להלן פסק דין בנושא חסימת אופנוע בפניית פרסה: רקע התובע נפצע בתאונת דרכים, עת ביום 10.2.00, שעה 18:50, לערך, רכב על אופנוע, כאשר רכב הנהוג על ידי הנתבע 2 והמבוטח על ידי הנתבעת 3 ביצע פניית פרסה במקום אסור, חסם דרכו של האופנוע וגרם, לטענת התובע, לתאונה. עת רכב התובע על האופנוע, בוטח האופנוע בביטוח חובה שכיסה נהג נקוב בשם שאינו התובע. התובע טען, כי רכב על האופנוע לאחר שקיבל היתר לכך מבעליו או המחזיק בו, בלא שידע ובלא שאמור היה לדעת דבר העדר הכיסוי הביטוחי ולפיכך, נתבעות לחלופין הן קרנית, מכח סעיף 7א' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 [להלן: "חוק הפיצויים"] והן הנתבעים 2 ו 3 בעילה לפי פק' הנזיקין. הנתבעת 1 טענה, כי חוק הפיצויים אינו חל בנסיבות, שכן התובע ידע או היה עליו לדעת כי אין כיסוי ביטוחי לרכב, מה גם שהיה "המחזיק" ברכב, ומכל מקום, הפנתה הודעת צד ג' כנגד בעליו של האופנוע מר ארמונד וקנין. הנתבעים 2 ו 3 טענו, כי אין כנגדם עילת תביעה לאור עקרון ייחוד העילה שבסעיף 8 לחוק הפיצויים, וכי חובת הפיצוי לפי סעיף 7א' לחוק הפיצויים מוטלת על הנתבעת 1. כמו כן הוסיפו, כי התאונה התרחשה ברשלנותו של התובע ו/או ברשלנותו התורמת בדרגה גבוהה. לאור המחלוקת בשאלת החבות, נקבע דיון בנושא זה ובשאלה האם סעיף 7 א' לחוק הפיצויים חל בנסיבות. הצדדים הגישו ראיותיהם ובתאריך 16/5/04 התקיים דיון הוכחות. משסיכומי הנתבעות 2 ו- 3 הובאו לעיוני רק ביום 28/12/04, למרות קיום חותמת "נתקבל" עוד מיום 5/10/04, ניתנת החלטתי רק עתה. העובדות על פי תצהיר התובע [ת/1] ביום 10/2/00 שעה 18:30 לערך הגיע עם חבר בשם דורון פורת שביקש לרכוש אופנוע מצד ג', עם אביו של דורון ועם חבר נוסף בשם פלד חג'בי. במקום נכח גם אביו של בעל האופנוע, האבות שוחחו ביניהם והתובע שאל אם אפשר לקחת האופנוע לנסיעת מבחן, בעל האופנוע ואביו השיבו בחיוב ולא היתה להם כל בעיה או הערה אודות הנסיעה באופנוע. תחילה נסע באופנוע חברו של התובע פלד, ואחר כך התובע כשבמהלך נסיעה זו התרחשה התאונה. זו התרחשה כאשר רכב שחנה בצד ימין של הכביש החל לפתע בנסיעה תוך פניה חדה שמאלה, לצורך ביצוע פניית פרסה במקום אסור, עלה על אי תנועה מסומן, וכל זאת ללא איתות ובאופן פתאומי, תוך חסימת דרכו של התובע, ולפיכך התנגש בו התובע. התובע הוסיף, כי נהג הרכב האחר - הנתבע 2 - נשפט והורשע בביהמ"ש לתעבורה בעוד שכנגדו לא הוגש כל כתב אישום. בחקירתו הנגדית, מציין התובע, כי למד מהארוע לקח, וכלשונו: "אחרי המקרה שקרה, היום אני אבדוק את הביטוח לפני שאסע על האופנוע" [עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מ 16.5.04]. ובהמשך: "בנושא הביטוח אף אחד לא שאל. לא חשבתי שאני צריך לשאול" [עמ' 5 לפרוטוקול]. בחקירה נגדית לעו"ד טירן, נשאל: "ש. אם המוכר של האופנוע, האב או הבן, היו אומרים לך שאין ביטוח לאופנוע, היית עולה עליו או לא? ת. לא הייתי עולה על האופנוע". ובהמשך: "ש. אתה עמדת שם, לפי מה שנאמר, והתעקשת, אמרו לך שאין ביטוח, שאי אפשר לנסוע, והתעקשת לנסוע. זכור לך מהלך כזה? ת. לא זכור לי דבר כזה. עם פלג גם לא התווכחו. ש. הצהרת שאתה נוסע על אחריותך ולוקח סיכון גם אם אין כיסוי ביטוחי. ת. ממש לא, לא הייתי מתעקש, אם היו מתווכחים ובטח אם פעמיים מתווכחים" [עמ' 6 לפרוטוקול]. צד ג', מר וקנין ארמונד, הגיש אף הוא תצהיר [נ/5]. לפי גירסתו, בתאריך 10.2.00, שעה 19:00 לערך, הגיעו לביתו 3 אנשים לבדוק את האופנוע של בנו אותו בקשו למכור, מר וקנין לא הכיר הבאים, הבאים שאלו שאלות ביחס לאופנוע כשהתובע הצהיר בפניו, כי הינו מכונאי רכב וביקש לבדוק האופנוע כשאינו מונע וניתנה הסכמתו לכך. במקביל, ניהל שיחה עם אביו של הרוכש המיועד. במצב דברים זה, פנה אליו התובע וביקש רשות לעשות "נסיעת מבחן", מר וקנין הבהיר לו כי אין ביטוח אלא רק לבנו ואינו מתיר לו לעשות כן. התובע, כך נטען, התעקש ואמר כי במידה ויקרה משהוא "הכל על אחריותי". מר וקנין סירב, אך לבסוף נכנע, בכפוף להצהרת התובע שהכל על אחריותו בידיעה שאין כיסוי ביטוחי. תוך כדי נסיעת המבחן כאמור, התרחשה תאונת הדרכים. בחקירה נגדית, חזר על גירסתו, לפיה שוחח עם אביו של הקונה ומסר לו שהביטוח רק על שם בנו ולא מכסה התובע, אך זה השיב כי התובע אינו הולך רחוק "אמרתי לו שזה על אחריותו בלבד" [עמ' 11 לפרוטוקול]. גם מר וקנין ניסים, בעליו של האופנוע, ובנו של מר וקנין ארמונד, הגיש תצהיר עדות ראשית [ת/6], שחזר למעשה על דברי אביו. בחקירתו הנגדית, גם כן חזר למעשה על מה שהתרחש קודם לנסיעת התובע על האופנוע, צד ג' ובנו גם היו מוכנים להיבדק בבדיקת פוליגרף ביחס לגירסתם [עמ' 19 לפרוטוקול]. הדין החל סע' 7א' לחוק הפיצויים, קובע כדלקמן: "זכאותו של נוהג בהיתר לתבוע פיצויים. על אף האמור בסעיף 7(5) מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או מאת המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב)". שלושה הם מרכיבי הסעיף: (1) כי הנוהג נהג בהיתר מאת הבעלים או המחזיק. (2) כי לנוהג אין ידיעה על כך שאין ביטוח תקף. (3) כי בנסיבות הענין לא סביר שהנוהג יידע על העדר הביטוח. בהתקיים שלושת התנאים, זכאי הנוהג לפיצוי מאת קרנית. בענייננו, אין חולק, כי התובע נהג בהיתר מאת הבעלים או המחזיק [צד ג' או בנו]. גם אלה מודים שצד ג' נתן לכך הרשאה, אם כי מסוייגת לענין האחריות. לענין הרכיב השני, טען התובע, כי לא ידע על כך שאין ביטוח תקף, מאידך צד ג' ובנו ציינו באזניו במפורש דבר העדר הביטוח, כטענתם. כאן המקום לציין, כי התובע, שיכול היה לתמוך גירסתו על ידי שלושה עדים נוספים שהיו עמו במקום, לא טרח לזמנם, לפיכך אין אלא לאמר, כי זימונם היה פוגם בגירסתו. מעבר לכך, העידו כאמור הן צד ג' והן בנו, כי נמסר לתובע דבר העדר ביטוח לנהיגתו והיו אף מוכנים להיבדק בבדיקת פוליגרף להוכחת אמיתות טענתם, מכאן, שבמאזן ההסתברויות, הנני לקבוע כי תנאי זה לא מתקיים והתובע אינו מוכיח העדר ידיעתו. אפילו תאמר, כי לא ידע התובע דבר העדר הביטוח, עדיין בנסיבות סביר להניח כי יכול היה לדעת דבר העדר הביטוח, שכן אין מדובר בענייננו ביחסי קירבה מיוחדים דוגמת עובד-מעביד או קירבה משפחתית-חברתית מיוחדת שניתן לסמוך על הבעלים/מחזיק כי אמנם קיים ביטוח שכזה. עסקינן כאמור, במי שמבקש לרכוש אופנוע, אין כל קשר מיוחד בינו לבין המוכר, חובתו לבדוק טרם ינהג ברכב כי אמנם קיים ביטוח בר-תוקף. סע' 7א' הינו חריג לכלל האמור בסעיף 7(5) לחוק הפיצויים, וככזה יש לפרשו בצמצום ובנסיבות מיוחדות בלבד כאמור, ובהיותו חריג לחריג [סע' 7(5)], לא כל שכן. לפיכך, אין מנוס מלקבוע, כי התובע אינו זכאי לפיצוי לפי חוק הפיצויים ולפיכך, דין התביעה כנגד הנתבעת 1, דחיה. בנסיבות הענין, הנני מחייב התובע לשלם לנתבעת 1 הסך של 6000 ₪+מע"מ, סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. הנתבעת 1 תהא זכאית לגבות סכום זה רק מיום מתן פסה"ד בתיק במערכת היחסים שבין התובע לבין נתבעים 2 ו 3. הנתבעת 1, מצידה, תישא בהוצאות צד ג' בסך 3000 ₪ +מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל, גם חיוב זה יחל מיום מתן פסה"ד כאמור לעיל. נקבע לק"מ, ליום 15.5.05 בשעה 10:30. התובע ידאג להמציא חוו"ד רפואית מטעמו לתיק ביהמ"ש ולב"כ הנתבעים 2 ו 3, בתוך 60 ימים מהיום. ב"כ הנתבעים 2 ו 3 יגיש חוו"ד רפואית בתוך 30 ימים לאחר מכן. במועד קדם המשפט ייקבע המשך ניהולו של תיק זה. משפט תעבורהאופנועפניית פרסה