הוצאות ניידות במסגרת תשלום תכוף: א. בפניי בקשה לתשלום תכוף שכלולים בה הרכיבים הבאים: 1. להורות לנתבעים לשלם לתובעים תשלומים תכופים חודשיים בסך של 3,000 ₪ לחודש בגין רכישת רכב, איבזורו, הוצאות ביטוחו והחזקתו, ולחילופין לפסוק תשלום חד פעמי של 84,369 ₪ בשווי רכישת הרכב והחזקתו. 2. להורות לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות רכישת מיטת רחצה שנרכשה על ידי התובעים ביום 1.5.06 בסך של 16,000 ₪. 3. להורות לנתבעים לשלם לתובעים הוצאות חודשיות בגין סיעוד בסכום של 3,800 ₪ לחודש מעבר להוצאות שנפסקו על ידי בית המשפט בהחלטתו של כב' השופט י. כהן מיום 30.3.06. ב. התובע מס' 1, קטין יליד 16.3.91, נפצע בתאונת דרכים שאונתה לו בתאריך 30.3.05. כנטען בכתב התביעה המתוקן, שוהה התובע מס' 1 בתרדמת ותלוי לחלוטין בעזרת הזולת. מאז 20.12.05 מצוי התובע מס' 1 בביתו ומטופל על ידי בני משפחתו. בהחלטה שנתתי ביום 30.1.07 הוריתי על מינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי לצורך בדיקתו של התובע מס' 1 וקביעת נכותו. ג. בקשתם הקודמת של התובעים לפסיקת תשלום תכוף (בש"א 2374/06) נדונה בפני כב' השופט י. כהן שציין כי להוריו של התובע מס' 1 שולמו תשלומים תכופים בסכום של כ-183,000 ₪ לכיסוי צרכים שונים שהתעוררו עד 31.1.06 (לאחר ניכוי שכר טרחת עו"ד). בהמשך לכך קבע כב' השופט י. כהן בהחלטתו מיום 30.3.06 לתובעים תשלום תכוף בסכום של 15,900 ₪, ממנו יש לנכות את קיצבת המל"ל בסך 4,250 ₪, כך שהתשלום התכוף החודשי עומד על 11,650 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד, זאת בנוסף לתשלום חד פעמי בסך 9,000 ₪. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, רע"א 2967/06. בהחלטה מיום 28.5.06 נדחתה בקשת רשות הערעור. ד. אתייחס עתה לנושאים העומדים בבסיס הבקשה לתשלום תכוף שהוגשה ביום 15.11.06. הנושא האחד הוא: תשלום תכוף בגין רכישת רכב, איבזורו, הוצאות ביטוחו והחזקתו. הרכב שנרכש הוא פורד טרנזיט, נפח מנוע 2400 סמ"ק, מודל 2006, זאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי אישר לתובעים הלוואה עומדת בשיעור של 80% ממחיר הרכב. התובעים עותרים בבקשתם להחזר סכום של 70,979 ₪ שנשאו בו לרכישת הרכב, ולרבות ההפרש בו נשאו בגין איבזור הרכב (2,790 ₪), וכן עלות ביטוחו של הרכב בסך 10,600 ₪. הנתבעים מצידם טוענים שהפסיקה קבעה שראש הנזק של רכישת רכב צריך להידון במסגרת התביעה העיקרית, ולא במסגרת בקשה לתשלום תכוף. בהחלטה הקודמת מיום 30.3.06 פסק בית המשפט לזכות התובעים תשלום תכוף בסך 800 ₪ לחודש עבור הוצאות ניידות, ובכך יש לדעת הנתבעים לכסות את צרכיו המוגבלים והמועטים של התובע בניידות, מה עוד שהתובע נוכח מצבו מקבל את הטיפולים הרפואיים שהוא נזקק להם בביתו. בנוסף נטען על ידי הנתבעים שהשימוש העיקרי שנעשה ברכב אשר נרכש הוא לצורכי ניידות בני המשפחה של התובע. ה. בדיון שהתקיים בפניי ביום 30.1.07 טענה ב"כ הנתבעים שכיום הוגדלה קיצבת הניידות שמקבל התובע בסכום נוסף של כ-1,000 ₪ לערך, ולכן הסכום של תגמולי המל"ל שיש לקחת בחשבון לגבי התובע איננו 4,250 ₪, כפי שצויין בהחלטה הקודמת מיום 30.3.06, אלא בערך כ-1,000 ₪ יותר. ביום 31.1.07 הגישה ב"כ הנתבעים את פירוט תגמולי הניידות וגימלת ילד נכה המשולמים לתובע על ידי הביטוח הלאומי ולפי הודעה זו, מקבל התובע מס' 1 מאז נובמבר 2006 סכום חודשי של 2,708 ₪ לחודש בגין גימלת ניידות וזאת בנוסף לקיצבת ילד נכה, בסך 2,480 ₪, ובסה"כ: 5,188 ₪ לחודש (לעומת הסכום שאותו קיבל התובע במועד מתן ההחלטה הקודמת מיום 30.3.06, דהיינו, 4,250 ₪ לחודש). ו. ב"כ התובעים ביקש רשות להגיב (בש"א 2206/07), ובתגובתו מיום 7.2.07 טוען שאין זה נכון כאילו הרכב החדש שנרכש משמש את צרכי בני המשפחה. הרכב שהיה ברשות אבי המשפחה עובר לאירוע התאונה, עודנו ברשותו, ומשמש אותו גם כיום. כמו כן נטען בתגובה שהתובע נזקק להמשך מעקב רפואי בבית חולים. התובע מגיב לסביבתו וזקוק להוצאה מתחום הבית. כמו כן הוגשו אישורים על שלוש העברות באמבולנס בתקופה אפריל עד יולי 2006 לצורכי טיפול רפואי. כמו כן נטען שגיוס הכספים לצורך הפרש מחיר הרכב ואבזורו נעשה על ידי הלוואה של הבנק לתובעים בסכום של 60,000 ₪. ב"כ התובעים צירף אישור של המוסד לביטוח לאומי מיום 7.2.07 (נספח ד' לתגובה), בו צויין שלזכות התובע הפרשי קיצבה בסך 2,756 ₪, וכי אלה טרם הועברו לחשבון עד מועד מתן האישור. כמו כן מוסיף ב"כ התובעים בסעיף 5 של תגובתו מיום 7.2.07 כי התובעים יסתפקו במתן החלטה בדבר תשלום חד פעמי עד לסכום של 80,000 ₪, תוך ויתור על העתירה לתוספת ניידות חודשית. ז. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים בכל הנוגע לענין הניידות, אינני סבור שיש באפשרותי להיעתר לבקשתם של התובעים. באשר לחיובו של הנתבע בהוצאות רכישת רכב בשלב הדיון בבקשה לתשלום תכוף נקבע ברע"א 225/94 סלוביק נ. המגן, כב' השופט בדימוס ת. אור): ”שספק בעיני אם הדין מאפשר לחייב, במסגרת תביעה לתשלום תכוף, את האחראי לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975(להלן: החוק) במימון רכישת רכב לצרכי ניידות של הנפגע.סעיף 5(ב)(2) לחוק דן ב"תשלומים חודשיים" שמטרתם לספק את "צרכי ריפויו של הנפגע וסיעודו ואת צרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו". על-פי נוסח זה, מיועד התשלום התכוף לענות על צרכים שוטפים של הנפגע, לרבות צרכי סיעוד, בדרך של תשלום חודשי, ולא על ידי חיוב בהוצאה גבוהה שתשמש את הנפגע למשך תקופה ארוכה בעתיד. השאלה אם יש לחייב בהוצאה זו מקומה ושעת הכרעתה הם במסגרת הדיון בתביעה העיקרית..... יתר על כן, יתכן, מבלי להכריע בדבר סופית, שלפי האמור בתקנה 4 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), התשמ"ט-1989, התשלום התכוף אינו מיועד כלל לפיצוי עבור הגבלת ניידות שלא במסגרת הבית” עוד נקבע ב-רע"א 10833/04 (ע"י כב' השופט, כתארו אז א. ריבלין) קרן בונדיאל נ. וביטוח חקלאי: ”יוער כי בדין קבע בית-המשפט כי אין לפסוק במסגרת התשלומים התכופים, גם את מחיר רכישתו של כלי רכב לצרכי ניידות חוץ” עולה מן האמור לעיל שבהתאם לפסיקה אין לחייב את הנתבעים בשלב הנוכחי של דיון בבקשה לתשלום תכוף לשאת בהפרש הוצאות רכישת רכבו של התובע . ח. באשר להוצאות החודשיות של הניידות: בהחלטה מיום 30.3.06 נקבע שעל הנתבעים לשאת בהוצאות הניידות בסכום של 800 ₪ לחודש. ההחלטה ניתנה ביום 30.3.06 בעוד שהרכב נרכש בסמוך לאוגוסט 2006. הדעת נותנת שכתוצאה מכך אכן התייקרו הוצאות הניידות של התובעים, אך יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שמאז נובמבר 2006 עלתה גימלת הניידות של התובע מס' 1 ועומדת על 2,708 ₪ לחודש, כך שסה"כ תגמולי הביטוח הלאומי של התובעים (גימלת ניידות + קיצבת ילד נכה) מסתכמים ב-5,188 ₪, בעוד שבמועד ההחלטה הקודמת (30.3.06) הסתכמו תגמולי המל"ל ב-4,250 ₪ לחודש, משמע, תגמולי המל"ל המשולמים כיום לתובע מס' 1 עולים ב-938 ₪ לחודש, מעבר לתגמולי המל"ל ששולמו במועד מתן ההחלטה הקודמת. בבקשתו לדחיית מועד מתן ההחלטה (בש"א 2206/07) מיום 4.2.07 טען ב"כ התובעים כי האישור שצורף על ידי ב"כ הנתבעים נוקב בסכום הגימלה החודשית, אך אינו נוקב במועד תשלומה. בהודעתו מיום 7.2.07 טוען ב"כ התובעים כי לפי אישור המל"ל טרם החל המל"ל לשלם לתובעים תוספת בגין ניידות. אינני סבור כך. במסמך מיום 7.2.07 (נספח ד' להודעת ב"כ התובעים) נרשם: ”לנ"ל הפרשי קצבה בסך 2,756 ₪ טרם הועברו לחשבון עד מתן אישור זה” מכאן, אין להסיק, לעניות דעתי, שהמל"ל איננו משלם לתובע את קיצבת הניידות המוגדלת שהרי הרישום שבמסמך מתייחס רק ל"הפרשי קצבה" שטרם הועברו לחשבון. אם איפוא לסכם: בהחלטה הקודמת מיום 30.3.06 לקח ביהמ"ש בחשבון סכום של 800 ₪ לחודש בגין נסיעות וטיפולים. בשים לב להגדלת קצבת הניידות, כך שסה"כ תגמולי המל"ל המשולמים בגין התובע מס' 1 גבוהים כיום ב-938 ₪, לעומת התגמולים ששולמו במועד מתן ההחלטה הקודמת, אינני רואה הצדקה להעלאת רכיב הניידות במסגרת התשלום התכוף. ט. נושא נוסף שהועלה על ידי התובעים בבקשתם הוא הוצאות רכישת מיטת רחצה שנרכשה על ידי התובעים ביום 1.5.06 בסכום של 16,000 ₪. הוסבר בבקשה לתשלום תכוף שמיטת הרחצה שהיתה לתובע עמדה על רגל אחת עם ארבעה גלגלים, דבר שסיכן את שלומו של התובע ולכן נאלצו התובעים לרכוש מיטת רחצה המתאימה לצרכיו. מחירה הסתכם ב-16,000 ₪ (לאחר החלפה). התובעים טרם נשאו בתשלום. בתגובתם של הנתבעים נטען שמיטת הרחצה הקודמת נרכשה בסמוך לדצמבר 2005 כאשר שוחרר התובע מביה"ח אלי"ן לביתו, וכי הנתבעים נשאו , על דרך תשלום תכוף, במימון המיטה הקודמת, ואין לחייבם במימון מיטה חדשה, שעלותה אף טרם שולמה. להודעת ב"כ התובעים מיום 7.2.07 צורף אישור (נספח ה' ) של המשווק מיום 4.2.07 ממנו עולה כי מחיר מיטת הרחצה הוא 21,000 ₪, ולאחר שהוחזרה המיטה הישנה קוזזו 5,000 ₪ כך שהיתרה לתשלום היא 16,000 ₪. מוסבר גם באישור שבמיטה החדשה יש, בהתאם לדרישות החדשות של מכון התקנים הישראלי, 4 אזורי תמיכה, ולא 1. אני סבור שקיימת הצדקה להיעתר לבקשה לתשלום תכוף בכל הנוגע להחלפת מיטת הרחצה שהתובע נזקק לה, וזאת בשים לב להסבר המופיע באישורו של המשווק מיום 4.2.07. לפיכך יש לחייב את הנתבעים בתשלום חד פעמי של 16,000 ₪ בגין החלפת מיטת הרחצה, בתוספת שכ"ט עו"ד כפי שאורה להלן. י. נושא נוסף שהועלה על ידי התובעים בבקשתם הוא העלאת הסכום החודשי בגין סיעוד בסך נוסף של 3,800 ₪ לחודש מעבר לסכום שנקבע בהחלטה הקודמת של ביהמ"ש (7,500 ₪ לחודש). נטען בבקשה שהתובע נזקק לסיעוד במשך 24 שעות ביממה משעת בוקר מוקדמת (05:30) עד חצות, וכי אביו של התובע אדם חולני ונבצר ממנו להמשיך ולסעוד את התובע, וכי עד כה סעד האב את התובע מס' 1 ביחד עם הבת, ועקב מצבו נאלץ עתה האב לגייס את עזרתם של בת נוספת ובן נוסף כך שעלות הסיעוד כיום היא 11,300 ₪ כולל תשלום דמי ביטוח. י"א. בתשובת הנתבעים נטען שאין להיעתר לבקשתם של התובעים הואיל ובהחלטת ביהמ"ש מיום 30.3.06 נפסק לתובעים תשלום תכוף של 7,500 ₪ בגין עלות סיעוד 24 שעות ביממה, לא הוכח שינוי נסיבות שיהא בו כדי להצדיק שינוי בהחלטה מיום 30.3.06, לא צורפו מסמכים רפואיים שיהא בהם כדי להעיד על מצבו הרפואי של התובע מס' 2 ומה עוד שאישורי התשלום המצורפים לבקשה אינם חתומים בחותמת הבנק ואין כל הוכחה שאכן שולמו. י"ב. להודעה מיום 4.2.07 צורף על ידי ב"כ התובעים אישור ובו פירוט בעיותיו הרפואיות של התובע מס' 2 (אביו של הנפגע), נספח ז' של ההודעה. מעיון במסמך עולה שבעיותיו הרפואיות השונות של התובע מס' 2 מקורן מלפני שנים, דהיינן, מקורן זמן רב מלפני החלטתו הקודמת של ביהמ"ש מיום 30.3.06. הבעיות הרפואיות של אבי הנפגע היו ידועות איפוא עוד בטרם נדונה הבקשה הקודמת לתשלום תכוף. יתר על כן: מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 30.3.06 בפני כב' השופט י. כהן עולה שב"כ התובעים הסביר כבר אז באופן מפורט את מורכבות הטיפול בנפגע החל משעת בוקר מוקדמת ביותר ואילך (עמ' 3-2 של פרוט' הדיון מיום 30.3.06, בש"א 2374/06) כך שכל הטענות הרלוונטיות עמדו לנגד עיניו של כב' השופט י. כהן כאשר קבע את רכיב הסיעוד במסגרת התשלום התכוף (7,500 ₪ לחודש) והחלטה זו אושרה על ידי ביהמ"ש העליון ביום 28.5.06 (רע"א 2967/06). לא שוכנעתי שחל מאז ועד עתה שינוי בנסיבות שיהא בו כדי להצדיק פסיקת תשלום תכוף גבוה יותר. י"ג. על יסוד כל המוסבר לעיל אני דוחה את הבקשה הנוכחית בדבר הגדלת שיעורו של התשלום התכוף, אך למעט תשלום חד פעמי בגין מיטת הרחצה בסכום של 16,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מן הסכום שנפסק ומע"מ כחוק על שכה"ט. תשלום זה יבוצע על ידי המשיבים מס' 1 ומס' 2 במשרד ב"כ התובעים בתוך 21 יום ממועד המצאת החלטה זו שאם לא כן ישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. תם הדיון בבש"א 15311/06 ובבש"א 2206/07. ניידותתשלום תכוף