1. בשנת 2001 פתחה המבקשת את תיק ההוצאה לפועל נשוא הבקשה נגד המשיבים כבקשה לביצוע שטרות. על פי הנטען בבקשה, נמסרו למשיב 3 (להלן: "המשיב") שתי אזהרות: הראשונה ביום 28.1.2001 והשניה ביום 8.4.2003. כן נטען, כי במהלך השנים ביצעה המבקשת מספר פעולות מבצעיות במסגרת תיק ההוצאה לפועל לרבות עיקול רכבו של המשיב ותפיסתו. 2. מההחלטות שצורפו לבקשה עולה, ככל הנראה, כי ביום 2.1.2006 הגיש המשיב בקשה לעיכוב וביטול הליכים. בקשה זו נדחתה עוד באותו יום בנימוק, כי יש להגישה בדרך של התנגדות לביצוע שטר, ולכאורה חלף המועד להגשת ההתנגדות ועל המשיב להגיש בקשה להארכת מועד אשר תועבר להכרעתו של בית המשפט המוסמך (נספח א'12 לבקשה). ביום 14.2.2006 הגיש המשיב בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, וגם זו נדחתה, בנימוק כי בקשה מעין זו יש להגיש לבית המשפט הדן בהתנגדות (נספח א'13 לבקשה). 3. בשלהי שנת 2006 נודע למבקשת כי תיק ההוצאה לפועל נסגר. ביום 25.3.2007, ולבקשת המבקשת, הוחלט על החייאת התיק שנסגר עקב טעות. עוד הורה ראש ההוצאה לפועל כי הזוכה (המבקשת) יבצע מסירה לחייב וייתן תצהיר על נסיבות ביצוע המסירה. 4. ביום 3.5.2007 הגיש מי מהחייבים (ככל הנראה המשיב) התנגדות לפתיחת התיק מחדש. בהחלטה מאותו יום קבע ראש ההוצאה לפועל כך: "הנני מורה למזכירות לעדכן את התיק בדבר המצאת אזהרה לחייב מס' 3 ביום 3.5.2007, הוא יום הגשת הבקשה דנן. ככל שהחייב מס' 3 עומד על טענתו באשר להעדר חבותו מפאת אי חתימה על ההמחאות נשוא התיק דנן וכיוב' עליו להגיש התנגדות לביצוע שטר עד ליום 14.6.2007. המועד האמור נקבע בהתחשב במשך הזמן הדרוש לשם המצאת החלטתי זו לידי החייב. המזכירות תמציא החלטתי זו לידי החייב" (להלן: "ההחלטה הראשונה"). בהתאם לאמור בהחלטה הראשונה הגיש המשיב התנגדות לביצוע שטר ביום 27.5.2007. 5. בעקבות בקשות חוזרות ונשנות של המבקשת לביטול ההחלטה הראשונה (הבקשות לא צורפו לבקשה), ניתנו מספר החלטות נוספות כדלקמן: בהחלטה מיום 3.6.2007 (ההחלטה השניה), נקבע כך: "החייב הגיש התנגדותו לביצוע שטר בתוך פרק הזמן המוארך כאמור. בהתאם להוראות תקנה 27 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 יש להגיש בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד בתוך 7 ימים מהיום בו נודע למי שרואה עצמו נפגע מההחלטה דבר מתן ההחלטה. הבקשה דנן הוגשה בחלוף 28 יום מהמועד בו ניתנה החלטתי האמורה, וזאת מבלי שצויין בה מתי נודע לזוכה דבר מתן ההחלטה. לאור הצרופות לבקשת הזוכה דנן יש להניח, כי גם החלטתי מיום 3.5.2007 הגיע לידיה, אך איני קובע מסמרות בסוגיה זו. בהתאם להוראות תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 יש לראות את הזוכה כמי שקיבלה את החלטתי האמורה בחלוף 3 ימים, או לחלופין 6 ימים, ממועד מתן ההחלטה. יצוין, כי ההחלטות נשלחות, או משוגרות, אל הצדדים בסמוך לאחר נתינתן. לאור האמור, אף אם שגיתי בהחלטתי מיום 3.5.2007, אין בידי לשנותה כעת". בהחלטה מיום 5.6.2007, לאחר בקשה נוספות של המבקשת להורות על ביטול ההחלטה הראשונה, הורה ראש ההוצאה לפועל להעביר את בקשת המבקשת לתגובת המשיב בתוך 20 יום (ההחלטה השלישית). בהחלטה מיום 10.7.2007 (להלן: "ההחלטה הרביעית"), קבע ראש ההוצאה לפועל כך: "איני מוצא לנכון לבטל את החלטתי. הכלל הוא, כי יש ליתן לאדם את יומו בפני בית המשפט. זכותו זו של אדם הינה חלק מזכותו החוקתית לקניין המעוגנת בהוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ככל שיתברר בסופו של יום, כי לחייב אין הגנה, או שהגנתו תדחה, הרי שניתן יהא לפצות את הזוכה בדרך של פסיקת הוצאות". 6. הבקשה שלפניי הוכתרה כבקשת רשות ערעור על ארבע החלטות האמורות של ראש ההוצאה לפועל. 7. להשלמת התמונה העובדתית יצויין, כי בקשת ההתנגדות שהגיש המשיב נדונה בבית משפט השלום בירושלים על ידי כב' הרשם נמרוד פלקס (בש"א 4318/07). בהחלטה מיום 30.5.2007 התקבלה ההתנגדות, לאחר שנקבע כי הבקשה מגלה הגנה אפשרית מפני התובענה על פי השטר. עוד הוחלט להעביר הדיון בתובענה לפסים של סדר דין מהיר. 8. לטענת המבקשת, שגה ראש ההוצאה לפועל בהעניקו למשיב ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר, משום שהמועד להגשת ההתנגדות חלף עבר לו, בשים לב לכך שאזהרות נשלחו למשיב בשנת 2001 ושוב בשנת 2003. לטענתה, לראש ההוצאה לפועל אין סמכות להאריך המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ועליו להעביר בקשה להארכת מועד להכרעתו של בית המשפט המוסמך. חריגתו של ראש ההוצאה לפועל מסמכותו, כך נטען, פגעה קשות בקניינה של המבקשת ובאפשרותה לגבות את החוב. 9. ביום 19.7.2007 הוריתי למשיבים להגיש תשובתם בכתב לבקשה עד ליום 23.8.2007. ביום 26.8.2007 הודיעה המבקשת כי העתק הבקשה וההחלטה הודבקו על דלתם של המשיבים, לאחר שלא נמצאו בביתם שלוש פעמים, וביקשה כי תינתן החלטה על יסוד הבקשה, ובהעדר תגובת המשיבים. 10. דין בקשת רשות הערעור להידחות ולו מן הטעם, כי הבקשה הוגשה לאחר המועד הקבוע בתקנות להגשתה. במה דברים אמורים. בבקשתה מלינה המבקשת, למעשה, על ההחלטה הראשונה, מיום 3.5.07, היא ההחלטה העקרונית בה קבע ראש ההוצאה לפועל את המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר. על פי תקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 (להלן: "התקנות"), בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל תוגש תוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה, אם ניתנה ההחלטה בפני המבקש, או מיום שהומצאה למבקש, אם ניתנה שלא בפניו. בקשת רשות הערעור הוגשה רק ביום 16.7.07, כחודשיים וחצי לאחר מתן ההחלטה הראשונה, ומכאן שהמבקשת איחרה המועד להגשתה. בבקשה טענה המבקשת, כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור הינו תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה "האחרונה בעניין", ומשום שההחלטה הרביעית הומצאה לה ביום 11.7.2007, הרי שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בתקנות להגשתה. לא כך היא. בתקנה 119(ה) לתקנות אין זכר למילים "ההחלטה האחרונה בעניין". משלא השלימה המבקשת עם ההחלטה בעניין קביעת המועד להגשת ההתנגדות (ההחלטה הראשונה), היה עליה להגיש בקשת רשות על ההחלטה בתוך 15 ימים מיום מתן ההחלטה או המצאתה, כקבוע בתקנות. הגשת בקשות חוזרות ונשנות לביטול ההחלטה הראשונה, אין בה די. צד להליך אינו רשאי להגיש בקשות חוזרות ונשנות באותו העניין ובכך גם לשמר לעצמו לאורך זמן את אופציית הערעור (ראו: בר"ע (מחוזי - י-ם) 3104/98 עמית נ' עמית, תק-מח 98(2) 72 (1998) והאסמכתאות שם). 11. התמהמהותה של המבקשת בהגשת הבקשה תהא בעוכריה אף בבואנו לבחון את הבקשה לגופו של עניין, בין היתר, משום שכבר ביום 30.5.2007 ניתנה החלטת כב' הרשם פלקס אשר קיבלה את ההתנגדות שהגיש המשיב והוחלט להעביר את הדיון לפסים של תובענה בסדר דין מהיר. ככל הנראה, המבקשת לא ביקשה לערער על החלטה זו, והיא הפכה חלוטה. נוכח האמור, היענות לבקשת המבקשת בבקשה זו, לבטל את הארכת המועד להגשת ההתנגדות, הפכה לא רלבנטית. 12. על יסוד האמור לעיל, הבקשה נדחית. בהעדר תשובה מטעם המשיבים, אין צו להוצאות. 13. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ המבקשת, אשר ידאג להמציאה למשיבים. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר