דוגמא לכתב ויתור על כספי פנסיה

דוגמא לכתב ויתור על כספי פנסיה לפנינו ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה, [1] אשר דחה על הסף תביעתו של מר בנקוביץ (להלן: המערער או בנקוביץ) בגלל חתימתו על כתב ויתור והתיישנות תביעתו. העובדות הצריכות לעניין וההליך בבית הדין האזורי: 2. המערער לא הציג את העובדות באופן בהיר ובית הדין האזורי לא קבע אותן. להלן, עובדות המקרה, ככל שניתן להבין בשלב זה של הדיון, על סמך חומר הראיות שהוגש לבית הדין האזורי: מר בנקוביץ, יליד 1938, עבד כימאי, קצין מכונה ראשון, בחברת גדות ים (להלן: גדות ים או המשיבה) מיום 1.11.1975 ועד ליום 30.1.1984, בו הגיש בנקוביץ מכתב התפטרות. עוד בתקופת ההודעה המוקדמת של ששה חודשים, ביקש בנקוביץ לחזור בו מהתפטרותו, אולם המשיבה סירבה. בעקבות הסירוב פנו הצדדים לבורר. בפסק הבוררות קבע הבורר כי ההתפטרות תקפה. בנקוביץ היה חבר באיגוד הארצי לקציני הים (להלן: האיגוד). בנקוביץ היה חבר קופת פנסיה "מבטחים" משנת 1974 ועד לשנת 1988, ובוטח בפנסיה מקיפה. ביטוח הפנסיה של בנקוביץ ב"מבטחים" כלל הפרשות לפיצויי פיטורים בסך 6%. בנוסף, הפרישו המעסיקים סכומים נוספים לחשבון פנסיה מוקדמת, שהיתה אמורה להפוך לקופת גמל שתוקם על ידי האיגוד הארצי לקציני הים והאיגוד הארצי לימאים (דרוגים). אולם, הקרן לא קמה (כנראה משום שלא אושרה על ידי הממונה על שוק ההון והביטוח). עקב כך, ביום 25.3.1987 נחתם הסכם קיבוצי בין שני האיגודים לבין איגוד חברות הספנות הישראליות, בשם כל חברות הספנות החברות בו, לרבות חברת גדות ים (להלן: הסכם הקיבוצי), בנוגע לפירוק חשבון הפנסיה המוקדמת, ובו נקבע אופן חלוקת הכספים לימאים שלזכותם הופקדו כספים בחשבון הפנסיה המוקדמת. בין השאר נקבע בהסכם הקיבוצי כי: "3.3 ימאי שפרש מהחברה, ולפי הסכם העבודה באותה עת היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מן החברה, יקבל מחשבון הפנסיה המוקדמת סכום השווה ל- 1/3% 2 מן המשכורת הקובעת סמוך לפני מועד התשלום, כפול מספר חודשי עבודתו בחרה בתקופה שבין 1.9.1.971 ועד להפסקת עבודתו.... 3.4 בסמוך לאחר חתימת הסכם זה יועבר מחשבון הפנסיה המוקדמת, ויופקד ע'ש כל ימאי בקופת גמל, סכום המהווה 1/3% 2 מן המשכורת הקובעת (סמוך לפני מועד ההעברה), כפול מספר החודשים בהם שילמה החברה - בגין אותו הימאי - סכומים לחשבון הפנסיה המוקדמת..." סעיף 5 להסכם הקיבוצי קובע, כי כל תשלום לימאי שפרש יבוצע אך ורק כנגד חתימתו על כתב קבלה וסילוק, אשר נוסחו מופיע באותו סעיף. בהסכם הקיבוצי נקבע, כי חלוקת הכסף תבוצע בשני שלבים. בנקוביץ חתם על כתב הקבלה והסילוק ביום 7.2.1988, ובעקבות כך קיבל מחשבון קרן הפנסיה המוקדמת סכום של 10,232 ₪, ולאחר מכן, ביום 20.1.1990, קיבל סכום נוסף בסך 8,240.34 ₪, וזאת במסגרת השלב השני של חלוקת חשבון הפנסיה המוקדמת. יחד עם התשלום קיבל בנקוביץ פירוט חשבון חתום על ידי גדות ים, איגוד קציני הים והמחלקה לאיגוד מקצועי. התביעה הראשונה - ביום 10.12.1989 הגיש בנקוביץ תביעה בבית הדין האזורי בחיפה נגד גדות ים. יצוין, כי מדובר באחת מבין מספר תביעות שהגיש בנקוביץ, בין היתר כנגד קרן פנסיה "מבטחים" וחברת ישקונט ספנות. בתביעתו נגד גדות ים ביקש בנקוביץ לחייב את החברה לשלם לו: § § שכר ים עבור פיצויי הפיטורים לתקופה 1.11.1975 עד 30.1.1984. סכומים שלא הופרשו בגין פיצויי פיטורים; § § תוספות קבועות של מטבע חוץ עבור ימי חופשה; § § שכר ים עבור משכורת י"ג; § § תשלום עבור זכאות ל- 9 חודשי השתלמות למכונאי ; § § 360 ימי מחלה הניתנים לצבירה; § § פיצוי עבור עבודה במכליות כימיקלים, נזק לבריאות, שעות נוספות, הרעת תנאים ועובדים מקום עבודה. בתביעה המתוקנת - שהוגשה ביום 27.2.1990, נגד גדות ים, הוספו התביעות הבאות: § § תשלום תמורת חופשת השתלמות ולימודים בת 9 חודשים וכן החזר עלות קורס במכון להכשרה ימית בעכו. § § חופשה לימאים, וכן פיצויי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות. § § שלילת הזכות לפנסיית נכות, פנסיית זיקנה וזכויות סוציאליות בזמן העבודה. § § החזר עלות מדים ובגדי עבודה שהנתבעת התחייבה לספק, ולא סיפקה. § § אי תשלום במטבע זר את: משכורת י"ג , הפרשה לפיצויי פיטורין, וכן 1234 ימי חופשה מצטברת. § § פיצויים בגין יחס בלתי הוגן במהלך העבודה כגון: הרעת תנאי עבודה, אי החלפה בנמלי בית, תעסוקה בלתי סדירה ועוד. בהחלטה מיום 20.4.1997 אוחדו הדיון בתביעות בנקוביץ נגד קרן "מבטחים", גדות ים וישקונט ספנות. בכתב ההגנה הכחישה גדות ים כל מחויבות לבנקוביץ ובין היתר טענה, כי בנקוביץ אינו זכאי לכל התביעות הכספיות לגבי "שכר ים", משום שלא חתם על חוזה שירות בהתאם לסעיף 4.5 להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י האגף לאיגוד מקצועי, והאיגוד הארצי לקציני הים, לבין איגוד חברות הספנות הישראליות, שנחתם ביום 18.7.1983 החל גם על בעלי הדין. כמו כן, ביקשה באת כוח גדות ים לדחות על הסף את התביעות על סמך כתב ויתור וסילוק שחתם המערער מכוח סעיף 5 להסכם הקיבוצי בדבר חלוקת חשבון הפנסיה המוקדמת, והתיישנות. בית הדין קמא קיבל את בקשת גדות ים ודחה את התביעה על הסף, ומכאן הערעור שלפנינו. כתב הויתור והסילוק: 3. כאמור לעיל, ביום 7.2.1988 חתם בנקוביץ על כתב ויתור וסילוק, וזאת כתנאי לקבלת כספים מחשבון פנסיה מוקדמת, בהתאם לנקבע בהסכם הקיבוצי מיום 25.3.1987. בכתב הסילוק נרשם בין היתר: "... קבלתי מחשבון פנסיה מוקדמת סך של 10,232 ₪ ... לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל התשלומים להם אני זכאי עקב ניכוי משכרי לחשבון הפנסיה המוקדמת. בקבלה זו אין ולא תהיינה לי יותר כל תביעות דרישות או טענות מכל מין וסוג שהוא בכל הקשור להסכמים בעניין פנסיה מוקדמת... התשלום הנ"ל וכן כל הסכומים האחרים אותם קבלתי עם הפסקת עבודתי אצלכם, מהווים סילוק סופי מלא ומוחלט של כל חיובכם כלפי, מכל סוג שהוא (לרבות פיצויי פיטורים)...". באת כוחה של גדות ים טענה, כי בחתימתו על כתב הסילוק, ויתר בנקוביץ על זכותו להגיש תביעות נגד החברה. בית הדין האזורי קיבל את עמדת גדות ים ודחה על הסף את התביעה נגד גדות ים. 4. תשלום הסכומים לימאים נעשה על פי ההסכם הקיבוצי, בו ישנו הגדרות ושמות לכל סכום, לרבות השלמת פיצויי פיטורים בשיעור 1/3% 2 (28%) מן המשכורת הקובעת (משכורת הימאי הסמוכה למועד העברת הסכום מחשבון הפנסיה המוקדמת לימאי) כפול מספר החודשים עבורם הפרישה החברה בגין אותו ימאי סכומים לחשבון הפנסיה המוקדמת. ההסכם פורסם ברבים ולפי ניסיון העבר חזקה על האיגוד שיידע את חבריו על התנאים העיקרים של ההסכם. לבנקוביץ היתה אפשרות לבדוק את אופן חישוב הסכום, והאם הוא מכסה את השיעור שנקבע בגובה 1/3% 2. על פי הוראות ההסכם הקיבוצי כל ימאי חתם על כתב קבלה וסילוק, בו נכתב שהכסף בא מחשבון פנסיה מוקדמת, וכן פורט עבור מה הוא מקבל הכסף, לרבות פיצויי פיטורים. בית דין זה נתן תוקף לכתבי ויתור ביד קמוצה. [2] אולם, במקרה דנן עצם חובת החתימה על כתב הקבלה והסילוק וכן תוכנו נקבעו בהסכם קיבוצי. כמו כן, בנקוביץ ידע את סכום התשלום, את מקור הכסף, ופירוט אופן החישוב. יתרה מזו, בנקוביץ קיבל את הכסף ולא החזירו עד היום. על כן, לפנינו המקרה החריג, בו יש לתת תוקף לכתב הויתור. השאלה הבאה היא, מה היקף תוקפו של כתב הסילוק? הכלל הוא, כי כתב ויתור תקף לגבי הנושאים עבורם מקבל העובד תמורה. על כן, אם התשלום לעובד היה עבור פיצויי פיטורים והחשבון שקיבל מפרט את תשלום זה, כתב הויתור תקף לגבי נושא פיצויי פיטורים בלבד. מכאן, כי כתב הויתור עליו חתם בנקוביץ תקף רק לגבי הנושא של פיצויי פיטורים והנושאים האחרים שצוינו בהסכם הקיבוצי כנוגעים לתשלום זה. אין ממש בטענות בנקוביץ, כי כתב הסילוק היה אישור קבלת הכסף בלבד, שכן נאמר בו במפורש כי הוא כתב סילוק. עוד טען בנקוביץ, כי נאלץ לחתום על סעיפים פסולים בהסכם הקיבוצי. אומנם נקבע בהסכם הקיבוצי כי חתימה על כתב הסילוק הינו תנאי לקבלת הכסף, אולם בנקוביץ היה יכול לסרב לחתום, ולהגיש תביעה לקבלת הכסף המגיע לו, לטענתו. מכאן, כי חובת חתימה כדי לקבל כסף, כשלעצמה, ובנסיבות המקרה דנן, אינה מהווה אונס. ההתניה בהסכם הקיבוצי לא היתה אילוץ, אלא, קביעת תנאי בהסכמת האיגוד המקצועי המייצג את המערער. יתרה מזו, תנאי זה הוא סביר, שכן הכסף שהיה בחשבון הפרישה המוקדמת שולם לחשבון, בין היתר, בגין פיצויי פיטורים בשיעור 1/3% 2, ומרגע שהכסף שולם לימאי, הוא מכסה את חובת המעסיק לשלם השלמת פיצויי הפיטורים. יצוין, כי גדות ים אינה חייבת לבנקוביץ פיצויי פיטורים בכלל, שכן הפקידה סכומים בקרן "מבטחים" עבור פיצויי פיטורים בשיעור 6%. טענה נוספת של בנקוביץ היתה, כי כתב הסילוק אינו בתוקף משום שקיבל את סך התשלום בשני תשלומים שונים, ובכך נראה כי גם חברת גדות ים אינה רואה בכתב הויתור שנחתם בנוגע לתשלום הראשון כמחייב. אין ממש בטענה זו משום שבפירוט החשבון עבור התשלום השני נאמר במפורש, כי התשלום הוא בהתאם להסכם הקיבוצי ועבור "חלוקת יתרת פנסיה מוקדמת לימאים". בנקוביץ גם הסתמך על סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז - 1957 וטען, כי לא ניתן לוותר על זכויות אישיות שנקבעו בהסכם קיבוצי. טענה זו אינה עוזרת למערער, שכן הסכם קיבוצי מאוחר יכול לשנות את הזכויות שנקבעו בהסכם קיבוצי קודם, לרבות ביטול זכויות. [3] יתרה מזו, במקרה דנן לא הוכח ולא עולה לכאורה, כי ההסכם הקיבוצי מ-25.3.1987 פגע בזכויות הימאים. עיינתי בטענותיו הנוספות של בנקוביץ ולא מצאתי בהן ממש. מכאן, כי לא טעה בית הדין קמא כאשר דחה על הסף את כל התביעות הנוגעות לנושאים שצוינו באותו הסכם קיבוצי על פיו שולם לו ההחזר מחשבון הקרן, לרבות נושא פיצויי פיטורים. אולם, לגבי הנושאים האחרים בתביעתו של בנקוביץ - כתב הויתור אינו תקף. התיישנות: 5. תקופת ההתיישנות הנוגעת לתביעותיו של בנקוביץ בעניין דמי חופשה, מופיעה בסעיף 31 לחוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951, ועומדת על 3 שנים. מכיוון שתביעת בנקוביץ הנוגעת לדמי חופשה שנתית הוגשה לאחר למעלה מארבע שנים מיום הולדת העילה - היא התיישנה. 6. תקופת ההתיישנות של שאר תביעותיו של בנקוביץ, מוסדרת בחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958 החל גם בבית הדין לעבודה [4] וקובע, כי התביעות שלפנינו מתיישנות כעבור שבע שנים מיום הולדת העילה. גדות ים טענה את טענת התיישנות בכתב הגנתה, היינו - בהזדמנות הראשונה שניתנה לה. בנקוביץ ידע את העובדות הנוגעות לתביעותיו הכספיות בעת שנולדו העילות - לשיטתו. יתרה מזו, תקופת ניהול הבוררות אינה עוצרת את מרוץ ההתיישנות, משום שבוררות איננה בגדר תביעה בבית משפט, ובמקרה שלו היא אף לא נגעה לעילות נשוא ערעור זה. לפיכך, מועד התיישנות התביעות שהוגשו ביום 10.12.1989 הנוגע לעילות שהיו קיימות כבר שבע שנים, הוא 10.12.1982. צדק בנקוביץ, כי תביעותיו בעניין פיצויי הפיטורין וחלוקת הפנסיה המוקדמת לא התיישנו, שכן עילת התביעה בגין פיצויי הפיטורין נולדה ב- 30.1.1984 עם הגשת מכתב ההתפטרות, והעילה בגין חלוקת הפנסיה המוקדמת נולדה ב- 7.2.1988, לאחר החתימה על כתב הקבלה והסילוק. אולם, כפי שכבר נאמר לעיל, דין התביעות הללו להדחות על הסף בגלל כתב סילוק וויתור. יומו של המערער בבית הדין: 7. טען המערער, כי לא היה לו יומו בבית הדין ולא ניתנה לו ההזדמנות להעלות את טענותיו בפני בית הדין קמא. אין ממש בטענה זו, שכן ניתנה לו הזדמנות נאותה להעלות את טענותיו ומצאנו מסמכי טענות רבים הן בתיק של בית הדין האזורי, והן בתיק של בית הדין הארצי. סוף דבר: 8. הערעור נדחה בעיקרו. כתב הסילוק תקף לגבי הנושאים שצוינו בהסכם הקיבוצי מיום 25.3.1987, לרבות השלמת פיצויי פיטורין בשיעור 1/3% 2 והעברת חלקו של בנקוביץ בחשבון הפנסיה מוקדמת. ולכן, אף אם עילות התביעה בגין פיצויי פיטורין ובגין חשבון הפנסיה המוקדמת, לא התיישנו- בית הדין קמא דחה בדין את התביעות הללו על הסף. התביעה לדמי חופשה שנתית התיישנה, שכן הוגשה יותר מארבע שנים לאחר שנולדה העילה. התביעות האחרות שבכתב התביעה מיום 10.12.1989 אשר נולדו לפני 10.12.1982 - התיישנו. התביעות שהוספו בכתב התביעה המתוקן מיום 27.2.1990 ואשר נולדו לפני 1983 - התיישנו. 9. מאחר ודיון זה התעכב בבית הדין האזורי מעל למקובל, הנני מבקש מבית הדין קמא לתת לו קדימות ולסיים אותו, יחד עם תביעות בנקוביץ נגד "מבטחים" וישקונט ספנות, בהקדם האפשרי. בנקוביץ ישלם לגדות ים הוצאות ערעור זה בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן ג' טבת, תשס"ג (8 דצמבר, 2002) בירושלים, ויישלח לבאי כוח הצדדים. הנשיא ס' אדלר, סגנית הנשיא א' ברק, השופט ש' צור נציג עובדים י' יעיש נציג מעבידים ג' מאיר פנסיהמסמכיםכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעות