הסכם לרכישת מטבח 1. בפני התנגדות לביצוע שטר כנגד ביצועם של 10 שיקים על סך 2,300 ₪ כל אחד שניתנו על ידי המבקשת לפקודת בן מוסה יניב והוגשו לביצוע על ידי המשיב. 2. טענות המבקשת בבקשתה הן בתמצית כדלקמן: א. לקראת סוף שנת 2004 הזמינה המבקשת מטבח בערך כולל של 35,000 ₪ ב 15 תשלומים בסך 2,300 ₪ כל אחד. ב. בתאריך 12/04 פוטרה המבקשת מעבודתה וביקשה ממנהל הנגריה מר בן מוסא יניב להחליף את השיקים בפריסה גדולה יותר ל 18 תשלומים בסך 1,233 ₪ כל אחד בתוספת לתשלום חד פעמי בסכום של 10,000 ₪. ג. בתאריך 9.2.05 הודיעה המבקשת לבנק על ביטול השיקים. ד. הסכם ברוח הדברים נערך בין המבקשת לבין מר מוסא בתאריך 8.5.05. ה. במעמד החלפת השיקים הבטיח יניב בן מוסא כי יחזיר את השיקים המקוריים שבוטלו למבקשת אך על אף הבטחה זו לא הוחזרו השיקים המקוריים ונסחרו בלא ידיעתה ובלא רשותה לאחר שבוטלו. ו. משבוטלו השיקים סיחורם לאחר הביטול כמוהו כמעילה באמון ונפל פגם בזכות הקניינית. ז. הזוכה ידע על ביטול עסקת היסוד ונעשה פרעון השיקים שלא בתום לב ובידיעתו. 3. ביום 10.12.06 נערך בפני דיון והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. 4. אין חולק כי למבקשת טענת הגנה כנגד מר יניב בן מוסא, הצד הקרוב, שכן טענת המבקשת לפיה נתנה לו שיקים חלופיים במקום השיקים שבוטלו, נשוא ההתגדות, לא נסתרה. השאלה שבמחלוקת היא האם טענת הגנה כאמור יפה גם כנגד המשיב. 5. "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על-ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר" (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235). וכן, "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236). 6. טוען המשיב כי החבות על פי השטר לא פקעה וכי לא נפל פגם חפצי בשטרות. לעניין זה נטען כי המועד בו יש לבחון אם הקניין הועבר עם פגם אם לאו הוא מועד הסיחור. עוד נטען כי שטר שסוחר לפני שדבק פגם בזכות הגלומה בו, הועבר לאוחז כאשר הזכויות בשטר אינן פגומות. טוען המשיב כי השיקים סוחרו למשיב ביום 15.8.04 ובוטלו רק בחודש 2/05 ולכן במועד סיחור השטרות לא היה בהם פגם. המשיב מסתמך על ע"א 576/61 בראון נ' רוגוזינסקי, ע"א 218/66 יעקב חביה נ' לוי גליק וע"א 663/83 בל"ל נ' בן עליזה. יצויין כי פסקי הדין עליהם מסתמך המשיב נסמכים על "הלכת גוסקי" (ע"א 333/61 אליעזר גויסקי נ' מאיר, פ"ד טז (1) 595). (כך, ע"א 218/66 הנ"ל נסמך על ע"א 576/61 הנ"ל, אשר בעצמו נסמך על ע"א 333/61, הוא פסק הדין בעניין גוייסקי, וכך גם ע"א 663/83 הנ"ל נסמך על ע"א 333/61, פסק דין גויסקי הנ"ל). 7. אמת הדבר כי הלכת גויסקי קובעת כי תובע זכאי להיפרע על פי השיק כאשר מועד סיחורו קדם למועד בו התרחש כשלון התמורה בין הצדדים הקרובים לשטר. (ר' ש' לרנר, דיני שטרות תשנ"ט - 1999 בעמ' 358-359). ואולם, הלכה זו זכתה לביקורת נוקבת כאשר אף בית המשפט העליון הביע את מורת רוחו מהלכה זו תוך שהציב "הערת אזהרה" לגביה (ע"א 1560/90 ציטיאט נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פד"י מח (4) 526,498) ואף ציין כי יש לשקול את ביטולה (ע"א 6909/00, בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' קבוצת אריה יצחקי בע"מ ואח' פד"י נה (4) 83). בנוסף, המגמה בפסיקת השנים האחרונות הינה קירוב דיני השטרות לדיני החוזים תוך החלת דיני החוזים גם על שטרות. כך בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד"י נה (4) 193 נקבע כי: "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה... אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז. אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד. ושוב: הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה". גם בע"א 1209/97 סטיב קטן ואריה שאשא נ' אריה כהן (דינים עליון כרך נה, 789) נקבע כי: "אין לנו צורך לבחון את מעמדו המשפטי של מערער מס' 1 (הנסב - הערה שלי, ע.ק). די לנו אם נקבע כי אין הוא אוחז כשורה וממילא אין לו יותר זכויות משהיו למערער מס' 2" (הנפרע - הערה שלי, ע.ק.). (ר' לענין זה גם החלטת כב' השופטת ברון בת.א (ת"א) 74069/98 בנק אוצר החייל נ' אהרוני (טרם פורסם) וכן החלטת כב' השופטת גרוסמן בת.א 69344/99 המחלקה המשפטית בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' בירנבויים (טרם פורסם)). משכך, טענת הגנה העומדת לחייב כנגד צד קרוב עומדת לו גם כנגד אוחז "סתם" (בשונה מאוחז כשורה) לרבות טענה בדבר פגם בקניין, אף אם הפגם נוצר לאחר הסיחור. 8. טוען המשיב, כי לא היה כשלון תמורה שכן ההסכם הוא הסכם לרכישת מטבח וכי בתמורה לשיקים קבלה המבקשת את המטבח. כן נטען כי לאחר מכן עשתה המבקשת עסקה חדשה - המרת השיקים וכי עסקה חדשה זו אינה מבטלת את העובדה שהמבקשת קבלה תמורה עבור השיקים. אין בידי לקבל טענה זו. המבקשת טוענת כי מסרה שיקים חלופיים כנגד השיקים נשוא תיק זה וכי מר יניב בן מוסא התחייב להשיב לה את השיקים נשוא תיק זה אולם הוא מעל באמון ולא עשה כן. במקרה כזה לא ניתן לטעון כי התקבלה תמורה עבור השיקים וחלוקת העסקה לשני חלקים - האחד - רכישת המטבח והשני - המרת השיקים הינה חלוקה מלאכותית. 9. הלכה היא כי די למבקש רשות להתגונן להראות כי יש לו הגנה אפשרית כנגד התביעה ולו בדוחק על מנת שתינתן רשות להתגונן. כידוע, בשלב זה של הדיון אין להידרש לשאלה האם המשיב הינו אוחז כשורה ועל כן, לאור האמור לעיל, נראה כי למבקשת הגנה אפשרית כלפי המשיב, בהיותו, שלב זה, בגדר אוחז "סתם". 10. משכך ניתנת למבקשת רשות להתגונן. תצהיר המבקשת יהווה כתב הגנה מטעמה. הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ ישולמו על פי תוצאות ההליך העיקרי. חוזהתביעות מטבחים