להלן החלטה בנושא ארכה להוספת חוות דעת לכתב תביעה ברשלנות רפואית: התובעת עותרת כי בית המשפט יורה שהמכתבים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה מהווים תעודת רופא, כנדרש בתקנה 127 לתקנות סד"א או לחלופין ליתן לה ארכה להגיש חוות דעת רפואית מטעמה. הנתבעת עותרת במסגרת הבקשה לעיון חוזר, כי בימ"ש יורה לתובעת לצרף חוות דעת רפואית מטעמה בתוך 30 יום, וככל שלא תצורף חוות דעת כאמור, תימחק התביעה או לחלופין תסביר התובעת על מה מתבססת תביעתה. החובה המוטלת על תובע בתביעה שאינה לפי חוק הפלת"ד ואשר מתברר בה עניין של רשלנות רפואית, היא צירוף "חוות דעת" או "תעודה רפואית" (על האבחנה בין שני המסמכים ראו: רע"א 18754-05-15 עיריית נס ציונה נ' חליבה (1.6.15); רע"א 37682-03-16 עיריית ירושלים נ' ש.ג. (20.4.16)). לא יכולה להיות מחלוקת, כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מהווים "חוות דעת", ונותר לבדוק האם הם עונים על ההגדרה של "תעודה רפואית". עפ"י תקנה 127 לתקנות סד"א, ניתן להוכיח עניין שברפואה על ידי תעודה רפואית או ע"י חוות דעת רפואית. התעודה הרפואית או חווה"ד הרפואית תערכנה לפני סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש]. "תעודה רפואית" לפי הפקודה, צריך שתכלול את שם הרופא ופרטיו, הצהרתו כי בדק את הנבדק ומצא את הממצאים הרפואיים המפורטים בתעודה וכן הצהרתו שהתעודה ניתנת לשם הגשתה כראיה לביהמ"ש וכמוה כעדות בשבועה בביהמ"ש. עוד צריך שהתעודה תכלול את מועד עריכתה ואת חתימת עורכה. שני המכתבים המצורפים לכתב התביעה : המכתב שערוך בידי ד"ר וייס וכותרתו "מכתב רפואי" מיום 23.3.14 וכן המסמך שכותרתו "חוות דעת" מיום 7.8.14 הערוך בידי ד"ר עומר שריף, רופא שיניים, חסרים את ההצהרה הנדרשת בשני סוגי המסמכים בין אם עסקינן ב-"תעודה רפואית" או "חוות דעת". כמו כן, לא יכולה להיות מחלוקת, כי הגשת חוות דעת רפואית שלא ביחד עם התביעה, מהווה למעשה תיקון של התביעה, שהדרך לצירופה הוא הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ומכל מקום לא במסגרת תגובה לבקשה לדחיית או מחיקת התביעה בהעדר חוו"ד רפואית. בהינתן האמור, אין בידי לקבל את עתירת התובעת, על שני אדניה. לפיכך, ניתנת בזאת לתובעת שהות בת 7 ימים מהיום להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, בדרך של צירוף חוות דעת רפואית, שאם לא כן, אורה על מחיקת ההליך.כתב תביעההארכת מועדמסמכיםרפואהתביעות רשלנות רפואיתחוות דעת