1. רקע עובדתי א. התובע, יליד 1977, היה בעת הרלבנטית שותף בעסק לממכר אופנועים וקטנועים בתל-אביב, שהיה מבוטח בפוליסת ביטוח סחר (נ/15) אצל הנתבעת 1 (להלן: "הפוליסה"). ב. לטענת התובע, נפגע ביום 5.12.02 בתאונת דרכים בעת שהסיע לקוח פוטנציאלי לנסיעת מבחן על אופנוע מספר רשוי 1051401 (להלן: "האופנוע"). ג. הנתבעות כפרו במעורבותו של האופנוע בתאונה הנדונה ולחילופין טענו, כי הפוליסה אינה מכסה את האירוע הנטען. הצדדים חלוקים גם בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע בתאונה הנדונה. 2. מעורבות האופנוע בתאונה א. התובע הצהיר, כי לבקשת הלקוח וכמקובל, נסע עמו לנסיעת מבחן כאשר הוא נוהג באופנוע והלקוח מורכב מאחוריו (סעיף 3 לת/2). ב. הצהרתו של התובע אושרה גם בתצהירו של שותפו מר אלי אברהמי (סעיף 3 לת/1). ג. מטעם התובע העיד גם הלקוח, הנוסע שנפגע אף הוא בתאונה וקיבל פיצוי (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 18-19). עד זה לא ידע את מספרו של האופנוע, הסוג, ואפילו לא הצבע והסתמך רק על הפרטים במשטרה (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 7 - 10). ד. הנתבעים העידו את מר אבינועם חכים, שקנה את האופנוע מהתובע ושותפו ביום 4.12.02 שעה 15:00, כלומר יום לפני התאונה. העד חתם על הסכם (נ/12) ושלם מקדמה (נ/13). העד לא לקח את האופנוע ביום 4.12.02, כיוון שלא היה לאופנוע טסט (נ/13 למטה ועמ' 21 לפרוטוקול שורה 4) ועל כן גם לא העביר עדיין באותו יום בעלות. באותו יום הוציא העד תעודת ביטוח, אך שלמה רק למחרת, ביום התאונה 5.12.02 בשעה 12:10 (נ/14). כלומר, ביום התאונה ובשעה שארעה התאונה 16:00 (סעיף 2 לת/2) היה כבר האופנוע בבעלות מר חכים. ה. לא זו בלבד, אלא שהעד העיד: "אחרי ששלמתי את פוליסת הביטוח, נסעתי עם האופנוע לנצרת עילית, אני נהגתי על האופנוע מת"א לנצרת עילית מיד אחרי ששלמתי על הפוליסה. ש. אתה משוכנע או שאתה לא משוכנע שהאופנוע היה בחזקתך מהשעה ששלמת את התעודה של הביטוח ועד שהגעת לנצרת עילית? ת. כן, אני משוכנע. מרגע ששלמתי את פוליסת הביטוח חזרתי מיד לנצרת עילית" (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 11-15). כלומר, במעמד התאונה היה האופנוע בבעלותו ובחזקתו של מר אבינועם חכים, בדרכו לנצרת עילת או כבר ביעדו ועל כן לא יכול היה להיות מעורב בתאונה הנדונה. ו. ב"כ התובע הלין על כי מר חכים לא זכר המועדים אלא מהמסמכים (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 25, 29), אך מה לו כי ילין אם גם העד מטעמו, מר אליאס חורי לא זכר פרטי האופנוע (עמ' 18 לפרוטוקול שורה 8). נהפוך הוא, קשה היה לצפות ממר חכים, כי יזכור מועדים מלפני 5 שנים והמסמכים מבית היוצר של התובע עצמו נ/12 ו- נ/13 מדברים בעד עצמם. אך טבעי כי העד יזכור כי נהג באופנוע לביתו לאחר רכישתו, אך לא יזכור מועדים מדוייקים. בניגוד לנטען בסיכומי התובע, זכר העד את סוג האופנוע (עמ' 20 לפרוטוקול שורה 26) צבעו (עמ' 22 לפרוטוקול שורה 9) ומיקום סניף הדואר בו שלם את הביטוח (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 17-18 ועמ' 22 לפרוטוקול שורות 3-4). ז. אני מאמינה למר חכים ומקבלת הסברו: "ש. איך זה מסתדר שמצד אחד אתה זוכר תאריכים רק לפי המסמכים ומצד שני אתה זוכר שלקחת את האופנוע מיד אחרי תשלום הביטוח. ת. זאת התזה שלי. כשאני קונה כלי רכב, אני מבטח אותו ואז הוא ברשותי. אני לא מבטח רכב שלא ברשותי" (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 5-8). ח. לא למותר לציין, כי מר חכים הינו עד אובייקטיבי לחלוטין חסר כל עניין בתוצאות המשפט בעוד שהתובע, שותפו ואפילו העד מר אליאס הינם בעלי אינטרס ברור בתביעה, התובע כמי שרוצה לזכות בפיצוי, שותפו-חברו כמי שרוצה לעזור לו ומר אליאס כמי שקיבל פיצוי והקביעה כנגד מעורבות האופנוע בתאונה מטילה בו רבב כמי שקיבל פיצוי שלא כדין. ט. היה הגיון בהשארת האופנוע ביום 4.12.02, לאחר רכישתו בעסקו של התובע לצורך העברתו טסט וכמוסכם (נ/12 תוספת בכתב יד למטה) אם לא היה עובר, היה מר חכים מקבל חזרה את כספו והאופנוע היה נשאר בעסק. מאידך, אין כל הגיון בהשארת האופנוע לאחר שעבר טסט, שולמה תמורתו, שולם הביטוח עבורו ומר חכים מתגורר בנצרת עילית. י. התובע הסתיר את המידע כי האופנוע נמכר עובר לתאונה והגדיל לעשות ולהיתמם כשהעיד: "אתה אומר שמשנת 2002 התיק בביהמ"ש והחב' מסרבת לשלם בטענה שהתאונה לא ארעה על האופנוע הזה - זו פעם ראשונה שאני שומע את הטענה… אף פעם לא ביקשו ממני מסמך לגבי האופנוע הזה, אם היו מבקשים היו מקבלים, לא ידעתי שום דבר על האופנוע הזה עד הרגע… למרות שביהמ"ש מפנה אותו לסע' 7 לכתב ההגנה שהוגש ביום 1.2.06 לא ידעתי שהנתבעת מכחישה את זהות האופנוע המעורב בתאונה" (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 2 -10). יא. למרות שהתובע נהל עסק, ערך הסכמים (נ/12) והוציא קבלות (נ/13) העיד: "אם אני אוכל להוכיח במסמך, שביום התאונה יצאתי עם חורי אליאס, לנסיעת מבחן באופנוע המצויין בתביעה - אין לי כאלה ניירות אף פעם לא היה לי… לבקשתך להוכיח הוכחה בכתב - אין לי מסמך שיכול לזהות את האופנוע המעורב… לבקשתך להראות מסמך המעיד, שהאופנוע תוקן אחרי התאונה כדי ללמוד על העובדה, שהוא אכן ניזוק בתאונה הנדונה - אם תוקן תיקנו אותו בחנות שלנו ואז אין לנו שום מסמך על זה" (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 3-10) טענה תמוהה לכשעצמה כשלא היה לתובע מוסך לתיקון אופנועים אלא מחסן חלפים, אך האופנוע לא ניזוק בתאונה באופן משמעותי (עמ' 14 לפרוטוקול שורות 7-12). האמנם אופנוע שניזוק באופן לא משמעותי נזקק לחלפים? -ואם נזקק לחלפים - כיצד הוחלפו אם לא במוסך? יב. אינני מאמינה לתובע שהיה בנסיעת מבחן עם מר אליאס חורי על האופנוע. האופנוע נמכר, כאמור, לפני התאונה וגם אם מר חכים טרם לקח אותו, הנחה שכאמור, לא התקבלה על ידי, גם אז לא היה כל הגיון בנסיעת מבחן עליו, לאחר שנמכר לאחר. התובע ניסה להסביר "אני יכול לעשות נסיעת מבחן ברכב מכור לאחר כדי להראות לאדם איזה אופנוע זה ואיך הוא נוסע. גם כשאתה בא לקנות סוג טויוטה לא נותנים לך לנסוע על הרכב שאתה קונה אלא על רכב הדגמה" (עמ' 14 לפרוטוקול שורה 28 עד עמ' 15 שורה 1), אלא שאין המשל דומה לנמשל כי ברכב חדש, די בנסיעת מבחן על כל רכב חדש אחר ואילו ברכישת רכב משומש נסיעת המבחן נועדה להראות כיצד נוסע הרכב המסויים העומד להמכר. יג. מבלי לפגוע בכל האמור לעיל, לא ניתן היה לבסס כל קביעה עפ"י עדותו של התובע. התובע עבר 6 תאונות דרכים מ- 1998 עד 2002, שתיים מהן ברכבים המכוסים בפוליסת סחר-רכב (נ/6) ולגבי אחת מהתאונות יצא דובר שקר בבדיקת פוליגרף. לגבי נסיבות התאונה ואירועה בנסיעה לצורך בדיקת הרכב לפני קניה, טענה שמטרתה היתה להכנס תחת כסוי פוליסת סחר-רכב בדיוק כמו בענייננו. יד. לכאורה די היה לי לקבוע, כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התאונה הנדונה ארעה תוך כדי נסיעה באופנוע המסויים נשוא כתב התביעה, אך שוכנעתי כי הוכח שהתאונה אכן לא ארעה עם האופנוע הנטען ועל כן דין התביעה להידחות. 3. פוליסת סחר-רכב א. שלא לצורך, אוסיף ואתייחס בקצירת האומר גם לטענה המקובלת עלי, כי גם אם היה האופנוע הנדון מעורב בתאונה, וכאמור קבעתי ההיפך, גם אז לא היתה הפוליסה מכסה את המקרה ובהעדר בטוח אחר דין התביעה היה להידחות גם מנימוק זה. ב. התובע, שלא בתום לב, צרף לתצהירו רק העמוד הראשון של תעודת הביטוח (נספח א' לת/2) אשר עפי"ה מדובר בפוליסת סחר רכב ללא מספר רישוי נקוב ע"ש סיטי בייק (עסקו של התובע) כש"השימוש המותר ברכב: כמפורט בסעיפים שמעבר לדף שמספריהם נקובים להלן: 26". עפ"י סעיף 26 בצידה השני של התעודה שהומצאה ע"י הנתבעים (נ/15) השימוש המותר הוא: "לשימוש למטרת סחר בדיקה מבחן כלי רכב עבור רכבים שאינם בבעלות בעל הפוליסה או הנהג הנקוב בשם". ג. אין מחלוקת כי האופנוע לא היה רשום ע"ש סיטי בייק ועל כן המחלוקת היחידה היא האם נסיעת התובע ומר אליאס היתה למטרת סחר, בדיקה או מבחן. ד. הנסיעה בה נפגע התובע לא היתה עבור בדיקה ומבחן שכן האופנוע עבר זה עתה טסט (עמ' 21 לפרוטוקול). ה. אני דוחה גם הטענה כאילו היתה הנסיעה למטרת סחר, שהרי האופנוע כבר נמכר למר אבינועם חכים כמפורט לעיל והטענה ששמש כרכב הדגמה נדחתה על ידי אף היא בסעיף 2 יב' לעיל ולכן לא היתה הנסיעה הנדונה גם תוך כדי פעולה הנלווית בד"כ לסחר. ו. כאמור בע.א. 4688/02 חזי כהן נ. מגדל חב' לביטוח בע"מ ואח' פד"י נט' (5), 26 עליו הסתמכו שני הצדדים: "ככלל 'פוליסת סחר' מגבילה את השימוש המותר בכלי רכב למטרת הסחר בכלי הרכב"(שם עמ' 29). "בטרם הורחב השימוש בכלי הרכב, לפי הפוליסה שלפנינו (ולא בפוליסה הנדונה על ידי - מ.ש.) למטרות חברתיות ופרטיות, היתה הפוליסה 'פוליסת סחר' טהורה. תכליתה היתה התכלית הבסיסית של פוליסת סחר - לאפשר לעוסק בסחר בכלי רכב לנהוג, במסגרת עבודתו ולצרכיה, בכל הרכבים הנכנסים אל המאגר העסקי ויוצאים ממנו, גם אם כלי הרכב אינם מבוטחים בביטוח חובה. הצורך שעליו באה פוליסה כזאת לענות היא צורך עסקי בלבד, שעניינו מניעת התקורה והעליות הכרוכות בהשבתתם התכופה של כלי רכב במאגר העיסקי עד לבדיקת ביטוחים ולהשלמתו במידת הצורך" (שם בעמ' 41). "הרציונאל שביסוד תכלית הסחר הוא העדרה של אפשרות מעשית סבירה לבטח את כלל כלי הרכב המצויים במאגר העסקי בביטוח חובה רגיל, צמוד רכב" (שם, בעמ' 44). בענייננו כשלאופנוע היתה פוליסת ביטוח חובה תקפה (נ/14) שוב לא היה צורך בבטוח הסחר. ז. ב"כ התובע לא חסך באף טענה אפשרית לגבי פוליסת ביטוח אלא שאלה לא היו רלבנטיות לענייננו. כאמור ב- 4688/02 "לא בכל מקרה יש להפעיל באורח אוטומטי את הכלל של הפירוש כנגד המנסח" (שם בעמ' 33). מה עוד שבענייננו כלל לא הועלתה בעיה פרשנית משלא צורפה למטרת הסחר כל מטרה אחרת נוספת שיכלה לעמוד בסתירה לה כפי שנדונה בע.א. 4688/02. ח. יותר מתמוהה הטענה כאילו "אם טענת הנתבעת כי פוליסת הסחר אינה מתירה שימוש ע"י התובע באופנוע שזה עתה נמכר הרי שדינה של ההגבלה כאמור להתבטל מחמת תקנת הציבור בשל התוצאות הקשות הנובעות ממנה שהציבור אינו יכול לעמוד בהן" (סע' 14 לסיכומים). מאחר ולרכב שנמכר אין כל מניעה להוציא פוליסת ביטוח חובה ומיד, כפי שאכן נעשה בענייננו, אין כל הצדקה לביטול ההגבלה בכלל ובשל תקנת הציבור בפרט. ט. יש טעם לפגם בטענה שיש להעדיף הפרשנות המיטיבה עם ניזוק גוף כשאותו ניזוק עצמו מנסה, בלשון המעטה, להשיג הפיצוי בדרכים לא ראויות. י. למותר לציין, כי התובע מנוע מלטעון כי: "אם התאונה לא ארעה באופנוע, הרי שהתאונה ארעה באופנוע אחר שהיה בעסק של התובעת במסגרת נסיעת מבחן עם אליאס ולכן מבוטח במסגרת בטוח סחר" (סע' 11 סיפא לסיכומים). כיוון שהתובע אינו יכול לטעון טענות עובדתיות חלופיות ובוודאי כשהיה נחרץ בדעתו כי נפגע תוך כדי נסיעה על האופנוע (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 22-23). יא. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי פוליסת הסחר הנדונה אינה חלה על התביעה שבפני ועל כן דין התביעה להידחות גם בשל נימוק זה. 4. נזקים שמא טעיתי, ואני סבורה שלא, ועדיין היה מקום לפצות התובע בגין נזקיו אוסיף גם, כי פגיעתו של התובע היתה קלה, הוא לא אושפז, לא נזקק לטיפולים חודרניים, היה באי כושר 3 חודשים, שאני מטילה בהם ספק לאור פגיעתו בתאונה נוספת חודש אחרי התאונה בדרכו לעבודה (עמ' 10 לפרוטוקול), לא הוכיח הפסדי שכר, לא הוכיח הזקקות לעזרה, בין בשכר ובין ע"י בני משפחה ועל כן ממילא היו נזקיו כפי שנקבעים על ידי נבלעים בתקבולי המלל בסך -.3,342 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 5. לאור כל האמור לעיל אני דוחה התביעה. התובע ישא בהוצאות הנתבעות וכן בשכ"ט עו"ד בסך -.7,500 ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. אופנועתאונת דרכיםפוליסה