1. תיק זה התחיל כהתנגדות לביצוע שטר בשנת 1999. עברו חמש שנים ולא הוגשו תצהירי עדויות ראשיות, למרות החלטות קודמות בדבר הגשת תצהירים. נוצר רושם שהצדדים אינם מעוניינים שהתיק יישמע. לאחר דחיות רבות וארכות רבות, נקבע התיק להוכחות להיום. בתיק לא היו תצהירי עדויות ראשיות ולא הוגשה בקשה לדחייה. הצדדים הגיעו לדיון והתברר כי למרות הסכום הקטן יחסית של התיק כ-5,000 ₪ יש בין הצדדים, ובייחוד בין ב"כ הצדדים יריבות קשה, כמו כן מתברר כי תיק זה אינו אלא ספח קטן של תיק בהיקף גדול הרבה יותר הנדון בבוררות. יחד עם זאת, לא הסכים אחד הצדדים בזמנו להעביר תיק זה למסגרת הבוררות. לעניין זה, נתן כב' השופט יפרח החלטה, אשר קבעה המשך התיק בדרך הרגילה. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה בסופו של דבר, אם כי גם על מועד דחיית הבקשה לרשות ערעור יש מחלוקת בין הצדדים. עמדות הצדדים 2. בדיון היום ביקש ב"כ הנתבעים (יתכן שנותר כנתבע רק מר דוד כהן), לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות לאחר שהתובעת לא עמדה מספר פעמים בהחלטות להגשת תצהירים, למרות כמה ארכות שקיבלה בהסכמה, לטענתו, הבקשה האחרונה, בסוף שנה שעברה התייחסה לדחיית מועד ההוכחות בלבד. לטענתו, אי הגשת התצהירים נובעת משיקול טקטי וחוסר רצון לחשוף את עמדת התובעת לפני הבוררות. 3. מצד שני, טען ב"כ התובעת כי הנתבעת חייבת היתה להגיש תצהיריה ראשונה (טענה זו הוכחשה על ידי ב"כ הנתבעת) וכן ביקש ב"כ התובעת לקבל מועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית. לטענתו, הגיש מספר בקשות להארכת מועד להגשת התצהירים, כמו כן המתינו לתוצאת הדיון בבר"ע וכן נטען כי אין לשלול מהתובעת את יומה בבית המשפט. הדחיות הקודמות 4. בדיקת התיק מראה כי כבר בתאריך 3.3.04 נקבע כי התובעת תגיש תצהיר עדות ראשית עד ליום 15.7.04 והנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.9.04. התיק נקבע להוכחות ליום 11.10.04. 5. בתאריך 13.7.04 ביקשה התובעת הארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית עד ליום 1.9.04. הוחלט כמבוקש ומועד ההוכחות נדחה ליום 9.11.04. ביום 22.8.04 הוגשה בקשה נוספת להאריך מועד הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי התובעת עד ליום 10.11.04. הבקשה כללה התייחסות לבקשת רשות ערעור, אכן נקבע, ונקבע כי יש צורך להגיש תצהיר, וכן מסמכים המבהירים ההתייחסות לבר"ע, וכן נשלח לתגובת המשיב תוך 15 ימים. יום אחד לפני מועד ההוכחות, ב- 8.11.04, הגישה התובעת בקשה נוספת לדחיית מועד דיון. אין החלטה כתובה לעניין זה, אולם הדיון נדחה שוב להיום (4.4.05) להוכחות. 6. בדיקת התיק שנעשתה אתמול הראתה שאין תצהירי עדויות ראשיות בתיק. בשעת הדיון היום, התייצבו הצדדים, וטענו טענות שונות, מתוך יריבות קשה, יתכן שעל רקע הליכים אחרים, המתנהלים בין הצדדים, היות שהיקף התיק (5,000 ₪), לא הצדיק את רמת האגרסיה שהוצגה, ובוודאי שלא הצדיק דחיות כה רבות, והימנעות עקבית מהגשת תצהירי עדויות ראשיות. כאמור לעניין זה טען ב"כ הנתבעת, כי העדויות לא הוגשו מסיבה טקטית. טענות הצדדים בדיון 7. הצדדים טענו בפני ארוכות. תחילה טען ב"כ התובעת כי סבר שהצד השני יגיש תצהירים קודם. כמו כן התייחס להליכי בוררות, ולהחלטת כב' השופט יפרח, שדחה את הבקשה, להעברת העניין לבוררות ולבר"ע אשר נדחתה גם היא. 8. מצד שני, טען ב"כ הנתבעים כי היה סובלני בתחילה, והמתין נתן הסכמה לארכות, אולם אתמול התברר לו כי שוב לא הוגשו תצהירי עדות ראשית, והוא הגיע לדיון במיוחד מירושלים. 9. על כך הגיב ב"כ התובעת, בטענה כי חברו היה צריך להגיש את התצהירים ראשון. ניתן לקבוע בשלב זה, כי התובעת היתה צריכה להגיש תצהיריה ראשונה כפי שעולה מההחלטות וברור מהבקשות. 10. ב"כ הנתבעים טען כי הלקוח שלו מר דוד כהן, אינו צד לבוררות, וכן טען כלפי חברו כי אינו מדייק בדבריו. כמו כן טען כי לא הסכים לדחיית הגשת התצהירים, ולכן חייב היה חברו להגיש את התצהירים עד ינואר 05'. ב"כ הנתבעים ביקש לדחות את התביעה ולחייב בשכר טרחה לדוגמא. דיון 11. התנהלות העניינים עד כה והסחבת שנקטה התובעת, הצביעה לכאורה על כך שאין לתובעת עניין רב לנהל את התיק. בנסיבות אלה, הוצע בדיון להסכים למחיקת התביעה, ללא צו להוצאות, ולהשאיר את הדיון בין הצדדים למחלוקות הגדולות המצויות בבוררות. ב"כ התובעת לא הסכים להצעה, וטען כי מגיע לו יומו בבית המשפט. 12. אכן, הכלל הרגיל הוא שמגיע לצדדים יומם בבית המשפט, וצעד של מחיקה או דחייה, הוא צעד אחרון בלבד בהעדר ברירה אחרת, אלא שלכל כלל יש גם יוצאים מן הכלל. נשאלת השאלה כיצד לנהוג במקרה זה, על רקע הנסיבות. 13. בתיק זה, המתנהל כבר משנת 1999, ברור כי התובעת אינה ממהרת ליטול את יומה בבית המשפט, ונטייתה לקיים דיון הוכחות לגופו של עניין אינה רבה, יומה של התובעת בבית המשפט כבר נמשך 5 שנים והיא אינה ממהרת. 14. בנסיבות תיק זה, משנקבעו מועדי הוכחות מספר פעמים, וניתנו ארכות להגשת תצהירי עדות ראשית, והתובעת לא עמדה בארכות אלה, ועל רקע הבקשה לדחות את התביעה, אפשרות אחת היתה להיעתר לבקשה, ולדחות את התביעה, עקב מחדלי התובעת. 15. קיימות אופציות אחרות: ניתן למחוק את התביעה או ניתן לתת ארכות נוספות להגשת תצהירים תוך חיוב התובעת בהוצאות. על רקע התנהלות העניינים עד כה, מתן דחייה נוספת תוך חיוב בהוצאות, יתכן שאינו מתאים. אפשרות אחרת היא מחיקת התיק ללא צו להוצאות. 16. בנסיבות, מחיקת התיק ללא צו להוצאות עדיפה, על רקע ההתנהלות עד כה. עדיף למחוק את התיק ללא צו להוצאות, תוך התניית חידוש ההליכים, אם יחודשו, בתשלום הוצאות, בסך 3,000 ₪, כדי לפצות את הנתבעת על טרחתה עד כה. אשר על כן, יש למחוק את התיק בתנאים הנ"ל. בכך מסתיים התיק. המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים בדואר. ניתנה היום כ"ד ב אדר ב, תשס"ה (4 באפריל 2005) בהעדר הצדדים. דניאל ארנסט, שופט אי הגשת תצהירמסמכיםמחיקת תביעה / הליךסחבת