יפוי כח מכל הזוכים השאלה העיקרית אשר מעלה הבקשה דנן הינה, כיצד ימלא צד אחר חיוביו על פי פסק דין, כאשר חלק מהזוכים על פי פסק הדין נפטר וכאשר אין בידי ב"כ הזוכים להציג ייפוי כח מטעם כל הזוכים, או מטעם יורשיהם על פי דין. בקשת רשות ערעור זו נסובה על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל (מר אבישי קאופמן), מיום 23.7.07 (להלן: "ההחלטה"), לפיה החליט לשחרר יתרת כספי פסק הדין, אשר הופקדו, במלואם, ע"י המבקשת, בתיק ההוצאה לפועל (ואשר מעוכבים, עד למתן החלטה בבר"ע זו), לידי ב"כ המשיבים, הם הזוכים בתיק ההוצל"פ, בכפוף להוראה לפיה יועברו כספים רק לאחר שכל מקבל תשלום יחתום על כתב ויתור טענות כנגד המערערת בכל הקשור לתביעה אשר בגינה ניתן פסק הדין (להלן: "כתב הויתור"). מכח סמכותי על פי סעיף 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור וכאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. ההליכים וההחלטה, מושא הערעור ; עיקרי העובדות פורטו בהחלטה, אשר ניתנה על ידי, ביום 9.12.07, בטענות מקדמיות, אשר הועלו ע"י ב"כ המשיבים (טענות שנדחו על ידי) ולמען הנוחות אביאן, כאן, בשנית: בת.א. 610/95, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, ניתן ביום 14.2.07, פסק דין (להלן: "פסק הדין"), בתביעת בעלי יחידות דיור שונות, בהקשר לתכנית "גשר הגיבורים", משנת 1982, לפיו חוייבה המערערת (הנתבעת בתיק האזרחי), לשלם ל- 16 (מתוך 24) מבעלי יחידות הדיור אשר התביעה הוגשה בשמם, (להלן: "התובעים"), סך כולל של 385,561 ₪. ביום 27.3.07 פנתה המערערת במכתב אל עו"ד מאור, ב"כ התובעים, בבקשה כי יעביר אליה ייפוי כח מכל אחד מהתובעים, לקבלת התשלום, אשר נפסק בפסק הדין, על מנת שהיא תוכל להעביר את התשלום לזכותם. בינתיים נפטרו חלק מהתובעים (התברר כי חלקם נפטר עוד במהלך ההליכים בוועדות התכנון ובבית המשפט, אשר נמשכו שנים רבות, החל משנת 1988 ועד שנת 2007) וחלקם עזב את מקום המגורים. יפויי הכח, אשר העביר ב"כ התובעים לידי המערערת לא הניחו את דעתה ולכן היא סירבה לשלם את סכום פסק הדין. כבוד ראש ההוצאה לפועל הורה על הפקדת סכום פסק הדין בקופת ההוצאה לפועל וכך, אמנם, עשתה המערערת. לגבי חלק מהזוכים נפתרה הבעיה, לאחר שב"כ הזוכים הגיש ייפויי כח, אשר נחתמו ע"י התובעים המקוריים ולזכותם שוחרר, מתוך הכספים המופקדים, סך של 108,915 ₪. עיקר טענות הצדדים ; ב"כ המערערת טוענת, כי תיק ההוצל"פ נפתח מבלי שב"כ המשיבים הציג יפוי כח תקף, ערוך כדין, וזאת - בניגוד לתקנה 11(א)(2) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: "התקנות") וכי מדובר בדרישה סטטוטורית, שלא ניתן להתנות עליה. לטענתה, רשימת התובעים איננה יכולה להשתנות, לאחר מתן פסה"ד, מה גם שב"כ המשיבים, עו"ד א. מאור (להלן: "עו"ד מאור"), התחייב עוד במועד התביעה לנהל הליך מקדמי, במסגרתו ייקבע מיהם הזכאים לקבל פיצוי, בטרם ישולם הכסף, בהפנותה אל מכתב אשר נכתב על ידו עוד ביום 13.6.89 (נספח א'2 לטיעוניה) ואף לא ניתן לבצע פסק דין לטובת מי שנפטר, ללא שיוצג צו, כדין, המכריז מיהם יורשיו. ב"כ המערערת מצביעה על הכשלים אשר ביפויי הכח, אשר הוגשו ע"י עו"ד מאור וברשימת האנשים הזכאים, אשר הוגשה על ידו, הכוללת מי שנפטר זה מכבר ומי שלא היו צד לתביעה ומפרטת 6 נפטרים ו- 8 אנשים שלא היו צד לתביעה. לטענתה, ללא קבלת צווי ירושה/קיום צוואה למנוחים, היא איננה יכולה להעביר את התשלום המגיע להם, מחשש שמא תתבע, לאחר מכן, ע"י מי שיטען לזכאות בכספים. עוד טוענת ב"כ המערערת, כי יפויי הכח אינם תקפים מחמת התיישנות וכי יפוי כח, אשר ניתן ע"י תובעים שנפטרו, ממילא התבטל, עם פטירתם, מה גם שחלקם נפטר בטרם נפתח תיק ההוצל"פ. ב"כ המשיבים טוען, כי מי שזכאי לכספי פסה"ד, על פי החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, מיום 14.2.94, הם, "מי שהופיעו בספרי המקרקעין כבעלי יחידות 'ביום הקובע' וכי טבלת השמאי אבני נקבה בשמות מי שהופיעו ברשימת התובעים בפני הוועדה המחוזית כמייצגים את היחידות שבעליהן זכאים לפיצויים בין הפגיעה בדירותיהם". לכן, לטענתו, מנועה המערערת מלטעון כנגד זכות השותפים הרשומים ו/או יורשיהם אחריהם לקבל לידם את כספי פסק הדין. לשיטת ב"כ המשיבים חלה מניעות זו גם על בני זוג של מי שהיו ברשימת המיצגים ונפטרו, שכן גם במכתבו, עליו נסמכת ב"כ המערערת (נספח א'2 הנ"ל), יש התייחסות מפורשת לעובדה שברשימת התובעים מופיע רק אחד מבני הזוג, מאחר שבני הזוג הינם בעלי זכויות שוות בדירה והם הופיעו כבעלי זכויות "ביחד ולחוד". לטענתו, התחייבותו במכתב להליך בירור זכאות אינו רלבנטי, מאחר שכל הדירות שנמכרו לא נמצאו זכאיות לפיצויים. ב"כ המשיבים טוען, כי בעבר חולקו כספים מבלי שהמבקשת בחנה שמא נפטר מי מהתובעים, למרות שניתן להניח שכך היה. כן טוען ב"כ המשיבים, כי משלא ערערה המערערת על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 5.6.07, אשר דחתה טענת המערערת, בענין יפוי הכח, שהינה טענה על פי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ, לא נותרה לכבוד ראש ההוצל"פ סמכות לעכב ביצוע פסק הדין. ב"כ המשיבים מפרט את המאמצים (הניכרים, כך נראה), שעשה על מנת לאתר את חליפיהם של התובעים ובמיוחד מקרה בו הוא ערך בירורים באשר ליורשיו של ה"ה ויסקופף וטוען, כי לאור הסכום לו הם זכאים אין הצדקה לחייבם בהוצאות הכרוכות בהוצאת צו ירושה. עוד טוען ב"כ המבקשים, כי מרבית האוכלוסיה בה מדובר הינה אוכלוסיה קשת יום ולכן ראוי לדחות את הבקשה מטעמי צדק ומטעמים הומאניים. כן מפנה ב"כ המשיבים אל סעיף 59 לחוק החוזים, הדן בריבוי נושים וטוען, כי סעיף זה מגן על המערערת. כנגד טענת ב"כ המשיבים בענין החלטת הוועדה מצביעה ב"כ המשיבים על פיסקה, אשר הושמטה ע"י ב"כ המשיבים ובה נרשם, כי ההחלטה מתייחסת לפיצוי לגבי דירות "ואיננה נוגעת לנקודה המשפטית מי מבעלי הדירות זכאי לקבל פיצוי". דיון ומסקנות ; אין חולק שחלק מהתובעים נפטרו וכי חלק מה"זוכים", הינם בני זוגם או מי שהיו שותפים עמם לנכס המקרקעין, או מי שטוען כי הוא יורש של מי מהתובעים, ללא שהציג צו כדין המכריז כי הוא היורש, הרי שביצוע להם לא יהיה ביצוע כדין של פסק הדין. תקנה 11(א)(2) לתקנות ההוצאה לפועל דורשת הפקדת יפוי כח במזכירות בית המשפט או בלשכה, לפיו הורשה עוה"ד לפעול בהוצאה לפועל. אין חולק, שבענייננו הוגש לתיק ההוצאה לפועל אותו יפוי כח, אשר הוגש לתיק התביעה. כעקרון אין בכך, כמובן, כל פסול, אלא שבמקרה דנן אין חולק שחלק מהתובעים המקוריים, אשר נרשמו כתובעים בתביעה ומופיעים ביפוי הכח, נפטרו ובכך טמון שורש הבעיה. סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מגדיר "זוכה" כ: "מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו." ראש ההוצאה לפועל, במסגרת תפקידו לפקח על ביצוע, כדין, של פסק הדין, מחוייב לבחון האם מי שהגיש את פסק הדין לביצוע הינו "זוכה" או "חליפו של הזוכה" וקביעת חליפיו של זוכה צריכה להיעשות בדרכים הקבועות בדין. משנפטר אדם עובר עזבונו, לרבות זכויותיו ובכללן - זכותו על פי פסק דין, ליורשיו. מאחר שיורשיו של אדם נקבעים אך ורק על פי צווי ירושה או צווי קיום צוואה (לפי העניין), אשר ניתנו כדין, הרי על עו"ד מאור להציג צווים כאלה לגבי כל הנפטרים וכן להציג יפויי כח מהיורשים, על פי אותם צווים. כך הדבר גם כאשר נפטר בן זוג ובן זוגו נשאר לגור בדירה, שכן גם במקרה כזה יכולים להיות יורשים, שאינם בן הזוג. לאור כך, לא ניתן להפקיד יתרת התשלום בידיו הנאמנות של עו"ד מאור, שכן לא ברור אם אמנם עו"ד מאור מייצג את מי שזכאי לקבל חלק ביתרה. אם תסכים המערערת להעברת היתרה, המגיעה ליורשים, לידי עו"ד מאור, מבלי שיש בידו ייפויי כח מהיורשים, חושפת היא את עצמה לסיכון של תביעה ע"י היורשים, אשר יטענו, אולי, בעתיד, כי הכספים המגיעים להם לא הגיעו לידיהם וכי עו"ד מאור אינו מייצג אותם ולכן אסור היה למבקשת לשלם הכספים לידיו. לענין זה אין די בחתימת כתב הוויתור, שכן אין בו כדי להבטיח ביצוע נכון של פסק הדין ואף אין בו כדי להבטיח את המבקשת. אשר לטענת ב"כ המשיבים, כי בעבר חולקו כספים מבלי שהמבקשת בחנה שמא נפטר מי מהתובעים, למרות שניתן להניח שכך היה, אומר, כי אין בטענה זו ולא כלום. מעבר לכך שלא הובהר אם אמנם נפטר מי מהתובעים בטרם שולמו כספים בעבר, שכן גם אם שולמו בעבר כספים שלא כדין (ואינני קובעת כי כך היה), אין בכך כדי להתיר תשלום, שלא כדין, כיום. אולם, גם לו היתה מסכימה המערערת להעביר את היתרה לידי עו"ד מאור, היה ראוי שראש ההוצאה לפועל יורה שלא לעשות זאת ללא שהוכח בפניו מיהם היורשים וללא שיוצגו בפניו יפויי כח מהם וזאת - בשל הוראות חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, כמפורט לעיל, לרבות חובתו לפקח על ביצוע כדין של פסק הדין. טענת עו"ד מאור לפיה בני הזוג הופיעו כבעלי זכויות "ביחד ולחוד", יכולה להיות נכונה, כאשר מדובר במצב בו שני בני הזוג עודם בחיים, אולם במקרה זה ברי כי אין כל בעיה להחתים את שניהם על קבלת הכסף. הבעיה מתעוררת והתעוררה במקרה דנן, כאשר אחד מבני הזוג נפטר. מאחר שבן הזוג שנשאר בחיים, הינו בעל מחצית הזכויות בדירה, בלבד, ויורשיו של המנוח (אשר בכללם יכול שיימצא גם, ואולי רק, בן הזוג) הינם בעלי המחצית שהיתה למנוח בחייו, אין מנוס מקבלת צו ירושה/צו קיום צוואה, גם אם עלות ההוצאה מכבידה על היורשים. אין לדבר על מניעות, מקום שהוראות הדין קובעות דרישות מסויימות ולא ניתן לוותר על דרישות אלה, בשל קשיים כלכליים (אשר ממילא נטענו, ללא שהוכחו) או בשל כל סיבה אחרת, מה גם שהם באו להבטיח זכויות של אחרים (הם היורשים). סבורה אני, כי לאחר שחלק מנותני יפוי הכח המקורי (אשר באמצעותו נפתח תיק ההוצל"פ) נפטרו, לא ניתן היה לפתוח באמצעותו את תיק ההוצל"פ ובעובדה שהתיק נפתח, ע"י פקיד ההוצל"פ אשר לא יכול לדעת זאת, אין בה ולא כלום. עם זאת, משנפתח תיק ההוצל"פ והופקדו בו כספי פסה"ד, אשר חלקם כבר הועבר, אין מקום להורות על סגירתו. לענין יפוי הכח יש גם מקום להפנות אל סעיף 6(א) לחוק להגנת רכוש מופקד, התשכ"ה - 1965 הקובע, כי לא תירשם פעולה בפנקסי מקרקעין אם עברו 10 שנים ממתן ייפוי הכח, אלא אם ביהמ"ש התיר את הרישום וכן אל סעיף 14 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, הרובע, כי השליחות מסתיימת במותו של השולח או של השלוח (אלא אם ניתנה ההרשאה להבטחת זכותו של אדם אחר או של השלוח עצמו וזכותם תלויה בביצוע נושא השליחות), תנאי אשר ספק אם מתקיים בענייננו. כך או כך, על עו"ד מאור להמציא יפויי כח תקפים מכל יורשיהם של התובעי, אשר הלכו לעולמם. בשאר טענות ב"כ המשיבים לא מצאתי כל ממש וממילא, לאור מסקנתי הנ"ל, מתייתר הדיון בהן. התוצאה היא, שאני מקבלת את הערעור ומורה כדלקמן: יתרת הכספים, המופקדת בתיק ההוצאה לפועל, תחולק רק לאחר שיוכח לכבוד ראש ההוצאה לפועל, באמצעות צווי ירושה או צווי קיום צוואה, אשר הוצאו כדין, זהותם של כל יורשי התובעים, אשר נפטרו (ויורשי יורשיהם, ככל שחלק מהיורשים הלכו לעולמם) ויומצא יפוי כח מטעמם. המשיבים ישלמו למערערת, ביחד ולחוד, הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. ערבון, ככל שהופקד, יוחזר למערערת באמצעות באי כוחה. ייפוי כוח