקס ואח'). עוד נקבע כי "כאשר קיים חשש רציני שהמערער לא יוכל, או יתקשה מאוד, להשיב את המצב לקדמותו, אזי חשש זה יהיה השיקול המכריע, המצדיק עיכוב ביצועו של פסק-דין, כדי לא לסכל מראש את טעמו ותכליתו של הערעור". (ע"א 4781/01 מדינת ישראל ואח' נ' סנפיר השקעות בע"מ). במצב בו כפות המאזניים מאוזנות, באופן שלשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאד לתקנו, תטה הכף לטובת הזוכה בפסק הדין המקורי. (א. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי- מהדורה שביעית" תשס"ג-2003, עמ' 528-527). ומן הדין אל הנדון 7. מטבע הדברים, בהיות בקשה זו מופנית לערכאה הדיונית שנתנה את פסק הדין, לא יתמקד הדיון בשאלת סיכויי הערעור. ראוי לציין, כי על אף שפסק הדין לא ניתן על ידי (אלא על ידי כב' השופט חיים טובי הנמצא בשבתון), אינני יושבת כערכאת ערעור על פסק דין של חברי לערכאה. על כן, מועבר מרכז הכובד לדיון בסוגיות המתייחסות לקושי להשיב את המצב לקדמותו ולמאזן הנזקים והנוחות. לטענת המבקשת, רק עיכוב ביצוע יישמר את מצב הקיים. אכן, באם לא יעוכב ביצוע פסק הדין, יהיה בכך כדי להביא להריסת האצטדיון, באופן שימנע את השימוש בו בעתיד. במצב דברים זה, יש יסוד לטענת המבקשת בדבר נזק בלתי הפיך. עם זאת, שקלתי את האפשרות לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהורות על פינוי האצטדיון, תוך איסור על המשיבה להרסו או לעשות בו דיספוזיציה. בעניין זה, נתתי דעתי לטענת המשיבה, כי המבקשת ידעה או היה עליה לדעת כי זכות השימוש באצטדיון היא לזמן קצוב ובהתאם לכך היה עליה לכלכל את צעדיה. המשיבה טוענת, כי עוד בשנת 2000 ידעה חברת הניהול כי יהא עליה לפנות את האצטדיון, מה עוד ששולמו לה מיליוני ₪ עבור הפינוי. המשיבה מדגישה, כי המבקשת עצמה היתה מודעת לדרישת הפינוי מאז הקמתה ב- 2006 . עוד טוענת המשיבה , כי קיימים שני מגרשי כדורגל בתחום שיפוט העיר רמת גן שיכולים לשמש תחליף לאצטדיון. לטענתה, בפועל, קבוצת הבוגרים של המבקשת, לא שיחקה בשלוש השנים האחרונות באצטדיון, אלא באצטדיון "וינטר", וחזרה לשחק בו רק לאחרונה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי הסכמת חברת הניהול לפנות את האצטדיון, היא המצביעה על כך שאין בסיס לטענת הנזקים הבלתי הפיכים. 8. לאחר ששקלתי בכובד ראש את טיעוני הצדדים, מקובלת עלי טענת המבקשת כי סילוקה מהאצטדיון, ימנע לחלוטין את האפשרות לערוך אימונים ולשחק משחקים ביתיים. לא שוכנעתי, כי נכון להיום יש לקבוצה אלטרנטיבה לפעילותה. העובדה כי קיימים שני מגרשי כדורגל אחרים בעיר רמת-גן, עדיין אינה מצביעה על אפשרות מעשית העומדת כיום לקבוצה להשתמש בהם לצורך אימונים ומכל מקום, מגרשים אלה אינם בתחום העיר גבעתיים, בו מצוי האצטדיון כיום. המבקשת הוכיחה במידה מספקת, כי הותרת הקבוצה ללא מגרש, תביא להיעדר יכולת תפקוד מינימלית ולהידרדרות מקצועית עד כדי קריסה. פינוי המבקשת מהאצטדיון יביא לפגיעה קשה ומהותית בהמשך קיומה של הקבוצה ויהיה בו כדי להביא לקיצה. עוד יצוין, כי פינוי המבקשת, תוך הותרת האצטדיון על כנו ואיסור לעשות בו דיספוזיציה, לא יהיה בו כדי להועיל למשיבה המעוניינת לקדם את עסקת הנדל"ן. במקרה כזה, יינזקו למעשה שני הצדדים. המבקשת- תינזק בכך שתפונה בלא יכולת לעשות שימוש באצטדיון, ואילו המשיבה- הגם שהמבקשת לא תהיה במקום, לא תוכל לממש את זכויותיה. 9. הבאתי בחשבון את טענת המשיבה בדבר הנזקים העתידיים שייגרמו לה באם יעוכב הפינוי. לטענת המשיבה הליכי התכנון של עסקת הנדל"ן הסתיימו ובשבועות הקרובים ניתן יהיה להתחיל בהוצאת היתר בניה. המשיבה מציינת כי נתקבל אישור עקרוני של המינהל לעסקה, ולמעשה ההליכים הושלמו למעט השלמות טכניות הצפויות להסתיים בקרוב. המשיבה מציינת כי הנזק שייגרם כתוצאה מעיכוב בתחילת העבודות ומכירת הדירות מוערך בכ- 10 מיליון $ לכל שנת עיכוב. הריני ערה לטענות המשיבה בדבר נזקים העלולים להיגרם לה כתוצאה מעיכוב הפינוי ואולם, לא שוכנעתי כי נזקים אלה הינם בגדר נזקים וודאיים. לא הוכח בפני כי כל הליכי המכר הושלמו עד תום, באופן שרק פינוי המגרש מעכב את יישום עסקת הנדל"ן. המשיבה עצמה מאשרת כי הלכה למעשה, לא הושלמו ההליכים הדרושים במינהל מקרקעי ישראל, וכי טרם החלו ההליכים להוצאת היתר בניה. מדו"ח שהגישה חב' אוסיף בסמוך למרץ 2008 (נספח י"ז לתצהיר המבקשת) עולה כי קיימים מספר תנאים מתלים לצורך השלמת עסקת הנדל"ן, לרבות: קבלת אישור המינהל, חתימת יורוקום על הסכם פיתוח או הסכם אחר עם המינהל וחתימת הסכם ליווי בנקאי לפרויקט עם בנק מוכר. בדו"ח צוין כי נכון למועד הגשתו "לא התקיים אף תנאי מתלה". (עמ' 33 לדו"ח). לאחר שבחנתי ביסודיות את טענות הצדדים, נחה דעתי כי שינוי המצב הקיים יגרום למבקשת נזק בלתי הפיך וכי מכלול השיקולים, לרבות מאזן הנזקים והנוחות, מצדיקים עיכוב ביצוע. 10. יחד עם זאת, יש להתנות את עיכוב ביצוע פסק הדין בהפקדה כספית. בקביעת שיעור ההפקדה נתתי דעתי למכלול הנסיבות כפי שפורטו לעיל. הריני סבורה, כי עיכוב ביצוע פסק הדין בכפוף להפקדת 100,000 ₪ (מאה אלף ₪), כולל הסכום שהופקד, הינו מידתי, ראוי ותואם את הנסיבות. יודגש, כי החלטה זו ניתנת על יסוד הנסיבות כפי שהובאו בפני נכון להיום. היה ויחול שינוי נסיבות, הנובע מקיום התנאים המתלים שצוינו בדו"ח באופן שעיכוב הפינוי, הוא שימנע את השלמת עסקת הנדל"ן, תהא רשאית המשיבה לעתור בבקשה מתאימה . סוף דבר 11. פסק הדין יעוכב עד החלטה אחרת, ובלבד שתוך 14 יום ממועד קבלת ההחלטה (ימי הפגרה יימנו), תפקיד המבקשת בקופת בית המשפט סך של 70,000 ₪ (שבעים אלף ₪, בנוסף להפקדה הקיימת בסך 30,000 ₪). בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים. ניתנה היום ו' באב, תשס"ח (7 באוגוסט 2008) בהעדר הצדדים עידית ברקוביץ', שופטת כדורגלדיני ספורטקרקעותמכירת זכויות